671

ב"ה, כ' שבט תשכ"א

ברוקלין, נ.

י. שלום וברכה!

דיומא,

...והרי האמור הוא גם מענינא פרשת השבוע וראשיתה, ואלה

פנים

המשפטים אשר תשים לפניהם, להראות סוף פרק ג') עד שיבינו (התלמידים) עומק טעם המיישב תלמודם ומשימו בלבם וכו',

וכו' ובלשון רבנו הזקן (הלכות ת"ת ההלכה בטעמה היטב לשום לפניהם

והמשימים

ויהי רצון שיקוים בהתלמידים לפניהם, גם פירוש רבנו הזקן,

לפניהם

בספרו תורה אור על הכתוב האמור, – לפנימיותם.

לכאורה,

אשר בהאמור מתורץ ג"כ – התמי' הוא בכל לימודי תורתנו, ובעיקר זקוקים בהמשפטים כלשון הכתוב, שהרי מצות

דהרי בודאי חיוב השימה לפניהם לציווי האמור דוקא בחלק החוקים ולא השכליות בנקל יותר להבינם בטעם

נאמר,

המיישב תלמודם, ולא בהענינים עליהם רשות להרהר אחריהם.

וע"פ פירוש הפנימי, בפנימיות התורה, שימה בפנימיות הנפש, מתורץ בפשטות,

חקה חקקתי גזירה גזרתי ואין לך

שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, כי מצות השכליות המובנות ומושגות

פנימיות

בטוב טעם ודעת, אין מעוררות כ"כ חוקים וגזירות, ולכן צריך לכתוב שגם בפנימיות.

ועפ"ז מתורצת עוד פליאה, על שתחלת הנמכר בבית דין בגנבתו, שלכאורה גם זה

הנפש ומתקשרות עמה, משא"כ

בהמשפטים צריכה להיות השימה המשפטים הוא בדין קניית עבד עברי אינו מובן כלל וכלל, כי למה להתחיל

שאין

בגנות שעבר על מצות ה' ועד כדי כך לו לשלם הגניבה וטרם למדנו כמה

שהיובל

על הגנב לשלם. ואינו נוהג אלא בזמן

ההשתדלות

וע"פ האמור מובן גם זה, כי שתהי' השימה דתומ"צ לפנימיות

נפש

הנפש, ה"ז השתדלות הקשורה ביגיעת

ויגיעת בשר, כי אף שמורא בו"ד ר"י בן זכאי, לואי שיהא מורא שמים

וכדברי

על כל אחד לא כן הוא במורא שמים וכו' (עיין תניא קדישא פרק מא') – שלכן הרוח שטות הנכנסת באדם לפעמים,

בו"ד עליו, שבזה גרעון הגנב לגבי

שמורא

– פועלת וגונב דעת של מעלה, אף הגזלן כדברי ריב"ז בזה (ב"ק עט, ב).

תורה

וזוהי ההתחלה תיכף לאחרי זמן מתן ראשי אלפי ישראל (עיין תניא רפמ"ב) וכסדר הכתוב, סור מרע, שהבי"ד

יסייע

לזה שגנב, אשר שש שנים יעבוד,