רלח, ד
אך הנה ידוע דשרש רו"ש שעולה מלמטלמ"ע מן המקבל אל המשפיע נמשך מבחי' מטי ולא מטי1042, מטי תחלה ואח"כ לא מטי התפשטות תחלה ואח"כ הסתלקו' (כנשימה שבחוטם כו' בהקיץ כו'), וכמו ורוח אלקי' מרחפת נוגע ואינו נוגע1043 כו' שזהו מן המשפיע אל המקבל דוקא שנמשך בבחי' החסד תחלה, כמו שרואים בחוש בתיאובתא דדכורא לגבי נוק'1044 הגם שהוא באש וחום התאוה, אבל נמשך כמים בהתפשטו' [ו]מדובק באהבה כמו וימינו תחבקני1045 כו' ואח"כ הנשיקה בהתלהבות העולה מהבל הלב. וכמו"כ בשעשועי' דאב לבנו יחידו שמחבקו ומנשקו שזהו עיקר התענוג והשעשועים1046 דזהו חו"ג שבתענוג העצמי (בל"א דער קוועל אין תענוג כמו ברו"ש דאהבה שבלב), כידוע ומבואר במ"א בענין השעשועי' ב' פעמי' ש"ע1047 דהיינו חו"ג שבתענוג. כי פי' ש"ע לשון הטייה והזזה ממקומו וכמו וישע ה' אל הבל1048 כו', וכמו הנענוע שמנענע א"ע בבחי' רו"ש עלי' וירידה, אמנם הטי' והתפשטות התענוג (בל"א צו זיך) תחלה ואח"כ ברשפי אש להב תענוג העולה למעלה (פון זיך), וכנראה ענין עצם השעשועי' דתענוג דמשפיע שכלול מחו"ג באופן זה דוקא [oldpage_שמח] כמו כל תענוג[י] עוה"ז שיתענג ומשתעשע כמו בכלי יקר ואבני חפץ או מרחיצה וסיכה וכל מיני מעדנים וכה"ג). אבל בתשוקה והתענוג של המקבל למשפיע כתיאובתא דנוק' לדכורא1049 בא תחלה ברשפי אש דהסתלקות בחי' גבורה שבתענוג, שהוא בחי' הצמאון שבתשוקה וחמדת הלב חוץ ממנו (כמו נכספה וגם כלתה נפשי1050 ), והיא תשוקת האשה אל אישה כמ"ש ואל אישך תשוקתך1051 שהוא בחי' אש העולה כרצוא הנ"ל ואח"כ מתיישב בה התשוקה והעונג, וכמו אתבסמת נוק'1052 דעביד נייחא לה כו' כמ"ש במ"א. ונמצא דרו"ש שבמקבל נעשה מן בחי' מטול"מ דמשפיע בהיפוך, שמבחי' רצוא דמקבל נעשה בחי' שוב במשפיע ומבחי' מטי דמשפיע נעשה רצוא דמקבל וכה"ג וד"ל.
והנה [ה]דוגמא מזה מובן באוי"ר [ש]במצות ת"ת דאורייתא בלא דו"ר1053 לא פרחא לעילא, וכידוע שזהו היפוך בחי' אוי"ר שבתפלה בבחי' רו"ש שהוא כמו בחי' [ה]צמאון דבחי' או"ח דמ"נ1054 דנוק' לדכורא כנ"ל. אבל בעסק התו' שזהו בחי' ירידות האור והשפע מ"ד דדכורא לנוק', שהוא דבר ה' ממש בתנ"ך
הערות
- 1042. רו"ש. . מטי ולא מטי : ראה גם לעיל פ' וארא סג, ד. וש"נ.
- 1043. ורוח אלקי' מרחפת נוגע ואינו נוגע : בראשית א, ב. ראה ב"ר פ"ב, ד. רש"י האזינו לב, יא.
- 1044. בתיאובתא דדכורא לגבי נוק' : נסמן לעיל פ' בא קו, ב.
- 1045. וימינו תחבקני : שה"ש ב, ו. ח, ג.
- 1046. התענוג והשעשועים : חט: השעשועים.
- 1047. בענין השעשועי' [ח: בפי' שעשועי'. ט: ליתא] ב' פעמי' ש"ע : ראה מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תקנה. וש"נ. שם ע' תקעא. שע"ת יד, א. תו"ח תולדות קנ, א.
- 1048. וישע ה' אל הבל : בראשית ד, ד.
- 1049. כתיאובתא דנוק' לדכורא : נסמן לעיל פ' בא קו, ב.
- 1050. נכספה וגם כלתה נפשי : תהלים פד, ג.
- 1051. ואל אישך תשוקתך : בראשית ג, טז.
- 1052. אתבסמת נוק' : ראה זהר לך צד, א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"ב ע' תצד (נוסחא שני'). מאמרי אדה"א במדבר ח"א ע' יב ואילך. ח"ב ס"ע תקא ואילך. ויקרא ח"א ע' ל.
- 1053. דאורייתא בלא דו"ר : בתניא פל"ט: בתיקונים. ת"ז ת"י (כה, ב).
- 1054. דבחי' או"ח דמ"נ : חט: בבחי' מ"ן.
בראשית רבה ב׳:ד׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ פָּתַר קְרָיָא בַּגָּלֻיּוֹת, וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ, זֶה גָּלוּת בָּבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד, כט): רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ. וָבֹהוּ, זֶה גָּלוּת מָדַי (אסתר ו, יד): וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת הָמָן. וְחשֶׁךְ, זֶה גָּלוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֵיהֶן, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לָהֶם, כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. עַל פְּנֵי תְהוֹם, זֶה גָּלוּת מַמְלֶכֶת הָרְשָׁעָה, שֶׁאֵין לָהֶם חֵקֶר כְּמוֹ הַתְּהוֹם, מַה הַתְּהוֹם הַזֶּה אֵין לוֹ חֵקֶר, אַף הָרְשָׁעִים כֵּן. וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת, זֶה רוּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה יא, ב): וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה', בְּאֵיזוֹ זְכוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, הַמְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם, בִּזְכוּת הַתְּשׁוּבָה שֶׁנִּמְשְׁלָה כַּמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי פְּדָת אָמַר, בְּרִית כְּרוּתָה לַמַּיִם שֶׁאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת שָׁרָב רוּחָה שַׁיְיפָה, וּכְבָר הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא יוֹשֵׁב וְתוֹהֶא, וְעָבַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמוֹ, פַּעַם וּשְׁתַּיִם וְלֹא הֵשִׁיבוֹ, בַּשְׁלִישִׁית הֵשִׁיבוֹ בִּבְהִילוּת, אָמַר לוֹ בֶּן זוֹמָא מֵאַיִן הָרַגְלַיִם, אָמַר לוֹ מְעַיֵּן הָיִיתִי, אָמַר לוֹ מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁאֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מֵאַיִן הָרַגְלַיִם. אָמַר לוֹ מִסְתַּכֵּל הָיִיתִי בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְלֹא הָיָה בֵּין מַיִם הָעֶלְיוֹנִים לַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְנַשֶּׁבֶת אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא מְרַחֶפֶת, כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא מְרַפְרֵף בִּכְנָפָיו וּכְנָפָיו נוֹגְעוֹת וְאֵינָן נוֹגְעוֹת. נֶהְפַּךְ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְאָמַר לְתַלְמִידָיו, הָלַךְ לוֹ בֶּן זוֹמָא, וְלֹא שָׁהוּ יָמִים מֻעָטִים וּבֶן זוֹמָא בָּעוֹלָם.
רש"י על דברים ל״ב:י״א - הטקסט מספריא
כנשר יעיר קנו. נִהֲגָם בְּרַחֲמִים וּבְחֶמְלָה, כַּנֶּשֶׁר הַזֶּה רַחְמָנִי עַל בָּנָיו, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְקִנּוֹ פִּתְאֹם עַד שֶׁהוּא מְקַשְׁקֵשׁ וּמְטָרֵף עַל בָּנָיו בִּכְנָפָיו בֵּין אִילָן לְאִילָן, בֵּין שׂוֹכָה לַחֲבֶרְתָּהּ, כְּדֵי שֶׁיֵּעוֹרוּ בָּנָיו וִיהֵא בָהֶם כֹּחַ לְקַבְּלוֹ (ספרי):
יעיר קנו. יְעוֹרֵר בָּנָיו:
על גוזליו ירחף. אֵינוֹ מַכְבִּיד עַצְמוֹ עֲלֵיהֶם אֶלָּא מְחוֹפֵף — נוֹגֵעַ וְאֵינוֹ נוֹגֵעַ (תלמוד ירושלמי חגיגה ב') — אַף הַקָּבָּ"הּ, "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ" (איוב ל"ז) כְּשֶׁבָּא לִתֵּן תּוֹרָה לֹא נִגְלָה עֲלֵיהֶם מֵרוּחַ אַחַת אֶלָּא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן" (דברים ל"ג), "אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא" (חבקוק ג') — זוֹ רוּחַ רְבִיעִית (ספרי):
יפרש כנפיו יקחהו. כְּשֶׁבָּא לִטְּלָם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵינוֹ נוֹטְלָן בְּרַגְלָיו כִּשְׁאָר עוֹפוֹת, לְפִי שֶׁשְּׁאָר עוֹפוֹת יְרֵאִים מִן הַנֶּשֶׁר שֶׁהוּא מַגְבִּיהַּ לָעוּף וּפוֹרֵחַ עֲלֵיהֶם, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן בְּרַגְלָיו, מִפְּנֵי הַנֶּשֶׁר, אֲבָל הַנֶּשֶׁר אֵינוֹ יָרֵא אֶלָּא מִן הַחֵץ, לְפִיכָךְ נוֹשְׂאָן עַל כְּנָפָיו, אוֹמֵר מוּטָב שֶׁיִּכָּנֵס הַחֵץ בִּי וְלֹא יִכָּנֵס בְּבָנַי, אַף הַקָּבָּ"ה (שמות י"ט) "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים" — כְּשֶׁנָּסְעוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְהִשִּׂיגוּם עַל הַיָּם הָיוּ זוֹרְקִים בָּהֶם חִצִּים וְאַבְנֵי בָּלִיסְטְרָאוֹת, מִיָּד "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים וְגוֹ' וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וְגוֹ'" (שמות י"ד):
כנשר יעיר קנו AS AN EAGLE STIRRETH UP ITS NEST — He guided them with mercy and pity like the eagle which is full of pity towards his young and does not enter its nest suddenly — before it beats and flaps with its wings above its young passing between tree and tree, between branch and branch, in order that its young may awake and have enough strength to receive it (Sifrei Devarim 314:1).
יעיר קנו means, AWAKENS ITS YOUNG (i.e. קן, “nest” is a term for young birds).
על גוזליו ירחף IT HOVERETH OVER ITS YOUNG — it does not press heavily upon them, but hovers above them — touching them and yet not touching them. So too, the Holy One, blessed be He, (Job. 37:23) “The Almighty, we did not find Him to be too powerful in strength”: when He came to give the Torah to Israel, He did not reveal Himself from one side, (thus concentrating His power at one point), but from four sides, as it is said, (Deuteronomy 33:2) “The Lord came from Sinai, and shone forth from Seir unto them; He appeared from Mount Paran"; also (Habakkuk 3:3) “God came from Teman” — this is the fourth side (Sifrei Devarim 314:1).
יפרש כנפיו יקחהו [AS AN EAGLE …] SPREADETH ABROAD ITS WINGS, TAKETH IT — When it comes to remove them (the young) from one place to another, it does not take them with its claws, as other birds do: because other birds are afraid of the eagle that soars so high and flies above them, therefore they carry them (the young) by their (the mother’s) claws for fear of the eagle. But the eagle is afraid only of an arrow, therefore it carries them (the young) on its wings, saying, “It is better that the arrow pierce me than that it should pierce my young”. So, too, the Holy One, blessed be He, says, (Exodus 19:4) “I bare you as on eagles wings” (Mekhilta): when the Egyptians marched after them and overtook them at the Red Sea, they threw arrows and stone missiles at them, whereupon at once “The angel of God moved … and came between the camp of Egypt [and the camp of Israel]” that it might receive the arrows etc. (Exodus 14:19—20 And Rashi thereon).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.