ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב

581

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיחה כב

א. בין הטענות שהשמיעו ישראל כתוצאה מדיבת המרגלים, היתה הטענה: "נשינו וטפינו יהיו לבז", כן גם מענה הקב"ה על טענותיהם היה: "וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה גו' (ומוסיף) והם יירשוה¹".

בלתי מובן: כוונת המרגלים לא היתה, הרי, לטף דוקא, אלא לבנים הגדולים והקטנים גם יחד, למה מוזכר, אם כן, הטף דוקא, ולא "בנים" וכיוצא בזה, שמובנו גם גדולים וגם קטנים?

לפי פשוטם של דברים אפשר להסביר: כיון שנתכוונו להפחיד את ישראל במדה חזקה ביותר, דברו כך שהזכירו הטף, שהרי לקטנים האהבה גלויה יותר, והרחמנות גדולה עליהם.

– לכן רואים גם, שאהבת הקב"ה לישראל באה גם היא משום "כי נער ישראל, שעל כן – ואוהבהו" –

ברם, דבר זה משמש הסבר רק לטענה שהשמיעו. הקושי נשאר, לגבי דבר הקב"ה לישראל: למה הזכיר גם הוא במיוחד את הטף, ואומר עליהם: והבאתי אותם, והם יירשוה, מכאן הוכחה, איפוא, שהטף קשור יותר לירושה והכניסה לארץ.

ב. הדבר יובן, על פי מה שאמרו רז"ל²: שתינוק מפורר יותר ממה שאוכל, שלכן מתבטאת מעלת יוסף בכך שנתן לחם לפי הטף, כי לטף יש לתת יותר, שיהא להם גם לפרר.

לחם – ברוחניות – מורה על תורה, שהרי תורה ומצוות הן מאכל ומשתה³, ובזה קיים הבדל בין הגדולים בדעת לבין הטף, קטנים בדעת. הגדולים בדעת משקיעים רוב זמנם ורוב כחותיהם לתורה ומצוות, והתורה והמצוות הן כדבעי, ואילו הקטנים בדעת, הרי מלבד זאת שרוב זמנם וכוחותיהם מתבזבז לריק, גם עצם התורה והמצוות מלאות ב"פניות".

"מפרר יותר ממה שאוכל", התורה והמצוות שהם מקיימים, מתפוררים יותר ממה שנקלטים אצלם בפנימיותם, שהרי אין התורה נכנסת בפנימיות ונעשית מזון ולבוש לנשמה האלקית אלא כשקיום התורה ומצוות הוא לשמה⁴, לגבי הטף (בדעת) הרי זה חלק מועט, ורוב התורה והמצוות הוא לדידם בפניות.

ג. וזאת היתה טענת המרגלים ועצתם לא ליכנס לארץ ישראל, ולהשאר במדבר, כי במדבר היה הכל בדקות וברוחניות, כאמור לעיל, ואילו בארץ ישראל, ששם יש עסק בדברים גשמיים, עלולים לנצל רוב הזמן לדברים גשמיים, ואף מן השעה

הערות

1. דברים א, לט.
2. לק"ט ויגש מז, יב. וראה פסחים י, ב.
3. קהלת רבה ב, כג.
4. ראה תניא סוף פרק לט וריש פרק מ.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א לקו"ש ח"ב ע' 581

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.