על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תקנד
מקור מפורש
בפרק זה
2 ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך : נוסח ברכת "שים שלום" דתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמט
מקור מפורש
בפרק זה
6 והובטחנו : נוסח תפלת העמידה בברכת שים שלום. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלב
מקור מפורש
בפרק זה
3 שהרי אב ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרעז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רסז
מקור מפורש
בפרק זה
קראתיו פעם ושתים, אבל איני יכול להסכים לחלוקת הסוגים שעושה, כי אינה מתאמת לנקודת מבט הדת וההלכה בכלל ולדברי התניא פל"ב בפרט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רסז
מקור מפורש
בפרק זה
הערות לאגרת רמד דלעיל, בהן רוצה לחלק את שלשת הסוגים שבתניא פל"ב:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקמח*
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין במאמר שבקונטרס המתחיל לדבר במעלת השלום וברכת כהנים וידוע מרז"ל כשמונין שבחיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום (אבל אין מסתפק בזה, והוא) אוהב את הבריות (ראה הפירוש בתניא פל"ב) ומקרבן לתורה וצ"ל יוצאי חלציו כיוצא בו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קעג
מקור מפורש
בפרק זה
ובימי הרחמים והרצון האלו יזכנו השי"ת לעבדו כולנו שכם אחד וכמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ועיין תניא פל"ב בס' דרך מצותיך מצות אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכח
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שכח
מקור מפורש
בפרק זה
הנה מובן הדבר מעצמו שבאם רק באפשרי הוא ראוי ונכון וטוב הוא שישפיע בכתות הישיבה והיא מילתא דשויא לתרווייהו, הן בשבילו והן בשביל הישיבה, וכבר באה העת שתהי' אהבת אחים אמיתית שוררת במחננו, וכידוע שהגלות דעתה הוא בשביל עון שנאת חנם, היינו שנאה בלי כל יסוד ואפילו היפך השכל, ובמילא התיקון לזה הוא - והתיקון מוכרח הוא ובפרט עתה בעקבתא דמשיחא, שיהי' אהבת חנם, היינו אהבה שאף שאין לה כל יסוד בשכל אנושי, ולא עוד אלא היפך השכל, והאריכות בזה אך למותר ובפרט שנתבארו הדברים וגודל ערכם בתניא פרק ל"ב בספר המצות להצ"צ, מצות אהבת ישראל, מאמר החלצו שבלקו"ת ושל כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר הנדפס בסוף קונטרס החלצו, וה' יברך את עמו בשלום שהוא הכלי מחזיק ברכה, ברכת הקב"ה שהוא בלי די, וביותר מוכרח כל הנ"ל בכת"ר כיון שזיכהו השי"ת ומתעסק הוא בעניני מעמד שפנימיותו הוא לקשר את כל החסידים יחדיו באחדות אמיתית, וידוע שכשרוצים לפעול אצל השני לכה"פ מקצת, צ"ל אצלו גאר א סך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שעו
מקור מפורש
בפרק זה
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שעו
מקור מפורש
בפרק זה
ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני , כ"א מחפש תועלת - לעצמו , ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד .
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תח
מקור מפורש
בפרק זה
דסיום המשנה הוא, לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד, ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה אי אפשר הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני, כ"א מחפש תועלת עצמו ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב, מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד, וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, אשר מחשבתם של ישראל קדמה לכל דבר ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בני ישראל, וזהו התחלת הש"ס בק"ש וסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש ה' אחד , אבל כדי שתהי' האחדות אמיתית, צריך להיות מאימתי, קב"ע ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה, וכן מבואר בדא"ח בכמה מקומות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תקז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקעא
מקור מפורש
בפרק זה
איינער פון די הויפט ענינים צו אויפנעמען ברכות, איז דער ענין האחדות, וכמ"ש בתניא פרק ל"ב, ומבואר בכמה מקומות בדא"ח, וגם בספרי מוסר, און עס איז פארשטענדלעך אין שכל אנושי.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קצח
מקור מפורש
בפרק זה
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל, וכבר כתבתי שבחדש זה שהקלקול בא ע"י אקמצא ובר קמצא שנאת חנם הנה התיקון לזה הוא לאחוז בקצה השני (ע"פ מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב) היינו באהבת ישראל אהבת חנם (חנם ע"פ שכל האנושי כי ע"פ תורה צריך לאהוב את כל אחד מישראל ע"פ המבואר בתניא פל"ב ובספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל וכו') ואזי יחננו השי"ת ויוציאנו מהגלות אשר חנם נמכרתם ובמילא ולא בכסף תגאלו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתצג
מקור מפורש
בפרק זה
בטח יסלח לי על שורותי אלה ומובן שלא נעים לי לכתוב עד"ז (ובפרט שגם כבודו מתנהג בדרכי היר"ש דאשכנז בהנוגע לענין הנ"ל) אבל כמו שכתבתי באחד ממכתביי הקודמים אין זה בעיא של המצוה דגידול זקן אלא בעיא של יחס מתאים כשרואים איש קרוב - ובפרט בן או בת - מתאבק לסדר חייו כפי שעלה בדעתו ומחלישים את החוסן שלו מפני הנימוק דמה יאמרו "הבריות" (תניא פל"ב)...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ב'תתקעז
מקור מפורש
בפרק זה
בענין אהבה לרשע - ראה תניא פל"ב ובס' שציין הצ"צ בהגהותיו (ס' קיצורים לתניא ע' לו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'לט
מקור מפורש
בפרק זה
און ווי עס שטייט אין ספרים און רבנו הזקן האט דאס אריינגעשטעלט אין סידור, אז די הקדמה צו תפלה איז ואהבת לרעך כמוך, איז אז דער גבאי קוקט אויף די מתפללים מיט דער הקדמה און די מתפללים קוקען אויפן גבאי לויט דער הקדמה הנ"ל, איז דאס א זיכערע וועג אז עס וועט זיין ברכנו אבינו (ווארום) כולנו כאחד, און ווי עס איז מרומז אין תניא פרק ל"ב, און עס זאל זיין, דוקא ווי ער איז מסיים דארטען באור פניך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'קעט
מקור מפורש
בפרק זה
און ווי עס ווערט אויך ערקלערט אין תניא פרק ל"ב, און אויך דורך דעם אדמו"ר צמח צדק ווי ער באשרייבט די מצוה פון ואהבת לרעך כמוך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רסז*
מקור מפורש
בפרק זה
נעם לי לקבל מכתבו מבשר טוב, אשר החתונה היתה בשעה טובה ומוצלחת וכדבעי בכל הפרטים, ויה"ר מהשי"ת אשר יקוימו בהם כל הברכות אשר ברכו אותם במילואם, וע"פ מרז"ל אשר כל שמטיבים לו הוא לאורך ימים, הרי בודאי גם בשאר הענינים תאיר ההצלחה מני' אליהם ובכלל זה גם הפרטים שמזכיר במכתבו, ובודאי למותר לעוררו על המבואר באגה"ק לרבנו הזקן ד"ה קטנתי, אשר בכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צריך להיות שפל רוח במאד כי היא קרבת אלקים ביתר שאת מלפנים, שזה מביא בהתבוננות קלה להוספה בתורה ומצות ע"פ המבואר בתניא פרק ל"ב כיון שהעיקר אצלו הרוחניות וכו' וע"פ המבואר שם שזהו פועל בהענין דאהבת ישראל הרי בודאי יוסיף בפעולתו והשפעתו על חבריו לקרבם לקיום מצות מעשיות וליהדות בכלל והשי"ת יצליחו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רפב
מקור מפורש
בפרק זה
יש לו משרה בהעסק שלו, וכמבואר בכ"מ בדרז"ל אשר טוב האמיתי הוא טוב לשמים וטוב לבריות, ובפרט ע"פ דברי רבנו הזקן ופתגמו הידוע אשר "ואהבת לרעך כמוך הוא כלי לואהבת את ה' אלקיך" (וקצת ביאור בזה יש להבין ממה שכתוב בתניא פרק ל"ב), והשי"ת יצליחו בפרנסה גשמיית ובפרט בפרנסה רוחניית, ויוסיף בשתי העבודות הנ"ל בין אדם למקום ובין אדם לחבירו גם יחד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תכז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרפד
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מכ"ד תמוז, וחבל אשר מחכה בכתבו עד שיהי' איזה ענין של עגמ"נ ח"ו, והרי מצד הענין דאהבת ישראל שהיא מהמצות השכליות, ובעיקר כמאמר רבי עקיבא כלל גדול בתורה ויסוד כל התורה כולה, וכמאמר הלל הזקן ומבואר בתניא פרק ל"ב ובספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל, הרי צריך הי' לכתוב מכתבים כשיהיו מאורעות משמחים, ועי"ז והיתה מתמעטת הנחיצות במכתבים מסוג הנ"ל...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרצז
מקור מפורש
בפרק זה
הנה כ"פ שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, וע"פ המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרצז
מקור מפורש
בפרק זה
ונוגע גם בהנ"ל, וכמבואר בתניא פרק ל"ב שם הוי מתלמידיו של אהרן כו' וכמבוא באדר"נ שם בארוכה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרחצ
מקור מפורש
בפרק זה
אלא שצריך לשמור על הנקודה, נקודה בהיכלא, כדי שלא ילכו בדרך עקלתון, והנקודה היא הענין יראה קבלת עול אחדות בתכלית וכסדרם בעבודת האדם, ואף שיראה הנ"ל היא לכאורה יראה תתאה, הרי מבואר בכ"מ שייכותה ליראה עילאה, ומקב"ע באים לאחדות כמובא בתניא פרק ל"ב וכל ג' אלו הם יו"ד וקוצו של יו"ד שזהו הנקודה בהיכלא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשסה
מקור מפורש
בפרק זה
שי' בהווה ובהנוגע לעתיד, ובודאי למותר לעוררו וגם את אחיו הנ"ל על החובת גברא שהיתה בכל מקום ובכל זמן, עאכו"כ בדורנו דור יתום זה, ובארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מרשית שנה עד אחרית שנה לעשות חלקו להחזקת היהדות והפצתה, ודוקא ברוח של יראת שמים טהורה, וביחוד גדולה האחריות בזה של אלו אשר זכות אבותם מסייעתם, אבות שפעלו ג"כ בכיוון זה עשיריות שנים בחייהם עלי אדמות, ובפרט כשזכינו לגילוי אור תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו תורת החסידות הכללית וכפי שנתעמקה ובהסברה בתורת חסידות חב"ד ובי' ע"ד גודל הענין של אהבת ישראל, ואיך שואהבת את ה"א ואהבת לרעך כמוך חד הם, וכמרומז ג"כ במאמר רבי עקיבא אשר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה , וכמאמר רבו דרבו הלל הזקן אשר גם בחול שהוא תרגום מקדש הנה זהו כל התורה כולה (שבת לא, א) וכמאמרו והדרכתו אוהב את הבריות ומבואר בתניא פרק ל"ב ובספר המצות לרבנו הצמח צדק מצות אהבת ישראל, ולגודל הענין הנה יש לחשוש שדוקא בזה תהי' התנגדות הלעו"ז ביותר ובפרט מהאל זר אשר בקרבך (שבת קה, ב) ובלית ברירה מתלבש היצה"ר באיצטלא וטענות של ת"ח וירא שמים, אלא שכמרז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, הרי הודיענו ע"ד רמאותו זו בתורתנו תורת חיים ובפרט בתורת החסידות ובמילא בתקיפות הדרושה מצד הקדושה האמיתית הנה מבטלים גם ערמומיות זו וטענותיו המיוסדות עלי'...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קז
מקור מפורש
בפרק זה
און לויטן מאמר תורתנו הק' ממנו יפלא כל דבר, וכפי הידוע מספרים הקדושים, ווען מען קוקט מיט א עין יפה ועין טובה, איז ניט נאר וואס מען באמערקט מעלות נאר אויך פון דעם קוקען באקומען זיי חיזוק, ובמילא ווערן קלענער און ווייניגער די ענינים לא טובים, און בפרט לפי המבואר בתניא פרק ל"ב, און אין ספר דרך מצותיך, מצות אהבת ישראל, אין דעם ענין ואהבת לרעך כמוך ביז מען זאגט אויף אהרן הכהן וועלכער איז געווען קדש הקדשים, אוהב את הבריות - אפילו אזעלכע וועלכע האבען קיין ענין ניט, א חוץ דעם וואס זיי זיינען באשאפען געווארן, וכמבואר ע"י רבנו הזקן בתניא שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קכ
מקור מפורש
בפרק זה
מאשר הנני קבלת מכתבו מד' שבט עם המוסגר בו, ובטח ניצלו את יום ההילולא באופן המתאים בהנוגע לעצמו ובהנוגע להשפעה בכל הסביבה, שהרי זהו הי' רצונו הפנימי של בעל ההילולא כלשון המשנה, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, אפילו שנקראים בשם בריות בעלמא (תניא פרק ל"ב) ולקרבן לתורה, ולא לקרב ולהתאים (צופאסען) התורה אליהם, וכמדובר בהתועדות דיום ההילולא...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קכט
מקור מפורש
בפרק זה
- זעלבסט פארשטענדליך אז דאס ווענדעט זיך אן דעם מענשן בפרט און אויך אין דעם מצב פון דער בית הכנסת בכלל און עס איז שווער צו געבען כללים אין דעם פון איין תקופה צו א צווייטער, און בפרט בריחוק מקום, וכבר נאמר, ותשועה ברוב יועץ, וואס אין דעם פאל איז דאס אויך א הוראה, ובטח למותר לעורר בהאמור בתניא פרק ל"ב ועוד בארוכה - הצ"צ - במצות אהבת ישראל בס' דרך מצותיך; שמזה יכולים ללמוד בהנוגע להאמור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קלה
מקור מפורש
בפרק זה
ואף שלכאורה א"א ענין חנם בזה כיון שכלל גדול בתורה ואהבת לרעך כמוך ע"כ צ"ל שהוא אפילו לאלו שאינם בגדר רעך עמיתך בתומ"צ ובכל זה אוהבים וכו' ויעוין תניא פרק ל"ב וספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל, הגהות הצ"צ לתניא פרק ל"ב (בס' קיצורים והערות לתניא ע' לו).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שכד
מקור מפורש
בפרק זה
בודאי משתתף בהתועדויות אנ"ש, וגדולה לגימה שמקרבת ומאחדת בני ישראל, ממשיכה ברכות השי"ת בהפלגה, וכמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך, ועיין תניא פרק ל"ב וספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שכה
מקור מפורש
בפרק זה
ותקותי חזקה, שבכתבו אשר נכנס בגן החסידות מאהבת ישראל ומחמדת סוכת דוד, כלומר נשמת ישראל, הנה בודאי כולל בזה גם את עצמו ונשמתו, אשר כלן מתאימות ואב אחד לכלנו, רק שהגופים מחולקים (תניא פל"ב) וגם הענינים הבאים מצד הגוף.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקצג
מקור מפורש
בפרק זה
חב"ד נוהגין כציווי רז"ל, הובא בענין זה ע"י אדה"ז בתניא פל"ב, אוהב את הבריות ומקרבן (את הבריות) לתורה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תרכג
מקור מפורש
בפרק זה
המצפה לבשו"ט וחותם בברכת הצלחה מופלגה בעבודתם בקדש שזהו תלוי בזה שיהיו כולם כאחד, וכמבואר בדברי רבנו הזקן בתניא פרק ל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשיג
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט שעומדים אנו בחדש אלול הוא חדש הרחמים שכל אחד מבנ"י אפילו הצדיק ביותר זקוק לרחמי שמים, וכבר נאמר ואברכה מברכיך, ומבהיל אשר דוקא בימים אלו משתמשים בלשון הפכית, והרי מה שנאמר אדם קרוב אצל עצמו על כל אחד נאמר הוא, ואם הדאגה דפן יחסר לחמו עד כה גדולה עד כדי להשתמש בביטוי מבהיל בהנוגע למי שהוא, בודאי שדאגה זו, מקורה בלתי טהור, ובמילא מעבירה את האדם ע"ד קונו, אשר ציוה לברך את כל אחד מישראל, וכמו שהאריך רבנו הזקן בתניא פרק ל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תשנד
מקור מפורש
בפרק זה
והנקודה, אשר אף שמקרבים כאו"א מישראל וכמ"ש בתניא פרק ל"ב ובכ"מ, קירוב זה כולל ג"כ לקרבם תחת כנפי השכינה מתאים להבנתם מעמדם ומצבם, שזה מכריח לפעמים לא לתבוע בכל התוקף שברגעא חדא ובשעתא חדא יתהפכו מן הקצה אל הקצה, אבל הסברה נחוצה על אתר (בכדי שלא ילמדו מזה שישנם מצות שאפשר לוותר עליהם או שאינם שייכים אלא לחוג פלוני), כי תורה אחת לכולנו, אלא שמפני חולשת בריאות נפשו, מדברים אתו עכשיו ע"ד מצות פלונית, אבל ידע ידע שישנן עוד כו"כ ושגם הוא מחויב בהם, וק"ל, ובטח יראה פרי טוב בעמלו בזה, וכהוראת נשיאנו הק' חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקל
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כבר ניתנו ההוראות בזה לכל החסידים ולכל בני ישראל ע"י רבנו הזקן מיסד תורת חב"ד בתניא פרק ל"ב, ומבואר עוד יותר בספרו לקוטי תורה ד"ה החלצו, ובדברים חוצבים להבות אש בספר המצות לנכדו אדמו"ר הצמח צדק מצות אהבת ישראל, ובקשר עם יום הבהיר י"ט כסלו הממשמש ובא יעיין ג"כ אגרת הקדש לרבנו הזקן שכתב אחר שחרורו מהמאסר בו נתפס ע"י הלשנה כו', וז"ל:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקפא
מקור מפורש
בפרק זה
ובמ"ש אשר אחד נפלטו מפיו דבורים בהנוגע ליתר החסידים למי שאינם חסידים, לפלא שלא הדגיש האמור בתניא פרק ל"ב, והרי זהו תורה שבכתב של תורה החסידות וכמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר ויעידו על זה גם מנגדי (מחסרון ידיעת הענינים) החסידות, שאדרבה באים בטענה מפני מה מקרבים אפילו הרחוקים וק"ל...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'קט
מקור מפורש
בפרק זה
אהבהו על כל הבריות ועיין תניא פל"ב), ובודאי משפיעים גם בסביבתם בכל האמור - על ידי היותם דוגמא חי' בזה, ויה"ר שגם בזה תומשך ההצלחה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתא
מקור מפורש
בפרק זה
ג) שם ע' קצט, מהמלקט ע"פ התניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתא
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פרק לב..
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רג
מקור מפורש
בפרק זה
אשר גם על פי זה מובן, מה זה ומה ראו על ככה רבותינו נשיאינו, מתחיל מרבנו הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו) תלמידיו רבנו הזקן כו' ועד לנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהפליאו בגודל ענין אהבת ישראל, ולכל אחד ואחת, ועד לאלו הנקראים בשם בריות בעלמא (יעוין תניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשנו
מקור מפורש
בפרק זה
זע תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'קצט
מקור מפורש
בפרק זה
און ווי ערקלערט אין דעם אין ספר התניא פרק ל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט אשר נתוסף ענין השלום בין תושבי הכפר, כאו"א למגדול ועד קטן, שזהו ג"כ בין איש לרעהו, כיון שהנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן וכו' (תניא פרק ל"ב עיי"ש).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסד
מקור מפורש
בפרק זה
(א) וייעשו כולם אגודה אחת - שהעשות כל בנ"י אגודה אחת באמת, תיתכן רק על ידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מישראל למגדול ועד קטן, שכל נפשות בני ישראל מתאימות ואב אחד לכולנה, רק שהגופים מחולקים; והרי הנפש היא העיקר והגוף אינו אלא טפל (כמבואר כ"ז בספר התניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסז
מקור מפורש
בפרק זה
על פי זה מובנת התמי' איך אפשר שתהי' דרגת אהבת זולתו "כמוך", ועל זה בא ביאור רבנו הזקן בספר התניא פרק לב, שמתחיל בביאורו ממדרגת אהבת הזולת שבקל יותר להשיגה "כי מי יודע גדולתן ומעלתן" כולי, אבל סו"ס הרי זו ג"כ אהבה תלוי' במעלה, לכן מוסיף ביאור "שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה" כולי "אחים ממש".
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעז
מקור מפורש
בפרק זה
וואס דאס ווירקט צו אויפגעבען און איבערגעבען דעם רצון פון יעדן איינעם צו דעם רצון פון ה' אחד, וואס דענסטמאל פארשווינדעט אלעס וואס קען צוטיילען און אונטערשיידען, און עס ווערט דער אמת'ר שלום, און השם יתברך גיט זיין פולסטע ברכה, ווי מיר זאגען באם שלוס פון שמונה עשרה, ברכנו אבינו (לפי) שכולנו כאחד (זעה תניא פרק ל"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקעה
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שכה
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא פרק לב ובהנסמן בקיצורים והערות לשם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 אבות פ"א מי"ב. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות כח סיון
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פל"ב (מא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בפרק זה
10 כולנו כאחד: אשר עי"ז נעשה "ברכנו אבינו" — ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות קדושים
מקור מפורש
בפרק זה
על פי זה מובנת התמי' איך אפשר שתהי' דרגת אהבת זולתו "כמוך", ועל זה בא ביאור רבנו הזקן בספר התניא פרק לב, שמתחיל בביאורו ממדרגת אהבת הזולת שבקל יותר להשיגה "כי מי יודע גדולתן ומעלתן" כולי, אבל סו"ס הרי זו ג"כ אהבה תלוי' במעלה, לכן מוסיף ביאור "שכולן מתאימות ואב אחד לכולנה" כולי "אחים ממש".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא פרק לב (משבת לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא פרק לב (מא, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 ברכת "שים שלום" בסוף תפילת העמידה. וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
25 פשוטים ביותר. . "בריות" : תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה פ' תצא כב, ב. יחזקאל יח, יח וברד"ק. ועייג"כ תנחומא נשא א. רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ב. ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד ובקה"ע שם. רדב"ז להל' ממרים פ"ב ה"ד. תניא פרק לב. ס' המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בפרק זה
20 אהבת ישראל : שהוא כלל גדול בתורה (תורת כהנים (הובא בפרש"י) עה"פ (קדושים יט, יח) ואהבת לרעך כמוך), ויתירה מזה — כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פרק לב. ספר המצוות להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פל"ב. שבת לא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 שבת לא, א. תניא פרק לב
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 שבת לא, א. תניא פרק לב
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 במש"כ לעיל יעויין תניא פרק לב. תורה אור "פ נח. תורת חיים ולקוטי תורה לג' פרשיות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 כפי שמוסבר בתניא, פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא פרק לב: עמיתך עם שאתך בתורה (לתלמידי תו"ת דברוקלין), תשי"ב) ובמצוות כו' אבל מי שאינו חבירו כו' צריך למשכן כו' לקרבן לתורה ועבודת ה'
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
– אדמו"ר הזקן מאריך מאד בתניא פרק ל"ב ביחס לאהבת ישראל, ומסביר בהרחבה שהיא יסוד כל התורה כולה, גם במאמר ד"ה החלצו מבואר בארוכה חסרון הפירוד, ושהוא מקור לכל המדות הרעות –
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כט
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תניא פרק לב בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 כמו עבודת השמחה עכשיו (שהיא דוגמת וגורמת התענוג דלעתיד), דאף שצריכה להיות נרגשת בגוף הגשמי, מ"מ באה מצד הנשמה דוקא (שגופו נמאס ומתועב אצלו ושמחתו היא שמחת הנפש לבדה (תניא פל"ב)), והיא ממשכת את השמחה בהגוף.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 כי החידוש דמ"ת הוא חיבור עליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג). ובעבודת האדם הוא החיבור דקבלת עול שמצד עצם הנשמה – עליונים, שיומשך ויורגש בהכחות פנימיים (שכל וכו') – תחתונים (כמבואר בלקו"ש ח"ג פ' יתרו ופ' משפטים). ולזאת, במ"ת – ב' בחינות: א) מה שנוגע לעצם הנשמה, שגילוי עצם הנשמה בכל אחד הוא ע"י שכולל עצמו עם הזולת ויוצא מגדר יחיד (ראה תניא פל"ב), ולכן בחינה זו דמ"ת היא דוקא לכלל ישראל, (שלכן במ"ת (שהיתה בששי בסיון) הוצרך להיות (א) הכלל בשלימותו, ששים רבוא דוקא (מכילתא שמות יט, א. יל"ש רמז רפ). (ב) ההכנה ד"ויחן (לשון יחיד) שם ישראל, כאיש אחד בלב אחד" (מכילתא הובא בפירש"י שמות יט, ב)). ב) מה שנוגע לכחות פנימיים. ובחינה זו דמ"ת היא לכל אחד ואחד, לפי אופן עבודתו. וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 4 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא פרק לב. דרמ"צ מצות אהבת ישראל. ואף שבתניא שם הלשון כמה פעמים גוף ונפש, בהכרח לפרש כוונתו שגם הנפש שבגוף בכלל "גוף" הוא לענין זה, ו"נפש" (דשם) הכוונה (גם) להנפש כמו שהיא בשרשה (וככתבו שם: והנפש והרוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן באלקים חיים), שרק מצד בחינה זו אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית (משא"כ כשהוא בציור מציאותו, גם מציאות דנשמה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פל"ב. שעהיוה"א פ"ו (פ, סע"ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פרק לב. ובנוגע לעניניעו -- בורכת הקב"ה שלמעלה מהשתלי, הרי ודאי שנוגע שם ה,כולנו כאחד", שהרי בבחינה זו הוא תכלית האחדות (והפשיטות).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5) תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 תניא פל"ב. שלכן קודם חגה"ש – זמן מ"ת – קוראין פרשת במדבר (שהתחלתה ותוכנה הוא מנין בנ"י), כי הגילוי דמ"ת הוא מצד עצם הנשמה (ראה בארוכה לקו"ש ח"ד פ' במדבר. ולהעיר ממכילתא שמות יט, א. ב"ר פ"ע, ט. יל"ש רמז רפ, שבשעת מ"ת הוצרך להיות המספר של ששים רבוא. וראה ב"ר ספע"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
67 וכמבואר בארוכה תניא פרק לב. ועייג"כ הגהות הצ"צ (נדפסו ב"קיצורים והערות" ע' לו) וש"נ. (משיחת ש"פ בא תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 תניא פרק לב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 להעיר שבמעמד הר סיני הי' ויחן ל' יחיד (מכילתא ורש"י יתרו יט, ב. וראה תניא פל"ב), הקדימו נעשה לנשמע ועל כל דבור פרחה נשמתן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
אשר גם על פי זה מובן, מה זה ומה ראו על ככה רבותינו נשיאינוי מתחיל מרבנו הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו) תלמידיו רבנו הזקן כו' ועד לנשיא דורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר, שהפליאו בגודל ענין אהבת ישראל, ולכל אחד ואחת, ועד לאלו הנקראים בשם בריות בעלמא (יעוין תניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה גם תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 להעיר מדיני פקו"נ (שו"ע הל' שבת סש"ל ועוד). ויתרה מזו מתניא פל"ב ד"הנפש כו' כולן מתאימות ואב א' לכולנה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 כנ"ל מתניא פל"ב שכולן מתאימות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
1 כולם ביחד : ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 שאין בהם שום מעלה ורק שהם בריות שנבראו ע"י הקב"ה (ראה תענית כ, ב. תניא פל"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 שלכן בפ' חקת שם וכן באבות פ"א מי"ב (ובתניא פל"ב), לא נאמר "הכהן" (אף שכהן הוא איש החסד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פרק לב. וראה רשימות אאמו"ר לתניא שם (נעתק בהערה הבאה). לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 41 בהערה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה בכ"ז תניא פל"ב. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 137.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פרק לב. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 135, שזהו הטעם למ"ש פרידתכם" (מקומות שבהערה הקודמת) ולא פרידתנו". עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וזאת הברכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
72 בסיום וחותם כל תפלת־עמידה. וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
7 כולנו כאחד : ראה תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס החלצו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
2 מעגלעך דערפאר כו': זע תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 זן) תניא פל"ב. דרמ"צ מצות אהבת ישראל, לקו"ש ח"ב ע' 300, 4435
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויגש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 וככה תרל"ז שם. -- ואף שאהבת ישואל היא אהבה עצמית (שזהו פ' ,כמוך" -- כאהבת עצמ שהיא אהבה עצמית (לקו"ש שם)), היא דוגמת אהבת אחים (ראה תניא פל"ב), וקורבת האחים אינה כקורבת האדם לעצמו, כבהערה 16.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
והנה כבר ניתנו ההוראות בזה לכל החסידים ולכל בני ישראל -- רבנו הזקן מיסד תורת חב"ד בתניא פרק ל"ב, ומבואר עוד יותר בספרו לקוטי תורה דיה החלצו, ובדברים חוצבים להבות אש בספר המצוות לנכדו אדמו"ר הצמח צדק מצות אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ולכן כאו"א מחוייב בקיום מצות ואהבת לרעך כמוך ובכל זמן ובכל מקום -- אף שאהבה ואחוה אמתית אפ"ל רק כשעושה גפשו עיקר (תניא פל"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 שע"י שבניי נמצאים .כולנו כאחד" עייז דוקא אפשר להיות גילוי הוי' אחד (ראה תניא פל"ב), גילוי ושכנתי בתוכם במשכן.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
חב"ד גוהגין כציווי רז"ל, הובא בענין זה ע"י אדה"ז בתניא פל"ב, אוהב את הבריות ומקרבן (את הבריות) לתורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. וראה גם תניא פרק לב. קונטרס אהבת ישראל,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
6 הכלל .. כמוך : קדושים יט, יח ובתו"כ שם (הובא בפרשיי שם). תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו שראינו באופן הנהגת הנשיאים וכ"ק מו"ח אדמו"ר ביחוד, אשר הנהגתם היתה לקרב את כל ישראל, גם אלו שהם בהסוג המדובר בתניא ספל"ב, להשתדל להחזירם למוטב בכדי שיהי' יתמו חטאים ולא חוטאים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פרק לב: שאף הרחוקים כו' ולכן נקראי' בשם בריות בעלמא. וראה בארוכה ספר הערכים שם ע' תרכג־ז, וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פל"ב (ע"פ שבת לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 כלל כו" כל כו': ספרא לקדושים יט, יח. תניא פל"ב (משבת לא, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
שכל נפשות בני ישראל מתאימות ואב אחד לכולנה, רק שהגופים מחולקים; והרי הנפש היא העיקר והגוף אינו אלא טפל (כמבואר כ"ז בספר התניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ל' אדה"ז – תניא פל"ב. ולהעיר מתענית כ, רע"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 לכאורה י"ל דכך נברא. אבל ע"י בחירתו אפ"ל אח"כ באופן דלבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר (כדלעיל בפ"א) או להיפך שאין לו חלק באלקי ישראל (אגה"ת פ"ד ואילך. אגה"ק ס"ז. וראה ג"כ תניא ספל"ב). ויותר נ"ל שכך הוא תמיד, וכדמוכח מטעם הרמב"ם (שם) בהפס"ד דגט מעושה כשר שזהו גם בנוגע לאלו שאין להם חלק כו', ואע"פ שחטא ישראל הוא הנאמר בעכן (סנהדרין מד, רע"א). ובלבי חלל בקרבי – ה"ז רק שאין לו יצר כו' (ע"ד מש"נ יצר לב האדם גו') אבל מציאותו באופן דהרוג – יש לו. – ולהעיר מסוכה (נב, רע"א): וספדו כו' על יצה"ר שנהרג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
17 שהרי רש"י לא פי' החידוש ד"רעך" היינו רעך בתומ"צ (כפי' הרשב"ם עה"פ: מקומות שנסמנו לקמן. ובהערה 38): ועד"ז ב"לא תשנא את אחיך" לא פי' רש"י דקאי על אחיך בתומ"צ (ראה יראים סל"ט (בהשלם – סקצ"ה). תדבא"ר ספי"ח הובא ביל"ש (ואוה"ח) עה"פ. ועוד). וכדמוכח ג"כ מפרש"י ראה (יג, ט (מספרי עה"פ)) שרק מסית נתמעט ("את זה") ממצות ואהבת לרעך כמוך. וראה לקוטי כו' הצ"צ לתניא פל"ב. ע"ד ההלכה י"א ש"ואהבת לרעך כמוך" פירושו רעך בתומ"צ (ורשע מותר או מצוה לשנאותו – פסחים קיג, ב) – סמ"ג עשין ט. הג"מ להל' דעות פ"ו ה"ג. וראה רמב"ם הל' אבל שם*. יראים סל"ח (בהשלם – סרכ"ד). ועוד. אבל כבר העירו באחרונים (מהר"ם שיק תרי"ג מצות מצוה רמד. הרי"פ פערלא שם קמג, ד ואילך) מהא שלמדין (סנה' מה, א. וש"נ) מואהבת לרעך ותולדות ההתבוננות, הנה השכל הבריא מחייב, דכן הוא גם באהבת ישראל שבאה על ידי טיב ההתבוננות במעלת חבירו. *) אבל להעיר שבמקומו (הל' דעות פ"ו ה"ג) סתם הרמב"ם "לאהוב את כאו"א מישראל כגופו" (ועד"ז במנין המצות בריש ספר היד – "כל בני אדם בני ברית") – בלי כל הגדרה. וג"ז שמצוה לשנוא רשע לא כתב במקומו (בהל' דעות) כ"א בהל' רוצח (בסופן) – וידוע שהרמב"ם סומך (רק) על מ"ש במק"א הקודם לזה ולא מזה של אח"כ (יד מלאכי כללי הרמב"ם כו' אות ו). ועד"ז אדה"ז בשו"ע (או"ח סקנ"ו ס"ה) הביא רק ש"מצוה על כל אדם לאהוב את כאו"א כגופו", והשמיט (המובא במג"א שם) שהוא דוקא רעך בתומ"צ ולא רשע (ורק בחו"מ הל' עוברי דרכים כו' ס"ט הביא דמצוה לשנוא רשע). כמוך – ברור לו מיתה יפה, היינו שכולל גם רשע (המחוייב מיתה), וכמפורש ברמ"ה (שם נב, ב): "וכל היכא דכתיב רעך משמע ישראל ואפילו רשע** כו'": ורק מסית נתמעט בפירוש ממצות ואהבת גו', כנ"ל. ומוכח מזה שהא שמצוה לשנוא רשע הוא לא מפני שנתמעט מהלשון ואהבת לרעך כמוך כ"א הוא ציווי בפ"ע (מהפסוק "יראת ה' שנאת רע" שהובא בפסחים שם) לשנוא רשע (ובמילא – שואהבת גו' בכל הפרטים הוא רק לרעך בתומ"צ). וכן מוכח בתניא פרק לב דגם אלה "שמצוה לשנאותם מצוה לאהבם ג"כ"***. ע"ש [ואולי גם פוסקים הנ"ל סמכו בעיקר על פסוק הנ"ל שהביאו (סמ"ג ויראים) מפסחים שם]. וראה לקמן הערה 38. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 דעכ"פ ע"ד פשוטו של מקרא וש"ס י"ל – דרק בפנימיות הענין כן הוא, כביאור אדה"ז בתניא פרק לב, סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל, אוה"ת שופטים ע' תתלח ואילך, ועוד (ראה ס' הערכים־חב"ד ע' אהבת ישראל ס"ח, וש"נ). – כהנ"ל נעתקו בקונטרס אהבת ישראל (קה"ת תשל"ו). וראה נתיבות עולם להמהר"ל נתיב אהבת ריע פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
63 לשון אדה"ז בתניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
30 וי"ל, שהענין ד"אוהב .. משמח את הבריות" נעשה דוקא מצד היותו עוסק בתורה לשמה. כי התואר "בריות" מורה על מי שאין בו שום מעלה רק זה שנברא ע"י הקב"ה [ראה תניא פל"ב. תענית כ, ריש ע"ב. ובארוכה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 5־134], ולכן: העוסק בתורה בשביל איזו תכלית, הרי טיפולו והתעסקותו הוא עם אלה שבידם להביא לו תועלת לתכלית זו שבשבילה לומד, אבל לא עם בריות בעלמא שלא יוכלו לסייע לו: אבל העוסק בתורה לשמה, שלומדה אך ורק משום שהיא תורתו של הקב"ה. הרי דוקא משום זה יש בו רגש וקירוב ואהבה גם לבריות (מכיון שגם הם נבראו מאתו ית'), ולכן מטפל עמהם ולא עוד אלא ש"משמח את הבריות".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 ואהבת . . לבריות: ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח נשא שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
100 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
70 ראה תניא פל"ב: למשכן בחבלי עבותו' אהבה וכולי האי ואולי יוכל לקרבן לתורה ועבודת ה'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה ירושלמי נדרים פ"ט ה"ד: הוה מקטע קופד ומחת סכינא לידוי תחזור ותמחי לידי'. וראה תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
התחלקות אין אָנדערע ענינים, כמבואר בארוכה אין תניא פרק לב -
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תענית כ, סע"א ואילך. תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תענית כ, ב. תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
9 להעיר מתניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
8 ישער ס, בא. 9 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין תניא פרק ל"ב וספר המצות להצ"צ מצות אהבת ישראל ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
62 היינו הסברה גם בשביל שכל אנושי וטבע האדם – אף שפשוט שטעם העיקרי והאמיתי הוא מפני שכל ישראל אחים, כמבואר בתניא פרק לב ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקה"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 קדושים יט, יח. ולהעיר מתניא פל"ב (מא, ב): והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים כו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
5 תו"כ ופרש"י עה"פ קדושים יט, יח. ובשבת לא, א: זוהי כל התורה כולה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, ית. ובתו"כ (הובא בפרש"י עַה"פ): זה כלל גדול בתורה. ובשבת לא, א: זו היא כל התורה כולה. וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
ותקותי חזקה, שבכתבו אשר נכנס בגן החסידות מאהבת ישראל ומחמדת סוכת דוד, כלומר נשמת ישראל, הנה בודאי כולל בזה גם את עצמו ונשמתו, אשר כלן מתאימות ואב אחד לכלנו, רק שהגופים מחולקים (תניא פל"ב) וגם הענינים הבאים מצד הגוף.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ימים אחרונים דחג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 ולהעיר לעניננו ממשנ"ת בתניא פל"ב "והן לא לא הפסיד שכר מצות אהבת רעים", שי"ל שלאחר שגילה אדה"ז ענין זה, יש בזה לא רק שלילת השכר "לא הפסיד", כ"א גם "ריוח" גדול שמקיים ציווי דאה"ז, שעי"ז מתקשר עם אדה"ז (ראה בפנים בענין הואיל דנפיק מפומי' דר"כ) – ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 239 הערה 68.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
6 הגברת הנשמה על הגוף: ראה תניא פל"ב: יסוד ושורש כל התורה הוא להגבי' כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 כלל גדול בתורה, ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. תו"כ הובא בפרש"י עה"פ. ויתירה מזו -- זו היא כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
2 *) אוצר מאמרים (תל אביב תשי"ט). וזיל: מה שמיטה מסיני אף כולם מסיני . . תניא פרק לב . . מדברים אלה יוצא שאי אפשר לקיים שום מצוה בשלימות אם לא מגיעים קודם למדריגה של ואהבת לרעך כמוך . . זה שאומר . . מה שמיטה מסיני כו'. ע"ש. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
שם ע' קצט* מהמלקט ע'פ התניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פרק לב. קונטרס אהבת ישראל. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פל"ב. ובכ"מ. וראה בארוכה קונטרס אהבת ישראל ע' 30 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
3 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פמ"א הקשר ד,לשם יחוד קוב"ה ושכינתי'* עם ,בשם כל ישראל". וראה גם תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בפרק זה
2 היותנו כולנו כאחד מביא וממשיך ברכנו אבינו באור פניך: תניא פל"ב. וראה קונטרס אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 ואפילו במקום ספק: ולהעיר מתניא פרק לב (מא, ב): לא הפסיד שכר מצות אהבת ריעים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
9 ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. ובתו'כ (הובא בפרש"י) עה"פ: זה כלל גדול בתורה. ויתירה מזו -- ,זו היא כל התורה כולה" -- שבת לא, א. וראה תניא פל"ב. קונטרס אהבת ישראל. -- וראה מכתב דחי אלול דשנה זו*,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה מקץ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פל"ב. וראה קונט' אהבת ישראל (ברוקלין, תשל"ו. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
55 ונוגע להלכה בדיני פקו"נ (שו"ע הל' שבת סשכ"ט. ועוד) שחיובו הוא כלפי כאו"א בשווה. ולהעיר מתניא פל"ב ד"הנפש כו' כולן מתאימות ואב א' לכולנה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פל"ב. לקו"ת נצבים בתחלתו. וראה לקו"ת (בהעלותך לג, ג. אוה"ת בראשית (כרך ה) תתקפא, א ואילך) שזהו"ע מה שכל ישראל ערבים – מעורבים – זב"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פל"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
2 בנערינו . . ובבנותינו: ע*פ לשון הכתוב -- בא יו"ד, ט. כולנו כאחד: אשר עי"ז נעשה ,ברכנו אבינו" -- ברכת ,שים שלום* בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
2 וי"ל הוספה בהשייכות בין חורבן וגלות לשנאת חנם (וגאולה לאהבת חנם), כי ע"י אהבת ישראל (גילוי האהבה דא' לחבירו) ממשיכים ומגלים אהבת ה' לישראל (ראה היום יום כ"ז חשון), ויתירה מזו -- ממשיכים אוא"ס ב"ה בכנסת ישראל (תניא פרק לב. דרמ"צ מצות אהבת ישראל (כט, א), וכשאהבת ה' לישראל היא בגילוי (ואין הקביה רואה חובותיהם של ישראל (דרמ"צ שם)), מובן שאין מקום לחורבן וגלות. ועוד: ע"י גילוי האהבה שלמעלה (ממשיכים ו)מגלים בחי' אל"ף דאלופו של עולם בגלות (,גולה") שעייז נעשה גאולה (ראה לקו"ת בהעלותך לה, ג. ס' הליקוטים-דא"ח צ"צ ערך גולה. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ד). וראה אוה"ת חנוכה שיב, ב. וראה ספר הערכים-חב"ד ערך אהבת ישראל (ס"ז) ע"ד ההמשכות וההשפעות שלמעלה שע"י אהבת ישראל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
0 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
2 *) הערות לאגרת שלפנ"ז, בהן רוצה לחלק את שלשת הסוגים שבתניא פל"ב: א) יהודים דתיים. ב) יהודים חפשיים. ג) משומדים. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
קראתיו פעם ושתים, אבל איני יכול להסכים לחלוקת הסוגים שעושה, כי אינה מתאמת לנקודת מבט הדת וההלכה בכלל ולדברי התניא פל"ב בפרט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
39 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח שלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
61 ועיין תניא פל"ב "נמאס כו' טפלה כו' ולהעלות .. על כו'". ואכ"מ. (משיחת ש"פ שלח תשמ"ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 שנת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
0 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג
מקור מפורש
בפרק זה
4 ,שים שלום" בחותם תפלת העמידה ובכל יום יום, וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 נשמה איבערן גוף: ראה תניא פל"ב: יסוד ושורש כל התורה הוא להגבי' ולהעלו' הנפש על הגוף מעלה מעלה וכו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 כלל גדול בתורה, ואהבח לרעך כמוך: קדושים יט, ית. תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה -- שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא פרק ל"ב בביאור מארז"ל 8 "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", ש"אף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא ", היינו, שאין בהם שום יתרון ומעלה מלבד היותם בריות של הקב"ה [וע"ד המסופר בגמרא 9 שנזדמן לר' אלעזר אדם אחד שהי' מכוער ביותר ואמר כמה מכוער אותו האיש, והשיב לו, "לך ואמור לאומן שעשאני כו'"], "צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
898 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יו"ד שבט ה'תשי"א**
מקור מפורש
בפרק זה
1197 בברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
431 לשון התניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
841 ראה תניא פרק לב בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
יט ראה תניא פל"ב. תענית כ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
194 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
41 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 במש"כ לעיל – יעויין תניא פל"ב. תו"א ס"פ נח. תו"ח ולקו"ת לג' פרשיות שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פל"ב (מא, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
10 ברכת "שים שלום". וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
מצד הנשמה – ע"י ההתבוננות הנ"ל, שהראש צריך להרגיש מעלת הרגל והרגל צריך להרגיש מעלת הראש, כיון שכל אחד מהם משלים את חבירו, ומצד זה הנשמות "כולן מתאימות", כמבואר בתניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
220 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
ונתבאר בזה, שהאמת היא שמצד הקב"ה לא שייך ענין של פירוד; צריכים רק להבטיח שלא יהי' פירוד אצל בנ"י בינם לבין עצמם, וכמ"ש "ברכנו אבינו כולנו כאחד", היינו, שכאשר "כולנו כאחד", אזי "ברכנו אבינו", כמבואר בארוכה בתניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
8 תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
– אדמו"ר הזקן מאריך ביותר בתניא פרק ל"ב אודות הענין דאהבת ישראל, ומבאר באריכות שהוא יסוד כל התורה כולה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
61 נוסח ברכת "שים שלום". וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
55 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
248 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וכמבואר בתניא פרק לב שהענין דאהבת ישראל הוא לפי ש"אב אחד לכולנה", והדרך לבוא לזה היא עי"ז שמסירים את ההעלמות וההסתרים של הגוף ונפש הבהמית, ש"עושים גופם עיקר ונפשם טפלה", שאז "אי אפשר להיות אהבה ואחוה אמיתית .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
200 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ש"פ פקודי, פרשת שקלים
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
והגם דשנאתו של דוד היתה רק לשונאי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, מ"מ, הרי כתיב יתמו חטאים ולא חוטאים [דענין זה הוא גם בשונאי הוי', וכמו שראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בבעל הגאולה, שקירבו גם את אלו שנכללים בהסוג המדובר בתניא פרק לב בסופו, והחזירו אותם למוטב ], והוה לי' לבקש שיעשו תשובה, ומהי הבקשה ואני אראה בשונאי.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
42 תהלים קלט, כא. וראה שבת קטז, א. תניא ספל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
41 כמבואר בתניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
175 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
250 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
65 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
האמור לעיל אודות ההנהגה להמשיך "מים קדושים" עד למטה מטה, הרי זה ע"ד המבואר בתניא פל"ב בפירוש מארז"ל "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", שהאדם צריך להשפיל את עצמו ולהתעסק גם עם אלו ש"נקראים בשם בריות בעלמא", היינו, שאין להם שום מעלה מלבד היותם "בריות", וגם אותם צריכים לקרב לתורה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה במדב"ר פכ"ב בסופה. ובתניא פל"ב: עמיתך עם שאתך בתורה ובמצוות כו' אבל מי שאינו חברו כו' צריך למשכן כו' לקרבן לתורה ועבודת ה'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
58 בהבא לקמן - ראה גם (בקיצור נמרץ) מכתב שבהערה 2 (אגרות-קודש ח"ה ע' קעג (ועד"ז שם ס"ע רז ואילך)): "הנני מעתיק פה פרק א' ממה שנאמר בעת ההתוועדות, נשען על הסיפור שהרב המגיד הנה בתחלת בואו של אדמו"ר הזקן למעזריטש, סידר אשר בנו ה"מלאך" ילמוד עם רבינו הזקן תורת החסידות, ואדמו"ר הזקן ילמוד עם ה"מלאך" תורת הנגלה. וכשהתחילו בלימוד: מאימתי כו', ואדמו"ר הזקן התחיל לפרש את המשנה, אמר המלאך אשר הוא מפרש אימתי מלשון אימה ופחד, ובקשור תחלת הש"ס עם סופו (כי בחלוקת הש"ס כאן הנה מחלקים ג"כ את הסדרי משניות, ואף שהסיום הי' בהמס' נדה, קשורים זה בזה).
דסיום המשנה הוא לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שלום והתאחדות דכל בני ישראל, וכמבואר ג"כ בתניא פל"ב, ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד. ואחדות אמיתי של בנ"א בכלל ואפילו בנ"י בפרט, הנה א"א הוא כשישנה איזה פני' ותועלת באמצע, כי אז הרי אינו מתאחד עם השני , כ"א מחפש תועלת - לעצמו , ואחדות אמיתית אי אפשרית אלא כמבואר בתניא פל"ב מפני שכולם מתאימות ואב אחד לכולנה כו' מצד שרש נפשם בה' אחד . וכמבואר בדא"ח אשר שרש הנשמות הם למעלה אפילו מתומ"צ, וכמרז"ל בב"ר בתחלתו, מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר, ואפי' לתורה כמ"ש דבר אל בנ"י. וזהו התחלת הש"ס בק"ש והסיום בכלי שמחזיק ברכה הוא השלום, אשר השלום הוא ע"י שאומר ק"ש - ה' אחד, אבל כדי שתהי' האמירה אמיתית, צריך להיות ע"י ומאימתי, קב"ע, ולא מצד השכל וטעם, אפי' שכל וטעם דקדושה. ולדכותי' יספיק הקיצור".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
192 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה שבת לא, א. תניא פרק לב.
---------
*) @58ראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 114 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
199 כולל גם הדיוק "בריות" – "בריות בעלמא" (כמבואר בתניא פל"ב), היינו, שאין בהם מעלה נוספת מלבד היותם נבראים של הקב"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
אך הענין הוא – שישנו שרש הנשמה, "נשמה שנתת בי", "האלקים אשר נתנה" , וכיון שכל הנשמות הם מאותו שורש ומקור, "אב אחד לכולנה", לכן "כולן מתאימות" (כמבואר בתניא פרק לב), ועד שנעשים מציאות אחת של "קהל".וכיון שהענין ד"קהל" הוא מצד שרש הנשמה כו', הרי מובן, שכאשר נשלל הענין ד"קהל" ("יצא זה (עכו"ם) שאין לו קהל"), אזי בדרך ממילא נשלל גם ענין הטומאה ("אין לו טומאה"), כיון שמלכתחילה לא הי' שם ענין של טהרה וקדושה, שבא לידי ביטוי בענין ד"קהל".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
46 כמו עבודת השמחה עכשיו (שהיא דוגמת וגורמת התענוג דלעתיד), דאף שצריכה להיות נרגשת בגוף הגשמי, מ"מ באה מצד הנשמה דוקא ("שגופו נמאס ומתועב אצלו" ושמחתו היא "שמחת הנפש לבדה" (תניא פל"ב)), והיא ממשכת את השמחה בהגוף*.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפרק זה
606 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
ובלאה"כ – טוענים הם – הרי אמרו חז"ל 209 "חייך קודמים", ואם הדברים אמורים אפילו ביחס ל"אחיך" – הרי כשמדובר אודות כאלה שהם בבחינת "בריות בעלמא" [כפי שמדייק אדמו"ר הזקן בתניא פל"ב בביאור לשון חז"ל 210 "אוהב את הבריות"], היינו, שמעלתם היחידה היא שנבראו ע"י הקב"ה – עאכו"כ ש"חייך קודמים".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
והעצה לזה היא – אמירת תורה על הפסוק " שבת אחים גם יחד ", שהו"ע צירוף והתכללות כו"כ מבנ"י יחדיו כמו "אחים", וכפי שמדייק ומוסיף אדמו"ר הזקן בתניא פרק לב "(נקראו כל ישראל) אחים ממש ", שזהו לפי ש"כולן מתאימות ואב א' לכולנה", שמצד זה נעשים מציאות אחת 272 – שאז אין מקום להתחשב עם מעמדו ומצבו של זה או של אחר כו', ובמילא, לא עביד קוב"ה דינא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
912 וכמ"ש (וישלח לב, יא) "קטנתי מכל החסדים וגו'", ש"מכל החסדים" נעשה אצלו הענין ד"קטנתי" (ראה תניא אגה"ק ס"ב).
וכן הוא הסדר התמידי אצל בנ"י – כמ"ש "ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך" (ראה תניא פל"ב), היינו, שהמשכת ברכתו של הקב"ה היא כשנמצאים במעמד ומצב של "כולנו כאחד" (מצד הקטנות והביטול), וכמאמר המשנה (עוקצין בסופה) "לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
955 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
אלא, שהפנימיות של התוכחה היא שלום, שכן, גם בנוגע לאלו שצריך להוכיח אותם, הנה סיבת התוכחה היא – בגלל היותו "דורש טוב לעמו", כמבואר בארוכה בתניא פרק לב, "שאף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1081 דובר גם אודות הלשון "אמור", אמירה בלשון רכה, ולא דיבור בלשון קשה (כמו "דיבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות" (מקץ מב, ל)), ובפרט ע"פ מ"ש בזהר (ריש פרשתנו (ח"ג פח, ב)) "אמור על הכהנים, בלחישו" – אף שלכאורה יש צורך בלשון קשה דוקא, לפי שמדובר אודות ענין הטומאה*, שזהו"ע שאינו מובן ע"פ שכל (ראה רמב"ם סוף הלכות מקוואות) – דכיון שכהן הוא איש החסד (ובהתאם לכך גם עבודת הכהנים היא בחשאי, לא כמו עבודת הלווים בשירה וזמרה (ראה תו"מ ח"ד ריש ע' 289. וש"נ)), אין
צורך בלשון קשה כדי לפעול עליו, אלא יכולים לפעול גם בקו הטוב כו'.
*
) נתבאר גם שהציווי " לנפש לא יטמא גו' כי אם לשארו הקרוב גו' ", הוא לכאורה היפך הטבע כפי שצריך להיות ע"פ תורה – דכיון שישנו הציווי (קדושים יט , יח) " ואהבת לרעך כמוך ", וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בא' משיחותיו , שצערו של הזולת צריך להיות כמו הצער שלו (ראה סה"ש תש"ה ע' 73) , א"כ , למה יהי' חילוק בין " שארו הקרוב אליו " לשאר בנ"י , שמותר להיטמא רק למי שהוא קרוב אליו מצד הגוף – היפך ההנהגה דנפשם עיקר וגופם טפל , שהיא המביאה לידי קיום מצות " ואהבת לרעך כמוך " (ראה תניא פל"ב) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
ובשביל זה יש צורך לפעול אצל בנ"י את ענין האחדות, באופן דנצבים גו' כולכם 7 , לאחדים כאחד 8 , ובלשון רבינו הזקן בתניא פרק לב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
360 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
577 ולהעיר גם מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר טרם נסיעתו לעיר מקלטו קאסטראמא: "רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ושעבוד מלכיות" (סה"ש תרפ"ז ע' 169. וש"נ) – דלכאורה אינו מובן: קיום התומ"צ צריך להיות ע"י הגוף דוקא; הנחת תפילין צ"ל על יד וראש גשמיים; לימוד התורה צריך להיות בדיבור בפה גשמי, ואפילו המחשבה בתורה הרי היא ע"י כח המחשבה המלובש במוח הגשמי, אבל התורה שלומדת הנשמה למעלה אינה מצות תלמוד תורה; וא"כ, מאחר שהגוף נמסר בגלות, מהי התועלת מזה שהנשמה לא נמסרה בגלות? – אך הענין הוא, שמצד זה שהנשמה לא נמסרה בגלות, הנה כאשר הגוף נגרר אחר הנשמה (כמבואר בתניא פרק לב שצריך להיות נפשם עיקר וגופם טפל), אזי גם הגוף אינו בגלות (ראה גם תו"מ חכ"ט ריש ע' 209. וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וטעם הדבר – לפי שהעבודה דר"ה ויוהכ"פ היא מצד פנימיות הנפש, כמ"ש 21 "בקשו פני את פניך הוי' אבקש", ומצד הפנימיות משתווים כולם, כמבואר בארוכה בתניא פרק לב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
[ועפ"ז יש לבאר בפנימיות הענינים 22 מה שבמלחמת מדין "אין מקיפין אותה מארבע רוחותי' אלא משלש רוחותי', ומניחין מקום לבורח כו'" 23 , אף שלכאורה היתכן שמניחים אפשרות למנגדים על שם הוי' – שזהו ע"ד המבואר בתניא ספל"ב שיש כאלו ש"מצוה לשנאותם", כפי שאמר דוד "תכלית שנאה שנאתים גו'" 24 (אף שגם הם בכלל ישראל, ד"אע"פ שחטא ישראל הוא" 25 , ומצד הנשמה "כולן מתאימות כו'"), וזהו תוכן הענין שרוח רביעית נשארת פתוחה בשביל הבורח, שזהו סוג הנ"ל, שהוא חלק קטן בלבד 26 ].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1174 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1377 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
188 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
מצד ההשתוות של כל בני ישראל המודגשת בקיום מצוות מעשיות צריכה להיות האהבה לכאו"א מישראל בשוה ממש, כמבואר בתניא פרק ל"ב, ובדרושי החלצו של אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה 28 , ושל כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע 29 (שאמרו בשנת תרנ"ט בשמחת תורה ובש"פ נח 30 (הפרשה שהתחילו לקרוא היום)), בתוספת ביאור מכ"ק מו"ח אדמו"ר 31 (שנדפסו עוה"פ זה עתה 32 ), וכפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו 33 אודות מדת אהבת ישראל שהדריך בה מורנו הבעש"ט את בני ישראל בסגנונו הידוע ומפורסם לכל:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
מען זאָל ליב האָבן און מייקר זיין דעם גאָר פשוט'ן אידן אַזוי ווי דעם גרעסטן גאון, ווייל ער איז א איד, ואב אחד לכולנו, כאמור, בנים אתם לה' אלקיכם17, ונאמר18 אהבתי אתכם אמר ה'", כמבואר בארוכה בתניא פרק ל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
הרי גם בתניא פרק ל"ב מסיים רבינו הזקן שישנם כאלו שעליהם אמר דוד המלך "תכלית שנאה שנאתים" 191 , וא"כ, איך אפשר לומר שצריכים לאהוב ולייקר כל אחד מישראל, ללא יוצא מן הכלל?
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
394 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
מצד ענין הביטול, "ונחנו מה", נעשה מעמד ומצב (המבואר בתניא פל"ב) שעניני הגוף (ימי החול) אינם תופסים מקום אצלו; ואילו בנוגע לעניני הנשמה (שבת) – הרי "מי יודע גדולתן ומעלתן כו'", כך, שיתכן שחבירו נמצא במדריגה נעלית יותר ממנו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן בהקדם המבואר בתניא פרק לב בענין קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" 108 ש"זהו כל התורה כולה" 109 – "כי יסוד ושורש
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1620 ע"פ תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
518 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
913 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1435 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
886 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
וכיון שכן, הרי הגוף (וכן נפש הבהמית, ש"רוח הבהמה היורדת היא למטה" 53 ) הוא "שונא ך ", ששונא את העצמיות שלך, שהיא הנשמה, כי, כאשר "גופם עיקר" אזי "נפשם טפלה" (כלשון רבינו הזקן בתניא פרק לב), וע"פ תורה, הנה כשבטל העיקר בטל הטפל 54 , כך, שהנשמה מצד עצמה אינה נחשבת אצל הגוף למציאות, ולכן הגוף אינו גורס את הנשמה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
וענין זה מובן וגם פשוט – שהרי "תורה אחת לכולנה" 200 , ובפרט ע"פ המבואר בזהר91 שנגלה דתורה ונסתר דתורה הם "גופי תורה" ו"נשמתא דאורייתא", והרי אי אפשר לחלוק על הנשמה ולהסכים עם הגוף, בה בשעה שכל מציאות התורה היא להיפך – שהעיקר היא הנשמה, ולאח"ז בא הגוף, ועאכו"כ אצל בנ"י שצריכים לעשות נשמתם עיקר וגופם טפל (כמובן מדברי רבינו הזקן בתניא פרק לב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
464 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
שכולן מתאימות ואב א' לכולנה", כמבואר בתניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
358 ראה תניא פל"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל. ספר הערכים חב"ד בערכו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1446 נוסח ברכת שים שלום. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1927 ואין לומר שלדעת רש"י החיוב ד"ואהבת לרעך כמוך" הוא רק לרעך בתומ"צ (ראה גם לקו"ש שבפנים הערה 17), ולכן לא הביא המאמר דהלל שקאי על כל בנ"י – כי, מזה שרש"י אינו מבאר חילוקי הלשונות "רעך", "עמיתך" או "אחיך"*, מוכח, שבפשש"מ אין חילוק בין לשונות אלו, ומשמעות כולם הו"ע של ידידות כו', כך, שהחיוב ד"ואהבת לרעך כמוך" הוא לא רק לרעך בתומ"צ, אלא לכל בנ"י (וכדברי רבינו הזקן בתניא פרק לב, ש"אף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו, ולכן נקראים בשם בריות בעלמא, צריך למשכן בחבלי עבותות אהבה כו'").
*
) להעיר גם מפירוש רש"י בנוגע ל " אחיו ": " קרוביו " (ויצא לא , כג) , " בניו " (שם , מו) , " אוהביו " (שם , נד) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
ובהמשך לזה ישנם גם הביאורים בענין אהבת ישראל בדרך מצוותיך 62 , בלקוטי תורה ד"ה החלצו 63 , וכן בדרושי החלצו של שאר רבותינו נשיאינו 64 , ולכל לראש – הביאור של רבינו הזקן בתניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וכללות הענין בזה – כפי שמבאר רבינו הזקן בתניא פל"ב בנוגע לקיום מצות ואהבת לרעך כמוך, ש"זהו כל התורה כולה", "כי יסוד ושורש כל התורה הוא להגבי' ולהעלות הנפש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל עלמין, וגם להמשיך אור א"ס ב"ה בכנסת ישראל ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וכפי שממשיך רבינו הזקן בתניא פל"ב, שע"י קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך", נעשה הענין ד"ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך",
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ב' פ' קרח, ח"י סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
498 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וזוהי גם ההסברה על גודל ההתלהבות והלהט של כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע להמבואר בתניא פרק ל"ב אודות גודל מעלת ענין אהבת ישראל:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
690 נוסח ברכת "שים שלום" בסיום תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1469 ראה רמב"ם הל' אבל רפי"ד. תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
445 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
885 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
134 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1668 ראה תניא רפל"ב, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' קצב). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
ובלשון אדה"ז בתניא פרק לב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
בן-תורה ש"לא זכה כו'" – אם יגש אליו ויתחיל להתווכח עמו ע"פ שכל, לא יפעל מאומה, שהרי "שכל", הי' לו גם בתורה שלמד, ואעפ"כ, מאיזו סיבה שתהי', לא פעל עליו; אבל כאשר יגש אליו ו"יקח" אותו מצד האהבה פנימית שיש לכל יהודי לחבירו, כמבואר בתניא פרק לב שזהו לפי ש"אב א' לכולנה" (כמ"ש 50 "בנים אתם להוי' אלקיכם"), היינו, ש"לוקח" אותו ע"י האלקות שיש בנשמתו ובנשמת חבירו – אזי יצליח להדליק את ה"פנס" הנמצא ב"ים".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1445 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1637 וראה רמב"ם הל' דעות פ"ו. שו"ע או"ח סתר"ח. חו"מ סרכ"ח. שו"ע אדה"ז או"ח שם והל' אונאה. הגהות הצ"צ לתניא פל"ב (בקיצורים והערות ע' לו. שו"ת מנחת יצחק ח"ד סי' עט-פ. וש"נ ). ועוד. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1640 עיין תניא פל"ב (וראה גם ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' קצו). וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1835 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
תובעים ממנו לעזור ליהודי נוסף – "ואהבת לרעך כמוך" 400 – אע"פ שאינו בערכו כלל, כיון שאינו "רעך" בתומ"צ, "עמיתך", "עם שאתך בתורה ובמצוות" 401 – כפי שרבינו הזקן מאריך בתניא פרק לב, ש"אף הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1884 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2824 ישעי' כט, כב (בשינוי לשון – ראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בהערות ותיקונים לתניא ספל"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1356 נוסח ברכת "שים שלום" בסיום תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2810 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
419 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1592 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2219 תניא פרק לב. ובנוגע לענינינו – ברכת הקב"ה שלמעלה מהשתל', הרי ודאי שנוגע שם ה"כולנו כאחד", שהרי בבחינה זו היא תכלית האחדות (והפשיטות).
ובזה יובן מה שמבואר בד"ה אריב"ל שם (ע' ו) שהמעלה דברכת (נשא ו, כז) "ואני אברכם" (על "ואברכה מברכך") הוא, כי "תיבת אני היינו אוא"ס עצומ"ה", בחי' ברכת הקב"ה – דלכאורה, מהי שייכותו של ביאור זה למ"ש בגמרא (חולין מט, סע"א) "דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל"* (ובפרט שבמאמר זה עצמו מביא דברי הגמרא) – והביאור, כי הכלי לברכתו של הקב"ה – " ואני אברכם" – הוא מה שהכהנים מתברכים יחד עם ישראל** – "כולנו כאחד"***.
*) ובפרטיות יותר :
בגמרא שם (ובפרש"י) : " ישמעאל כהנא מסייע כהני .. דתניא כה תברכו את בני ישראל , רבי ישמעאל אומר , למדנו ברכה לישראל מפי כהנים , לכהנים עצמן לא למדנו , כשהוא אומר ואני אברכם , הוי אומר , כהנים מברכין לישראל , והקב"ה מברך לכהנים . רבי עקיבא אומר , למדנו ברכה לישראל מפי כהנים , מפי גבורה לא למדנו , כשהוא אומר ואני אברכם , הוי אומר כהנים מברכין לישראל , והקב"ה מסכים על ידם . אלא רבי עקיבא ברכה לכהנים מנא לי' .. מואברכה מברכיך . ומאי מסייע כהני (הואיל ורבי עקיבא נמי אית לי' ברכה לכהנים מקרא אחרינא) , דמוקי לה לברכת כהנים במקום ברכה דישראל " (אצל ברכת ישראל , דהכי עדיפא , דמשמע שמתברכין הן עם השאר) .
ויש לומר , שנוסף לכך שהברכה לכהנים היא ביחד עם הברכה שמברכים הכהנים את בנ"י , יש בה גם המעלה של " ברכת כהנים ", והיינו , שגם ברכתו של הקב"ה לכהנים היא בדוגמת ברכת כהנים (שהרי " אלקיכם כהן הוא " (סנהדרין לט , סע"א)) , למעלה מהשורש ומקור כו' – מבחי' העצמות , שזהו המבואר בד"ה אריב"ל בפירוש " ואני אברכם ", ש " תיבת אני היינו אוא"ס עצומ"ה " (משא"כ כאשר הברכה לכהנים היא מהפסוק " ואברכה מברכיך ", הנה אע"פ שגם אברהם הי' כהן (ראה הנסמן בלקו"ש ח"ה ע' 68 הערה 9) , להיותו איש החסד , הרי זו ברכה הקשורה עם בשר ודם , ואז ההמשכה היא רק מהשורש ומקור כו') .
וענין זה גופא (שגם בברכה לכהנים ישנו העילוי של ברכת כהנים שלמעלה מהשורש ומקור) קשור עם העילוי המפורש בגמרא " דמוקי לה לברכת כהנים במקום (אצל) ברכה דישראל " (שמתברכין הן עם השאר) – כי , כדי שתהי' ההמשכה מבחי' העצמות , הרי זה ע"י האחדות וההתכללות עם כל בנ"י (מהנחה בלתי מוגה) .
**) והיינו , שאע"פ שהכהנים הובדלו מכל שאר בנ"י , כמ"ש (דברי הימים-א כג , יג) " ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים ", מ"מ , כדי שתומשך להם הברכה מבחי' העצמות , הרי זה דוקא עי"ז שמתאחדים עם כל בנ"י (מהנחה בלתי מוגה) .
***) וכידוע גודל מעלת האחדות , כמ"ש (הושע ד , יז) " חבור עצבים אפרים הנח לו ", וכמארז"ל (ב"ר פל"ח , ו) שגם כאשר הי' חסר אצל בנ"י בקיום התומ"צ בשלימות , היו נוצחין במלחמה בגלל מעלת האחדות (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1248 כפי שמדייק רבינו הזקן בתניא פל"ב: "בריות בעלמא", היינו, שאין להם מעלה נוספת מלבד העובדה שנבראו ע"י הקב"ה (שבזה נכללים גם אינם-יהודים).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
ועפ"ז יש לבאר מ"ש רבינו הזקן בתניא פרק ל"ב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
356 מלאכי ב, יו"ד. וראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
419 שבת לא, א. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1969 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2377 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ימסור את הדברים האמורים – באופן של דברים היוצאים מן הלב, שאז בודאי יפעלו פעולתם – לבני ביתו שלא היו כאן, וכן לסביבה הקרובה והרחוקה – רחוקה בגשמיות, כיון שכל בנ"י הם קרובים, ועד שהם כגוף אחד (כמבואר בתניא פרק לב), ובודאי יתקבלו הדברים בסבר פנים יפות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
993 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ובקרוב ממש יפגשו גם הם עם אחיהם (כמבואר בתניא פרק לב ש"כל ישראל אחים ממש") ואחיותיהם ובניהם ובנותיהם,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
וכמו"כ מתבטלת המחיצה שבין אדם לחבירו, וכל בנ"י נעשים מציאות אחת, באופן שישראל ע"י אורייתא נעשים חד עם קוב"ה 613 , שלכן אין פלא שההנהגה היא באופן ד"ואהבת לרעך כמוך" 614 , כמבואר בתניא פרק ל"ב ש"מצד שרש נפשם בה' אחד" הנה "כולן מתאימות ואב א' לכולנה", ובפרט מצד אחדות הפשוטה כפי שהיא למעלה עד אין קץ, הרי אין חילוק כלל בינו לבין חבירו ("ער איז יענער און יענער איז ער"), ולכן פשוט הדבר שכל מה שיש לו ה"ה נותן לחבירו – "כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח", החל מצרכי הפסח (כנ"ל ש"יפסח" קאי על צרכי הפסח), ד' כוסות וג' מצות (לא רק כזית) וכיו"ב, ועד שבאים לפירוש ד"יפסח" כפשוטו – אכילת קרבן פסח, בבוא הגאולה,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1951 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ובהקדים ביאור רבינו הזקן בתניא פרק ל"ב בדיוק לשון חז"ל 2185 "אוהב את הבריות", שקאי על "הרחוקים מתורת ה' ועבודתו ולכן נקראים בשם בריות בעלמא", היינו, שמעלתם היחידה היא שנבראו ע"י הקב"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2929 תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2975 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3061 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
147 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ע"פ האמור שהחידוש של גאולת י"ב-י"ג תמוז הוא בענין ההמשכה בגלוי, והרי הכוונה היא שהענין יהי' בגילוי לא רק בימי הגאולה בלבד, אלא שמהם יומשך על כל השנה כולה (כמבואר גם באגרת האמורה לי"ב תמוז שנת תפר"ח) – צריך לחפש היכן מצינו ענין שיאחד את כל בנ"י, גם את אשר בשם ישראל יכונה, שיעמדו במשך כל השנה כולה באופן ד"כולנו כאחד", שעי"ז נמשך הענין ד"ברכנו אבינו" (כמבואר בתניא פרק לב ובכ"מ בארוכה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ארץ הרים ובקעות וגו', דקאי גם על כל אחד מישראל שנק' ארץ חפץ (כנ"ל ס"ג), כמשל הארץ שמלאה באוצרות של אבנים טובות ומרגליות כו', וצריך רק למצוא אותם כו' (דערגרונטעווען זיך) 908 , ע"י ההשתדלות מתוך אהבת ישראל כו' (כמבואר בתניא פרק ל"ב), לפעול אצלו הענין דיצי"מ (אשר יצאתם משם), בכחו של משה רבינו, שהארתו מתפשטת בכל דרא ודרא 909 (ע"י גדולי ומנהיגי ישראל) לששים רבוא נשמות כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים 910 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
958 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
974 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
219 והרי יום הש"ק זה מחבר ר"ה ויוהכ"פ (עשרת ימי תשובה*) – שהרי שבת הוא "חמדת ימים" (ראה תו"מ חס"ב ע' 383. וש"נ) של כל ימי השבוע, ובו עולים כל ששת הימים שלפנ"ז (כמ"ש (בראשית ב, א) "ויכולו השמים וגו'"), כולל גם ר"ה; ו"מיני' מתברכין כולהו יומין" (זח"ב סג, ב. פח, א), כל ששת הימים שלאח"ז, כולל גם יוהכ"פ.
*) שבעצם הם נקודה אחת , אלא שנמשכת ובאה בפרטיות בעשרה ימים – בדוגמת בנ"י ש " כולן מתאימות ואב א' לכולנה " (כמבואר בתניא פל"ב) , אלא שנמשכים ובאים בפרטיות בעשר מדריגות , " ראשיכם וגו' עד שואב מימיך " (ר"פ נצבים) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1415 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
כאן, דמ"ש אתם נצבים היום קאי על ראש השנה 1745 , שאז נצבים כולכם היום, וכמ"ש 1746 ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, דבראש השנה הרי נשמות ישראל עולים לשרשם ששם הרי כולכם לאחדים כאחד (כמבואר בלקו"ת פ' נצבים 1747 ), וכמבואר בתניא פל"ב שבהיותם בשרשם הרי כולם מתאימות ואב אחד לכולנה ומי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
וגם בנוגע ללימוד התורה אין חילוק בין עשיר לעני 2537 (ועד שיכול להיות שהעני יהי' בדרגא נעלית יותר 2538 ), ובלשון רבינו הזקן בתניא פרק ל"ב:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1074 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1303 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
וענין זה נעשה ע"י לימוד התורה, כמארז"ל 1666 "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה", כי, כאשר יהודי לומד תורה, ובאופן ש"עוסק בתורה" 1667 , אזי הוא מתעצם עם התורה, וכיון שע"פ תורה הנשמה היא העיקר והגוף הוא הטפל (כמבואר בתניא פרק ל"ב), אזי נעשה כן בפועל גם אצלו, שהעיקר היא הנשמה, ובמילא הרי הוא "בן חורין".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2024 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2333 ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
400 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1131 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1174 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1817 שבת לא, א. תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2696 ראה תניא רפל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
253 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
547 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1012 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
וכאשר מגלים זאת אצל כל אחד מישראל, הרי זה באופן ש"כולן מתאימות ואב א' לכולנה" (כמבואר בתניא פרק ל"ב), ועי"ז ממשיכים הענין ד"ברכנו אבינו (כיון שעומדים) כולנו כאחד" 1640 , כמ"ש21 "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם" מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1927 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
106 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
461 נוסח ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
634 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
794 ברכת "שים שלום" בתפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2472 נוסח ברכת "שים שלום" בסוף תפלת העמידה. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בפרק זה
69 תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בפרק זה
יט ראה תניא פל"ב. תענית כ, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
וכך הענין כאן, דמ"ש אתם נצבים היום קאי על ראש השנה , שאז נצבים כולכם היום, וכמ"ש ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל, דבראש השנה הרי נשמות ישראל עולים לשרשם ששם הרי כולכם לאחדים כאחד (כמבואר בלקו"ת פ' נצבים ), וכמבואר בתניא פל"ב שבהיותם בשרשם הרי כולם מתאימות ואב אחד לכולנה ומי יודע גדולתן ומעלתן בשרשן ומקורן כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ל"ג בעומר ה'תשמ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
84 ראה תניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
והגם דשנאתו של דוד היתה רק לשונאי הוי' כמ"ש הלא משנאיך הוי' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, מ"מ, הרי כתיב יתמו חטאים ולא חוטאים [דענין זה הוא גם בשונאי הוי', וכמו שראינו בהנהגת רבותינו נשיאינו, ובמיוחד בבעל הגאולה, שקירבו גם את אלו שנכללים בהסוג המדובר בתניא פרק לב בסופו, והחזירו אותם למוטב ], והוה לי' לבקש שיעשו תשובה, ומהי הבקשה ואני אראה בשונאי.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
וביאור הענין דשתי בחי' אלו באדם, היינו בהנשמה שהיא עיקר האדם (כדאיתא בתניא פל"ב), דאתם קרויים אדם על שם אדמה לעליון , הנה הנשמה ישנה כפי שהיא למעלה מהתלבשות בגוף, עצם הנשמה, פנימיות הלב וכו', וחלק הנשמה המתלבש בגוף, שבכללות הם כחות הגלויים של הנשמה שהם בבחי' התלבשות, הנקרא רגל שבנשמה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו מ"ש אתם נצבים היום כולכם גו', שכל בני ישראל מראשיכם שבטיכם גו' עד חוטב עציך ושואב מימיך הם מתאחדים יחד להיות לאחדים כאחד , כי הכלי להברכות וההמשכות שלמעלה הוא ענין האחדות, כמ"ש ברכנו אבינו (כאשר) כולנו כאחד דוקא (כמבואר בארוכה בתניא פרק לב, לקו"ת ד"ה החלצו , ובסהמ"צ להצ"צ מצות אהבת ישראל).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שפג
מקור מפורש
בפרק זה
212 ראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
בפרק זה
9 כה אמר ה' ליעקב אשר פדה את אברהם : ע"פ ישעי' כט, כב. שם: ”לבית יעקב", אבל כן הובא בתניא פל"ב ופמ"ה ובכ"מ — ראה ”הערות ותיקונים" לתניא שם. וראה בהמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' פח. דברים ח"א ע' שלב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ה
מקור מפורש
בפרק זה
צא רמב"ם בס' המצות מ"ע סי' רו. פ"ו מהל' דעות ה"ג. ספר החנוך פ' קדושים סי' רמג. גמרא שבת פרק במה מדליקין דף לא ע"א. מדרש רבה פ' בראשית ס"פ כד. וראה גם תניא פל"ב. לקו"ש חי"ז ע' 217.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יז
מקור מפורש
בפרק זה
רכז רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה תניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת
מקור מפורש
בפרק זה
רנט מה שאין כן לפני שהוכיחו. ראה תניא פל"ב. וראה לקו"ש חי"א ע' 179 הערה 22.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סב
מקור מפורש
בפרק זה
3863 כל ישראל כאחים ממש: נתבאר בתניא פרק לב.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרח סדר סעודה המפסקת
מקור מפורש
בפרק זה
994 רא"ש שם בשם בעל העיטור. ר"ן שם. רמ"א שם (כמועתק דבריהם לעיל).
ומכל מקום נתבאר לעיל שם (ואינו מחויב להוכיח אלא עמיתו, שהוא חבירו שהוא גס בו. אבל איש אחר שאם יוכיחנו ישנאנו וינקום ממנו, אינו צריך להוכיחו, כיון שבודאי לא ישמע לו. אבל חבירו, אפילו אם יודע שלא ישמע לו, חייב להוכיחו).
וראה גם תניא פל"ב (הוכח תוכיח את עמיתך, עם שאתך בתורה ומצות).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ויקחו אליך פרה
מקור מפורש
בפרק זה
ותשאר רק עצם האהבה והיא יכולה להתהפך לעבודת ה' זהו כמשל האפר הנשאר אחר השריפה והוא התהפכות המדות כנודע, ולקח עץ ארז ואזוב והם שני מדות הפכיים כמ"ש ארז אשר בלבנון שהיא גדולה מאד ואזוב שבקיר נמוך מאד, ושניהם צריכים להיות בעבודת ה', כי ענין האזוב שישפיל א"ע ויבקש סליחה ומחילה מה' וה' יסלח לו נמצא האזוב מורה על הכנעה והשפלות ועוד זאת יש באזוב שגידולו הוא הרבה ביחד בדיבוק מאד זל"ז והוא ענין האחדות וההתקשרות להיות ואהבת לרעך כמוך ממש שזהו הכלי לשפע העליונה מבחי' רב טוב העליון כמ"ש ברכנו אבינו כולנו כאחד דוקא וכל הספרים מלאים מזה, וכמבואר ג"כ בזה"ק פ' תשא דק"צ ע"ב כל אלין חברייא דלא רחימין אלין לאלין ח"ו, אסתלקו מעלמא עד לא מטא זמנייהו כו' וכ"ה בגמ' ביבמות דס"ב ע"ב, ולכן ואהבת לרעך כמוך הוא יסוד כל התורה כולה, ובאמת שני בחי' אלו שבאזוב נמשכים זה מזה שע"י השפלות והוי שפל רוח מכל האדם יבוא לבחי' התקשרות ואהבת לרעך כמוך (וגם עי"ז ישמח ויגל בשמחה רבה שאחרים נהנים משלו ויאמר לעצמו אולי האחר הוא טוב ממני וקרוב הוא יותר אל ה' ית', ועד"ז אברהם אע"ה מפני שהי' בבחי' השפלות ואנכי עפר ואפר לכך הי' חסדן גדול כמ"ש במ"א) וכמבואר בתניא פל"ב איך שני בחי' אלו דשפלות ואהבת לרעך כמוך תלוי' זב"ז ושני בחי' אלו נכללו באזוב שהוא נמוך מאד וגדל הרבה ובדיבוק כנ"ל, וענין עץ ארז הוא שיהי' יקר רוח וגבה לב בעבודת ה' כגון בעסק התורה שלא יאמר די לי בפרק א' שחרית ובפ' א' ערבית לצאת י"ח, אלא לעמול בתורה כל זמן שאפשר לו וכמארז"ל דוד הקים עולה של תורה, וארז"ל כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נא' כי דבר ה' בזה הכרת תכרת וכו', וכן בעבודה וגמ"ח יוכל האדם למצוא בהן קולות שלא להאריך כ"כ להתבונן בגדולתו ית' וכן בצדקה למעט כו', אבל באמת לא יצא י"ח כי הם אלו דברים שאין להם שיעור כו', ובזה אין ראוי כלל שפלות לומר מי אני לבקש מדריגות גבוהות רק אדרבה תגבה נפשו למעלה תמיד וכמ"ש ויגבה לבו בדרכי ה' וזהו בחי' עץ ארז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
95 יעקב אשר פדה את אברהם : ישעי' כט, כב. ראה גם הערות לתיקונים לתניא ספל"ב. תניא מ"מ הגהות והע"ק ספל"ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
116 יעקב אשר פדה את אברהם : ראה גם לעיל הערה 74. הערות לתיקונים לתניא ספל"ב. תניא מ"מ הגהות והע"ק ספל"ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ח. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ובראשי חדשיכים כו' (א)
מקור מפורש
בפרק זה
52 ליעקב אשר פדה את אברהם : כן הוא בכ"מ בדא"ח. ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע לתניא ספל"ב (מא, ב): בקרא (ישעי' כט, כב): לבית יעקב. ובכמה מדחז"ל (סנהדרין יט, ב. ועוד) מוכח דהכוונה ליעקב עצמו.
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ד
מקור מפורש
בפרק זה
65 ואז בנקל לו : כמבואר בתניא פל"ב.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פל"ב (מא, א).
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' ואהבת לרעך כמוך וקנה לך חבר
מקור מפורש
בפרק זה
רק מי שגופו נבזה ונמאס בעיניו ומתועב אצלו, ורק חדוות ה' היא מעוזו לשמוח שמחת הנפש לבדה, כי אז הלא מצד הנפש כולם מתאימות ואב אחד כו' כמבואר בתניא פל"ב.
פתיחה בהקשר