234
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שצריכה להיות בהלל מחייבת את אמירת ההלל כולו, ולכן תקנו את העניות, כדי שכל אחד יהא "כאומר הלל". ולפיכך זהו מנהג אשר "בו ראוי לילך"29.
ה. "הללוי'" – מביע את תוכן ההלל
כיון שהעניות צריכות לגרום לכך שייחשבו "כאומר הלל", מובן, שכשתקנו את הנוסח בחרו במילה הכוללת את כל ההלל בשלמותו, כשם שעניות "אמן" – מלשון "אמת"30 – גורמת לכך שנחשבים "כמברך".
לכן סובר הרמב"ם שענו "הללוי' על כל דבר", ולא ענו את ראשי הפרקים – כי ביטוי זה מביע את התוכן הכללי והעיקרי של ההלל.
וכיון שמטרת סדר זה היא כדי שייחשבו כאומרים את ההלל כולו, מובן, שלשם כך חייבים בכל קכ"ג הפעמים של עניית הללוי', ומשום כך מביא הרמב"ם את הסימן, כאמור לעיל בסעיף ב'.
ו. אהרן ועניית הללוי' – אחדות ישראל
לפי זה יובן הקשר שבין עניית הללוי' על ידי העם לבין אהרן, וכן – ל"שנותיו של אהרן":
מהותו של אהרן היא האחדות בין כל ישראל – "אוהב שלום ורודף שלום אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"31.
וענין זה של אהרן מתבטא בתורה בקשר למספר שנות חייו: בשעת מותו, בהיותו בן קכ"ג שנים, נאמר בתורה32 "ויבכו... כל בית ישראל", וחז"ל33 מסבירים, שבכך היה אהרן אף יותר ממשה, כי הוא היה "רודף שלום...".
וזהו הקשר שבין עניית הללוי' לבין "שנותיו של אהרן".
כי בנוסף לכן שהגורם לתקנה היה משום אלו ש"אינם בקיאים", כפי שאהרן היה "אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" – כולל את הרחוקים מתורת ה' ועבודתו34.
הרי בנוסף לכך החידוש שבתקנה הוא, שבמקום שכל יהודי יאמר את ההלל בעצמו, מתאחדים כל ישראל באמירת הלל אחת.
הערות
- 29. והא שבזמן הש"ס כבר הי' המנהג שהבקיאים אמרו הלל עם הש"ץ (ראה סוכה שם. רש"י ותוס' שם) – אולי י"ל שהוא ע"ד ברכות ק"ש שחששו שמא יפנה לבבו לדברים אחרים (שו"ע אדה"ז או"ח סנ"ט שם. וש"נ. אנציקלופדי' תלמודית ערך ברכות ק"ש בסופו).
- 30. ראה שבועות לו, א וברש"י שם. שו"ע אדה"ז או"ח סקכ"ד ס"ט. אנציקלופדי' תלמודית כרך ב ערך אמן.
- 31. אבות פ"א מי"ב.
- 32. חוקת כ, כט.
- 33. אבות דר"נ פי"ב, ד. ובכ"מ. הובא ברש"י עה"ת שם.
- 34. תניא פל"ב.
משנה אבות א׳:י״ב - הטקסט מספריא
הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום. ורודף שלום. אוהב את הבריות. ומקרבן לתורה:
תניא, ליקוטי אמרים ל״ב - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, עַל יְדֵי קִיּוּם הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, לִהְיוֹת גּוּפוֹ נִבְזֶה וְנִמְאָס בְּעֵינָיו, רַק שִׂמְחָתוֹ תִּהְיֶה שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ לְבַדָּהּ, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְקַלָּה לָבֹא לִידֵי קִיּוּם מִצְוַת ״וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ״ לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל – לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן.
כִּי מֵאַחַר שֶׁגּוּפוֹ נִמְאָס וּמְתוֹעָב אֶצְלוֹ, וְהַנֶּפֶשׁ וְהָרוּחַ מִי יוֹדֵעַ גְּדוּלָּתָן וּמַעֲלָתָן בְּשָׁרְשָׁן וּמְקוֹרָן בֵּאלֹקִים חַיִּים. בְּשֶׁגַּם שֶׁכּוּלָּן מַתְאִימוֹת, וְאָב אֶחָד לְכוּלָּנָה, וְלָכֵן נִקְרְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל ״אַחִים״ מַמָּשׁ, מִצַּד שׁוֹרֶשׁ נַפְשָׁם בַּה׳ אֶחָד רַק שֶׁהַגּוּפִים מְחוּלָּקִים. וְלָכֵן, הָעוֹשִׂים גּוּפָם עִיקָּר וְנַפְשָׁם טְפֵלָה – אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת אַהֲבָה וְאַחֲוָה אֲמִיתִּית בֵּינֵיהֶם, אֶלָּא הַתְּלוּיָה בְדָבָר לְבַדָּהּ.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הִלֵּל הַזָּקֵן עַל קִיּוּם מִצְוָה זוֹ: ״זֶהוּ כָּל הַתּוֹרָה כוּלָּהּ, וְאִידָךְ פֵּירוּשָׁא הוּא כוּ׳״. כִּי יְסוֹד וְשׁוֹרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה – הוּא לְהַגְבִּיהַּ וּלְהַעֲלוֹת הַנֶּפֶשׁ עַל הַגּוּף מַעְלָה מַּעְלָה עַד עִיקָּרָא וְשָׁרְשָׁא דְּכָל עָלְמִין וְגַם, לְהַמְשִׁיךְ אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן, דְּהַיְינוּ, בִּמְקוֹר נִשְׁמוֹת כָּל יִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוֵי אֶחָד בְּאֶחָד דַּוְקָא, וְלֹא כְּשֶׁיֵּשׁ פֵּירוּד חַס וְשָׁלוֹם בַּנְּשָׁמוֹת, דְּ״קוּדְשָׁא־בְּרִיךְ־הוּא לָא שַׁרְיָא בַּאֲתַר פְּגִים״, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כּוּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ״, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר בַּאֲרִיכוּת:
וּמַה שֶּׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא, שֶׁמִּי שֶׁרוֹאֶה בַּחֲבֵירוֹ שֶׁחָטָא – מִצְוָה לִשְׂנֹאותוֹ, וְגַם לוֹמַר לְרַבּוֹ שֶׁיִּשְׂנָאֵהוּ. הַיְינוּ – בַּחֲבֵירוֹ בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת, וּכְבָר קִיֵּים בּוֹ מִצְוַת ״הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ״ – עַם שֶׁאִתְּךָ בְּתוֹרָה וּבְמִצְוֹת, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן לֹא שָׁב מֵחֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר חֲרֵדִים.
אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ חֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ מְקוֹרָב אֶצְלוֹ, הִנֵּה עַל זֶה אָמַר הִלֵּל הַזָּקֵן: ״הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְכוּ׳, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה״. לוֹמַר, שֶׁאַף הָרְחוֹקִים מִתּוֹרַת ה׳ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְלָכֵן נִקְרָאִים בְּשֵׁם ״בְּרִיּוֹת״ בְּעָלְמָא – צָרִיךְ לְמָשְׁכָן בְּחַבְלֵי עֲבוֹתוֹת אַהֲבָה, וְכוּלֵּי הַאי וְאוּלַי יוּכַל לְקָרְבָן לְתוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה׳; וְהֵן לָא – לֹא הִפְסִיד שְׂכַר מִצְוַת אַהֲבַת רֵיעִים.
וְגַם הַמְקוֹרָבִים אֵלָיו וְהוֹכִיחָם וְלֹא שָׁבוּ מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁמִּצְוָה לִשְׂנֹאותָם – מִצְוָה לְאָהֳבָם גַּם כֵּן. וּשְׁתֵּיהֶן הֵן אֱמֶת: שִׂנְאָה – מִצַּד הָרָע שֶׁבָּהֶם, וְאַהֲבָה – מִצַּד בְּחִינַת הַטּוֹב הַגָּנוּז שֶׁבָּהֶם, שֶׁהוּא נִיצוֹץ אֱלֹקוּת שֶׁבְּתוֹכָם הַמְחַיֶּה נַפְשָׁם הָאֱלֹקִית. וְגַם, לְעוֹרֵר רַחֲמִים בְּלִבּוֹ עָלֶיהָ, כִּי הִיא בִּבְחִינַת גָּלוּת בְּתוֹךְ הָרָע מִסִּטְרָא אָחֳרָא הַגּוֹבֵר עָלֶיהָ בָּרְשָׁעִים, וְהָרַחֲמָנוּת – מְבַטֶּלֶת הַשִּׂנְאָה וּמְעוֹרֶרֶת הָאַהֲבָה, כַּנּוֹדָע מִמַּה שֶּׁכָּתוּב: לְ״יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם״.
[וְלֹא אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: ״תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים וְגוֹ׳״, אֶלָּא עַל הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא רֵישׁ פֶּרֶק ט״ז דְּשַׁבָּת]:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תשנא שבועות לו, א
- לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן מאותו ספר שבועות לו, א
- לקוטי שיחות כרך לה ויחי שיחה ב מאותו ספר שבועות לו, א
- לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג מאותו ספר שבועות לו, א
- לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב מאותו ספר שבועות לו, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א מאותו ספר שם לו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד שבועות לו, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז שבועות לו, א
- תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א שבועות לו, א
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א שבועות לו, א
- תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א שבועות לו, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד שבועות לו, א
- תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב שבועות לו, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ט שבועות לו, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פח שבועות לו, א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צב שבועות לו, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב שבועות לו, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב שבועות לו, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כג שבועות לו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר שבועות לו, א