על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תצ
מקור מפורש
בפרק זה
7 שמני' . . נרגא : סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמב
מקור מפורש
בפרק זה
11 מאשר . . וה' הוא היודע : קטעים אלו למו"ה אפרים וואָלף. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'פח (ע' סו), ובהנסמן בהערות שם.
ערב ש"ק : שייך לתשובה (ראה אגה"ת ספ"י).
ש"ק פ' בא : שנת ה'תש"י – נסתלק כ"ק מו"ח אדמו"ר.
אין מזרזין : במדב"ר פ"ז, ז. (עד"ז מכות כג, א).
בדרך . . באורחותיו : אגה"ק סי' זך. ולהעיר מזח"ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, ב).
בשלשת הדברים (הקווין) : וי"ל שאלו הן ג' הדברים "אמונה ויראה ואהבה" שבאגה"ק הנ"ל (והביאור). ועפ"ז מובן סדרן שבאגה"ק.
שעליהם . . וגמ"ח : אבות פ"א מ"ב. וראה לקו"ת שלח מט, ב. ד"ה על ג"ד ה'ש"ת.
כולל . . האדם : לפירוש הראשון בפרישה (ריש טחו"מ) אדרבא עיקר כוונת המשנה להאדם.
העולם קטן זה האדם : תנחומא פקודי ג.
ועבודה (תפלה) : שבמקום קרבן תיקנוה ((ברכות כו, ב). וצע"ק מתענית (כז, ב) סדר קרבנות דוקא) ונקראת עבודה (תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתן. סהמ"צ מ"ע ה. רבנו יונה באבות שם).
שאז . . ומאירים : לקו"ת (שמע"צ פה, א. שה"ש יז, ג).
ובלשון הרמב"ם : הל' תשובה פ"ז ה"ז.
וכמחז"ל : שבת קנג, א.
בתשובה (עילאה) : ראה אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א). וברמב"ם הל' תשובה (פ"ז ה"ב) מדבר בתשובה על חטא. ועפ"ז מובן מה שמביא הכתוב בכל עת יהיו בגדיך לבנים ולא מחז"ל כל ימיו בתשובה. כן מבואר דיוק הל' בשבת (שם) ואף שלמה אמר (ולא כל' הרמב"ם הוא ששלמה אמר) ומה שהובא גם סיום הכתוב ושמן על ראשך לא יחסר (והרמב"ם השמיטו) – עיין תניא פל"ה וספנ"ג.
להוציא . . עלמין : ראה תניא פל"א.
זאת בעבודת כו' : ראה אגה"ק סו"ס זך.
דברי נשיאנו : במכתבו ליום ההילולא של אביו כ"ק אדנ"ע (קונטרס ג').
להתקשר בעץ החיים כו' רויחי : י"ל דשייך בפרט לתשובה – המשיבה למקורא כו' ומוציאה מגלות והגבלות כו'.
בבני חיי ומזוני : בג' הקווין – דעת חכמה בינה (מאו"א ב' סז. הובא ונתבאר בביאוה"ז להצ"צ פ' וירא). וכ"מ בתקו"ז בהקדמה (טו, ב). וראה ביאיר נתיב (למאו"א שם) שצ"ע מל"ת להאריז"ל פ' תולדות (ולקוטי הש"ס ברכות).
דגדל והולך : עיין אגה"ק סו"ס זך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרמה
מקור מפורש
בפרק זה
4 ובתשובה בשמחה : ראה תניא פל"א (מ, סע"א). אגה"ת ספי"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בפרק זה
12 בס' המאמרים , תרצ"ט : ע' 94 ואילך.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
גמילות חסדים : בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.
בין לענים בין לעשירים : סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
מעלה . . צדקה : טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.
(בצדקה) : כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.
במעות . . לה' : ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).
זהב וכסף : עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.
ע"פ . . הזקן : אגרת התשובה פ"ט.
התשובה (עילאה) : עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).
לדבקה . . רחום : ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו . ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות . וצ"ע. ואכ"מ.
כנודע במ"א : אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.
בשמחה וטוב לבב : ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'עתר
מקור מפורש
בפרק זה
16 הכוונה : מענה רבינו – ניסן תשכ"ט.
ראש השנה לרגלים : ר"ה ד, א.
יציאת מצרים . . געוואָרן אַ פאָלק : ראה מפרשים ליחזקאל טז.
אַ כללות'דיגע (אומפאַסנדע) געשעהניש : כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו' (חינוך מצוה כא).
אַ נצחיות'דיגע : בכל פרטי' (ולא רק הציווים שבה), שהרי צ"ל ברכת התורה – "נותן התורה" ל' הווה (לקו"ת ויקרא כג, א) – גם בנוגע לכתוב ואחות לוטן תמנע וכיו"ב (ראה סנה' צט, ב). פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק יסוד השמיני: ואין הפרש כו'.
המול . . בו : שמות יב, מח.
לא יאכל בו : ופסח לא בא מתחלתו אלא לאכילה (משנה פסחים עו, ב).
חכמים ערקלערן : פדר"א פכ"ט.
אינערלעכער צוזאַמענבונד : להעיר ג"כ אשר פסח ומילה שניהם מ"ע שיש בה כרת (כריתות בתחלתה).
*) הכוונה: ששניהם הוראות הקשורות בחילוק מצב האדם בקשר לגילו.
באַלד נאָכן געבורט : ועד יום השמיני כאלו הוא עדיין בבטן (האם) – מו"נ ח"ג פמ"ט. וראה דב"ר רפ"ו. נדה לא, ב. ויק"ר פכ"ז, י. ס' הבהיר [ס]' קסח.
מילה . . דאָס גאַנצע לעבן : יומתק ע"פ המבואר במ"א אשר מילה היא פעולה נמשכת, וכדמוכח במנחות מג, ב.
משכו . . זרה) : שמות יב, כא. מכילתא שם.
יעדער רגע : לבד הראשון – שאין שם עבר והאחרון – שאין שם עתיד. ואכ"מ.
אני . . קוני : משנה סוף קידושין.
משועבד . . מצרים : רש"י שמות כ, ב. וראה מכילתא שם. שמו"ר פכ"ט, ג.
תשובה . . צום מקור : ראה תניא פל"א (ומבאר שם: היא בחי' יצי"מ כו'). ובלקו"ת ר"פ האזינו: הנה עיקר התשובה הוא כו'.
נאָך מער : ראה תניא פל"ז (מח, סע"א) וכל ניצוץ כו'.
אַ ברי' חדשה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח (מהדו"ק) ר"ס ד.
מודה אני : וסיומו רבה אמונתך – ע"פ מש"כ חדשים לבקרים רבה אמונתך (מדרש תהלים כה).
חשבון הנפש : ראה ד"ה אין עומדין ה'תש"ב (בקונט' ביקור שיקאַגאָ) ובכ"מ.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן : כי בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (תניא רפמ"ז).
צוויי-פאַכיגען אופן : ראה ד"ה שה תמים (בס' המאמרים תרכ"ט) בביאור הענין שקרבן פסח הי' מן הכבשים ומן העזים. וכן במילה – הסרת הערלה (שאינו ערל. סור מרע), שהוא מהול (מ"ע). ואכ"מ.
*) הכוונה: סור מרע – כל' עזיבת החטא – ועשה טוב – אח"כ צ"ל עבודה מסודרת כמשנ"ת בעולת תמיד וכו'. וכן וע"ט באופן נעלה יותר כיתרון האור מתוך החושך .
ער באַשליסט כו' : ראה תניא פמ"ז.
אלקינו . . חיות : ראה טושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת במדבר עג, ב.
דורך דעם אַלעם מקרב כו' : ראה שם בפדר"א (פכ"ט) שבזכות מילה ופסח נגאלו ממצרים "ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף".
נבואה-הבטחה : מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
בפרק זה
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלח
מקור מפורש
בפרק זה
27 במש"נ משפטים כד, יו"ד.
יום שלישי קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג).
ט"ו תמוז מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו. שו"ע יו"ד סקע"ט, ס"ב. רד"ה נחמו עת"ר).
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תש"ח ע' רסג).
התבוננות הדרושה בארוכה קצת – במכתב דג' תמוז השתא.
עסק בתומ"צ . . גאולה הוא ראה תניא פל"א.
וכמחז"ל אין אבות פ"ו מ"ב.
ממחז"ל היו תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת ר"פ ויקרא.
ועבד מלך – מלך רש"י לך טו, יח (וראה שבועות מז, ב).
מדברי בעל הגאולה ס' המאמרים – קונטרסים ח"א קעה, ב.
באתחלתא דגאולה וי"ל שזהו הטעם שלא בירך את ברכת הגומל (כ"א לאחרי חזרתו מקאַסטראָמאַ לביתו), ובל' אדה"ז: אין לברך עד שיצא מהסכנה לגמרי (ברה"נ פי"ג, ה).
יהי . . יטשנו מ"א ח, נז. וראה סד"ה יהי ה' השי"ת.
שהיורש הוא במקום המוריש דשני טעמים בירושה: קורבה (וזהו גם בב"נ היורש), הוא כמו עצם המוריש ולכן אינו שינוי רשות וכו' (וזהו רק בישראל (ראה תוספתא ב"ק פ"י (ה', ח'). צפע"נ להראגאצאווי מילואים יג, א. מהד"ת יט, א)).
תחת אבותיך יהיו בניך שלכן אתי (גם) מכח אבוה דאבא (ב"ב קנט, ב). וי"ל שזה שייך רק מפני שהוא עצם המוריש (מעת הולדו (וי"ל דגם קודם לזה והא דאינו יורש (נדה מד, א) הוא מטעם אחר, ואכ"מ) ושוב א"צ לו), משא"כ מצד קורבה.
שבמעשים . . האבות להעיר מדיוק מחז"ל: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר רפכ"ה).
וכידוע בענין התשובה ראה אגה"ת פ"א. סה"מ להצ"צ מצות תשובה (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב).
אדמו"ר הזקן בונה ירושלים סי' עא. מאה שערים לז, א. תו"א מקץ לו, ב. וראה סד"ה עתידין צדיקים ה'תש"ב [סה"מ תש"ב ע' 77].
נפש ל' רצון בבונ"י ומ"ש שם: כמו חשקה נפשי כלתה נפשי, אבל בתו"א שם ובכ"מ כמ"ש: אין נפשי אל העם. וראה הערה בסה"מ תש"ט ע' רכז.
תורת הבעש"ט המשך מים רבים סקי"ג. ס' המאמרים – קונטרסים [ח"ב] ע' תתיח [תט, ב]. לקו"ד ח"א ע' רכו. וידועה הראי' מעירוב תחומין דמקום שדעתו שם שם הוא מקומו (ראה שו"ע אדה"ז סת"ח: לפי שדעתו של אדם כו'). ובירוש' ברכות ספ"ו: הסיע דעתו כמו שהוא שינוי מקום.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. וראה זהר וביאוה"ז עה"פ.
דעם לבדד ראה לקוטי לוי יצחק לזח"ג חצ"ר, ב.
לבדד ישכון להעיר מאור התורה להה"מ עה"פ.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
וכמחז"ל לבושו שמו"ר רפ"ח.
לבש . . התאזר תהלים צג, א. וראה רשימות הצ"צ עה"פ.
הוי' יברך את עמו בשלום לכאורה סיום זה אינו שייך כלל לדחז"ל בשמו"ר. וי"ל דעי"ז מתרץ דכיון שניתן להם עוזו דהקב"ה הרי אין כל אומה ולשון יכולים לעמוד בפניהם, ומתרץ שניתנה להם תורה – שניתנה לעשות שלום בעולם (רמב"ם סוף הל' חנוכה. ועפ"ז מובן בפשטות הש"ס ביצה (כה, ב), משא"כ להמפרשים שם, חדא"ג מהרש"א זבחים קטז, א ד"ה ה' עוז). ואמחז"ל (במדב"ר ספי"א. ואולי זהו מקור הרמב"ם הנ"ל והרי מביא ג"כ אותו הפסוק דלהלן) שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנאמר וכל נתיבותי' שלום.
הביאור ע"פ קבלה – ראה לקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) לזח"ג (רסח, א).
במגיד משנה שם מציין לספרי (וכנראה הכוונה – עה"פ נשא ו, כו). אבל בספרי שלפנינו איתא רק "גדול השלום כו'" (ולא "שכל התורה כו'") – ולכן מסתבר (אף שבדוחק י"ל שגירסא אחרת היתה להמ"מ בספרי), שהציון של המ"מ הוא – כל' הד"ה זה – ל"גדול השלום כו'", כללות ענין גדולת השלום (אבל ל"מ כן באוה"ת להצ"צ (צויין בהערה הבאה)).
נט, ב.
ובאוה"ת להצ"צ עה"פ במשלי (ע' תקנג): ועי' רמב"ם סוף הל' חנוכה הי"ד שכל התורה והמגיד הראה מקום מהספרי והרי כ"ה בגמרא בגיטין.
נט, סע"א ואילך.
סנה' עא, א.
חולין סו, ב.
סנה' צט, ב.
שבזה דוקא מדובר ברמב"ם שם – כי בא בהמשך ל"שלום ביתו" ו"שלום בין איש לאשתו" שלפני זה שם. ועד"ז הוא בש"ס גיטין.
ראה רשימות הצ"צ עה"פ דרכי' דרכי נועם סעיף ד' (אוה"ת נ"ך ע' תקנד).
ראה פאה רפ"ב. אוה"ת שם ס"ד.
פח, סע"ב.
סוכה לב, א.
ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תו"א לך יא, ג. ובכ"מ.
יום כניסת כ"ק מו"ח אדמו"ר לבריתו של אברהם אבינו. ענינו – נתבאר בארוכה בההתועדות (נדפס בלקו"ש ח"י ע' 44 ואילך).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קפא
מקור מפורש
בפרק זה
בזה - לפעמים - מעלה, וכמו בחפזון דיצי"מ וכי ברח העם (יעויין תניא פל"א של"ה מס' פסחים ד"ג), ומבואר בד"ה וככה תרל"ז בארוכה דהיינו כל זמן שלא נגמרו הבירורים, ולכן לע"ל, אדרבה, המעלה היא דלא בחפזון תלכו גו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב ריט
מקור מפורש
בפרק זה
וכמשנ"ת בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקי
מקור מפורש
בפרק זה
עצבות ומרירות - ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקע
מקור מפורש
בפרק זה
3) תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תקח
מקור מפורש
בפרק זה
5) תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשצז
מקור מפורש
בפרק זה
- איז באוואוסט וואס עס שרייבט דער אלטער רבי אין תניא פרק ל"א, ובזה יפטר מהעצבות כו' ואחר כך יבוא לידי שמחה אמיתית כו' ותיקר נפשו בעיניו לשמוח בשמחתה יותר וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שצו
מקור מפורש
בפרק זה
שביכולת האדם לעשות אפילו נשימה שלו, אף שלכאורה הכרחית היא, עבודה לו ית', ועיין ג"כ תניא פרק ל"א - דף מ' ע"ב - תיקר נפשו בעיניו כו' שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תריד
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקסה
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקסה
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פל"א שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'ג
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פל"א (לט, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קיט
מקור מפורש
בפרק זה
והרי נמצאים אנו בימי סגולה, ימי ניסן, אשר למרות מצב בני ישראל אז, הרי ברח העם מבלי חשבונות וטענות ומענות, וכי אלו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא הי' מוכרח לשלחם אלא כו' (תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קכג
מקור מפורש
בפרק זה
1) אפשריות שמחה ש"מ גם במצות תשובה - עיין תניא פל"א (ובכ"מ) "שלא לערבב ולבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף" וא"כ כל המצות שוות בזה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 עיין תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ראה
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר בשולי מכתבו בענין החפזון, הנה מבואר בדא"ח דיש בזה — לפעמים — מעלה, וכמו בחפזון דיצי"מ וכי ברח העם (יעויין תניא פל"א של"ה מס' פסחים ד"ג), ומבואר בד"ה וככה תרל"ז בארוכה דהיינו כל זמן שלא נגמרו הבירורים, ולכן לע"ל, אדרבה, המעלה היא דלא בחפזון תלכו גו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
והרי נמצאים אנו בימי סגולה, ימי ניסן, אשר למרות מצב בני ישראל אז, הרי ברח העם מבלי חשבונות וטענות ומענות, וכי אילו אמרו לפרעה לשלחם חפשי לעולם לא הי' מוכרח לשלחם אלא כו' (תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פרק לא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
25 על דרך כי ברח העם (ראה תניא פרק לא).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא פרק לא: כי ברח כו' לעתיד כו' ובמנוסה לא תלכון. ועייג"כ וככה הגדול בתחלתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
33 אין לזה סתירה מהמבואר בתניא פל"א, "שהרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו בחלל השמאלי כי לא פסקה זוהמתן עד מ"ת", שלכן היתה היציאה ממצרים בדרך בריחה, כי אף שהי' אז החירות גם בנוגע לבירור הגוף ונה"ב (כמבואר בת"ז תנ"ו ובז"ח ר"פ יתרו), מ"מ להיות שהבירור בליל פסח נעשה, בעיקר, מצד הגילוי שלמעלה, ומצד עצמם לא היו מוכנים לזה (ועבודתם במילה ופסח לא היתה בעיקרה אלא לעורר את הגילוי שלמעלה, כי העולם הי' אז בזוהמתו עדיין, ובמילא המצות אז היו באופן אחר (– שלכן אין למדין מלפני מ"ת – ירוש' מוע"ק פ"ג ה"ה. יומא כח, ב. שדי חמד כללים בערכו ובפאת השדה. אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וראה לעיל הערה 27)), לכן ביטול הרע שבנה"ב הי' רק בחיצוניות ובגלוי, ובפנימיות ובהעלם נשאר עדיין הרע בתקפו. וביטול הרע (בחיצוניות) מצד הגילוי שלמעלה, הי' ההתחלה ונתינת כח לבטל הרע (בפנימיות) בדרך עבודה מלמטלמ"ע בימי הספירה, ואז בשעת מ"ת (אחרי גמר העבודה דספירה) פסקה זוהמתן, גם זו שבפנימיות ושבהעלם (משיחת ליל חג הפסח תש"כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג הוספה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
וגם על זה אומרים דינו, כי היו מושקעים במ"ט שערי טומאה ומוכרחים היו לברוח העם (עיין תניא פל"א) והעברה לדרגת בינוני שלא יעבור עבירה לעולם וכו' (ראה תניא פי"ב) ה"ז עלי' נפלאה ובפרט לעבור לדרגת צדיק שאינו גמור שהוא מדריגה נעלית ביותר עד שע"ז נאמר בראת צדיקים כו' אהב"ת כו' עולמך תראה בחייך כו' (תניא פי"ד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
2 שע"פ הנ"ל אינו מובן איך תומ"י אפשר (מצד בנ" הרע עדיין בתקפו כו' (עיין תניא ספל"א). י) הענין דמ"ת – עיקר פ' יתרו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
2 שע"פ הנ"ל אינו מובן איך תומ"י אפשר (מצד בנ" הרע עדיין בתקפו כו' (עיין תניא ספל"א). י) הענין דמ"ת – עיקר פ' יתרו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
2 שע"פ הנ"ל אינו מובן איך תומ"י אפשר (מצד בנ" הרע עדיין בתקפו כו' (עיין תניא ספל"א). י) הענין דמ"ת – עיקר פ' יתרו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כז
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"א), משא"כ
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כח
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"א), משא"כ
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לח
מקור מפורש
בפרק זה
א) מקל הגדול בענין ומקלכם בידכם שהי' ביצי" הי' הרע בתקפו (כמבואר בתניא פל"א) הרע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 בתניא רפל"א: לשדי'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 שלכן הוצרך להיות "כי ברח העם" (תניא פל"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
5 נמצאת . . יצרו: ראה תניא פל"א, פכ"ט,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
2 יום שלישי: קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג'). ט"ו תמוז: מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו שו"ע יוייד סקע"ט, ס"ב. הד"ה נחמו עת"ר). כל . . יכונה : מכתב בעל הגאולה לחגיגת ייב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תשייח ע' רסג). התבוננות הדרושה : בארוכה קצת - במכתב דג' תמוז השתא**. עסק בתומ"צ . . גאולה הוא: ראה תניא פל"א וכמחז"ל אין: אבות פ"ו מיב. ממחז"ל היו: תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת רפ ויקרא. ועבד מלך -- מלך: רש"י לך טו, ית (וראה שבועות מז, ב) *) בהמשך תער"ב ח"א. המו"ל. **) המכתב שלפנ"ז. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פל"א (מ, ב). וראה גם לקו"ת ויקרא ג, א. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם – תש"ס] ח"א ע' 254 ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פל"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פל"א (מ, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
3 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה גם ד"ה ויצא שם, שמבאר ב' ענינים בירידה צורך עלי'. אלא שב' הענינים שבד"ה ויצא שם, הם: העלי' דנפה"א למעלה משרשה ע"י בירור הגוף ונפה"ב – שהוא (בכללות) ענין הב' שבפנים; ו"להמשיך דירה בתחתונים כו' כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים" – שהכוונה בפשטות ב"עלי'" זו היא (לא להעלי' שנעשית בהנשמה, כי אם) למעלת הענין ד"דירה בתחתונים" גופא, או: להעלאת התחתונים ע"ד הלשון בתניא ספל"א (מ, ב) "ירידה זו היא צורך עלי' להעלות לה' כל נפש החיונית כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
75 שם (לז, א ואילך). וראה ג"כ תניא פל"א (לט, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא רפל"א. (משיחת ש"פ תצוה תשל"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פל"א. אגה"ק סכ"ב (קלה, א). וראה לקולוי"צ שבהערה 58.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא פל"א (ל"ט, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
71 תניא ספל"א. לקו"ת כמסומן במפתחות (ע' פסח, ספה"ע ושבועות). ד"ה כימי צאתך שם פי"ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
* סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א. ולהעיר מרמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה לקמן הערה 67. %6) תניא פל"א, ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ימים אחרונים דחג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
5 גלות הנשמה בגוף: ראה תניא פל"א. פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 לבירא עמיקתא, ונקרא משכא דחויא (תניא פל"א ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה לקו"ת אמור לה, ב. במדבר א, ג. ובארוכה – אוה"ת בא (ע' רצא ואילך. כרך ח ע' ב'תתקמ ואילך). המשך וככה תרל"ז – בתחלתו ושם פקכ"ט ואילך. ד"ה כי בחפזון (והמשכו) תש"ח. ועוד. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 אף שבכללות – בכל תשובה ("לעולם" – כל השנה) צריך לבוא "לידי שמחה אמתית" (תניא פל"א ואילך. שם ספל"ד. אגה"ת ספ"י וספי"א). וראה לקמן סעיף ד' והערה 29.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ל' התניא פל"א (מ, סע"א). וראה לעיל הערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
87 ראה תקו"ז בהקדמה (יו"ד, סע"ב). תכ"א בתחלתו. עץ חיים שער קיצור אבי"ע פ"ב. תניא פל"א (בשם הזהר). רפמ"ז. ס' החקירה להצ"צ סח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
228 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
367 תניא פל"א. וראה גם לקו"ת שבהערה 6.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1603 ראה תניא פל"א: כי ברח כו' לעתיד כו' ובמנוסה לא תלכון. ועייג"כ וככה הגדול בתחלתו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
725 בשלח יד, ה. וראה בארוכה תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
140 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
13 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום א' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה גם תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
1 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
בפרק זה
19 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
84 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
117 ע"ד כי ברח העם (ראה תניא פל"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
38 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
29 תקו"ז בהקדמה (י, ב). שם תכ"א (מח, ב). וראה תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
171 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
270 ראה תניא פל"א. פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
205 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
90 ראה גם תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
55 כ"ה בתניא רפל"א. וראה סנהדרין לט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
101 עיין תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
38 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פל"א. מקומות שבהערות 14-13.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
134 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט דף השער
מקור מפורש
בפרק זה
3 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
66 פרשתנו יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
31 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
77 תניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא ספל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
52 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
212 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא ספל"א (מ, ב). לקו"ת ויקרא ג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
69 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פל"א (מ, סע"א) "כמשל בן מלך שהי' בשבי' וטוחן בבית האסורים כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
76 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א. לקו"ת ויקרא ג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1403 תניא פל"א (לט, ב). וראה זח"א קנא, א ובמק"מ שם. פע"ח שער השופר פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
55 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א (לט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
480 תניא ספל"א (מ, ב). לקו"ת ויקרא ג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
808 ברשימה נוספת: שהרי אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו (חגיגה יג, א), ובשביל זה יכולים לנצל "שעה שהוא עצב בלא"ה", להפך העצב למרירות כו' (ראה תניא פל"א), ומובן, שאין זה דוקא במוצאי שבת...
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1583 סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1145 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
102 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
328 פרשת יציאת מצרים, אבל באופן ד" ברח העם " (בשלח יד, ה), כי הרע עדיין בתקפו כו' (עיין תניא ספל"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1146 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא רפל"א (לט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1389 ולהעיר, שגם העבודה בדרגא נמוכה שלפעמים היא באופן ד"אעא דלא סליק בי' נהורא מבטשין לי'" (ראה זח"ג קסח, א. תניא רפכ"ט) – היא מתוך חיות, שזהו"ע המרירות, ולא ענין העצבות ח"ו (ראה תניא פל"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה פע"ח שער השופר פ"א. תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
202 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
254 שבת ל, ב. תניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
263 תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פרשת זכור, י"ג אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
217 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1460 תניא ספל"א. לקו"ת כמסומן במפתחות (ע' פסח, ספה"ע ושבועות). ד"ה כימי צאתך שם פי"ג. ובכ"מ .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1535 שם, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1869 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
531 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1193 וע"ד מארז"ל "מיני' ובי' אבא לישדי' בי' נרגא" (סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
911 תניא פל"א (לט, ב). וראה זח"א קנא, א ובמקדש מלך שם. פע"ח שער כו (שער השופר) פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1059 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
112 ראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
57 לשון אדמו"ר הזקן בתניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
706 סנהדרין לט, ב. וראה תניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2275 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ע"פ האמור לעיל (סט"ו) בענין "מיני' ובי' אבא כו'", שאין זה באופן שענין זה גופא פועל מיד, אלא רק גורם הדבר באופן של שייכות רחוקה – יש לבאר ענין בתניא פרק ל"א:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2585 תניא ספל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1540 ראה גם תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
712 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1700 תניא פל"א (מ, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
40 בשלח יד, ה. תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל אחרון של פסח, בעת הסעודה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
672 בשלח שם, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
873 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1201 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
280 ראה תניא פל"א (מ, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
717 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2146 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2162 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1839 תניא רפל"א. וראה סנהדרין לט, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1867 תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1215 ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1113 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך). לקו"ת דרושי שמע"צ פג, ג ואילך. פט, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
765 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך). לקו"ת דרושי שמע"צ פג, ג ואילך. פט, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1962 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא רפל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
16 בשלח יד, ה. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
83 סנהדרין לט, ב. הובא בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1404 בשלח יד, ה. וראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1392 תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1008 ראה תקו"ז בהקדמה (יו"ד, סע"ב). תכ"א בתחלתו. ע"ח שער קיצור אבי"ע פ"ב. תניא פל"א (בשם הזהר). רפמ"ז. ס' החקירה להצ"צ סח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
570 ראה תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2404 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
56 לשון אדמו"ר הזקן בתניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 כ"ה בתניא רפל"א. וראה סנהדרין לט, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא פל"א (מ, סע"א ואילך). לקו"ת ד"ה ביום השמיני עצרת שבהערה 13 פ"ד (פג, ד). אוה"ת שמע"צ שם ע' א'תתכא.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
57 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פל"א (מ, סע"א) "כמשל בן מלך שהי' בשבי' וטוחן בבית האסורים כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
67 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"ק פ' אמור, י"ג אייר, אור לי"ד אייר, פסח שני, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2 תניא פל"א (מ, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
69 ראה תניא פל"א (מ, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בפרק זה
40 משא"כ "יתרון האור" שע"י "ציון במשפט תפדה" – מכיון שבחי' עצם הנשמה לא הייתה בשבי', הרי אין בזה הענין דהפיכת החשך (והחשך הוא "רק גרם בעלמא"), ולכן גם "יתרון האור" שבזה אינו בתכלית השלימות – ראה תו"ח נח ס, סע"ב ואילך. וראה לקו"ש ח"ט ע' 21 הערה 52.
ולהעיר מתניא פל"א (מ, סע"א): ואין לך שמחה גדולה כצאת מהגלות והשבי' – שיש לומר: ענין ה"גלות" שייך גם בבחי' ציון (כנ"ל בפנים, מלקו"ת דברים א, סע"ב), ומוסיף (בתניא שם) "והשבי'" – שעי"ז השמחה גדולה יותר.
ולהעיר גם מהאריכות דהמשל בתניא שם: "בשבי' וטוחן בבית האסורים ומנוול באשפה" – כי כל פרטים אלו מוסיפים בהשמחה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
60 תניא פל"א (לט, ב). וראה זח"א קנא, א ובמקדש מלך שם. פע"ח שער כו (שער השופר) פ"א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכז
מקור מפורש
בפרק זה
197 דאף שהיציאה ממצב בלתי-רצוי היא שמחה גדולה ביותר (ראה תניא פל"א (מ, סע"א)), מ"מ, כיון שחושב ומתבונן בהמצב הבלתי-רצוי שהי' מקודם, הרי השמחה היא לפי ערך וביחס להמצב הקודם (וכמו ב"אהבת עולם", שבאה ע"י ההתבוננות בעניני העולם, שהיא לפי ערך וביחס לעניני העולם), משא"כ שמחה שאינה קשורה עם יציאה ממעמד ומצב בלתי-רצוי, היא למעלה ממדידה והגבלה.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
33 ואין הגבורו' נמתקין אלא בשרשן : ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
132 ואין מיתוק הדין אלא בשרשו : פע"ח שער כונת השופר. וראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב אכלו רעים שתו ושכרו דודים
מקור מפורש
בפרק זה
24 ואין הגבורות נמתקים אלא בשרשן שבבינה : ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
בפרק זה
25 שאין מיתוק הדין אלא בשרשו : ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט, א. תניא פל"א ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
בפרק זה
1311 ללא צורך . . המעשה: ראה תניא ספל"א: ירידה זו היא צורך עליה ... על ידי התלבשותן במעשה כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
בפרק זה
41 מיתוק הדין בשרשו : ראה פע"ח שער השופר פ"א. לקו"ת להאריז"ל וישב לט א. תניא פל"א. ובכ"מ. וראה בכ"ז בארוכה בס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תצז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
123 משכא דחויא : ראה תניא פל"א. הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי ויסעו ממרה
מקור מפורש
בפרק זה
ויצעק משה אל ה' ויורהו ה' עץ כו', ברבות בשלח פכ"ג ק"מ ע"א על פסוק כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך בירמי' סימן ל' ממכות שאני מכה אותך מהם אני מרפא אותך, מנין תדע כן מן הקב"ה צא ולמד ממרה שהורה למשה דבר מר והשליך למים ונמתק המים כו' ר' אליעזר המודעי אומר של זית הי' מ"מ עץ מר הי' והמתיק המים המרים עכ"ל, וכן מבואר יותר בפ' ויקהל פ"ן, יש לפרש ע"ד מ"ש בתניא פרק ל"א בענין
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
בפרק זה
62 במשכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב). הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וידבר כו' זאת חקת כו'
מקור מפורש
בפרק זה
27 במרירות יש ב' בחי'. . שפלות. . עצבות : ראה תניא פל"א (לט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט וידבר גו' זאת חוקת
מקור מפורש
בפרק זה
19 דבמרירות יש ב' מדריגות : ראה תניא פל"א (לט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ויהי הענן והחשך] והנה השושבין
מקור מפורש
בפרק זה
247 משכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
בפרק זה
68 כי ברח העם : בשלח יד, ה. ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
בפרק זה
35 ממשכא דחוויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
בפרק זה
32 ממשכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפרק זה
56 העצבות. . מרירות : ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
102 משכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא כאן (פמ"ה) ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בפרק זה
79 כי ברח העם : בשלח יד, ה. ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
76 בעצבות. . המרירות : ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
80 ממישכא דחיוויא : ראה תניא פל"א (מ, ב) ובמ"מ הגהות והע"ק שם. ס' שיעורים בספר התניא פמ"ה ע' 613 הערה 3. הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
בפרק זה
90 כי ברח העם : בשלח יד, ה. ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א והחרים ד' כו'
מקור מפורש
בפרק זה
27 ע"י שברח העם מבחי' הרע שבנפשם. . וכמ"ש בסש"ב : ראה תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
139 מרירות . . ועצבות : ראה גם תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בפרק זה
23 אין הגבורות נמתקים אלא בשרשן : ראה פע"ח שער השופר שכ"ו, פ"א. מ"מ, הגהות והערות קצרות לתניא פל"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרטו. וש"נ. תו"ח וירא קח, ב ובהערה 14.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והמים להם חומה
מקור מפורש
בפרק זה
142 מרירות ועצבות : ראה גם תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תקו"ז בהקדמה (י, ב). תכ"א (מח, ב). זהר ח"א לו, ב. עץ חיים שער מא (שער החשמל) ספ"א. שער מט (שער קליפת נוגה) פ"ד. שער נ (שער קיצור אבי"ע) פ"ב. תניא פל"א (מ, ב). פמ"ה (סד, ב). רפמ"ז. ספר החקירה להצ"צ סח, ב. וראה מדרש תהלים צב, א (ו). פרקי דר"א פ"כ. תיב"ע וריקאנטי בראשית שם.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בפרק זה
79 תניא ספל"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
46 הגילוי. . בנה"א : ראה גם תניא פל"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
174 במשכא דחויא : ראה תניא פל"א (מ, ב). הנסמן באוה"ת חוקת כרך ו ע' א'תתצג־ מאמרי אדה"א נ"ך ע' תלד.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' עצבות, מאנין תבירין וליצנות
מקור מפורש
בפרק זה
(80) ר"ל שהרא"ח כתב במכתב הקודם (שלא הגיע לידינו), שמרירות הוא רק במילי דשמיא ועצבות רק במילי דעלמא, כמשמעות הל' בתניא פל"א.
פתיחה בהקשר