58
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מלמעלה למטה, אלא ב"פני לבנה" – העלאה44 מלמטה למעלה. כפי שכבר הוסבר פעמים רבות45, שהתכלית האמיתית של "דירה בתחתונים" מושגת דוקא בעליה מלמטה למעלה, כאשר זיכוך ה"תחתונים" אינו נעשה מצד גילוי אור מלמעלה, אלא על ידי עצמם, שה"מטה" עצמו מתעלה להיות דירה לו יתברך.
מכך מובן, שגם ב"וטרף זרוע אף קדקד", שלכך נזקקו מפני שהכניסה לארץ היתה על ידי יהושע, יש מעלה על פני "ויראו ממך", כפי שהיה מתרחש בכניסה על ידי משה – בהתאם ליתרון שבעליה מלמטה למעלה על פני המשכה מלמעלה למטה.
ההסבר לכך הוא:
גילוי אור מלמעלה גורם לקליפה ביטול ו"אתכפיא"46. כלומר, כל זמן שהאור מאיר, המתנגד שרוי באופן של "ויראו ממך": הוא אינו מעיז להתנגד וללחום בקדושה, אך הרע אינו מתהפך, בדומה למה שהיה ביציאת מצרים47 – על ידי גילוי אור מלמעלה – שהרע נותר בתוקפו48.
לעומת זאת, בעבודה שמצד המטה, מתבטל הרע לחלוטין – "וטרף זרוע אף קדקד", בדומה למתן תורה47, לאחר העבודה של ספירת העומר*, עבודה שמצד המטה, שאז "פסקה49 זוהמתן"48.
יב. תפלין של יד – מעלת יחודא תתאה
ויש לומר, שזהו הטעם הפנימי לכך שדוקא במשנה תורה* התחדש והתגלה שתפלין של יד היא מצוה בפני עצמה:
מצד בחינת הגילויים תפלין של ראש נעלים מתפלין של יד, ולכן קדושתם חמורה50. כידוע51, שתפלין של ראש הם בבחינת יחודא עילאה, ותפלין של יד הם בבחינת יחודא תתאה. אך בכל זאת, כיון ש"נעוץ תחלתן בסופן"52, הרי השורש של תפלין של יד גבוה מתפלין של
הערות
- 44.
- 45. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 73 ואילך. ח"ו ע' 18 ואילך. ועוד.
- 46. ראה בהמצויין בהערה 48. לקו"ת במדבר ג, א. ובכ"מ. וראה לקמן הערה 56.
- 47. וגם מצד זה מובן, מה שבפ' בא נאמר "והי'" (לשון יחיד) דקאי על יצי"מ, ובפרשתנו – "והיו" (לשון רבים) דקאי על "הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום", הפרשיות (שמע והא"ש) שלאחרי מ"ת.
- 48. תניא פל"א (מ, ב). וראה גם לקו"ת ויקרא ג, א. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם – תש"ס] ח"א ע' 254 ואילך. ועוד.
- *. וישנו ענין במ"ת שהוא למעלה מעבודת ספה"ע – שעפ"ז מבואר בכ"מ איך שבמ"ת הי' הפעולה באופן דמלמעלמ"ט. ובפרט בנוגע לבירור העולם דציפור לא צווח כו' (שמו"ר ס"פ יתרו). ועצ"ע.
- 49. שבת קמו, רע"א. וראה זח"ג (צז, ב), שזהו ע"י קדימת העבודה ד"וספרתם לכם".
- *. להעיר שבתורה עצמה – ד' ספרים ומשנה תורה הם בדוגמת ז"א ומל' (חמה ולבנה) – ראה לקו"ת במדבר טו, ג.
- 50. שו"ע או"ח ר"ס מב.
- 51. אוה"ת פרשתנו ס"ע שלד ואילך. ובכ"מ.
- 52. ספר יצירה פ"א מ"ז.
שולחן ערוך, אורח חיים מ״ב - הטקסט מספריא
אָסוּר לְשַׁנּוֹת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ לַעֲשׂוֹתָן שֶׁל יָד, וַאֲפִלּוּ לִקַּח רְצוּעָה מֵהֶם וְלִתֵּן בְּשֶׁל יָד אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מוֹרִידִין מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, וְשֶׁל רֹאשׁ קְדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה, שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל שַׁדַּי בְּשֶׁל רֹאשׁ, אֲבָל מִשֶּׁל יָד לְשֶׁל רֹאשׁ מֻתָּר לְשַׁנּוֹת, וְאִם הָיוּ חֲדָשִׁים שֶׁעֲדַיִן לֹא הֱנִיחָם, מֻתָּר לְשַׁנּוֹת אֲפִלּוּ מִשֶּׁל רֹאשׁ לְשֶׁל יָד, (שֶׁטּוֹלֶה) [שֶׁתּוֹלֶה] עֲלֵיהֶם מִכְסֵה עוֹר אַחֵר, וְנִרְאִים כְּבַיִת אֶחָד.
אִם הִתְנָה עֲלֵיהֶם מִתְּחִלָּה, אֲפִלּוּ לְבָשָׁן אָדָם, יָכוֹל לְשַׁנּוֹתָן, אֲפִלּוּ מִשֶּׁל רֹאשׁ לְשֶׁל יָד.
סוּדַר דְּאַזְמְנֵהּ לְמֵצַר בֵּיהּ תְּפִלִּין לְעוֹלָם, וְצַר בֵּיהּ תְּפִלִּין חַד זִמְנָא, אָסוּר לְמֵצַר בֵּיהּ זוּזֵי: הַגָּה: וְאִם הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה בְּכָל עִנְיָן שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם ר' יְרוּחָם ומהרי"א) וּקְלָף הַמְעֻבָּד לְשֵׁם תְּפִלִּין אָסוּר לִכְתֹּב עָלָיו דִּבְרֵי חֹל, דְּהַזְמָנָה כִּי הַאי גַּוְנָא לְגוּף הַקְּדֻשָּׁה מִלְּתָא הִיא (רַ"ן ס"פ נִגְמַר הַדִּין) אַזְמְנֵהּ וְלֹא צַר בֵּיהּ, אוֹ צַר בֵּיהּ וְלֹא אַזְמְנֵהּ, שָׁרֵי לְמֵצַר בֵּיהּ זוּזֵי:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.