23
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהמדבר – אשר לא ישב אדם (העליון) שם73 – הוא מקום קליפות והסטרא אחרא74. וזוהי תכלית התורה, הפיכת ה"מדבר" של העולם הזה לדירה לו יתברך.
וזהו החידוש של חמישי בסיון, שכבר בערב מתן תורה התחילה העבודה של "בירור" המדבר דלעומת זה, על ידי לקיחת האבנים שבו ובניית מזבח75 לה'76 מהן.
י. ההכנה למתן תורה – הפיכת הגשמיות לדירה לה' יתברך
וזוהי ההוראה הנלמדת מכך לכל אחד ואחד:
כאשר מגיע היום החמישי בסיון בכל שנה ושנה – הרי הימים האלה נזכרים ונעשים77. יש לדעת, שההכנה למתן תורה אינה על ידי התנתקות מן העולם, אלא להיפך, על ידי הפיכת גשמיות העולם לדירה לו יתברך.
והכוח לכך נלקח ממשה רבינו, אשר בנה את המזבח והקריב עליו קרבן – בחינת משה רבינו הנמצאת ב"כל נפש ונפש מבית ישראל"78 – הנותנת את הכוח, שאף כאשר נמצאים עדיין בחמישי בסיון, לפני מתן תורה,
– בדרגה של מתן תורה בשנה זו, מתן מחדש באופן של "יהיו בעיניך חדשים"79, נתינה בדרגה של מעלין בקודש ביחס לשנה שעברה –
כבר יתקיים "בנה מזבח והקריב עליו קרבן", על ידי הגשמת תכלית הבריאה, להפוך את העולם לדירה לו יתברך.
הערות
- 73. ירמי' ב, ו. לקו"ת פרשתנו ד, ג (וראה גם שם ב, סע"ב). נשא כ, ג. ראה לב, ב. ועוד.
- 74. לקו"ת שם.
- 75. להעיר מהשקו"ט בענין לשמה בבנין מזבח (ראה מכילתא, מכילתא דרשב"י ורש"י יתרו כ, כא. צפע"נ עה"ת שם (וש"נ). לקו"ש [המתורגם] חכ"א ע' 283 הע' 38).
- 76. להעיר אשר באותם הימים לא הי' משה פונה לעסקיו (מכילתא ורש"י יתרו יט, יד), אפילו לא לעסקי משה, כ"א ממוצע המחבר בין ה' וביניכם (ואתחנן ה, ה. וראה סד"ה פנים בפנים תרנ"ט. ועוד), מן ההר (השם) אל העם (יתרו שם). (משיחות ש"פ במדבר (ערב חגה"ש) תשל"א, ליל ערב חגה"ש תשמ"ג)
- 77. אסתר ט, כח וכפי' האריז"ל – ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים, הובא ונת' בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.
- 78. תניא רפמ"ב.
- 79. במכש"כ שבכל יום צ"ל חדשים.
רש"י על שמות כ׳:כ״א - הטקסט מספריא
מזבח אדמה. מְחֻבָּר בַּאֲדָמָה, שֶׁלֹּא יִבְנֶנּוּ עַל גַּבֵּי עַמּוּדִים אוֹ עַל גַּבֵּי בָּסִיס; דָּ"אַ שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת חֲלַל מִזְבַּח הַנְּחֹשֶׁת אֲדָמָה בִּשְׁעַת חֲנִיָּתָן (שם):
תעשה לי. שֶׁתְּהֵא תְּחִלַּת עֲשִׂיָּתוֹ לִשְׁמִי:
וזבחת עליו. אֶצְלוֹ, כְּמוֹ וְעָלָיו מַטֵּה מְנַשֶּׁה (במדבר ב'), אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עָלָיו מַמָּשׁ? תַּ"לֹ הַבָּשָׂר וְהַדָּם עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים י"ב), וְאֵין שְׁחִיטָה בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ:
את עלתיך ואת שלמיך. אֲשֶׁר מִצֹּאנְךָ וּמִבְּקָרֶךָ: (את צאנך ואת בקרך. פֵּרוּשׁ לְאֶת עוֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ:)
בכל המקום אשר אזכיר את שמי. אֲשֶׁר אֶתֵּן לְךָ רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלִּי, שָׁם אבוא אליך וברכתיך – אַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי עָלֶיךָ; מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁלֹּא נִתַּן רְשׁוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהַשְּׁכִינָה בָאָה שָׁם, וְזֶהוּ בֵית הַבְּחִירָה, שָׁם נָתַן רְשׁוּת לַכֹּהֲנִים לְהַזְכִּיר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ בִּנְשִׂיאַת כַּפַּיִם לְבָרֵךְ אֶת הָעָם (סוטה ל"ח):
מזבח אדמה AN ALTAR OF EARTH [SHALT THOU MAKE] — i. e. an altar attached to the earth, meaning, that they should not build an altar upon columnes or upon a base but it must rest upon the actual ground. Another explanation is, that one should fill the hollow interior of the copper altar (Exodus 27:8) with earth at the time when they encamp, and then erect it for the purpose of sacrifice (Mekhilta).
תעשה לי THOU SHALT MAKE FOR ME — this implies that from its very beginning it shall be made for My Name (i. e. for the service of Me).
וזבחת עליו AND THOU SHALT SACRIFICE (slaughter) עליו — i. e. near it, in the same sense as, (Numbers 2:20) “and by him (ועליו) the tribe of Manasseh”. Or perhaps this is not the meaning, but it means “[thou shalt slaughter] upon it”, in its literal sense? This cannot be so, because it states, (Deuteronomy 12:27) “[And thou shalt offer thy burnt offerings] as regards the flesh and the blood upon the altar of the Lord thy God”, but the slaughtering shall not be on the top of the altar (Mekhilta).
את עלתיך ואת שלמיך THY BURNT OFFERINGS AND THY FEAST OFFERINGS which are from (belong to) thy flocks and thy herds. [את צאנך ואת בקרך are thus a further explanation of the words את עלתיך ואת שלמיך].
בכל המקום אשר אזכיר את שמי IN ALL PLACES WHERE I MENTION MY NAME — This means: where I will give you permission to mention My Proper Name, there אבא אליך וברכתיך I WILL COME TO THEE AND I WILL BLESS THEE — I will make My Shechina rest upon thee. From this you may learn that He did not give any permission to mention (pronounce) His Proper Name except in the place where the Shechina would come — and this is the Chosen House (another term for the Temple at Jerusalem). He gave permission to the priests to pronounce His Proper Name there whilst lifting up their hands to bless the people (cf. Mekhilta; Sotah 38a; and Rashi on Numbers 6:27).
רש"י על שמות י״ט:י״ד - הטקסט מספריא
מן ההר אל העם. מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיָה מֹשֶׁה פוֹנֶה לַעֲסָקָיו, אֶלָּא מִן הָהָר – אֶל הָעָם (מכילתא):
מן ההר אל העם [AND MOSES WENT DOWN] FROM THE MOUNTAIN UNTO THE PEOPLE —This tells us that Moses did not betake himself first to his personal concerns but went direct from the mountain to the people (Mekhilta).
מצוטט בעמוד אחד
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

