35
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דבר זה, שאחרון של פסח קשור לגאולה העתידה, נרמז, כבכל הענינים שבפנימיות התורה, גם בנגלה שבתורה – בכך שההפטרה של אחרון של פסח היא "עוד היום... ויצא חוטר..."51.
הפטרה זו עוסקת בהרחבה בגאולה העתידה על ידי משיח צדקנו, ומדובר בה על פרטי הייעוד שיקויימו אז. כמבואר בכמה מדרשי חז"ל, וכמובא גם בדברי הרמב"ם52, שההנהגה בימות המשיח תהיה באופן של "וגר זאב עם כבש..." ועד "כי מלאה הארץ דעה את ה'", ועל קבוץ הגלויות מתואר בפסוקי ההפטרה: "והיה ביום ההוא... לקנות את שאר עמו... ומאיי הים".
וכידוע53 שהבעל־שם־טוב נהג לאכול באחרון של פסח שלש סעודות, והסעודה השלישית, שהתקיימה לפנות ערב, נקראה "סעודת משיח" – מהסיבה שצויינה לעיל, כי באחרון של פסח מאיר גילוי הארת המשיח.
ט. בגאולה העתידה אין בריחה מהרע
ההבדל הכללי בין הגאולה הראשונה ביציאת מצרים, לבין הגאולה האחרונה העתידה לבוא, הוא54:
ביציאת מצרים נאמר "כי ברח העם"55, כי "הרע שבנפשות ישראל עדיין היה בתקפו"56, והיה צורך לברוח מן הרע – טומאת מצרים"56. ובמצב זה נמצאו בני ישראל עד קריעת ים סוף בשביעי של פסח, כפי שמובן גם בפשטות הענינים, שעד אז היתה אימת מצרים עליהם, כדלעיל.
ומשום כך "לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים"57, יש צורך בזהירות רבה מפני חמץ, ובחפזון – ברח, וזוהי העבודה של מצה, לחם עוני – ביטול ואתכפיא.
בגאולה האחרונה שלעתיד לבוא נאמר "לא בחפזון תצאו"58, כי אז יהיה
הערות
- 51. ואף שהטעם בזה איתא (בשו"ע אדה"ז סת"צ סי"ג) לפי שבליל פסח היתה מפלתו של סנחריב, הרי מפלת סנחריב היתה בליל ראשון של פסח (שנאמר השיר יהי' לכם כליל התקדש חג גו'). וי"ל שמרומז בזה כי בהפטורה זו (בנוב לעמוד גו') מבואר נצחונו של חזקי', שביקש הקב"ה לעשותו משיח (סנהדרין צד, א). וזה שייך לאחש"פ כדלקמן בפנים.
- 52. הלכות מלכים פי"ב. אלא שלשיטתו ביד ה"ז רק משל וקאי על אוה"ע, ולדעת הראב"ד כו' אינו משל (ראה נ"כ שם). – וגם הרמב"ם עצמו מפרש דבריו בידו וז"ל באגרת תחיית המתים פ"ו: מש"כ דמשל הן "אין דברינו זה החלטי כו' ואם הוא כפשוטו הרי יהי' נס כו' כעין אמרם לא הזיק נחש ועקרבבירושלים".וראהג"כהגש"פ(קה"תתשמ"ו ושלאח"ז) ע' תרנג בהערה, ובארוכה – לקו"ש חכ"ז ס"ע 203 ואילך. וראה גם לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 452 ואילך.
- 53. ראה היום יום ע' מז.
- 54. בכל הבא לקמן ראה (נוסף על הנ"ל הערה
- 55. בשלח יד, ה.
- 56. תניא פל"א.
- 57. ראה טז, ג.
- 58. ישעי' נב, יב. וראה המשך וככה תרל"ז בתחלתו. שם פרק קכט.
- 23. לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 134 ואילך. וש"נ.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״ב - הטקסט מספריא
אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג וזה שנאמר בישעיה וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ משל וחידה ענין הדבר שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים כזאב ונמר שנאמר זאב ערבות ישדדם ונמר שוקד על עריהם ויחזרו כולם לדת האמת ולא יגזלו ולא ישחיתו אלא יאכלו דבר המותר בנחת עם ישראל שנאמר ואריה כבקר יאכל תבן וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים ובימות המלך המשיח יודע לכל לאי זה דבר היה משל ומה ענין רמזו בהן.
אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא לישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו' ואינו בא לא לטמא הטהור ולא לטהר הטמא ולא לפסול אנשים שהם בחזקת כשרות ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
בימי המלך המשיח כשתתיישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו שנאמר וישב מצרף ומטהר וגו' ובני לוי מטהר תחילה ואומר זה מיוחס כהן וזה מיוחס לוי ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל הרי הוא אומר ויאמר התרשתא להם וגו' עד עמוד כהן לאורים ולתומים הנה למדת שברוח הקודש מייחסין המוחזקין ומודיעין המיוחס ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד שהדין הוא שמשפחה שנטמעה נטמעה.
לא נתאוו החכמים והנביאים ימות המשיח לא כדי שישלטו על כל העולם ולא כדי שירדו בעכו"ם ולא כדי שינשאו אותם העמים ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה ולא יהיה להם נוגש ומבטל כדי שיזכו לחיי העולם הבא כמו שביארנו בהלכות תשובה.
ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
נשלמו הלכות מלכים והחבור כולו. ברוך שאמר והיה העולם בפרטו ובכללו.נגמר ספר ארבעה עשר והוא ספר שופטים. הלכותיו חמש, ופרקיו אחד ושמונים.* הלכות סנהדרין ששה ועשרים פרקים. * הלכות עדות שנים ועשרים פרקים. * הלכות ממרים שבעה פרקים. * הלכות אבל ארבעה עשר פרקים. * הלכות מלכים שנים עשר פרקים.כל הלכות הספר בכללו שלשה ושמונים, והפרקים תתקפ"ב. תם ונשלם שבח לאל בורא עולם.
מצוטט ב־4 עמודים
תורת מנחם 2
- טז - שנת תשט"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח ה'תשט"ז. לקו"ש חכ"ב ע' 35
- ל - שנת תשכ"א - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ב ע' 35
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) ‹ תצ סדר תפלת יום שני ותפלת חולו של מועד לקוטי שיחות חכ"ב ע' 35
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.