6
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
א) הכוונה היא להסביר כאן מדוע מונים את שבט לוי מגיל חודש ומעלה, ומדוע חשוב, איפוא, לציין שהמנין הוא "ליקרא שומר משמרת הקודש"?
יותר מכך: גם בהמשך הפרשה9, במנין הבכורות, נאמר "פקוד... מבן חודש ומעלה...", והרי זה אינו כדי "ליקרא שומר משמרת הקודש", והטעם באופן כללי הוא זהה, כפי שמפרש רש"י "משיצא מכלל ספק10 נפלים"? וכן רש"י אינו מוסיף שם מטרה אחרת למנין.
ב) מה מחדש רש"י באומרו זאת? הרי כבר נאמר בפירוש בפסוקים הקודמים11 שתפקיד שבט לוי הוא "ושמרו את משמרתו... לעבוד את עבודת המשכן"!
ג) אם מסיבה כלשהי צריך רש"י לציין כאן במה מתבטאת עבודת שבט לוי, מדוע הוא משנה מן הפסוק שלעיל, ואומר "שומר משמרת הקודש", ביטוי הלקוח מפסוק מאוחר יותר12, התמיהה גדולה אף יותר: הפסוק האחרון כתוב רק לגבי בני קהת, ולא לגבי כל הלויים?!
[אמנם על הפסוק13 "ונשיא נשיאי הלוי... פקודת שומרי משמרת הקודש" מפרש רש"י: "ועל מה היא נשיאותו? פקודת שומרי משמרת הקודש – על ידו היה פקודת כולם", שזה אמור לגבי כל הלויים, אך בכל זאת אין מובן מדוע משתמש כאן רש"י בביטוי מפסוק הכתוב בעיקר לגבי בני קהת, כאשר הוא יכול לצטט מספר ביטויים אחרים המוזכרים אצל כל הלויים].
ד) בפסוק הקודם14 המדבר אודות השוני שבמנין שבט לוי "אך את מטה לוי לא תפקוד..." כותב רש"י את הטעם "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו" – וכאן משנה רש"י ואומר "שומר משמרת הקודש", ולא "נמנה בלגיון של מלך"?
ג. הטעם "מבן חודש" לגבי הבכורות, או לגבי הלויים
לכאורה, ההכרח של רש"י לבאר
הערות
- 9. ג, מ.
- 10. הטעם ששם כ' רש"י "משיצא מכלל ספק נפלים". וכאן "משיצא מכלל נפלים" – י"ל: מנין הלוים הי' "על פי ה'" (שם, טז), וכפרש"י: "הלך משה ועמד כו' וב"ק יצאת כו' כך וכך תינוקות יש באהל כו'", וכלפי שמיא אין שייך ספק*: משא"כ מנין הבכורות הי' ע"י משה (שהרי לא נאמר בקרא שהי' ע"פ ה')**, ואצל משה הר"ז "ספק נפל".
- 11. שם, ו ואילך. וראה לעיל א, נ ואילך.
- 12. ג, כח.
- 13. שם, לב.
- 14. א, מט.
- . ואעפ"כ לא נמנו הפחותים מבן חודש – ראה ש"ח כאן ד"לא הי' רוצה למנות אותם שודאי כלו חדשיהם משום לא פלוג". וראה רע"ב כאן: שרצה להמתין שיצא מכלל ספק נפלים שיהא ראוי לקרות שומר משמרת הקודש.
- . טעם החילוק מובן בפשטות: בלוים הוצרך משה למנות כל זכר מבן חודש, ובמילא הי' צריך ליכנס לכל אהל "לדעת מנין יונקיהם": משא"כ בבכורות, שלא הוצרך ליכנס לכל אהל "לדעת מנין יונקיהם". כ"א רק לאלה שנולד בו: א) בכור, ב) שעדיין הי' יונק (כל' המדרש – הבכורות למעלה מגיל זה אין צריך ליכנס לאוהל כו').
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך טז ‹ תשא ‹ שיחה א ‹ 392 לקו"ש חי"ח ע' 6
- כרך יז ‹ ויקרא ‹ שיחה ג ‹ 20 לקו"ש חי"ח ע' 6
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

