101

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מרחק רב מחוץ למחנה אל מקומו של המצורע.

אך פירוש זה אינו מובן11: כאשר חייב המצורע לצאת מחוץ למחנה, הוא " אינו צריך מלכתחילה להתרחק. אמנם, עליו לצאת מחוץ לשלשת " המחנות, אך מותר לו להישאר סמוך ביותר לגבול מחנה ישראל12. וכיון

ו שהביטוי "והובא" אמור לגבי כל מצורע, ולאו דוקא לגבי מי שהתרחק מקצה המחנה, אלא אף לגבי מי שנמצא סמוך למחנה ישראל – הרי אין מתאים לגביו הביטוי "והובא".

ג. סופו לעשות תשובה

ההסבר לכך בפנימיות הענינים " הוא:

רש"י13 מסביר, שהסיבה לכך שהמצורע צריך להיות "בדד", היא משום ש"הבדיל בלשון הרע... בין איש לרעהו, אף הוא יהא* נבדל"14.

ולפי זה יש לומר, שהסיבה לכך שהמצורע צריך להימצא "מחוץ לשלש מחנות", אפילו מחוץ למחנה ישראל, היא מפני שיש לו קשר לקליפת

מדין"15, מלשון מדון ומריבה16 (שהרי, כאמור לעיל, הוא

הבדיל..."), וזהו ההיפך מכלל הקדושה, שמהותה17 אחדות

"התכללות"18. ולכן אין הוא יכול להימצא אפילו במחנה ישראל, בדרגה הנמוכה ביותר במחנות הקדושה.

יותר מכך: במקביל לשלושת המחנות בקדושה, יש גם שלוש דרגות (מחנות) ב"לעומת זה", להבדיל – כנאמר: "וישלחו19 מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש". בין אלו יש

טמאים אחרים" ומצורע, וההלכה קובעת, ש"בדד ישב" – "שלא יהיו טמאים אחרים יושבים עמו"20 – המצורע צריך להיות אף מחוץ למחנות הטמאים האחרים.

הערות

  1. 11. ונוסף לזה: ענינה של פרשה זו הוא – זאת תהי' תורת המצורע. ולכן מסתבר לומר, שהדין "והובא אל הכהן" [ובפרט שהוא דין הראשון שנאמר מיד (ובאותו הפסוק) לאחרי ההקדמה ד"זאת תהי' גו'"] הוא דין שנוגע (לא לענין כבוד כהונה, כ"א) לתורת המצורע.
  2. 12. יתרה מזו: כיון שבדד ישב מחוץ למחנה מושבו ענינו עונש (צער), בטח ישתדל למעט בהבדידות ע"י שיהי' מושבו בקירוב האפשרי.
  3. 13. תזריע יג, מו. מערכין טז, ריש ע"ב.
  4. *. כ"ה בדפוס וילנא תרנ"ב. בדפוס ראשון: נבדל. בכמה דפוסים: יבדל. (בהשמטת תיבת "יהא").
  5. 14. ואף שרק מעיירות מוקפות חומה משלחין אותו (כלים פ"א, מ"ז) – הרי נבדל ונשתנה עי"ז משאר טמאים.
  6. 15. להעיר מלקו"ת תזריע כג, ד ובאוה"ת שם (כרך ב') ע' תקל.
  7. 16. ראה זח"ב סח, א. ובל"ת ובס' הלקוטים ר"פ יתרו (הובא במק"מ לזהר שם): מדין.. בקדושה הוא אהבה ובקליפה איבה ומריבה.
  8. 17. ראה גם תניא פרק לב.
  9. 18. לקו"ת מטות פה, ד. ד"ה החלצו תרנ"ט פ"ג ואילך. פי"ז. ד"ה איתא בזח"ג – נדפס בהוספה לד"ה החלצו הנ"ל (ובסה"מ תרנ"ט ע' ריא).
  10. 19. במדבר ה, ב.
  11. 20. פסחים סז, א. תו"כ (הובא בפרש"י) תזריע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך לג בהעלותך שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
  2. לקוטי שיחות כרך לב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
  3. לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר פסחים סז, א
  4. לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
  5. לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר פסחים סז, א
  6. לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א ואילך
  7. לקוטי שיחות כרך כב תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
  8. לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
  9. לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א מאותו ספר פסחים סז, א
  10. לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ג מאותו ספר פסחים סז, א
  11. לקוטי שיחות כרך כז תזריע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
  12. לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה ב מאותו ספר פסחים סז, א
  13. תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א פסחים סז, א
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ פסחים סז, א
  15. ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח פסחים סז, א-ב
  16. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח פסחים סז, א