88

"יראי חטא"³⁸ לצאת מן הענן, כפי שמפרש רש"י³⁹ "וצא מן הענן", ו"הלחם בעמלק"? והרי מחוץ לענן הוא מקום מסוכן בגשמיות וברוחניות, וכל זאת כדי להציל יהודים אשר "הענן פולטן"?

ולכן ההכנה ליציאת מצרים ולמלחמת עמלק היא "ויקח משה את עצמות יוסף עמו", וכאשר מגיע מצב שבו יהודי הוא בבחינת "אחר" לאבינו שבשמים, והוא שואל "היש ה' בקרבנו", כמשל שמביא רש"י⁴⁰ ל"אדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך... פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא, אמר לו אביו אינך יודע היכן אני..." – אין הוא רואה ומכיר את אביו ר"ל, עד אשר הוא עושה מעשה אחרים,

אז נדרש מן היהודים, "גבורים ויראי חטא"³⁸, לצאת מחוץ לענן כדי להציל יהודי זה ולהכניסו שוב אל תוך הענן, כדי שיראה את אבינו שבשמים, ויחוש כיצד הקדוש־ברוך־הוא מטפל בכל יהודי כבן, "תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם"⁴¹, ולהיחשב על ידי הכל כבן.

וזוהי משמעות העובדה שהמלחמה התנהלה על ידי יהושע: מלחמה זו התנהלה על ידי משה רבינו ובשליחותו של משה, אנשי משה⁴². יחד עם זאת (בחר לנו) היתה צריכה מלחמה זו, שתכליתה להציל יהודים שנחלשו באמונתם והיו "חסרי כח מחמת חטאם" להתבצע על ידי יהושע שהוא מזרע יוסף, כי זוהי עבודת יוסף, "יוסף ה' לי בן אחר", שאת זאת לקח עמו משה ביציאת מצרים.

ה. עצמות יוסף – כדי להתגבר במדבר

לפי זה מובנת הסמיכות בין הפסוקים, מדוע הפסוק "ויקח משה את עצמות יוסף עמו" בא לאחר הפסוק "ויסב אלקים את העם דרך המדבר ים סוף":

אילו היו ישראל נכנסים מיד לארץ ישראל, שאז⁴³ היתה הגאולה השלמה⁴⁴, לא היה כל כך הכרחי לקחת את "עצמות יוסף" עמם למען עצמם⁴⁵, אך משום ש"ויסב אלקים את העם דרך המדבר" – ממצרים הלכו ישראל במדבר, "מדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים"⁴⁶,