על הפרק
אגרות קודש כרך ב רצא
מקור מפורש
בפרק זה
ארז"ל (תניא פל"ח) כוונת המצוות לדבקה בו ית' היא כנשמה לגוף המצוות, והוא ע"י שמוליד או מגלה בעצמו אהבת ה' ויראתו, אשר לזה בא ע"י לימוד פנימיות התורה בכלל, ותורת החסידות בפרט, וכמבואר בכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שסה
מקור מפורש
בפרק זה
ובמצות התפלה בפרט עקרה הדבור (ולהעיר מתניא פל"ח).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תעז
מקור מפורש
בפרק זה
- והענין, לפענ"ד, שכל הנמצאים בעוה"ז, שכללותו מספי' המל', מעשה; ורק המל' מקננת בו, א"א להם להשיג יותר מזה (יעויין בתניא פל"ח ל"ט ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 ולפ"ז מציאות הדיבור היא (רק) בשביל בירור נה"ב (ראה קונטרס העבודה פ"א בסופו. וראה תניא רפל"ח). וי"ל שגם בזה מודגש ענין הביטול, שכל ענין הדיבור דתפלה היא רק למלאות רצון העליון לעשות לו ית' דירה בתחתונים, בבירור הגוף ונה"ב (עיין תניא שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח שלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא פל"ח (נ, א). ושם: תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה. וראה חובת הלבבות שער חשבון הנפש פ"ג ד"ה והתשיעי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ר"ה ר"ה (תשנ"ב)
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פל"ח (נ, א), ושם "תפלה או שאר ברכה", ולהלן שם (נא, א) "וכוונת המצות. . שהיא כנשמה לגוף".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ז
מקור מפורש
בפרק זה
16 עיין תניא ספל"ח (נא, א). ושם רפל"ט (וראה גם הגהה שם), שאז עולה לעולם הבריאה. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פל"ח (נ, א), דמעשה המצות וכוונת המצות הן דוגמת גוף ונשמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפרק זה
אין להוכיח מכאן דאדה"ז ס"ל דתפלה מדרבנן [ראה שו"ע דאדה"ז סק"ו, תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
186 כפי שהדבר מתבטא בבירור בהלכה : ראה כמה דוגמאות בתניא רפל"ח. וראה בהנסמן ב"מראי מקומות" לפסוקים ומחז"ל לתניא שם (קה"ת תשמ"ז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא רפל"ח ורפל"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שבת הגדול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה מסכת תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט, סע"ב). תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מז
מקור מפורש
בפרק זה
אמרז"ל (תניא פל"ח) כוונת המצות בו ית' היא כנשמה לגוף המצוות,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא פל"ח (נ, ב). וראה תו"א ג, סע"ד ואילך ובתו"ח בראשית יט, רע"ג ואילך – ביאור השייכות דד' הסוגים דצח"מ לד' האותיות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ד, ה"ח. ד"ה ויבא עמלק תש"ט ספ"א ואילך (ע"פ הקדמת הרמב"ם לפי' המשניות) ובכ"מ. וכן משמע בתניא פל"ח (נא, סע"א). וראה לקמן סעיף י', שעיקר היתרון שבאדם (במה שנבדל מהחי) הוא ב(שרש) כח הדבור שבו, שלכן נקרא "מדבר". ובתו"א ג, סע"ד: ובמדבר נוסף עוד על כולם נפש השכלית נפש המדברת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
אין להוכיח מכאן* דאדה"ז ס"ל דתפלה מדרבנן [ראה שו"ע דאדה"ז סק"ו, תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
4 דומם .. מדבר: :כנגד ד' אותיות שם הו" (תניא פל"ח), שנכלל בזה גם הקוץ שעל היו"ד (אגה"ת פ"ד), ומזה מובן גם במדבר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 קיום המצוה .. אירע כוונות: שהן עד דומם צומח חי מדבר (תניא ספל"ח). וראה המשך תער"ב פקמ"ה-ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
-- והענין, לפענ"ד, שכל הנמצאים בעוה"ז, שכללותו מספיי המלי, מעשה; ורק המל' מקננת בו, איא להם להשיג יותר מזה (יעוין בתניא פל"ח ל"ט ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 עולם העשי' ממש – עיין תניא פל"ח נא, א) ד"גוף המצות עצמן ממש הן ב' מדריגות כו'", ע"ש. שם פל"ה (מה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
87 ראה תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
6 דומם, צומח, חי . . מדבר: כנגד ד' אותיות שם הוי' (ע"ח ריש שמ"ב. סוף ש"נ. ועוד. תניא פל"ח -- נ, ב). ולהעיר שביו"ד נכלל הקוץ שעל היו"ד (אגה"ת פ"ד), ומזה מובן גם במדבר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פנחס - י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פל"ח ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פל"ח (נ, א), דמעשה המצות וכוונת המצות הן דוגמת גוף ונשמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פל"ח (נ, א), דמעשה המצות וכוונת המצות הן דוגמת גוף ונשמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא שמות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
14 להעיר מתניא פל"ח (נ, סע"ב ואילך) לענין דביקות בה' וכוונת המצוות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 בתניא פל"ח "תפלה או שאר ברכה בלא כוונה הן כגוף בלא נשמה", וי"ל שכוונתו לכוונות "הפרטיות" שבתפלה שבדומה לשאר ברכות ומצות, משא"כ הכוונה כללית (המבוארת בפנים). ובמיוחד הכוונה שבלעדה התפלה בטלה (רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. ראה לקמן הערה 36) וראה שו"ע אדה"ז סקפ"ה ס"ב. לקמן הערה 39.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
ובמצות התפלה בפרט עקרה הדבור (ולהעיר מתניא פל"ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא שם שהדעת הוא קיום המדות וחיותן -- והרי בכדי שקיום התומ"צ (,מעשינו ועבודתינו") יהי' באמת ובחיות פנימי הוא ע'י המדות אהוי"ר דוקא (ראה תניא פל"ח ואילך. פ"ד. (בהערות אדנ"ע לשם'). ובכי"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 והיינו הכרת ה' ואהוי"ר מצ"ע, בלי ענין המצוה שבהן. וכמו שהי' אצל אברהם (לפני שנצטווה לך לך). אבל מצד הציווי הרי אדרבה "אין ערך ודמיון כלל בין הארת והמשכת אור א"ס ב"ה שהוא פנימיות רצונו ית' .. המאירה ומלובשת במצות מעשיות ממש .. לגבי ההארה והמשכת אור א"ס ב"ה המאירה ומלובשת בכוונת המצות מעשיות שהאדם מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו ית' ע"י קיום רצונו שהוא ורצונו אחד .. ולא שדביקות המחשבה ושכל האדם בו ית' היא מצד עצמה למעלה מדביקות קיום המצות מעשיות בפועל ממש .. אלא מפני שזהו ג"כ רצונו ית' לדבקה בשכל ומחשבה וכוונת המצות" (תניא פל"ח – נ, ב ואילך – ע"ש באורך. וראה שם פל"ה (מד, סע"א ואילך)).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה לקו"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. תניא פל"ח (נ, א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
71 ראה תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
118 ראה תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה של"ה מסכת תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט, סע"ב). תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
99 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. תניא פל"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
50 ראה תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה מס' תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט, סע"ב). תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
89 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. מדרש שמואל אבות פ"ב מט"ו. תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א. תניא פל"ח (נ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
718 תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
655 תניא פ"ד. משא"כ מצוה בלא כוונה* היא כגוף בלא נשמה (תניא פל"ח).
*
) וכוונת המצוה היא דוקא ע"י אהוי"ר – ראה תניא פל"ט ( נג , ב) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1890 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה מס' תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט, סע"ב). תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1895 תניא פל"ח (נ, ב). וראה תו"א בראשית ג, סע"ד ואילך. תו"ח שם יט, רע"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
878 ראה תניא רפל"ח ורפל"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1330 ראה תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
519 תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3128 תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1072 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה מס' תמיד עמוד התפלה ענין חנוכה (רמט, סע"ב). תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1653 ראה תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
694 ראה תניא פל"ח (נ, ב). וראה גם תו"מ שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
בפרק זה
44 דמצוה בלא כוונה היא "כגוף בלא נשמה" – ראה תניא פל"ח (נ, א). של"ה רמט, סע"ב. וראה בהנסמן במפתח פסוקים ומחז"ל בתניא (קה"ת תשמ"ה) ע' צ הערה 11.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
13 שאז הם כגוף בלי נשמה (תניא פל"ח ואילך) ואפשר שלכן הם נק' כלים רקים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פ"ד. משא"כ מצוה בלא כוונה* היא כגוף בלא נשמה (תניא פל"ח).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא רפל"ח. של"ה רמט, סע"ב. וראה בהנסמן במפתח פסוקים ומחז"ל בתניא (קה"ת תשמ"ה) ע' צ הערה 11.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה עץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א. תניא פל"ח (נ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
10 דהרהור לא עביד מידי : ראה ברכות כ, ב. תניא רפל"ח.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני יב
מקור מפורש
בפרק זה
קפג כדלעיל סי' סב ס"ג, וש"נ. וראה גם תניא פל"ח (מט, ב).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סב דין מי שלא דקדק בקריאת שמע או לא השמיע לאזנו
מקור מפורש
בפרק זה
1188 רב חסדא שם כ , ב (רב חסדא אמר הרהור לאו כדבור דמי), ותוס' שם (ר"ח פירש דהלכה כרב חסדא ... ולא יצא בקריאת שמע בהרהור). רא"ש פ"ג דברכות סי' יד (וכתב ר"ח ז"ל הלכתא כרב חסדא ... ואין יוצא ידי חובתו בקריאת שמע בהרהור, עד שיוציא בשפתיו, אף על פי שאינו צריך להשמיע לאזניו). טור ושו"ע שם (ובלבד שיוציא בשפתיו).
גם בתפלה ההלכה היא שהרהור לאו כדבור דמי, כדלקמן סי' קא ס"ד (המתפלל בלחש ולא השמיע לאזניו, יצא, אבל אם התפלל בלבו ולא הוציא בשפתיו לא יצא, שהרהור אינו כדיבור).
אבל לענין ברכת המזון ושאר ברכות, הובאו ב' דעות לקמן סי' קפה ס"ג (לא יברך אדם ברכת המזון בלבו, ואם בירך יצא. והוא שהוציא בשפתיו, אלא שבירך בלחש כל כך עד שלא השמיע לאזנו, אלא בירך בלבו. אבל אם לא הוציא בשפתיו כלל, אלא הרהר בלבו לבד, לא יצא, שהרהור אינו כדיבור ... ויש אומרים שכל הברכות, אפילו ברכת המזון, יוצא אדם ידי חובתו בהרהור בדיעבד. ואינן דומות לקריאת שמע, שנאמר בה ודברת בם, והרהור אינו כדיבור, אבל בברכת המזון לא נאמר ודברת, אלא וברכת, והמברך בלבו גם כן שם ברכה עליה. והעיקר כסברא הראשונה. ומכל מקום בשאר ברכות שהן מדברי סופרים יש לסמוך על זה בשעת הדחק ולצורך גדול).
והמסקנא היא שלא לסמוך על דעה זו אף בשאר ברכות שהן מדברי סופרים, כמבואר בתניא פל"ח מט, ב (פסק ההלכה הערוכה בתלמוד ופוסקים דהרהור לאו כדבור דמי, ואם קרא קריאת שמע במחשבתו ובלבו לבד בכל כח כוונתו לא יצא ידי חובתו, וצריך לחזור ולקרות, וכן בברכת המזון דאורייתא ובשאר ברכות דרבנן, ובתפלה).
והמתיר הוא הרמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ז (כל הברכות כולן צריך שישמיע לאזנו מה שהוא אומר, ואם לא השמיע לאזנו יצא, בין שהוציא בשפתיו בין שבירך בלבו). ואזיל לשיטתו בהל' ברכות פ"ח הי"א (לקח כוס של שכר בידו, והתחיל הברכה על מנת לומר שהכל, וטעה ואמר בורא פרי הגפן, אין מחזירין אותו). וכן הוא בשו"ע סי' רט ס"א (לקח כוס של שכר או של מים ופתח ואמר בא"י אמ"ה על דעת לומר שהכל, וטעה ואמר בפה"ג, אין מחזירין אותו, מפני שבשעה שהזכיר שם ומלכות שהם עיקר הברכה לא נתכוין אלא לברכה הראויה לאותו המין). אבל במ"א שם ס"ק א (הרבה גדולים תמהו על הרמב"ם בזה, דמה איכפת לן שהיה בדעתו לומר כהוגן ... והלא דברים שבלב אינן דברים. וגם חכמי לוני"ל שאלו להרמב"ם על זה ... העיקר דסבירא ליה להרמב"ם דאזלינן בתר כונתו ... מכל מקום יש לנו לילך אחר רוב הפוסקים, וכמעט כלם הסכימו דלא אזלינן בתר דעתו ... אם אמר שלא כהוגן פשיטא דלא יצא אף שהיה בדעתו לומר כהוגן).
ובספירת העומר הכל מודים שאינו יוצא וצריך לחזור, כדלקמן סי' תפט סכ"א (אם היה עומד ביום רביעי, ובירך על דעת לספור ארבעה, וטעה בדיבורו וספר חמשה, צריך לחזור ולספור ארבעה, כיון שיצא שקר מפיו, שהיום יום רביעי הוא והוא ספר חמשה בפיו, אף שהיה במחשבתו ארבעה, אין זה כלום). ונתבאר שם (הערה עח).
ולענין איסור ממצוא חפצך בשבת יתבאר לקמן סי' שז סי"ד (מותר לומר לפועל, הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב, אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו למלאכה, לפי שלא נאסר אלא דבור מפורש, שנאמר ודבר דבר, דבור אסור, הרהור, דהיינו מה שמבין מתוך דבריו, הרי זה מותר)
ולענין ברכת השחיטה יתבאר לקמן הל' שחיטה סי' א ס"ק מד-ה.
*
הדיון אם הרהור כדבור, הוא גם לענין קריאת שמע ודברי תורה במקום המטונף, וקיי"ל שתלוי אם המקום מטונף לגמרי או רק מעט, כדלקמן בסמוך (והערה טו ).
וטעם החילוק בין מקום מטונף לבין שאר ההלכות, שאומרים בהם "הרהור לאו כדיבור דמי", מבואר בגמרא שבת קנ, א (רמי ליה רב אחא בר רב הונא לרבא, מי אמר ר' יוחנן דיבור אסור הרהור מותר, אלמא הרהור לאו כדיבור דמי, והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן, בכל מקום מותר להרהר חוץ מבית המרחץ ומבית הכסא. שאני התם דבעינן והיה מחניך קדוש וליכא).
והיינו דוקא במקום המטונף, אבל במקום ערוה, הכל מודים שהרהור אינו כדבור, כדלקמן סי' עה ס"י (מותר להרהר בדברי תורה כשהוא ערום, ואין צריך לומר כנגד ערוה אחרת, שנאמר ערות דבר, דיבור אסור הרהור מותר). וכן הדין בחדר אמצעי של בית המרחץ, כדלקמן סי' פד ס"א (ובאמצע שקצת מן העומדים שם הם לבושים וקצתם ערומים ... מותר להרהר שם בדברי תורה אפילו כשיש שם ערומים).
ולענין מצות תלמוד תורה יתבאר לקמן הל' תלמוד תורה פ"ב הי"ב (וכל אדם צריך ליזהר להוציא בשפתיו ולהשמיע לאזניו כל מה שלומד, בין במקרא משנה ותלמוד, אלא אם כן בשעת עיון להבין דבר מתוך דבר. וכל מה שלומד בהרהור לבד ואפשר לו להוציא בשפתיו ואינו מוציא, אינו יוצא בלימוד זה ידי חובת מצות ולמדתם אותם, וכמ"ש לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו וגו'. וכמו בכל המצות התלויות בדבור, שאינו יוצא בהן ידי חובתו בהרהור אלא אם כן שומע מפי המדבר שהשומע כעונה בפיו).
ובכל אופן אינו חייב בברכת התורה, כדלעיל סי' מז ס"ב (והמהרהר בדברי תורה אין צריך לברך, והוא הדין שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו, שזהו גם כן אינו אלא הרהור, והרהור לאו כדיבור הוא, כמו ש[י]תבאר בסימן ס"ב), ושם נסמן (הערה טז ).
ולענין אם חשיב הפסק בתפלה ראה לקמן סי' סח ס"א (ומכל מקום מי שלומד על ידי הרהור, שרואה בספר ומהרהר, אין בזה איסור כלל, שהרהור אינו כדבור ואינו חשוב הפסק).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
1864 דאיהו ועצמ[ו]' רצונו חד : ראה תניא פל"ח (נ, ב). פ"מ (נד, ב. נה, סע"א).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג הוספות פ' בלק ביאור לא הביט און הוספות73
מקור מפורש
בפרק זה
ב) והנה רמ"ח מ"ע הם רמ"ח איברים דז"א שהם בחי' כלים דז"א, עמ"ש בביאור ע"פ משה ידבר ובד"ה וקבל היהודים ובשאר דוכתי, וקיי"ל מצות צריכות כוונה, והיינו שע"י הכוונה ממשיכים האור כמ"ש בע"ח הובא בתניא פל"ח בהג"ה.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג הוספות פ' בלק ביאור לא הביט און הוספות76
מקור מפורש
בפרק זה
וביאור הענין דהנה מבואר לעיל שהתפלה שהיא בחי' דעת היא הכוונה והנשמה של המצות, ומבואר בתניא פל"ח שיש ב' בחי' במעשה שהוא הגוף וזהו ענין מצות ותורה וב' בחי' בכוונה שהיא הנשמה כנגד בחי' חי ומדבר ע"ש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
172 והוא ורצונו אחד : ראה תניא פל"ח [נ, ב]. פ"מ [נד, ב. נה, סע"א].
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ולקחתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
8 מצוה בלא כוונה : ראה לקו"ת להאריז"ל עקב ח, א. תניא פל"ח (נ, א. נא, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
58 חיות הדומם : ראה שער היחוד והאמונה פ"א ־ אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו רפכ"א בשולי היריעה מציין: ע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ג ועוד בכ"מ. סה"מ תש"ח ע' 160 הערה כג נסמן: שער היחוד והאמונה פ"א בשם האריז"ל. ואולי הכוונה לע"ח שער טל דרוש ג. שם שער נ פ"י ועוד בכ"מ. בספר שיעורים בספר התניא ע' 764 מציין: להעיר מע"ח שער נון (פ"ב, יו"ד).
ראה גם ע"ח ש"נ, פ"ט. טעמי המצות להאריז"ל פ' ויקרא מצות על כל קרבנך תקריב מלח. שערי קדושה להרח"ו ח"ג השער הב' קרוב לסופו. השער הב' ד"ה ועתה נתבאר מהות האדם. השער הג' בסופו. תניא פל"ח (ע' נ).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בפרק זה
116 דהוא ורצונו אחד : ראה תניא פל"ח [נ, ב]. פ"מ [נד, ב. נה, סע"א]. פלח הרמון ש"ד, פ"ג: הוא ורעותי' חד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א [נקדישך] וביאור הענין עדר
מקור מפורש
בפרק זה
31 וכמארז"ל תפלה . . כגוף בלא נשמה : ראה גם סה"מ תרל"ב ח"ב ע' תקמא [ושם: כמשארז"ל]. תרל"ג ח"א ע' לג [ושם: וכמשארז"ל . . וכן אמרו]. ישעות משיחו לאברבנאל (ח"א מהדורת תשנ"ג כה, ב). נחלת אבות להנ"ל פ"ב, מט"ו (ע' קכג: וכמו שאמרו חז"ל). פרדס שער הנשמה של"א, ספ"ה (כאמרם). עש"מ מאמר חקור דין ח"ג, פי"ד (והיינו דאמרי אינשי). מדרש שמואל אבות פ"ב, מט"ו (סד"ה והחסיד כתב). טור פטדה הל' שבת סרס"ג, ס"ה (שלכן שאמרו חז"ל). של"ה מס' תמיד ענייני תפלה רמט, סע"ב (עוד בדברי חכמים). פ' שופטים שעט, א ד"ה עבודה (וכמו שאמרו). עוללות אפרים — לרש"א לונטשיץ — מאמר תצח (וידוע משל הדיוט). עקידת יצחק פ' צו שנ"ח י, סע"ד (וכמו שאמרו). נשמת אדם לר' אהרן שמואל מקרעמניץ פ"א ע' כג. פ"ח ע' קמה (מאמרם ז"ל). אור יקר (פי' על ס"י להרמ"ק) פ"ב, מ"ג ע' פט. נשמת שבתי הלוי שער י"ג תפלה בלא כוונה כגוף בלא נשמה. יוסף אומץ — לר"י יוזפא האן — סל"ו. קב הישר פ"ח. סידור יעב"ץ סולם בית אל ד"ה מחשבה ו, ב (ואמרו ראשונים). תניא פל"ח.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ואתחנן כו'
מקור מפורש
בפרק זה
20 כמשארז"ל מצות בלא כוונה כגוף בלא נשמה : ראה של"ה רמט, ב. תניא פל"ח (נ, א ואילך). תו"א בראשית ל, א. לקו"ת אחרי כה, ד. וראה סה"מ תרל"ג ח"א ע' לג. קכג. ח"ב ע' תקלד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה לקוטי תורה להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. תניא פל"ח (נ, א ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
106 ראה לקו"ת להאריז"ל ר"פ עקב. של"ה רמט, סע"ב. תניא פל"ח (נ, א ואילך).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ט שקידה
מקור מפורש
בפרק זה
16 לקוטי תורה להאריז"ל פ' עקב. וראה תניא פל"ח (נ, א).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פל"ח. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בפרק זה
35 ומצוה בלא כוונה : ראה לקו"ת להאריז"ל עקב ח, א. תניא פל"ח (נ, א. נא, א).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
38 והוא ורצונו א' : ראה תניא פל"ח [נ, ב]. פ"מ [נד, ב. נה, סע"א].
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
113 שהוא ורצונו אחד : ראה תניא פל"ח [נ, ב]. פ"מ [נד, ב. נה, סע"א].
פתיחה בהקשר