190

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

נטלו חלק במכירת יוסף – על ידי צירוף ראובן, מפני ש"שמע .. ושתק", או על ידי צירוף יוסף, מפני שהוא גרם למכירה.

ולפי האמור לעיל (בסעיף ז'), שהשתתפותם היא כדי ליצור "ציבור", ולגרום על ידי כך ל"שכינתא שריא" –

נלמדת משתי הדעות הללו הוראה נפלאה לגבי החשיבות של אהבת ישראל:

מההסבר הראשון, שראובן השתתף במכירה, לומדים, שאין לפרוש, ואף יש להתאחד, גם עם אנשים שאינם נוהגים כראוי.

ראובן במפורש לא הסכים להתנהגותם של אחיו, ורצה להציל את יוסף ולהשיבו אל אביו אך למרות זאת הוא לא פרש מהם לאחר המעשה אלא "שמע .. ושתק", ולאחר מכן "ויקחו... וישלחו..." כולם ביחד.

ההוראה הנלמדת מכך ליהודי היא, שאפילו כאשר מדובר על "רעך" שהוא בדרגה של "בריות בעלמא", ולפי ראות עיני הבשר של הרואה הוא שייך לסוג של "רחוקים מתורת ה' ועבודתו"41 – צריכה להיות ראשית לכל התנהגות של "ואהבת לרעך כמוך", לא להתייאש ולעוזבו, אלא לחפש את הדרך הנאותה להשפיע עליו "ומקרבן לתורה"42.

י. ההוראה לגבי אהבת ישראל הנלמדת מהשתתפות יוסף במכירה

לאחר מכן נוסף לכך חידוש גדול יותר, לפי ההסבר השני: אף כאשר מדובר אודות אדם שגרם לו צער, ואף צער גדול כל כך כצער שסבל יוסף עקב מכירתו על ידי אחיו – יש לחוש כלפיו אהבת ישראל43.

ולא זו בלבד שלאחר המעשה לא יכעס עליו44, אלא גם בשעת המעשה עצמו קובעת המשנה45 "והוי דן את כל האדם לכך זכות", ויותר מכך "והוי שפל רוח בפני כל האדם", ומובן שאין הוא בורח ממנו ומשאיר אותו וכדומה, בדומה לכך שיוסף נחשב בין המשתתפים במכירה,

ובמיוחד כאשר מתבוננים בהסברו של אדמו"ר הזקן בתניא46, שכל דבר הוא בהשגחה פרטית, ולמרות שזולתו הוא בעל בחירה, ומגיע לו עונש על התנהגותו, בכל זאת "על הניזק כבר נגזר מן השמים".

ויוצא, שלאמיתו של דבר דוקא הניזק אשם בהיזק שגרם לו רעהו, כשם שיוסף, לפי המפרשים הנ"ל, היה הגורם למכירתו.

הערות

  1. 41. תניא פרק לב.
  2. 42. אבות פ"א מי"ב.
  3. 43. ראה תניא ספי"ב.
  4. 44. כמו שמצינו שיוסף גמל לאחיו טובה (ראה מדרש תהלים פ, ב. זח"א רא, א־ב. תניא ספי"ב). וראה ס' חסידים סי"א.
  5. 45. אבות פ"א מ"ו. שם פ"ד מ"י. וראה תניא פ"ל.
  6. 46. אגה"ק סי כה (קלח, ב).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.