100
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
מצורע
א. "מצורע" – שם שלילי?
פרשתנו נקראת בספרי הראשונים – הרס"ג1, רש"י2 והרמב"ם3 – בשם "זאת תהיה". אך בדורות המאוחרים יותר מנהג ישראל (אשר תורה הוא) לקרוא לה בשם "מצורע"4.
יש להבין: "מצורע" הוא ענין בלתי רצוי5. ולכאורה, אין מתאים לקרוא לפרשה בתורה בשם כזה. ובמיוחד, כאשר אכן נקראה קודם לכן בשם אחר, ובדורות האחרונים החליפו את שמה לשם בלתי רצוי6?!
ב. "והובא אל הכהן"
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את לשון הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע... והובא אל הכהן". בכך אין מובן:
א) לאחר מכן נאמר "ויצא הכהן אל מחוץ למחנה", שהכהן צריך לצאת אל המצורע. ואם כך, מהי הכוונה ב"והובא אל הכהן", והרי אסור היה למצורע7 לבוא אל הכהן, כי עליו להיות מחוץ לשלשת המחנות8?
ב) מדוע נאמר "והובא אל הכהן", ולא "ובא אל הכהן" – ניסוח המצביע על כך שהבאתו אל הכהן היא בעל כרחו9?
על השאלה הראשונה יש המפרשים10, שבמלים "והובא אל הכהן" הכוונה היא, שבהיותו מחוץ למחנה יתקרב המצורע אל גבול מסויים של מחנה ישראל, כדי למנוע טירחת הכהן, אשר לא יצטרך ללכת
הערות
- 1. בסידורו – קריאת התורה.
- 2. בפירושו עה"ת תזריע יג, ח.
- 3. ב"סדר תפלות" שלו בסופו*.
- 4. טור ושו"ע או"ח סתכ"ח.
- 5. שלכן נקראת בכמה ספרים פרשת "טהרה" [וראה לקו"ש [המתורגם – הוצאת תש"ס] ח"א ע' 227, שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' משתמט בכלל מלהזכיר שם הפרשה הזו, וברוב הפעמים הי' מזכיר (בע"פ וכן בכתב) רק היום בחודש וכדומה]. וראה לקמן הערה 40.
- 6. ובפרט שהתחלת הסדרה (אחרי הפתיחה וידבר גו' – ששוה בכו"כ סדרות) היא זאת תהי'.
- 7. משא"כ ב"והובא אל הכהן" דפ' תזריע (יג, ב).
- 8. כן הקשו: ש"ך (עה"ת), כלי יקר וצרור המור כאן. וכן הקשה בלקו"ת פרשתנו כה, סע"א. וראה גם רמב"ן כאן.
- 9. כן הקשו: ש"ך וכי"ק כאן. וראה גם ראב"ע, רמב"ן ואוה"ח כאן.
- 10. ספורנו וחזקוני כאן.
- . בהל' תפלה פי"ג ה"ב: "זאת תהי' תורת המצורע". אבל י"ל, שהכוונה שם היא לתחלת הקריאה ולא לשם הסדרה. ובזה יובנו כו"כ שינויים מלשונו בהל' תפלה שם לגבי לשונו בסדר תפלות. וראה לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 58 הערה 1 – בשוה"ג.
שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ח - הטקסט מספריא
אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁאֵין קוֹבְעִים בָּהֶם הַמּוֹעֲדִים; לֹא אד"ו רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא גא"ו יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלֹא זב"ד פּוּרִים, וְלֹא בד"ו פֶּסַח, וְלֹא גה "ז עֲצֶרֶת וְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה, לֹא ג' חֲנֻכָּה, וְלֹא אג"ו צוֹם אֶסְתֵּר, וְלֹא בד"ו צוֹם תַּמּוּז וְאָב. לְעוֹלָם בַּיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה פּוּרִים יִהְיֶה ל"ג לָעֹמֶר, וְסִימָן פל"ג, וּבַיּוֹם שֶׁיִּהְיֶה חֲנֻכָּה יִהְיֶה עֲצֶרֶת.
אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁהֻקְבְּעוּ בָּהֶם רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְלֹא בְּזוּלָתָם; נִיסָן אגה "ז, אִיָּר בגה "ז, סִיוָן אגד"ו, תַּמּוּז אגה "ו, אָב בדו"ז, אֱלוּל אבד"ו, תִּשְׁרֵי בגה "ז, מַרְחֶשְׁוָן גדו" א, כִּסְלֵו א"ב ג"ד ה "ו, טֵבֵת אבגד"ו, שְׁבָט בגדה "ז, אֲדָר זבד"ו. וּבָעִבּוּר, אֲדָר הָרִאשׁוֹן בדה"ז וְשֵׁנִי בדו"ז.
סִימָן לִקְבִיעַת הַמּוֹעֲדִים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה "ץ ו"ף, פֵּרוּשׁ: בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח יִהְיֶה לְעוֹלָם תִּשְׁעָה בְּאָב וְסִימָן: עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ (בַּמִּדְבָּר ט, יא). בְּיוֹם ב' בּוֹ שָׁבוּעוֹת, וּבְיוֹם ג' בּוֹ רֹאשׁ הַשָּׁנָה, בְּיוֹם ד' בּוֹ קְרִיאַת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה, בְּיוֹם ה' בּוֹ צוֹם כִּפּוּר, בְּיוֹם ו' בּוֹ פּוּרִים שֶׁעָבַר.
לְעוֹלָם קוֹרִין צַו אֶת אַהֲרֹן קֹדֶם פֶּסַח בַּפְּשׁוּטָה, וּמְצֹרָע בַּמְּעֻבֶּרֶת, חוּץ מבה "ח מְעֻבֶּרֶת וְה"ש מְעֻבֶּרֶת שֶׁקּוֹרִין אַחֲרֵי מוֹת קֹדֶם הַפֶּסַח. וּלְעוֹלָם קוֹרִין פָּרָשַׁת בְּמִּדְבָּר סִינַי קֹדֶם עֲצֶרֶת, תִּשְׁעָה בְּאָב קֹדֶם וָאֶתְחַנַּן, אַתֶּם נִצָּבִים קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְלָכֵן כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ב"ג, שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְסֻכּוֹת, צְרִיכִים לְחַלֵּק נִצָּבִים וַיֵלֶךְ כְּדֵי שֶׁיִּקְרְאוּ וַיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְצוֹם כִּפּוּר, וְהַאֲזִינוּ בֵּין צוֹם כִּפּוּר לְסֻכּוֹת; וְסִימָן: בַּ"ג הַמֶּלֶךְ (דָּנִיּאֵל א, ה) פַּת וַיֵּלֶךְ. אֲבָל כְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּיוֹם ה "ז, אָז אֵין בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְסֻכּוֹת אֶלָּא שַׁבָּת אַחַת שֶׁקּוֹרִין בָּהּ הַאֲזִינוּ, אָז וַיֵּלֶךְ עִם נִצָּבִים קֹדֶם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְסִימָן לִפְשׁוּטָה: פִּקְדוּ וּפִסְחוּ, וְלִמְעֻבֶּרֶת: סִגְרוּ וּפִסְחוּ, מְנוּ וְעִצְרוּ, צוּמוּ וּצְלוּ, קוּמוּ וְתִקְעוּ.
פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ, מְחַלְּקִין פָּרָשִׁיּוֹתֶיהָ כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְחַלְּקִין אוֹתָהּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיוּ קוֹרִין הַשִּׁירָה פַּעַם אַחַת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַשָּׁבוּעַ וְסִימָן: הזי"ו לְךָ, הַאֲזִינוּ, זְכֹר, יַרְכִּיבֵהוּ, וַיַּרְא, לוּ חָכְמוּ, כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם עַד סוֹף הַשִּׁירָה, וְהַשְּׁבִיעִי קוֹרֵא מִסוֹף הַשִּׁירָה עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּשַׁבָּת מְחַלְּקִין הַפָּרָשִׁיּוֹת, אֲבָל בְּמִנְחָה בְּשַׁבָּת וּב' וְה', אֵין לָחוּשׁ, (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַקוֹרֵא עוֹמֵד).
קְלָלוֹת שֶׁבְּתוֹרַת כֹּהֲנִים אֵין מַפְסִיקִין בָּהֶם, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא כֻּלָּם וּמַתְחִילִין בַּפְּסוּקִים שֶׁלִּפְנֵיהֶם וּמְסַיֵּם בַּפְּסוּקִים שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם; אֲבָל קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה יְכוֹלִין לְהַפְסִיק בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק בָּהֶם. וְכֵן נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִקְרוֹת אֶחָד בִּשְׁמוֹ לַעֲלוֹת אֶלָּא קוֹרִין מִי שֶׁיִּרְצֶה.
ח' פְּסוּקִים אַחֲרוֹנִים שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין מַפְסִיקִין בָּהֶם אֶלָּא יָחִיד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּם.
מִי"ז בְּתַמּוּז וָאֵילָךְ מַפְטִירִין ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא, ז' דְּנֶחֲמָתָא, תַּרְתֵּי דְּתִיּוּבְתָא; ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא; דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ. שֶׁבַע דְּנֶחֲמָתָא, נַחֲמוּ, וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אָנֹכִי, רָנִּי עֲקָרָה, קוּמִי אוֹרִי, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ. וּבְיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בְּמִנְחָה מַפְטִירִין דִּרְשׁוּ. וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְטִירִים לְעוֹלָם שׁוּבָה. וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁוַּיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְטִירִין בּוֹ דִּרְשׁוּ; וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, שֶׁקּוֹרִים הַאֲזִינוּ, מַפְטִירִים שׁוּבָה. הַגָּה: וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּבִשְׁאָר שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה מַפְטִירִין מֵעֵין הַפָּרָשָׁה (טוּר) וּכְשֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת מַפְטִירִים בָּאַחֲרוֹנָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר), בִּלְבַד בְּאַחֲרֵי מוֹת וּקְדוֹשִׁים דְּמַפְטִירִין הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים שֶׁהִיא הַפְטָרַת אַחֲרֵי מוֹת (מִנְהָגִים). וְנוֹהֲגִין לְהַפְטִיר בַּחֲתֻנָּה שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, וְאֵין דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ שׁוּם הַפְטָרָה הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן, וְלֹא שֶׁל ד' פָּרָשִׁיּוֹת וְלֹא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹ מָחָר חֹדֶשׁ אוֹ חֲנֻכָּה אוֹ שִׁירָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר וְהַטּוּר וּמִנְהָגִים), אֲבָל שְׁאָר הַפְטָרוֹת דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן תכ"ה דְּאֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא. וְגַם נִתְבָּאֵר שָׁם סָעִיף ב' אִם דּוֹחִין מִפְּנֵי שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַת מֵאֵלּוּ הַפְטָרוֹת שֶׁנִּזְכָּרוֹת כָּאן.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:ב׳ - הטקסט מספריא
עזרא תיקן להם לישראל שיהו קורין קללות שבספר ויקרא קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה והמנהג הפשוט שיהו קוראין במדבר סיני קודם עצרת ואתחנן אחר תשעה באב אתם נצבים קודם ראש השנה צו את אהרן קודם הפסח בשנה פשוטה לפיכך יש שבתות שקורין שחרית שני סדרין כגון אשה כי תזריע וזאת תהיה תורת המצורע אם בחקותי עם בהר סיני וכיוצא בהן כדי שישלימו בשנה ויקראו אותן הסדרים בעונתן.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 3
- יא - שנת תשי"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, לקו"ש ח"ז ע' 100
- יט - שנת תשי"ז - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ טהרה, ה' ניסן, ה'תשי"ז לקו"ש ח"ז ע' 100
- מג - שנת תשכ"ה - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 100
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.