על הפרק
אגרות קודש כרך ב ריט
מקור מפורש
בפרק זה
וצריך כל אחד לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחי' מלחמה עצומה כזו - וכמו שהאריך בזה בתניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תרסט
מקור מפורש
בפרק זה
און דאס דארף יעדערער בא זיך גוט אפמעסטן אויף ווי ווייט ער טוט אין דער מלחמה עצומה, ווי עס ווערט ערקלערט בארוכה אין תניא פרק למד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תכז
מקור מפורש
בפרק זה
ובתניא ספ"ל:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שצ
מקור מפורש
בפרק זה
לפלא שע"ד עניני העיר אינו כותב כלום מלבד שתי המלות הכל שלום אשר הורגלו כזה לכתוב גם ע"ד מצב דהעדר פעולות או באופן נעלה יותר כשהוא כדבעי בהקו דסור מרע אף שאין נעשה בהקו דועשה טוב, ועיין תניא פרק ל' ומה לי בחי' סור מרע ומה לי בחי' ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקדוש יחיד ומיוחד ב"ה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתפו
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה שהעיר בדברי רבנו הזקן בתניא פרק ל' שלימוד התורה צ"ל הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו וכו', ושואל במי שאין לו הרבה זמן לרשותו האיך יכול הוא לקיים האמור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקי
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מב' כסלו, בו כותב הנקודה איך שעברה עליו השנה מיום שקבל על עצמו להתקשר לחסידות ועניני', ובודאי יוסיף אומץ ביותר וביותר בהכנסו לשנה השנית בזה (עיין ג"כ בלקוטי תורה לרבנו הזקן פ' במדבר ג, א), ובפרט שידוע מאמר רז"ל כל התחלות קשות, ושנה שני' כבר יצא מגדר התחלה, ולכן יש לתבוע מעצמו הרבה יותר, ותקל עליו התביעה בזה בהתבוננותו במ"ש רבנו הזקן בתניא פרק ל' (דף ל"ח ע"ב) והלכך צריך כל אדם כו' - עיי"ש הדיק היטיב אליבא דנפשי'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רעו
מקור מפורש
בפרק זה
וביחוד ע"פ הדברים בזה חוצבי להבות אש, בתניא פ"ל, ע"פ משנ"ת שם איך שעצלות וכבדות נוגעים לכללות עבודת האדם, אין גאנצען שטעל, וגם בפרטי עבודתו (פכ"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג מטות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 יבמות כ, א. ספרי (ורש"י) פ' ראה יד, כא. וראה תניא פ"ל (לט, א) "שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 רמב"ן ריש פ' קדושים. ראה גם תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פרק ל. וראה ספר חרדים סוף חלק מ"ע מה"ת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פ"ל. וראה בסה"מ תשיח ע' 3 בהערה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
12 ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג. אבל אין לומר שכוונת המשנה ב"הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה" הוא "לת"ח שלמד או שדעתו יפה כו'" שצריך לעשות תורתו קבע ולחיות חיי צער (שם ה"ג וד') – כי הוראה זו היא בפ"ו דאבות (משנה ד'), משא"כ כאן. וכן מוכח גם מהלשון "ממעט בעסק". ועפי"ז תובן גם השייכות ד"והוי שפל רוח בפני כל אדם" [שהחידוש בזה הוא בפני כל אדם ממש (פירוש המשניות להרמב"ם. וראה תניא רפ"ל)] ל"הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה" – כי יש מעלה גם בבעלי עסקים על יושבי אהל (כמבואר בלקו"ת שה"ש (מד, סע"ד ואילך) בענין "אמצאך בחוץ"). וזהו שמחדש התנא, שאף שישנם בו ב' המעלות – המעלה דבעלי עסק וגם המעלה דיושבי אהל (שה"ה ממעט בעסק ועוסק בתורה), מ"מ, הוי שפל רוח בפני כל אדם, בין בפני בעלי עסק בין בפני יושבי אהל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
0 יבמות כ, א, ספרי ראה יך, כא. וראה תניא פ"ל (לט, א) שהוא מדאורייתא. וראה קונטרס ומעין מ"א פ"א ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מטות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 יבמות כ, א, ספרי ראה יך, כא (פיסקא קד). וראה תניא פ"ל (לט, א) +,שהוא מדאורייתא'", וראה רמבין ר"פ קדושים. תניא פיז פכ"ז (לד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
11 כדבעי ל" למיעבד: כתובות סז, א. וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
46 אבות פ"ב מ"ד ("הלל אומר"). וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
20 יתרה מזו: צריך כל אדם כו' לשקול ולבחון בעצמו אם הוא עובד ה' בערך ובחי' מלחמה עצומה כו' בבחי' ועשה טוב כו' הרבה יותר מחפצו ורצונו לפי טבעו ורגילותו כו' (עיין תניא פ"ל).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 אבות פ"א מ"ו. שם פ"ד מ"י. וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
3 לפום גמלא: ראה כתובות סו, ב ושם: היכן הלך כו' לפום גמלא כו'. ובתניא ספ"ל: אבל באמת כו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
51 יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא (פיסקא קד). וראה תניא פ"ל (לט, א) ,,שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פ"ל: ,שהוא מדאורייתא". וראה לקח טוב (להר"י ענגל) כלל ח' (שד"ח כללים מערכת אל"ף כלל קכא. פאת השדה כללים שם כלל לז) -- כמה סייגים מו התורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פ"ל עיי"ש היטב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ברכה-שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
899 ר"פ קדושים. וראה גם תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1836 תניא פ"ל (לט, א). וראה שם פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב). רמב"ן ר"פ קדושים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
131 אבות פ"ב מ"ד. וראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
49 תניא פ"ל. וראה ספר חרדים סוף חלק מ"ע מה"ת.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פ"ל (לט, א). וראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא ספכ"ז (ס"ע קסז ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1600 תניא פ"ל. וראה בסה"מ תש"ח ע' 133 בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
429 תניא ספ"ל. וראה ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות לתניא ספכ"ז (ס"ע קסז ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1044 ראה תניא פ"ל (לט, א). וראה לקמן סי"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
193 ראה תניא פ"ל. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1063 תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1118 תניא פ"ל (לט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1961 דאף שבפסוק (תושב"כ) נאמר רק "תבנית היכל" (תהלים קמד, יב. ב"ב שם), הנה תושבע"פ מגלה ומפרשת שענינו של ההיכל מתבטא לא רק בהיכל עצמו – פשיטות, אלא ב"היכל וכתליו", שגם מהתחלקות עושים אחדות.
וענינו בעבודה – שגם מענין המחיצות (כתליו) עושים קדושה, שזהו"ע ד"ממלכת כהנים וגוי קדוש" (יתרו יט, ו), וכמשנ"ת (בהתוועדות דחג השבועות בשנים הקודמות (ראה ד"ה ועתה אם שמוע דיום ב' דחה"ש תשי"ז (תו"מ ח"כ ע' 29 ואילך). וש"נ)) שהו"ע העבודה (לא רק בקיום המצוות, אלא גם) ב"קדש עצמך במותר לך" (יבמות כ, א), ולא רק ב"קדש עצמך במותר לך" "שהוא מדאורייתא" (כמ"ש בתניא פ"ל), אלא גם בדקדוק קל של דברי סופרים, ואפילו מנהג ישראל ש"תורה הוא" (ראה תוד"ה נפסל – מנחות כ, ב. ועוד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
730 יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא. חרדים סוף חלק מ"ע מה"ת. תניא פ"ל (לט, א). וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ח ע' 133.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
783 אבות פ"ב מ"ד. וראה תניא רפ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1634 ראה תניא פ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
ע"פ משנת"ל בדיוק לשון אדה"ז "מי שלא נהנה כו' כרבינו הקדוש", שהכוונה בזה היא להדגיש את השייכות לכאו"א מישראל – יש לבאר גם הדיוק בתניא פרק ל':
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2806 בהבא לקמן – ראה גם "מ"מ, הגהות והערות קצרות" לתניא רפ"ל (ע' קעט ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
הענין ד"הוי שפל רוח בפני כל אדם" (ככל פרטי הביאורים שבזה בתניא פרק ל'), שייך גם לבעל-עסק, עם-הארץ או מי שנשבה לבין העכו"ם, ולאו דוקא להעוסק בתורה?
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1171 ראה תניא פ"ל (לט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
605 בנוגע לעצמו – הנה כשידע איניש בנפשי' כו', בודאי צריך לשוב בתשובה, ו"אין לך דבר שעומד בפני התשובה" (רמב"ם הל' תשובה ספ"ג),
– וכפי שמבאר רבינו הזקן בלקו"ת (פ' ראה לב, ג) שאפילו מי ש"נפרד ונכרת משרשו לגמרי, אעפ"כ, ע"י הרהור תשובה א' ישוב ויתדבק בשרשו .. כמו ד"מ אם הי' נמצא ברפואות לחבר גופו אל ראשו", והיינו שאף שבגשמיות אין עצה למי שנקטע ראשו רח"ל, הנה ברוחניות, גם מי שיש לו דעות נפסדות, ועד שנקטע ראשו, יש אפשרות לחבר את הראש אל הגוף, "ועל זה אמר הכתוב כי אבי ואמי עזבוני (ומ"מ) וה' יאספני" (ראה גם לקו"ת דרושי שמע"צ פג, סע"ב) –
אבל בנוגע לזולת (ראה גם לעיל ע' 60 הערה 28) – אמרו חז"ל (אבות פ"א מ"ו) "הוי דן את כל האדם לכף זכות", וכפי שמבאר רבינו הזקן (תניא פ"ל) פרטי הדברים שעל ידם אפשר להסביר זאת גם בשכל האנושי והגשמי, כך, שלמרות שלא טועים בהערכת מעמדו ומצבו, יכולים ללמד עליו זכות כזו שתורת אמת אומרת שזוהי זכות אמיתית, ולכן יכול לרקד עמו כפי שמרקדין עם "כלה נאה וחסודה".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
696 יבמות כ, א. ספרי פ' ראה יד, כא. וראה תניא פ"ל (לט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
28 ראה תניא פ"ל (לח, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
112 ראה תניא פ"ל (לט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
44 יבמות כ, א. ספרי עה"פ ראה יד, כא (פיסקא קד). וראה תניא פ"ל (לט, א) "שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
109 יבמות כ, א. ספרי ראה יד, כא. וראה תניא פ"ל (לט, א) "שהוא מדאורייתא". וראה רמב"ן ר"פ קדושים. תניא פ"ז. פכ"ז (לד, סע"ב). קונטרס ומעין מ"א פ"א. סה"מ תש"ח ע' 133 ובהערה ח שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
בפרק זה
מג ראה דברים רבה פז, ד. תניא ספ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
בפרק זה
666 העוונות שאדם דש בעקביו : ראה ע"ז יח, א. זהר מקץ קצח, ב. תניא פ"ל. אגה"ת פ"ז (צז, ב). מ"מ הגהות והע"ק לשם. לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 44.
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק תשיעי - כתביו בהשקפה ועבודת ה' עצבות, מאנין תבירין וליצנות
מקור מפורש
בפרק זה
אמנם אני מדבר בפחיתות ערך נפשו ע"פ ד' יסודות שבה, וגם לשניהם יש עונש ע"ז מה שלא יגעו להלך נגד טבעם (וכמו מי שהוא מחומם בטבעו אין לו שום התנצלות כו' כמבואר בתניא פ"ל), ועל מה נצטוה לעבדו, היינו בבחי' אתכפיא כו' עפ"י עצות חז"ל לעולם ירגיז כו' וכאשר ביארו לנו רבותינו הקדושים את דברי חז"ל בענינים אלו, אם פגע בך מנוול זה כו' בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, ואשר לא דרש על מחלתו ברופאי הנפש מה ששייך אליו לתקנה.
פתיחה בהקשר