203
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נעלה יותר, שאינו כרוך במרירות, אלא בתשובה מתוך שמחה10.
הדבר בולט בראש השנה, שבו אסור לומר וידויים וכו'11, ואף ביום הכפורים, שבו קיימת חובה להתוודות12, פוסק אדמו"ר הזקן13: "הלובש שק מחמת תשובה צריך לפושטו ביום הכפורים מפני שהוא יום טוב וצריך לכבדו בכסות נקיה". כלומר, החזרה בתשובה ביום הכפורים, אסור שתסתור את ה"יום טוב" שבו, ומשום כך אסור ללבוש "שק מחמת תשובה"14.
ב. ז' ימי התשובה
בכך יובן הנאמר בסדור האריז"ל15 על עשרת ימי תשובה, וכך נאמר שם: "מי שיחזור בתשובה גמורה ויתענה בז' ימי תשובה נמחל לו כל עונותיו .. יום ראשון מז' ימי התשובה ביום א' דשבת מתכפרים לו כל עונותיו שחטא ביום א' דשבת, וכן ביום ב' כו'". כלומר, כל אחד משבעת ימי השבוע שבין ראש השנה ויום הכפורים הוא כנגד יום מסויים זה של ימי השבוע של כל השנה כולה.
מכך מובן, ששבעת ימים אלו מיוחדים בענין התשובה, אף מראש השנה ויום הכפורים, עד שדוקא עליהם נאמר שהם כוללים בתוכם את התשובה של כל ימות השנה.
ולכאורה: היכן מצאנו הפרדה זו של "ז' ימי התשובה"16, מתוך עשרת ימי תשובה?
על פי האמור לעיל יש לומר, שהמקור לכך הוא מדברי חז"ל עצמם –
הערות
- 10. אף שבכללות – בכל תשובה ("לעולם" – כל השנה) צריך לבוא "לידי שמחה אמתית" (תניא פל"א ואילך. שם ספל"ד. אגה"ת ספ"י וספי"א). וראה לקמן סעיף ד' והערה 29.
- 11. שו"ע אדה"ז או"ח סתקפ"ד ס"ב.
- 12. ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ז וח'. שו"ע אדה"ז שם רסתר"ז (וראה גם טור ושו"ע שם. טור שם סתר"כ).
- 13. או"ח סו"ס תרי (ממג"א שם סק"ה בשם ס' חסידים סתרט"ו).
- 14. והרי החיוב תשובה דיוהכ"פ הוא מה"ת (ראה לקמן סעיף ג), ואילו החיוב דכסות נקי' הוא רק מדברי קבלה (ראה שו"ע אדה"ז שם ס"ח. וראה קו"א לסרמ"ב סק"א דלדעת הרמב"ם לכבדו בכסות נקי' הוא מדרבנן), ולמה לא דוחה "שק מחמת תשובה"* את החיוב דכסות נקי'? אלא שמכיון שענינו (העיקרי) דיוהכ"פ הוא מה שעצמו של יום מכפר, לכן, התשובה דיוהכ"פ היא תשובה מתוך שמחה (ולא ב"שק"). ולהעיר מס' חסידים סתרט"ז: ביוה"כ .. צריך לקרוע הלב ולא הבגדים. – וראה במפרשי הפסוק יואל ב, יג.
- 15. עשי"ת.
- 16. בטאו"ח סתר"ג בשם הירושלמי "שבעה ימים", וממשיך ש"אלו הם שבעה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ". אבל שם הוא לענין אכילה בטהרה שהצורך להזהיר ע"ז הוא מלכתחילה רק ל"ז' ימי חול"* (ל' הטור שם); משא"כ הענין דעשרת ימי תשובה, שגם בר"ה ויוהכ"פ צ"ל ענין התשובה.
- . ראה ראשית חכמה ש' התשובה פ"ג (ד"ה עוד לתשובה) המקורות והטעמים ד"תשובה צריך שק". של"ה מס' ר"ה בתחלתה. שם מס' יומא (רלב, א).
- . היינו בניגוד לרגל, אבל נכלל בזה גם יום השבת. ולהעיר מדרכי משה שם.
תניא, אגרת התשובה י׳ - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, תְּשׁוּבָה עִילָּאָה זוֹ, דְּאִתְדַּבְּקוּתָא דְרוּחָא בְּרוּחָא עַל־יְדֵי תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, הִיא בִּבְחִינַת הַמְשָׁכָה מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, לִהְיוֹת דְּבַר ה׳ מַמָּשׁ בְּפִיו, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי״ בִּגְמִילוּת חֲסָדִים, דְּ״חֶסֶד דְּרוֹעָא יְמִינָא וְכוּ׳״.
אֲבָל אָדָם הַתַּחְתּוֹן צָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה מִמַּטָּה לְמַעְלָה, הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה וְאִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא, בְּכַוָּונַת הַלֵּב בִּתְפִלָּה, וּבִפְרָט בִּקְרִיאַת־שְׁמַע וּבִרְכוֹתֶיהָ, כְּדֵי לוֹמַר: ״וְאָהַבְתָּ וְגוֹ׳ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וְגוֹ׳״, בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ: וְכֵן: ״וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְגוֹ׳, וְדִבַּרְתָּ בָּם וְגוֹ׳״, לִהְיוֹת דְּבַר ה׳ בְּפִיו בֶּאֱמֶת, ״וְאֵין אֱמֶת וְכוּ׳״:
וְכֵן לְקַיֵּים כָּל הַמִּצְוֹת, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו״, כְּמוֹ: ״הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי״, הִיא בְּחִינַת קֹדֶשׁ הָעֶלְיוֹן, לְשׁוֹן פְּרִישׁוּת וְהַבְדָּלָה, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ תּוֹךְ עָלְמִין, מִשּׁוּם דְּ״כוּלָּא קַמֵּיהּ כְּלָא חֲשִׁיב״, אֶלָּא בִּבְחִינַת סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, הוּא רָצוֹן הָעֶלְיוֹן בָּרוּךְ־הוּא וְכוּ׳, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּלִקּוּטֵי־אֲמָרִים פֶּרֶק מ״ו.
וְגַם אַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמְרִים: ״אֵלֶיךָ ה׳ נַפְשִׁי אֶשָּׂא״, דְּהַיְינוּ, לְאִתְדַּבְּקָא רוּחָא בְּרוּחָא כָּל הַיּוֹם וְכוּ׳. וְכָל זֶה, עַל־יְדֵי הַהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, בִּ״שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ״ וּבִ״פְסוּקֵי דְזִמְרָה״, כַּנּוֹדָע.
וּמֵאַחַר שֶׁהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה – צָרִיךְ לְהַקְדִּים לְפָנֶיהָ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה בַּמִּשְׁנָה: ״אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ כּוֹבֶד רֹאשׁ״, וּפֵירֵשׁ רַשִׁ״י: ״הַכְנָעָה״, וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה לְעוֹרֵר רַחֲמִים כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְכִדְיָלִיף הָתָם בַּגְּמָרָא מִקְּרָא, דִּכְתִיב: וְהִיא מָרַת נָפֶשׁ.
אָכֵן, בַּבָּרַיְיתָא שָׁם: ״תָּנוּ רַבָּנָן, אֵין עוֹמְדִין לְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא מִתּוֹךְ שִׂמְחָה״. וְעַכְשָׁיו בְּדוֹר יָתוֹם הַזֶּה, שֶׁאֵין הַכֹּל יְכוֹלִין לַהֲפוֹךְ לִבָּם כְּרֶגַע מִן הַקָּצֶה, אֲזַי, עֵצָה הַיְּעוּצָה לְהַקְדִּים בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה בְּתִיקּוּן חֲצוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּמִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּכָל לַיְלָה – עַל כָּל פָּנִים לֹא יִפְחוֹת מִפַּעַם אַחַת בַּשָּׁבוּעַ, לִפְנֵי יוֹם הַשַּׁבָּת, כַּנּוֹדָע לַיּוֹדְעִים, שֶׁהַשַּׁבָּת הִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, וְשַׁבָּ״ת – אוֹתִיּוֹת ״תָּשֵׁ״ב אֱנוֹשׁ״, כִּי בְּשַׁבָּת הִיא עֲלִיּוֹת הָעוֹלָמוֹת לִמְקוֹרָם כוּ׳, וּבִפְרָט תְּפִלּוֹת הַשַּׁבָּת, וְדַי לַמֵבִין.
(וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: ״שׁוּבָה אֵלַי כִּי גְאַלְתִּיךָ״, פֵּירוּשׁ, כִּי מֵאַחַר שֶׁ״מָּחִיתִי כָעָב פְּשָׁעֶיךָ״ הִיא הַעֲבָרַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וּ״גְאַלְתִּיךָ״ מִן הַחִיצוֹנִים בְּהִתְעוֹרְרוּת רַחֲמִים עֶלְיוֹנִים, בְּאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא בִּתְשׁוּבָה תַּתָּאָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל – אֲזַי – ״שׁוּבָה אֵלַי״ בִּתְשׁוּבָה עִילָּאָה):
משנה תורה, הלכות תשובה ב׳:ז׳ - הטקסט מספריא
יוה"כ הוא זמן תשובה לכל, ליחיד ולרבים, והוא קץ מחילה וסליחה לישראל. לפיכך חייבים הכל לעשות תשובה ולהתודות ביום הכפורים.ומצות וידוי יום הכפורים, שיתחיל מערב היום קודם שיאכל שמא יחנק בסעודה קודם שיתודה. ואף על פי שהתודה קודם שיאכל, חוזר ומתודה בלילי יוה"כ ערבית, וחוזר ומתודה בשחרית, ובמוסף, ובמנחה, ובנעילה.והיכן מתודה? יחיד אחר תפלתו, ושליח צבור באמצע תפלתו בברכה רביעית.
מצוטט ב־25 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כה ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יח ‹ 448 לקו"ש חכ"ט ע' 203
תורת מנחם 20
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"ט ע' 203
- י - שנת תשי"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשי"ד. לקו"ש חכ"ט ע' 203
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ט ע' 203
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ. לקו"ש חכ"ט ע' 203
- ד - שנת תשי"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב. לקו"ש חכ"ט ע' 203
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי לקו"ש חכ"ט ע' 203
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג לקו"ש חכ"ט ע' 203
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ט ע' 203
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ט ע' 203
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 203
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 203
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 203
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ט ע' 203
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ט ע' 203
- לב - שנת תשכ"ב - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ט ע' 203
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ט ע' 203
- נח - שנת תש"ל - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ט ע' 203
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ט ע' 203
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ט ע' 203
- עב - שנת תשל"ג - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ט ע' 203
מאמרים מלוקטים 2
- חלק א ‹ בס"ד. אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג לקו"ש חכ"ט ע' 203
- חלק א ‹ בס"ד. יום שמחת תורה ה'תש"מ לקו"ש חכ"ט ע' 203
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
שוע"ר עם ביאור דברי שלום ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
- הלכות תשרי ‹ הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) ‹ תרי הדלקת הנרות ביום הכיפורים לקוטי שיחות חכ"ט ע' 203
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

