90

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וזה מעורר אצלו שיבה לה' ולתורתו, להיות בן חכם לאביו שבשמים.

ז. חודש שבט – "המר

ימירנו..."

פרשת בשלח נקראת תמיד בחודש שבט. וחודש זה קשור במיוחד לעבודתו של יוסף.

כידוע, שנים עשר חדשי השנה הם כנגד שנים עשר השבטים58, ולפי סדר הולדתם של השבטים יוצא, שחודש שבט – החודש האחד עשר מניסן – הוא כנגד יוסף59.

כדי להבין את הקשר של חודש שבט אל יוסף יש להקדים תחלה את המבואר בספרי קבלה60, שבשנים עשר חדשי השנה מאירים שנים עשר צירופים של שם הוי', בכל חודש מאיר צירוף מיוחד של שם הוי'. הצירוף של שם הוי' של חודש שבט61 הוא הצירוף המתקבל מראשי התיבות62 "המר ימירנו והיה הוא"63.

ולכאורה, דרוש הסבר: כל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין. ואם כך, צריך לומר, שהמילים "המר ימירנו והיה הוא" המהוות את הצירוף של שם הוי' שבחודש שבט, קשורות למשמעות הענין שבפסוק זה. ואין מובן: הרי בפסוק נאמר לפני כן "ולא ימירנו", זהו לאו מן התורה, עד ש"כל הממיר לוקה"64. ורק "ואם המר ימירנו (אז) והיה הוא ותמורתו יהיה קודש".

והנה אומרים שצירוף שם הוי' שבחודש שבט מורכב מן המילים "המר ימירנו והיה הוא" כשלעצמן,

הערות

  1. 58. ראה מגלה עמוקות עה"ת ר"פ שמות. שם בא יב, ב (האופן הו'). תו"א שמות מט, ד. קה"י אות יו"ד ערך י"ב חדשים וי"ב שבטים. בטור או"ח סו"ס תיז (הובא באוה"ת בראשית כז, ב): וי"ב ראשי חדשי השנה שגם הם נקראים מועדים כנגד י"ב שבטים (ועד"ז במג"ע שם ר"פ שמות). וראה אוה"ת בראשית שם ע"א. מטות ע' א'רפא (וראה גם אוה"ת שמות ע' כט. בא ריש ע' רנד. רנה. ובכ"מ).
  2. 59. כ"ה בסי' יעב"ץ שער הגיא. – ובמג"ע שם וקה"י שם ובערך שבט – באופן אחר. וראה לקו"ש חכ"ו ע' 316. ועוד.
  3. 60. פרדס שער יג פ"ג. משנת חסידים סדר מועד מסכת ניסן ואילך (בכוונת כל חודש). ובכ"מ. וראה תו"א שם ובהנסמן בהערה 58. וראה גם ס' הליקוטים (דא"ח דהצ"צ) מערכת חדש סעיף א. ועוד.
  4. 61. כן מפורש בסידור ומ"ח שבהערה הבאה. וכן משמע בפרדס שכ"א רפט"ז. עיי"ש ובפי"ד.
  5. 62. סידור האריז"ל כוונת ר"ח. משנת חסידים סוף מס' טבת ושבט. ובפרדס שם פי"ד לפנינו "המר ימיר והי' הוא" (והוא הכתוב דבחוקותי כז, יוד: ואם המר ימיר בהמה בבהמה והי' הוא). אבל לכאורה הוא טה"ד, שהרי מפסיקות התיבות "בהמה בבהמה". גם כותב שם שמקורו הוא בתוק"ז בהקדמה (ט, ב) – ושם מפורש הפסוק שבפנים "המר ימירנו והי' הוא".
  6. 63. בחוקותי כז, לג.
  7. 64. רמב"ם ריש הל' תמורה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.