עג, ד
הרי הנשמה נכנסה בגוף בע"כ כמו שמורידים ומושיבים אדם בבור אסור בנחושתים וז"ש ואתה נפחת בי77 בע"כ נכנסה לגוף רק אתה נפחת בי כו') (כמו באדה"ר דכתי' ויפח באפיו נ"ח78 שבודאי ירד בע"כ מעצמות אוא"ס79 ב"ה לחומר גופני וכו') שזהו כמו נפילה וירידה מאיגרא רמה80 לבירא עמיקתא וע"כ אתה חי, ובצאתו81 מן המאסר הגופני נק' יצ"מ שיצא מן המיצר כו' וד"ל. ועכ"ז בפטירת הנשמה מן הגוף קשה לה פרידתה82 מן הגוף ביותר כמ"ש בזהר, לפי שכל חייו בגוף הי' שפע אור האלקי במוח ולב הגופני באוי"ר האלקי' ובתומ"צ כו' שזהו כיחוד דכר ונוק'83 כו' ע"כ קשה לה פרידתה, וראי' מתחה"מ לכל נשמה אלקי' תחזור לגופה84 דייקא כו', וזהו ע"כ אתה חי וע"כ אתה מת85 וקאי על נש"י שתחל[ת]ה בע"כ וסופה בע"כ כו'. אבל לכאו' זה סותר ענין הנ"ל ביצ"מ שזהו כיוצא מן המאסר וכו', והאמת הוא דגם הגוף עולה עמה86 בבחי' הודאה זו (כמשי"ת), וזהו פי' הודו לה' שהנשמה תתן תודה לה' כאדם שנותן תודה לה' ביציאתו מן החושך לאור כנ"ל וד"ל.
ועוד יתפרש [ב]ענין הודאה זו כאדם המודה לחבירו ע"ד שנתווכח עמו שהאמת כדבריו ולא כמו שהי' סבור בתחלה, והענין הוא שכאשר תאיר אור האלקי על הנשמה בצאתה מ[ן החשך] חומר גופני תתן הודאה על האמת, שהאמת הוא שהבורא ית' הוא עיקרא ושרשא דכל עלמין87 כו' הוא מקור כל החיים והנבראים, מאמיתות המצאו88 נמצאו כל הנבראים89 מאין ליש, וכולא קמי' כ"ח90 ממש, היפוך ממש [ממה] שהי' תחלה בדמיון האנושי הכוזב שעושה טפל לעיקר, להיות שההסתר וצמצום [ה]גדול אשר בעוה"ז [השפל] מחשיך ומסתיר על האמת ומראה העולם ליש ודבר בפ"ע נפרד מיחודו ית' (וזהו מארז"ל ישראל שבח"ל דוקא עע"א בטהרה91 לפי שע"ס92 דק"נ מסתירים ביותר כאלו עע"א בטהרה הן, לפי שעושים מהטפל עיקר [כמו] במס"נ בשפע הפרנסה שבאמת אין מזל לישראל93 כי חלק הוי' [נק'] עמו94 כו' רק שנמשך ע"י מזל בדרך התלבשות כמו גרזן ביד החוצב95 ובסוד גלות השכינה בע"ש, וזהו כעובד לטפל כמ"ש אותי עזבו כו' לחצוב להם בורות96 נשברים כו', משא"כ בא"י שאין ההסתר דלבוש שק97 שם כ"כ ובפרט בזמן
הערות
- 77. ואתה נפחת בי : ברכות ס, ב. ברכת אלקי נשמה. ראה לקמן פ' בשלח קלג, ד. תרומה שיג, ב. ויקהל שצד, ג. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' עא. קונטרסים ע' קו. דרושי חתונה ח"ב ע' תקצ.
- 78. ויפח באפיו נ"ח : בראשית ב, ז.
- 79. מעצמות אוא"ס : בד: מאוא"ס. גט: כבפנים.
- 80. מאיגרא רמה : נסמן לעיל ד, ג.
- 81. אתה חי ובצאתו : בגדט: בצאתו.
- 82. קשה לה פרידתה : ראה מועד קטן כח, סע"ב ואילך. זהר נשא קכו, ב. סה"מ תרנ"ט ס"ע ז ואילך. תרמ"ט ע' רלד. המשך תרס"ו ע' תצא. לקו"ש אבות (כרך ד) ע' 1218.
- 83. הנשמה. . בגוף. . דכר ונוק' : ראה זהר (ס"ת) לך עט, א. (מדהנ"ע) ח"ש קכד, סע"ב.
- 84. מתחה"מ לכל נשמה. . לגופה : ראה סנהדרין צא, ב. ב"ר ר"פ צ"ה. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ס"ע קפג. וש"נ.
- 85. ע"כ אתה חי. . מת : אבות ספ"ד.
- 86. עמה : בתו"ח באו כאן התיבות: ביציאתו מן החושך לאור כנ"ל וד"ל. ונשתרבבו לכאן מלהלן שו"ה ביציאתו.
- 87. עיקרא ושרשא דכל עלמין : זהר בהקדמה יא, ב.
- 88. מאמיתות המצאו : ראה רמב"ם ריש הל' יסוה"ת.
- 89. כל הנבראים : בגד: ונבראו.
- 90. וכולא קמי' כ"ח : נסמן לעיל פ' שמות לח, א.
- 91. ישראל שבח"ל. . עע"א בטהרה : נסמן לעיל פ' שמות לח, א.
- 92. שע"ס : בד: שע"ש שע' שרים.
- 93. אין מזל לישראל : נסמן לעיל פ' שמות ב, א.
- 94. כי חלק הוי'. . עמו : האזינו לב, ט.
- 95. גרזן ביד החוצב : ראה מו"נ ח"ג פכ"ט. ישעי' י, טו.
- 96. אותי עזבו. . בורות : נסמן לעיל ב, א.
- 97. בא"י. . דלבוש שק : ראה פרדס (שער אבי"ע) שט"ז, ספ"א. ע"ח (שער סדר אבי"ע) שמ"ז, ספ"ו. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצד. וש"נ. קונטרסים ע' תקלג. וש"נ. לקמן פ' בשלח קלד, א.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

