13

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הקיים אצל כל יהודי בפנימיות, כ"תורה" הידועה של אדמו"ר הזקן39: יהודי אינו רוצה ואינו יכול להינתק מאלקות.

ח. ההסבר לכינוי "אדם" בענין הקרבנות

לפי זה מובן גם מדוע מכנה כאן התורה את בני ישראל בשם "אדם (כי יקריב מכם", מבני ישראל40 שאליהם נאמרו הדברים): התואר "אדם" הוא על שם "אדמה* לעליון"41 – הנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש42, והקיימת אצל "כל איש ישראל43 אחד צדיק ואחד רשע"44, ואשר משום כך קיימים אצל כל יהודי נדיבות הלב והרצון להתקרב לאלקות.

זהו הטעם, לפי "יינה של תורה", לכך שרש"י מפרש "אדם" – "למה נאמר? – מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה שלו אף אתם לא תקריבו מן הגזל", כי, לכאורה, אין מובן: מוצאים בגמרא45 שמיעוט הקרבה מן הגזל נלמד מן המילה "מכם", ומדוע לומד זאת רש"י מן המילה "אדם", שזהו רק רמז – "מה אדם הראשון..."?

ההסבר לכך הוא:

אצל אדם הראשון "הכל היה שלו" רק בתחילת בריאתו, בהיותו בגן־עדן לפני חטא עץ הדעת46, וזהו הרמז בפירוש רש"י: הענין של "אדם" –

הערות

  1. 39. ראה היום יום ע' עג. ובכ"מ.
  2. 40. כפשוטו של מקרא – משא"כ נכרים. וגם ע"ד ההלכה (תו"כ כאן) הרי ממשיך שזהו לכפר על עשה כו' כנ"ל. וראה מנחות עג, ב (ובכ"מ) דמכתוב אחר מרבינן גם נכרים. וראה תו"כ כאן אדם לרבות גרים (והאריך בפי' המלבי"ם). ואכ"מ. וראה לקו"ש שם ע' 5 ואילך.
  3. *. ל' הכתוב – ישעי' יד, יד.
  4. 41. של"ה חלק תושב"כ פ' וישב דרוש צאן יוסף בסופו (שא, ב). ובכ"מ. עש"מ מאמר אכ"ח ח"ב פל"ג. ועוד.
  5. 42. תניא רפ"ב.
  6. 43. לכאורה י"ל דכך נברא. אבל ע"י בחירתו אפ"ל אח"כ באופן דלבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר (כדלעיל בפ"א) או להיפך שאין לו חלק באלקי ישראל (אגה"ת פ"ד ואילך. אגה"ק ס"ז. וראה ג"כ תניא ספל"ב). ויותר נ"ל שכך הוא תמיד, וכדמוכח מטעם הרמב"ם (שם) בהפס"ד דגט מעושה כשר שזהו גם בנוגע לאלו שאין להם חלק כו', ואע"פ שחטא ישראל הוא הנאמר בעכן (סנהדרין מד, רע"א). ובלבי חלל בקרבי – ה"ז רק שאין לו יצר כו' (ע"ד מש"נ יצר לב האדם גו') אבל מציאותו באופן דהרוג – יש לו. – ולהעיר מסוכה (נב, רע"א): וספדו כו' על יצה"ר שנהרג.
  7. 44. תניא פ"א. וי"ל שזהו הדיוק כאן "אחד" "ואחד", ובכלל – לאחר אומרו "דלכל איש ישראל" מאי קמ"ל ב"אחד צדיק ואחד רשע"? וי"ל דקמ"ל דהן צדיק והן רשע הם (לאמתתם) בדרגת "אחד". וע"ד פי' הידוע במחז"ל (הגש"פ): אחד חכם ואחד כו' (ספר השיחות תש"ג ע' 74).
  8. 45. סוכה ל, רע"א. וראה תוס' שם ד"ה כי.
  9. 46. כ"ה ע"פ תנחומא (צו א) "שלא הי' (אדם) גוזל מאחרים שהוא הי' יחידי בעולם" – ואדם הי' יחידי רק לפני החטא – וגם אז הרי ביום שנברא אדם נבראה חוה (פרש"י בראשית א, כז). ובו ביום נולדו קין והבל ובנות כו' (פרש"י שם ד, א. ושם: קודם שחטא ונטרד מג"ע) – ראה בכ"ז לקו"ש שם (ע' 7־6). ואף לפמשנ"ת בלקו"ש שם, שכוונת רש"י ב"הכל הי' שלו" משמע שזהו במשך כל ימי חייו, והטעם כי כשנברא נעשה הכל שלו ואח"כ שוב לא פקע קנינו, עיי"ש – בכ"ז "הכל הי' שלו" כפשוטו, הי' רק כשהי' יחידי, שהרי קין והבל הי' להם שדה וצאן וכו' (שם, ב). ובפשטות זה ע"י שאדה"ר נתן כ"ז לבניו וכו' במתנה. ראה בכ"ז בלקו"ש שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ל וירא שיחה ב מאותו ספר מנחות עג, ב
  2. לקוטי שיחות כרך טו וירא-כ' מ"ח שיחה א מאותו ספר מנחות עג, ב
  3. לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה מאותו ספר מנחות עג, א
  4. לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א מאותו ספר מנחות עג, ב
  5. לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה ב מאותו ספר שם עג, סע"ב
  6. לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ב מאותו ספר מנחות עג, א
  7. לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א מאותו ספר סוכה ל, ב
  8. לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה ל, ב
  9. לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד מאותו ספר סוכה ל, ב
  10. לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א מאותו ספר סוכה ל. ב
  11. שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה יא סוכה ל, ב
  12. שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה כג סוכה ל, ב
  13. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ג) סוכה ל, א
  14. שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק א סימן יא (ד) סוכה ל, א
  15. שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) סוכה ל, רע"ב
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנד באיזו מצה אינו יוצא ידי חובתו סוכה ל, א
  17. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל סוכה, כי:
  18. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג סוכה ל, ריש ע"ב
  19. שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות ציצית יא דיני חוטי הציצית סוכה דף ל