1218
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ה"שוב" יכול להיות כדבעי30, ויתר על כן – במשך הזמן הוא עלול להיסחף בלהט ועריבות העולם. ככל שהוא חש יותר במיצר הגוף והוא רוצה להשתחרר ממנו – כך מתרבה ה"שוב", תורה ומצוות31.
ח. כדרך שצריכים להיות שני כיוונים של "רצוא" ו"שוב" בנשמה ביחס לעצם ירידתה ושהייתה בגוף – כן צריכים להיות שני כיוונים אלה ביחס לפרטי "עבודת" הנשמה בגוף: גם "עבודה" בכיוון של "רצוא" – הימצאות בד' אמות של תורה ותפלה והינזרות מן העולם; וגם "עבודה" בכיוון של "שוב" – הימצאות בעולם, במקומות של רחוקים לעת עתה מתורה ומצוות, ולהפיץ שם את מעיינות התורה הנגלית והפנימית. ברי שאין להתרחק מן העולם ויש להשתדל להפיץ את המעיינות חוצה, אבל יחד עם זאת חייבת להיות תחושה כי ה"חוצה" הוא – חוצה, מקום של ירידה וגלות, וההימצאות בו אינה אלא בהכרח.
זה גם פירוש הנאמר על יעקב ובניו32 "וירד מצרימה – אנוס על־פי הדבור": והרי, לכאורה, כיון שיעקב ידע כי ירידתו באה "עפ"י הדיבור", משום שכך חפץ ה', וביחוד לאחר שידע את הבטחת הקב"ה "אנכי ארד עמך מצרימה, ואנכי אעלך גם עלה" גו'33 – היתה צריכה ירידתו למצרים להיות ברצון וחיוניות, ובלתי מובן, איפוא, משום מה היה הדבר אצלו בהכרח, "אנוס"?
וביחוד בלתי מובן: נאמר כי "האבות הן הן המרכבה"34, כל מציאותם של האבות היתה אך ורק לבצע את הרצון העליון, כמרכבה הבטלה לרוכב עליה ואינה מהוה מציאות לעצמה, ובמיוחד יעקב בחיר שבאבות35 – מאחר שידע יעקב כי ירידתו למצרים באה על פי הרצון העליון – הרי היה הדבר גם רצונו הוא, משום התבטלותו האמיתית כלפי האלקות, ואם כן לא היה, לכאורה, מקום ל"אונס"?!
אלא שפירוש הדבר הוא: מאחר שהמדובר היה בירידה למצרים, שהיא ירידה גדולה ביותר, הרי למרות שהדבר הוא רצונו של הקב"ה, ועל ידי ירידה זו יתעלה לדרגה נעלית ביותר – אף־על־פי־כן כיון שזוהי ירידה גדולה ביותר ו"כל הדרכים בחזקת סכנה"36 (הירידה כבר קיימת, ואילו העליה – מי ידוע מתי תבוא לידי
הערות
- 30. וכן בכדי שה"רצוא" יהי' כדבעי, הוא כאשר בא מצד הרגש ביטול עצמי דנשמה, כדיוק לשון רז"ל שצ"ל "נכנס בשלום" (נסמן בלקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 250 ואילך), ואז, גם הרצוא הוא באופן שיביא לשוב (כמבואר בלקו"ש שם).
- 31. ראה תניא פל"א.
- 32. הגדה של פסח.
- 33. בראשית מו, ד. וראה תו"א ר"פ שמות.
- 34. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. זח"ג רנז, ב. תניא כמצויין במפתח בערך אבות.
- 35. ש' הפסוקים תולדות כז, כה. ראה ג"כ ב"ר פע"ו, א. זח"א קיט, ב. קמז, ב. לקו"ש שם ע' 86, וע' 40.
- 36. ירושלמי ברכות פ"ד, ה"ד. קה"ר פ"ג, ב.
בראשית רבה מ״ז:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיְכַל לְדַבֵּר אִתּוֹ (בראשית יז, כב), תָּנֵי הַנִּפְטָר מֵחֲבֵרוֹ בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן צָרִיךְ לִטֹּל מִמֶּנּוּ רְשׁוּת, מִמִּי אַתְּ לָמֵד, מֵאַבְרָהָם, פַּעַם אַחַת הָיָה אַבְרָהָם מְדַבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לְדַבֵּר עִמּוֹ, אָמַר לָהֶן נִפָּטֵר מִן הַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִכֶּם תְּחִלָּה, אַחַר כָּךְ אֲנִי מְדַבֵּר עִמָּכֶם, כֵּיוָן שֶׁדִּבֵּר עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל צָרְכּוֹ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים צָרִיךְ אֲנִי לְדָבָר, אָמַר לוֹ הִפָּטֵר בְּשָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית יז, כב): וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם, (בראשית לה, יג): וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, (בראשית כח, יג): וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו.
בראשית רבה ע״ו:א׳ - הטקסט מספריא
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ (בראשית לב, ח), רַבִּי פִּינְחָס בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן, שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם הִבְטִיחָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנִתְיָרְאוּ, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת וְהַבָּחוּר שֶׁבַּנְּבִיאִים, הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּבַסּוֹף נִתְיָרֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּירָא יַעֲקֹב. הַבָּחוּר שֶׁבַּנְבִיאִים זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ, וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (שמות ג, יב): כִּי אֶהְיֶה עִמְּךָ, וּלְבַסּוֹף נִתְיָרֵא (במדבר כא, לד): וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֵינוֹ אוֹמֵר אַל תִּירָא אֹתוֹ, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּתְיָרֵא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִשֵּׁם רַבִּי נָתָן רְאוּיִים הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה בִּימֵי הָמָן, אִלּוּלֵי שֶׁנִּסְמְכָה דַעְתָּן עַל דַּעַת הַזָּקֵן אֲבִיהֶם, אָמְרוּ מָה אָבִינוּ יַעֲקֹב שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאָמַר לוֹ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, נִתְיָירֵא, אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, הוּא שֶׁהַנָּבִיא מְקַנְתֵּר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ישעיה נא, יג): וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, אֲמַר לְהוֹן אַנְשִׁיתוּן מָה אָמַר לְכוֹן (ירמיה לא, לו): כֹּה אָמַר ה' אִם יִמַּדּוּ הַשָּׁמַיִם מִלְּמַעְלָה, אִם רְאִיתֶם שָׁמַיִם שֶׁמָּטוּ וְהָאָרֶץ מִתְמוֹטְטָה מִנְטִיַּת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא הָיָה לָכֶם לִלְמֹד אֶלָּא (ישעיה נא, יג): וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם.
תלמוד ירושלמי ברכות ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
משנה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר הַמְּהַלֵּךְ בְּמָקוֹם הַסַּכָּנָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה קְצָרָה מֵעֵין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה וְאוֹמֵר הוֹשִׁיעָה יי אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בְּכָל פָּרַשָׁת הָעִיבּוּר יִהְיוּ צָרְכֵיהֶם לְפָנֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה וְתַחֲנוּנִים.
הלכה: רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הָעוֹשֶׂה תְפִילָּתוֹ קֶבַע אֵין תְּפִילָּתוֹ תַחֲנוּנִים. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִיגֶּרֶת. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי צָרִיךְ לְחַדֵּשׁ בָּהּ דָּבָר בְּכָל יוֹם. אֲחִיתוֹפֶל הָיָה מִתְפַּלֵּל שָׁלֹשׁ תְּפִילּוֹת חֲדָשׁוֹת בְּכָל יוֹם. אֲמַר רִבִּי זְעוֹרָא כָּל זְמָן דַּהֲוֵינָא עֲבִיד כֵּן הֲוֵינָא טְעִי. וְלֵית לָךְ אֶלָּא כַּיי דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא כְקוֹרֵא בְּאִגֶּרֶת. רִבִּי אֶלְעָזָר הָיָה מִתְפַּלֵּל תְּפִילָּה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם. רִבִּי אַבָּהוּ הָיָה מְבָרֵךְ בְּרָכָה חֲדָשָׁה בְּכָל יוֹם.
רִבִּי יוֹסֵי צַיְידַנָיָא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן לִפְנֵי תְפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִילָּתֶךָ. לְאַחַר תְּפִילָּתוֹ הוּא אוֹמֵר יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. רִבִּי יוּדָן אֲמַר תְּרַוֵּיהוֹן קוֹמֵי צְלוּתֵיהּ.
הָיָה עוֹמֵד וְנִזְכַּר שֶׁהִתְפַּלֵּל רַב אָמַר חוֹתֵךְ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵינוֹ חוֹתֵךְ. שִׁמְעוֹן בַּר וָוא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וּולְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת. רִבִּי זְעִירָא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֵית מִילְתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמְרָה סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. וְלֹא אֲגִיבֵהּ. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אַל יִתְפַּלֵּל. רִבִּי חֲנִינָא לֹא אָמַר כֵּן אֵלָּא בְּעַיָין קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן סָפֵק נִתְפַּלֵּל סָפֵק לֹא נִתְפַּלֵּל אֲמַר לוֹן וּולְוַאי שֶׁמִּתְפַּלְּלִין כָּל הַיּוֹם. לָמָּה שֶׁאֵין תְּפִילָּה מַפְסֶדֶת.
הָיָה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל בְּשַׁבָּת וְשָׁכַח שֶׁל שַׁבָּת וְהִזְכִּיר שֶׁל חוֹל. רִבִּי חוּנָא אֲמַר אִיתְפַּלְּגוּן רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב וְרַב שֵׁשֶׁת. חַד אָמַר חוֹתֵךְ אֶת הַבְּרָכָה. וְחָרָנָה אָמַר גוֹמֵר אֵֶת הַבְּרָכָה. הַכֹּל מוֹדִים בְּחוֹנֵן הַדַּעַת שֶׁהוּא גוֹמְרָהּ. וָתָא כְּרִבִּי דְּרִבִּי אָמַר תְּמִיָּה אֲנִי הֵיאַךְ בִּטְּלוּ חוֹנֵן הַדַּעַת בְּשַׁבָּת. אִם אֵין דֵּיעָה מְנַיִין תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק גְּדוֹלָה הִיא הַדֵּיעָה שֶׁהִיא מְמוּצַּעַת בֵּין שְׁתֵּי הַזְכָּרוֹת שֶׁנֶּאֱמַר כִּי אֵל דֵּיעוֹת יי. אִית דִּבְעֵי מַשְׁמְעִינָהּ מִן הַדָּא אָז תָּבִין יִרְאַת יי וְדַעַת [אֱלֹהִים] תִּמְצָא.
רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי חֲנִינָא כָּל הַדֶּרֶךְ בְּחֶזְקַת סַכָּנָה. רִבִּי יַַנַּיי כַּד הֲוָה נְפִיק לָאַכְּסֵנִיָּא הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי מָנָא כַּד הֲוָה אָזִיל מַסְחֵי בְּמֶרְחָץ שֶׁהִיא נִיסּוֹקֶת הֲוָה מְפַקֵּד גֵּו בֵּיתֵיהּ. רִבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֶׁעַ בֶּן לֵוִי כָּל הַחוֹלִי בְּחֶזְקַת הַסַּכָּנָה.
רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַסָּא כָּל מַה שֶׁשָּׁלִיחַ צִיבּוּר עוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה וְתוֹבֵעַ צָרְכֵי עַמְּךָ לְפָנֶיךָ. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי לֵוִי רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם מְנַחֵם דְּגַלִּיָיא זֶה שֶׁעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּיבָה אֵין אוֹמֵר לוֹ בּוֹא וְהִתְפַּלֵּל אֶלָּא בּוֹא וְקָרֵב עֲשֵׂה קְרָבֵינוּ עֲשֵׂה צָרְכֵינוּ עֲשֵׂה מִלְחֲמוֹתֵינוּ. פַּיֵּיס בַּעֲדֵינוּ.
אֲחֵרִים אָמְרוּ צוֹרְכֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל מְרוּבִּין וְדַעְתָּן קְצָרָה אֶלָּא יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּתֵּן לְכָל בִּרְיָה וּבִרְיָה צְרָכֶיהָ וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה דֵּי מַחְסוֹרָהּ. בָּרוּךְ יי כִּי שָׁמַעְתָּ קוֹל תַּחֲנוּנָיי. בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. רַב חִסְדָּא אָמַר הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. רַב חִסְדָּא אָמַר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ הָאַחֲרוֹנוֹת.
אִית תַּנָּיֵי תַּנִּי מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו. וְאִית תַּנָּיֵי תַּנִּי תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל. מַאן דָּמַר מִתְפַּלֵּל וְאַחַר כַּךְ תּוֹבֵעַ צְרָכָיו תְּפִילָּה לְעָנִי כִּי יַעֲטוֹף וְאַחַר כַּךְ וְלִפְנֵי יי יִשְׁפּוֹךְ שִׂיחוֹ. וּמַאן דָּמַר תּוֹבֵעַ צְרָכָיו וְאַחַר כַּךְ מִתְפַּלֵּל לִשְׁמוֹעַ אֶל הָרִינָּה וְאַחַר כַּךְ אֶל הַתְּפִילָּה. דִּבְרֵי חֲכָמִים. רִבִּי זְעִירָא בְּשֵׁם רַב חוּנָה יָחִיד תּוֹבֵעַ צְרָכָיו בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.
רִבִּי אַבָּא רִבִּי חִיָיא בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן צָרִיךְ אָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מְיוּחָד לִתְפִילָּה. וּמַה טַעַם בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי. אֲשֶׁר תַּזְכִּיר אֶת שְׁמִי אֵין כָּתוּב כַּאן אֶלָּא בְּכָל מָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר. אָמַר רִבִּי תַנְחוּם בַּר חֲנִינָא צָרִיךְ אָדָם לְיַיחֵד לוֹ מָקוֹם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל. וּמַה טַעַם וַיְהִי דָּוִד בָּא עַד הָרֹאשׁ אֲשֶׁר הִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֲשֶׁר יִשְׁתַּחֲוֶה שָׁם לֵאלֹהִים.
רִבִּי יָסָא רִבִּי חֶלְבּוֹ. רִבִּי בְּרֶכְיָה רִבִּי חֶלְבּוֹ מָטִי בָּהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמָא דְּמִן חֵיְפָא צָרִיךְ אָדָם לְהַסֵּב פָּנָיו לַכּוֹתֶל לְהִתְפַּלֵּל. מַה טַעַם וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר. בְּאֵי זֶה קִיר נָשָׂא עֵינָיו. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל רָחָב נָשָׂא עֵינָיו כִּי בֵּיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רָחָב הַזּוֹנָה שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת הִצִּילָה לָךְ רְאֵה כַּמָּה נְפָשׁוֹת הִצַּלְתָּ לָהּ. הֲדָא הִיא דִכְתִיב וַיָּבֹאוּ הַנְּעָרִים וְגוֹמֵר. תַּנִּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָי אֲפִילוּ הָיְתָה בְמִשְׁפַּחְתָּהּ מָאתַיִם אֲנָשִׁים וְהָלְכוּ וְדָבְקוּ בְּמָאתַיִם מִשְׁפָּחוֹת כּוּלְּהָם נִיצּוֹלוּ בִזְכוּתָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁקִּירְבוּ לָךְ כָּל הַגֵּרִים הָאֵילּוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא אָמַר בְּקִירוֹת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נָשָׂא עֵינָיו. בְּתִתָּם סִפָּם אֶת סִיפִּי וּמְזוּזוֹתָם אֵצֶל מְזוּזוֹתָי וְהַקִּיר בֵּינִי וּבֵינֵיהֶם. בְּנֵי אָדָם גְּדוֹלִים הָיוּ וְלֹא הָיוּ יְכוֹלִין לַעֲלוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְהָיוּ מִתְפַּלְלִין בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כְּאִילּוּ מִתְפַּלְלִין בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבוֹתַיי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר בְּקִירָהּ שֶׁל שׁוּנָמִית נָשָׂא עֵינָיו שֶׁנֶּאֱמַר נַעֲשֵׂה נָא עֲלִיַּית קִיר קְטַנָּה. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַשּׁוּנָמִית קִיר אַחַת עָשְׂתָה לֶאֱלִישָׁע וְהֶחֱיֵיתָ אֶת בְּנָהּ. אֲבוֹתַי שֶׁעָשׂוּ לְךָ אֶת כָּל הַשֶּׁבַח הַזֶּה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִתֵּן לִי נַפְשִׁי. וְרַבָּנָן אָמְרֵי בְּקִירוֹת לִבּוֹ נָשָׂא עֵינָיו. מֵעַיי מֵעַיי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הוֹמָה לִי. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם חִיזַּרְתִּי עַל ר̇מ̇ח̇ אֵיבָרִים שֶׁנָּתַתָּ בִּי וְלֹא מָצָאתִי שֶׁהִכְעַסְתִּיךָ בְּאַחַת מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה תִּינָּתֶן לִי נַפְשִׁי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.