291

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

רעיתי ומום אין בך", כלומר, שכל אחד כולל את כל המעלות והתכונות של האחרים: כולם הם "אריות", "נחשים" וכדומה. וזאת על ידי ש"חזר וכללן כולן כאחד" – כיון שכל השבטים מתאחדים ככלל אחד, הרי מובן, שכל אחד מהם מקבל את תכונותיהם של כל האחרים.

באופן כללי, מודגש כל זה בלשון המדרש בענין זה במקום אחר22 – "עשה אותם יונקים זה מזה".

אך לפי רש"י נוסף החידוש – "כללן כולם בכל הברכות", שכל אחד התברך מיעקב בכל הברכות. כלומר, לא זו בלבד שכל אחד מקבל את התועלת ואף את המעלה עצמה של השבט האחר – "יונקים זה מזה", אלא שכל שבט מקבל בעצמו מיעקב כל ברכה, כולל גם את המעלות של השבטים האחרים23.

ה. "ברכה" – המשכה מהשורש הכללי

פירוש רש"י מובן יותר לפי המבואר בתורת החסידות24 על משמעותה של ברכה, שברכה היא מלשון "מבריך" – ממשיך, כלומר, שעל ידי כך נמשך שפע משורשו ומקורו של המתברך באופן שההמשכה יורדת למטה בגלוי אל המתברך.

וזוהי משמעות24 הפסוק "איש אשר כברכתו ברך אותם", שלכל אחד ירד השפע והמשכת הברכה משרשו ומקורו שלו, וכפי שהדבר מוסבר ביתר דיוק בלשון רש"י "איש אשר כברכתו, ברכה העתידה לבוא על כל אחד ואחד": מה שכבר נקבע לכל אחד, את זאת ברך יעקב ו"המשיך" כאן למטה לשבט מסויים זה25.

לפי זה יש להבין את דברי רש"י על ברכות השבטים האחרים, ש"כללן כולם בכל הברכות": כיון ש"ברכה" לאחד היא המשכה והשפעה משרשו ומקורו שלו, "ברכה העתידה לבוא", כיצד ייתכן לומר זאת על ההמשכות וההשפעות – "ברכות" הנמשכות לשבט אחד מהשורש והמקור של השבטים האחרים?

ויש לומר: במה דברים אמורים, כאשר מדובר על השורש הפרטי של כל שבט מסויים. אך מצד מקורם של כל השבטים, כפי שהם כלולים יחדיו – "אב אחד לכולנה"26, הרי כל השבטים הם מציאות אחת – "אחד". וכאשר שורש זה "נמשך" ומתגלה, הרי כל בחינה היא

הערות

  1. 22. במדב"ר שם. פסיקתא רבתי פי' ז קרוב לסופו. ובשניהם הובא (גם) הפסוק "כולך יפה רעייתי ומום אין בך". אבל שם מפורש הוא בנוגע לראובן שמעון ולוי דאע"פ ש"קנתר לראשונים .. חזר וברכם".
  2. 23. להעיר מהסיום במדרש שכל טוב כאן: יכול זה יורש ברכתו לבד כו' אע"פ שבירך לכל איש ואיש כברכתו בירך את כולם כלומר איש כברכת אביו.
  3. 24. תו"א מקץ לז, ג. לקו"ת ראה יט, רע"א. ד"ה כה תברכו תרכ"ו. ובכ"מ. וראה לקו"ש חכ"ט ע' 184.
  4. 25. ראה גם בחיי כאן.
  5. 26. תניא פל"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.