214
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בנועם קבלתי מכתבו מיום ה' קרח, בו כותב את אשר עבר עליו מעת בואו לאה"ק ת"ו, ושוברו כתוב בצדו -- בסיום מכתבו - בו כותב ע"ד המצב ב... מקום אשר כהן ברבנות כמה וכמה שנים ועתה עזב אותם, וכבר ידוע מענה ירמי' לברוך בן נרי' כשבקש נבואה בעת חורבן בית המקדש והליכת ישראל בגולה (אשר בד"מ כשגלו לאדום -- שכינה עמהם) וגם שכינתא בגלותא, וכבר ידוע* מענה הצמח צדק לאחד מהחסידים הגדולים, ששמענוה כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, על שאלתו ומבוקשו לעלות לאה"ק ת"ו, וז"ל הצ"צ: ר' הללין פעלט ניט ארץ ישראל, און דיר פעלט ארץ ישראל, מאך דאַ ארץ ישראל. דלכאורה אינו מובן הסיום ,מאך דא ארץ ישראל", ושייכותו להתחלת המאמר. והפירוש בזה הוא, אשר התשוקה לארץ ישראל צריכה להתבטא לכל לראש אין מאַכען דאָ, היינו במקום מגורו, ארץ ישראל.
הערות
- 214. לקוטי הוספות / עקב שיחות
- 2. אינני רוצה להאריך בדבר המכאיב, ובפרט שכת"ר כבר נמצא באה"ק ת"ו. ולימוד זכות עליו, שגם קודם עלותו ארצה הי' באה"ק ת"ו ומשם בא ל... ועכ"פ יה"ר, שבהיותו באה"ק ת"ו יעשה ארץ ישראל בסביבתו, וכפירוש הפנימי בזה המובא בכ"מ בדא"ח, ארץ -- שרצתה לעשות רצון קונה, ישראל -- ישר אל, כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכן פנימי עוד יותר מזה -
- 3. ישראל לי ראש. ועיין בלקו"ת שלח (מח, ב. ואילך). (ממכתב ג' תמוז תעשי"ד)
- 4. *) ראה לקו"ש ח"ב ע' [62. ח"י ע' 3. המו"ל.
- 5. 6-2
- 1. בידוע בעניז פתיחת הצנור (ד"ה כי כאשר, תרע"ח).
- 2. ראה ג"כ פרש"י יתרו יט, ה (ממכילתא).
- 3. תניא רפמ"ב. וראה בהעלותך יא, כא. ע'ח של*ב פ"א (,,בזהר בהעלותך" וצ"ע). שם של"ח, ו. ובכ*מ.
- 44. משפטים כד, א.
רש"י על שמות י״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
ועתה. אִם עַתָּה תְקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם, יֶעֱרַב לָכֶם מִכָּאן וָאֵילָךְ, שֶׁכָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת (מכילתא):
ושמרתם את בריתי. שֶׁאֶכְרֹת עִמָּכֶם עַל שְׁמִירַת הַתּוֹרָה:
סגלה. אוֹצָר חָבִיב, כְּמוֹ "וּסְגֻלַּת מְלָכִים" (קהלת ב') – כְּלֵי יְקָר וַאֲבָנִים טוֹבוֹת שֶׁהַמְּלָכִים גּוֹנְזִים אוֹתָם, כָּךְ אַתֶּם תִּהְיוּ לִי סְגֻלָּה מִשְּׁאָר אֻמּוֹת; וְלֹא תֹאמְרוּ אַתֶּם לְבַדְּכֶם שֶׁלִּי וְאֵין לִי אֲחֵרִים עִמָּכֶם וּמַה יֵּשׁ לִי עוֹד שֶׁתְּהֵא חִבַּתְכֶם נִכֶּרֶת:
כי לי כל הארץ וְהֵם בְּעֵינַי וּלְפָנַי לִכְלוּם:
ועתה AND NOW — if you will now take upon yourselves the observance of My commandments, it will be pleasant (easy) to you from now and henceforth, for every beginning is difficult (Mekhilta).
ושמרתם את בריתי AND KEEP MY COVENANT which I shall make with you regarding the observance of the Torah (cf. (Mekhilta).
סגלה means a cherished treasure, the same as (Ecclesiastes 2:8) “and treasures (וסגלת) of kings” — costly vessels and precious stones which kings store up. In the same manner shall ye be unto Me a cherished treasure more than other peoples (Mekhilta) . Now do not say that ye alone belong to Me and that I have no other peoples together with (besides) you, and what else, therefore, have I by which the special love I bear you can be made evident; this is not so,
כי לי כל הארץ FOR ALL THE EARTH IS MINE, but in My eyes and before Me they are as nought.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך כא ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה ז ‹ 333 לקו"ש חי"ד ע' 214
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.