89

מקום של סכנה בגשמיות, משום שהוא מקום סכנה ברוחניות, "לא ישב אדם שם"⁴⁷ – מקום שאיננו בסוג של ישוב של אתם קרויים אדם⁴⁸, מקום ש"אדם העליון" אינו שוכן שם, שעליו נאמר⁴⁹ "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה"⁵⁰, שם ייתכן שיהודי לא יוכל לעמוד בנסיונות הקיימים שם, והוא יגיע למצב של "אחר" ר"ל, וכפי שהיו הנסיונות והמריבות של ישראל בהליכתם במדבר,

משום כך צריכים היו לקחת עמם את עצמות יוסף, את העבודה ונתינת הכח של "יוסף ה' לי בן אחר" – להפוך את היהודי ממצב של "אחר" לבן לאבינו שבשמים.

ו. עבודת יוסף – גאולת כל יהודי

וזוהי ההוראה הנלמדת לכל הזמנים והמקומות מ"ויקח משה את עצמות יוסף עמו":

הליכתם של ישראל במשך כל זמן הגלות היא, כמובן בפשטות וכמבואר בספרים⁵¹, הליכה ב"מדבר העמים"⁵². בכך לומדים את ההוראה הנצחית שכשנמצאים בגלות צריך⁵³ לקחת את עצמות יוסף, את עבודת יוסף להפוך את ה"אחר" שוב לבן לאבינו שבשמים.

וזהו גם הקשר לסוף הפסוק הקודם "וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים", שאחד הפירושים של "חמושים" הוא⁵⁴, כפי שמובא גם בפירוש רש"י⁵⁵, "אחד מחמשה יצאו וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפלה". על כך ממשיכה התורה ואומרת, שמשום ש"ויקח משה את עצמות יוסף עמו", משום שלוקחים את "עצמות יוסף" במשך כל הזמן שלאחר מכן, כולל תקופת הגלות, שמכל יהודי שהוא במצב של "אחר" עושים בן לאבינו שבשמים, יגאל כל יהודי מהגלות.

וכפי שהוסברו כמה פעמים⁵⁶ דברי חז"ל בתשובה לשאלת הבן הרשע – "אילו היה שם לא היה נגאל", שדוקא אילו היה במצרים "לא היה נגאל", אבל בגאולה מהגלות הנוכחית, גם הוא ייגאל, ומקרא מלא דבר והבטיח הכתוב לבלתי ידח ממנו נדח – והובא כפסק