שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
לכתבו אודות ההתראות במוצש"ק הבע"ל או למחרתו ביום א' בבקר, הנה כיון שבזמנים ההם אינני במשרדי, הנני נשען בפס"ד רז"ל אשר מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה , ויהי רצון כאילו התראינו פא"פ, ויהי' ביקורם באה"ק ת"ו בהצלחה וכן הנסיעה רצוא ושוב בשעה טובה ומוצלחת.
4 בפס"ד רז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שיצליחו השי"ת ויברכו לבשר טוב בכל האמור ובהקדם, טוב אמתי שהוא טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד כפסק חכמינו ז"ל (קדושין מ, א) ועד שבהזדמנות הראשונה יערכו כולם יחד התועדות חסידותית מתאימה לשם זה, ויקויים בה פתגם רבנו הזקן בנוגע להתועדויות אלו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרכב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שכותב שבנסיעתם דרך ניו-יורק לא תהי' הזדמנות להפגש אתי פנים אל פנים, הרי מחשבה טובה מצטרפת למעשה אביע בכתב איחולי שיהי' ביקורם באה"ק ת"ו – ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה – בהצלחה בכל המובנים וכן גם נסיעתם חזרה שתהי' בהצלחה, בעתו ובזמנו יפה.
2 מחשבה טובה מצטרפת למעשה : ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויהי רצון שיעשו כהנ"ל בשמחה וטוב לבב.
12 בס' המאמרים , תרצ"ט : ע' 94 ואילך.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
גמילות חסדים : בלשון תורה – עשיית חסד הן בגופו הן בממונו (ראה מפרשי המשנה פאה בתחלתה. סוכה מט, ב ועוד) והלוואת ממון – גמ"ח בל' בני אדם – בכלל זה.
בין לענים בין לעשירים : סוכה מט, ב. וראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה.
מעלה . . צדקה : טושו"ע יו"ד סרמ"ט – מרמב"ם הל' מת"ע פ"י ה"ז-ח.
(בצדקה) : כ"מ ברמב"ם וטוש"ע שם. ודברי הפרישה (טור שם סק"ז) דהלוואה (וכיו"ב) אין זה בכלל (מעלות) הצדקה – לא זכיתי להבין.
במעות . . לה' : ובפרט אם נהנה מיגיע כפיו – ראה בכ"ז תניא פל"ז (מח, ב).
זהב וכסף : עיין שמו"ר (פל"ג, ד): ואומר לי הכסף ולי הזהב. תו"א ר"פ וישב.
ע"פ . . הזקן : אגרת התשובה פ"ט.
התשובה (עילאה) : עלי' נאמר להיות כל ימיו בתשובה (אגה"ת ספי"א. תניא פל"א (מ, סע"א)).
לדבקה . . רחום : ראה ג"כ לקו"ת ס"פ פנחס (פ, ג). רש"י עה"ת ראה (יג, ה) הדבק כו'. אבל בסוטה (יד, א) אחרי ה"א תלכו . ועד"ז ברמב"ם הל' דעות פ"א, ה"ה ובסהמ"צ שלו מ"ע ח. וראה כתובות (קיא, ב) וכי אפשר לדבקה כו' אלא כו' כאילו כו'. וכ"ה בספרי עקב (יא, כב) הובא בפרש"י עה"ת שם. ובאגה"ת שזהו – בתכלית הדביקות . וצ"ע. ואכ"מ.
כנודע במ"א : אולי הכוונה לאגה"ק סי"ז דמצות הצדקה היא מצות ה' ממש מה שמחי' העולמות כו'. וראה ג"כ אגה"ק ס"י. תו"א בשלח סג, ב. ובכ"מ.
בשמחה וטוב לבב : ראה שו"ע יו"ד סרמ"ט ס"ג. ועיין ד"ה עבדו בס' המאמרים, תרצ"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשלז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
איז דער אמת'ער יסוד אַז אַלץ זאָל זיין אמת גוט, טוב לשמים וטוב לבריות , ווען דאָס קומט נאָך דער תורה-צוגרייטונג אין די יאָרן וואָס דאַרפן זיין געווידמעט צום לערנען.
4 טוב . . לבריות : ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בהוספה לדברים שבע"פ שמסרתי על ידי שלוחי שי', ברכתי לבבית ליום ההולדת, רצוני לכפול גם בכתב – שיאריך ימים ושנים טובות ביחד עם בני ביתו שיחיו, ובבריאות הנכונה ובשמחה וטוב לבב ימלא תפקידו עתה ובעתיד במילואו ובשלימותו, ובסגנון חכמינו ז"ל שלם וטוב לשמים ולבריות , שלם בגופו ובנפשו ובתורתו, ומתוך שלום בארצנו הקדושה כמו שנאמר ונתתי שלום בארץ גו' וחרב לא תעבור בארצכם, אני הוי' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים גו' ואולך אתכם קוממיות.
3 ובסגנון חכמינו ז"ל : ראה קידושין מ, א. שבת לג, סע"ב. פרש"י עה"פ וישלח לג, ח (ע"פ ב"ר פע"ט, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כוונתי אשר ההתלהבות והמרץ שהשתמשו בהם המפלגות למלחמה זו בזו ובכל האחרות, ינוצלו מכאן ולהבא אך ורק לטובתם של כלל ישראל ושל פרט ישראל, טובה האמתית, ובסגנון חכמינו ז"ל טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד.
5 ובסגנון חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתמז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אף אני אשיב לו ברכה, שזכות אבותיו וצור מחצבתו יעמדו לו להמשיך במסורת אבות ולהצליח בעבודתו לטובת הכלל והפרט, בטוב האמיתי, ובנוסח חכמינו ז"ל טוב לשמים וטוב לבריות .
2 ובנוסח חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואני תפילה אשר כל אחד ואחד מאתנו, בתוככי כלל ישראל, ינצל מיטב כוחותיו וכשרונותיו לטובת אחינו בני ישראל בכל מקום שהם, ועל אחת כמה וכמה בארצנו הק', ארץ אשר עיני ה"א בה תמיד מראשית השנה ועד אחרית שנה, טובתם האמיתית, ובסגנון חכמינו ז"ל טוב לשמים וטוב לבריות , ויעשה בזה מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף, באופן דמוסיף והולך, בשמחה ובטוב לבב.
4 ובסגנון חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכאן מקום אתי להביע קורת רוח מיוחדת מפעולות אנשי חב"ד ומוסדות החינוך שמצאו כר נרחב ופורה במחנם הט', אשר בודאי הי' בלתי אפשרי בלי שיתוף פעולה ועידוד מראשי העדה ופרנסי' ונדיבי', כולם יעמדו על הברכה, וילכו מחיל אל חיל בעבודת הקודש לטובת הקהילה והמדינה, טובתם האמיתית, ובסגנון חכמינו ז"ל טוב לשמים וטוב לבריות .
6 ובסגנון חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שינצל כשרונותיו וידיעותיו וכולי באופן הטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, חדור אור וחיות חסידותיים, שנק' עץ החיים שאין שם תערובת רע ח"ו (עיין אגה"ק סי' כו), ניצול כחותיו במילואם ומתוך שמחה וטוב לב.
12 טוב לשמים וטוב לבריות : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בודאי קבל כת"ר פ"ש מפורטת מהמבקרים מאה"ק ת"ו שחזרו מכאן, ויהי רצון שביקורם יביא תוצאות טובות לימים יבואו, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, כמאמר חכמינו ז"ל.
4 כמאמר חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויהי רצון שיבשר טוב גם מתוצאות הטובות מהאמור, ובסגנון חכמינו ז"ל טוב אמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, שהרי בהענינים שדברנו עליהם מזוג בהם בין אדם למקום ובין אדם לחברו גם יחד.
3 ובסגנון חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתעא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמנהג יהודי לצרף תיכף ומיד מאמר חכמינו ז"ל – טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, שהוא הטוב האמיתי.
3 מאמר חכמינו ז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ההצעה דבנחלת הר חב"ד נכונה וטובה היא ותהא בהצלחה.
11 ההצעה דבנחלת הר חב"ד . . בכהנ"ל : קטע זה – להוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו' מו"ה יוסף שי' הרטמן על שאלתו באם להתיישב בנה"ח, שהוקם ז"ע (ראה לעיל אגרת ט'תרנד, ובהנסמן בהערות שם). אגרות נוספות אליו – לעיל ח"כ אגרת ז'תשמג.
יום שלישי, שלישי : שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות (קדושין מ, א. אוה"ת בראשית לד, א).
שלישי בתמוז : תחילת גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר (ראה קונטרס יד – יב-יג תמוז תרצ"א).
פנה . . זאָגער : רשימה בתחלת קונטרס הנ"ל.
נאָר אונזערע גופים כו' : ראה ויק"ר ספל"ג: במסים וארנוניות כו' את מלך עלינו אבל לדבר הזה כו' את וחד כלב שווין (ובבחיי ר"פ מטות – דכן הוא לכל התומ"צ). וע"פ מש"כ בפנים מובן זה דמשווה לכלב דוקא, כי הוא חצוף (שמו"ר פמ"ב, ט) – לצוות מה שאין ברשותו. וראה סנהדרין קה, סע"א (וכן ע"ז מו, רע"א ותמורה כח, ב – שצ"ל בשניהם: פני מלך כו' – ראה ס' חסרונות הש"ס).
שלשה . . חסדים : אבות פ"א מ"ב.
והאדם : הנקרא עולם קטן (תנחומא פקודי ג).
תפלה : שבמקום קרבנות תקנוה (ברכות כו, סע"א. זח"ב כ, ב. רמב"ם הל' תפלה פ"א, ה"ה).
כולל כל המצות : דכולם נקראים צדקה (לקו"ת שלח מט, ב. אמור לד, ב).
בתורה . . ועיכוב : רד"ה ברוך הגומל – הראשון – די"ג תמוז תרפ"ז.
וזה גם יקרב . . היעוד : ע"ד מדה כנגד מדה (משנה ספ"א דסוטה, דרמ"צ ד"ה לרוקע): ירשוה – תורה, מורשה קהלת יעקב (סנה' נט, א), עבדיו – עבודה, ואהבי – פנימיות החסד (אגה"ק סט"ו).
היעוד : תהלים סט, לו-לז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והמכתבים הבאים תוכנם יהי' שמח וטוב בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות , על פי תורתנו הקדושה עלי' נאמר לקח טוב נתתי לכם.
7 טוב לשמים וטוב לבריות קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קעט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כדי להמשיך הענין בפועל ממש, דהמעשה הוא העיקר ועשי' לעילא, ובמיוחד עשי' שהיא טוב באמת, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד,
7 טוב לשמים וטוב לבריות קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כנ"ל בעד מצוה לא שייך שבו"ד יאמר תודה, בפרט מצוה כצדקה שהיא טוב לשמים טוב לבריות .
4 כצדקה שהיא טוב לשמים טוב לבריות ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דער אויבערשטער זאָל העלפן, אַז שטייענדיג אין די טעג וואָס התשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד – אַ גאָר גינסטיגע צייט פאַר תשובה, וואָס ווערט באַלד אָנגענומען, זאָל מען אויסנוצן די צייט ווי דער אויבערשטער בעט און זאָגט אָן אידן:
13 שנאמר ישעי' נה, ו.
ובכו"כ כת"י כו' : ראה גם לקו"ש חל"ד ע' 200 ואילך. וש"נ.
בין כסה לעשור י"ל שכל ימים אלה הם – בכמה דברים – ענין אחד ממש (נקודה אחת). ולכן מזכירים נשמות (רק) ביוהכ"פ, משא"כ בחה"פ וחה"ש, אף שגם הם המשך וענין אחד (ראה תנחומא ס"פ פנחס). וגם יוהכ"פ נק' ר"ה (יחזקאל מ, א. תוד"ה ואת (נדרים כג, ב). ובירוש' (ר"ה בתחלתה) פליג אפשטי' דקרא אבל לא על הענין. ועיין לקו"ת ר"ה (נח, א. סד, א)). ועבדים יוצאין לחירות – בשנת היובל – בר"ה ויוהכ"פ (ראה ר"ה ח, ב). וראה ג"כ זח"ג (ק, ב). ואכ"מ.
פריערדיגען בריוו דימי הסליחות, ה'תשל"א.
צוזאַמען . . פאַנאַנדערטיילונג ראה תניא פ' לב ובהערות לתניא בלקוטי לוי יצחק שם.
אַלטער רבי ברענגט לקו"ת ר"פ נצבים.
גיין . . צווייטן בלקו"ת שם: יתרון ומעלה להרגלים שצריך להלך בהם. וי"ל שהכוונה לאמיתית ענין ההליכה שהיא בלי גבול (ד"ה אם בחוקותי, ש"ת [סה"מ ה'ש"ת ע' 92]. ובכ"מ).
ניט זיין שולד וע"ד לפי פרש"י (מתנחומא) עה"פ שזהו כנענים שנתגיירו – הרי סורם (טבעם) רע (ככנענים) בתולדתם. ומש"כ ברא"ם וכו' שלא קבלם משה – צע"ג שהרי מפורש שהכניסם בברית גו'.
דעם בעל-הבית כו' להעיר מדבר המרגלים שאמרו אין בעה"ב יכול להוציא כו' (סוטה לה, א).
עצם הנשמה . . צו מעשה בפועל להעיר מקונטרס העבודה פ"ה.
ער האָט באמת געוואָלט קדושין מ, א.
פון . . ווייטער ע"ד מש"כ בתניא פ"ז בנוגע לבעל תשובה: כי עד הנה הייתה כו'.
טיפקייט און שלימות להעיר ממאמר אדמו"ר האמצעי "להבין ענין לקיחת אנשי חיל".
זקן וכסיל, דער יצר-הרע זח"א ר"פ וישב.
יפה ביותר ומתקבלת היא מיד רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו. ומסיים שנאמר דרשו ה' בהמצאו. ובכו"כ כת"י הרמב"ם מובא גם סיום הכתוב : קראוהו בהיותו קרוב. ועפ"ז תובן ראייתו במילואה: יפה ביותר – ממש"נ בהמצאו, מתקבלת מיד – ממש"נ בהיותו קרוב.
בעט און זאָגט אָן שזהו גם נתינת כח – שהרי הקב"ה עוזרו לקיים המצווה עליו .
צו זיין אמת'ן "איך" ראה רמב"ם הל' גירושין ספ"ב. להעיר מלקו"ת ר"פ האזינו.
חלק . . ממש תניא רפ"ב. ולהעיר מהערות הצ"צ שם.
כמצות רצונך ראה המשך וככה [תרל"ז] פי"ז ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מאשר הנני קבלת המכתב מאז ובודאי הוטב המצב מאז, ויבש"ט.
29 מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.
בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.
ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).
במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.
ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.
וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.
כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.
ממחז"ל קידושין מ, א.
תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.
מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך]. שערי אורה שם [נד, א ואילך].
וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.
כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.
גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.
אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).
ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.
וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).
שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.
כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.
וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד.
דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).
*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:
תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה, תשל"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרפז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כפול, לשמים ולבריות (קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בעתו קבלתי מכתב כת"ר, ולאחרי זה שמועות טובות בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות , מהצלחתו בעבודת הקודש בארץ הקדש עם עם קדוש, אנשי קהילתו ועדתו, להנחותם על מי מנוחות תורתנו הקדושה, תורת אמת ותורת חיים, ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם.
3 טוב לשמים וטוב לבריות קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קיז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שהוא גילוי אור החסידות, ובפרט אחרי המאסר בפ"ב שיצא לחירות ביום השלישי, יום שהוכפל בו כי טוב טוב לשמים וטוב לבריות (קדושין מ, א) שזהו הדיוק חוצה דוקא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרחצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מאשר הנני קבל מכתבו מכ"ה אייר, וחבל על אשר מאחרים כ"כ כשיש בשו"ט ואין טוב אלא תורה והתועדות חסידית שזהו טוב כפול לבריות ולשמים כמבואר בקדושין דף מ, ע"א ועיין ג"כ מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע הנדפס בקונטרס ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תקפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
במענה על מכתב כת"ר בו כותב אודות הענין דאלבאני בקשתי שיתקשרו עם העסקנים דשם ואחרי כן יודיעו את כת"ר מהנעשה בזה, ויה"ר שיהיו ידיעות טובות ואין טוב אלא תורה טוב האמיתי טוב לשמים טוב לבריות וכמרז"ל (קדושין מ, א) ובפרט כשנוגע לטהרתן של בנ"י וע"פ המובא בלקו"ת לרבנו הזקן בפ' תבא (מג' סוף ע' ב').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יתבונן ויפעול בהפצת המעינות חוצה, ויבשר טוב בטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות (קדושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תנב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שתמיד כל הימים יתבשרו בני ישראל איש מרעהו אך טוב בטוב אמיתי כדרז"ל, טוב לשמים טוב לבריות , וטוב העושה פירות (קדושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'קמט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
טוב לשמים וטוב לבריות , וכהוראת חז"ל (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[טוב ] לשמים וטוב לבריות - קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ע"פ הנ"ל יומתק זה שהלימוד למעט נכרים מדין שליחות — "מה אתם בני ברית כו'" — נאמר גבי תרומה, ולא גבי גירושין וכיו"ב [שגם בהם נאמר דין שליחות]:
25 ראה קידושין מ, א (ואילך). וראה לעיל הערה 6.
בפשטות י"ל שאא"פ לכתוב דין זה בגירושין מפני שעכו"ם אינן בתורת גירושין וקידושין (ראה הנסמן בהערה 12). אבל ראה תוס' גיטין (שם ע"ב ד"ה מה אתם) דגם לר"ש דס"ל שעכו"ם שתרם אין תרומתו תרומה ילפינן מתרומה לכל התורה כולה דאין שליחות לנכרי (ע"ש) — וא"כ ה"ה דאפשר לכתוב דין זה בגירושין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"ה, יומא תליתאי דפ' בהעלותך את הנרות,
1 יומא תליתאי: שהוכפל בו כי טוב — פרש"י עה"פ בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א. משפטים ע' א'קנז. שם ע' א'קסא ואילך) מקשר זה עם מרז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות . וראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר נ"ע בסה"מ ה'תש"ט ע' יח (השני).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"ה, עש"ק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל.
1 עש"ק: שהוכפל בו טוב (בראשית א, כא. שם, לא) טוב לשמים וטוב לבריות (קדושין מ, א. אוה"ת בראשית לד, א. ב"ר פ"ד, ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
סיי מצד השבוע — יום שלישי שהוכפל בו כי טוב , וואָס די גאולה איז שלימות הטוב , ביז טוב כפול, טוב לשמים וטוב לבריות , ווי זיי שטייען פאַראיינציקט אין אַ מציאות אחת (בכל רגע פון יום השלישי);
7 קדושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, א ואילך. משפטים ע' א'קכז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יום ג' שהוכפל בו כי טוב ,
130 יום ג' שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. משפטים ע' א'קנז. ועוד) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני) ואילך. אגרותקודש שלו ע' קלה ואילך) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב ,
1 יום. . שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט שבשנה זו הקביעות שלו היא ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות
6 טוב לשמים וטוב לבריות : ראה קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני) ואילך. אגרותקודש שלו ח"א ע' קלה ואילך) מקשר זה עם יום שלישי שהוכפל בו כי טוב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ה' מנחם--אב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"ה, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב ,
1 שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובמיוחד שהשנה י"ט כסלו הוא ביום ג' שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות .
3 שהוכפל בו כי טוב : פרש"י עה"פ בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובמיוחד שהשנה י"ט כסלו הוא ביום ג' שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות .
4 שהוכפל בו כי טוב : פרש"י עה"פ בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד) ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' יח (השני)) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כ"ה אדר, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב
4 ליום ג' שהוכפל בו כי טוב : פרש"י עה"פ בראשית א, ז, מב"ר פ"ד, ו (ובפרש"י שם — דגם העבר נעשה טוב ). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד); בסה"מ תרנ"א ס"ע קצג ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) — מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועל ידי שכאו"א מישראל חושבים אך טוב א' על זולתו, הרי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה , שהקב"ה מביא שתפעול ובמעשה בפועל, ומגלה בכ"א מישראל, באיזה מצב שהוא, את (העלם) הטוב שבו, שיבוא לפועל במחשבה דיבור ומעשה שלו, בחיי היוםיום בקיום התורה ומצותי',
27 קידושין מ, א. ולהעיר מתניא פט"ז. סה"מ תש"ב ע' 87.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב"ה, עש"ק מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל.
1 עש"ק : שהוכפל בו טוב — בראשית א, כה. שם, לא. חזקוני עה"פ. וראה רמב"ן שם. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 641 הערה ד"ה זה. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד) מקשר ענין יום ג' שהוכפל בו כי טוב (פרש"י עה"פ בראשית א, ז. מב"ר פ"ד, ו) עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"ישראל עושים תשובה — ומיד הם נגאלים", שהקב"ה יחשוב את ההחלטות האמורות על שלום וקירוב לבבות ועל התפטרות מן הממשלה, ועל ביטול החוק, "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , שעל ידי חזרה בתשובה זו תבוא מיד הגאולה האמתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, באופן של חסד ורחמים, כפי שאמר רשב"י — שהיה אחראי לדבריו והדברים גם נכנסו לתורת אמת:
26 קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בהימצאנו עתה בימי הסליחות, קרוב יותר לראש-השנה, ומימי הסליחות עצמם — ביום השלישי, "שהוכפל בו כי טוב" , שכל זה מדגיש עוד יותר את הציווי להעלות בקודש —
217 ביום השלישי, "שהוכפל בו כי טוב" : פרש"י עה"פ בראשית א, ז, מב"ר פ"ד, ו (ובפרש"י שם — דגם העבר נעשה טוב ). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד); בסה"מ תרנ"א ס"ע קצג; במכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרותקודש שלו ח"א ע' קלו) — מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"ולא מלאך", "ולא שרף", "ולא שליח", "ולא אחר", – כנגד הד' עולמות); וגילוי זה היה – ב"מצרים ערות הארץ", ארץ "מלאה גילולים" (מקום נחות שאינו בערך לא רק לגבי אצילות, מקום החכם, אלא אפילו לגבי עשיה, מקום הרשע, שהרי מדובר ברשע יהודי, ויהודי אפילו רשע גמור, קיימת גם בקרבו הנשמה בבחינת מקיף, וגם גופו הוא מ"קליפת נוגה", ואילו מצרים, היא "שלש הקליפות הטמאות לגמרי", ואיזו טומאה – מלאה גילולים – טומאת עבודה זרה , (השקולה כנגד כל התורה ).
48 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וטוב לבריות (קדושין מ, א) שזהו כו'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וטוב לבריות (קדושין מ, א) שזהו כו'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולהעיר שגם ע"ד ההלכה .,מחשבה רְעֶה אין הקב"ה מצרפה למעשה" (קדושין מ, א, ירושלמי פאה פ"א ה"א, וח'א כה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
3 והמשכם : הפעולה עצמה נמשכת, ו(נוסף ע"ז) פירותיהם -- ומעלה בכאו"א.י וכמובן גם מרד"ה באתי לגני (דההילולא). מובות לשמים ולבריות : קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 טובות לשמים ולבריות : קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם ויש פאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 טובות לשמים ולבריות : קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם ויש פאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 מבשר טוב : כפול, לשמים ולבריות (קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א) -- נוסף ע"ז שבכלל כל אסיפה בנוגע לתומ"צ -- ה"ז הנאה כפולה, להגאספים ולעולם (סנה' עא, סע"ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
4 ליהודים . . תפלין : יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים : תורה כו" תפלין. וע"פ קבלה וחסידות : יהודי -- כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית -- אורה ושמחה -- חו"ב, וששון ויקר -- זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 שהוכפל .. טוב : לשמים ולבריות -- ראה קדושין מ, א. אור התורָה בראשית (לג, א), משפטים (א'קנז ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
הקדוש־ברוך־הוא מצרפה למעשה" – הקדוש־ברוך־הוא מצרף ומביא את המחשבה הטובה לידי מעשה .
42 קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
1 יום.. טוב : פרש"י עה"פ בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים ולבריות (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לטהר את המצורע" מובן, שמצות שילוח הקן אינה דומה למצוה שבין אדם לחבירו – אלא שבמקום טובת חבירו ישנה טובת "האם" – שלכן אינה ממש מצוה כזו – שהרי במצוה שבין אדם לחבירו אין חשיבות לכוונה, אלא למעשה.
42 קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
למרות שבאותו יום, היום השני של ר"ה, לא קיימו ישראל את מצות סוכה למעשה , בכל זאת, כיון שהם כבר החליטו אז לקיים את דברי עזרא "צאו ההר...", הרי "מחשבה טובה הקדוש־ברוך־הוא מצרפה למעשה" , ולכן מובטח כבר בשעת המחשבה הטובה שהדבר יתבצע בפועל.
58 ראה קידושין מ, א. וראה סה"מ תש"ב ע' 87.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 רפ ויקרא). שהוכפל . . טוב : טוב לשמים וטוב לבריות -- קדושין מ, א. הצ"צ באור התורה (בראשית לג, א ואילך:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הכפלת "כי טוב" ביום השלישי מצביעה, כידוע, על כפילות הטוב – "טוב לשמים וטוב לבריות" .
16 ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בסה"מ תש"ט ע' 18. מכ"ק ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. אוה"ת בראשית (לג, א ואילך), משפטים ע' א'קנז. א'קסא ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
5 דער אויבערשטער העלפט דורכפירן זיי: להעיר מהפירוש במחזיל (קידושין מ, א) ,מחשבה טובה הקב*ה מצרפה למעשה" , ,דכאשר איש ישראל חושב לעשות איזה דבר בלימוד התורה, בקיום המצוות. . הקב"ה מצרף כמה ענינים בהשגחה פרטית שיבוא לידי מעשה" -- דיה בטח בה' תש"ב (סה"מ תשיב). ולהעיר ממחז"ל (קידושין ל, ב) ,הקב*ה עוזרו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד) שמקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות -- קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 יום שלישי . . בריאות הגוף ובריאות הנשמה: שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות . -- ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. ס' המאמרים תש"ט (ע' יח ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
1 יוס השלישי . . בריאות הגוף ובריאות הנשמה: שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות . -- ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמבים פאה בתחלתה. ס' המאמרים תש"ט (ע' יח ואילך). וראה רש"י עה"ת (בראשית א, ז) ובשלישי כו' אחד לגמר בו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
1 יום השלישי, שהוכפל בו כי טוב : טוב לשמים וטוב לבריות . ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתו. ס' המאמרים תש"ט (ע' יח ואילך -- מכ' אדנ"ע. וגם מכ"ק מו"ח אדמו"ר). וראה רש"י עה"ת בראשית (א, ז): ובשלישי כו' אחד לגמר כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
1 יוס שלישי שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות -- קידושין מ, א. וראה פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בסה*מ תש"ט ע' יח (השני). מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ובפרש"י שם בסופו - דגם העבר נעשה טוב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
7 קידושין מ, א (בנוגע למחשבה טובה , ומזה מובן במכ"ש וק"ו בנוגע לדיבור שבא מהמחשבה)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
1 יום ג' שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז. ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד).ובמכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ*ע (בסה*מ תש"ט ע' 19 (השני) ובאגרות קודש שלו ע' קלה ואילך) מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות . ולהעיר, שגם קביעות פורים בשנה זו היא ביום השלישי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
7 יהודים, מודים בכל התורה כולה : כדרשת חז"ל (מגילה יג, רע"א) עה"פ (אסתר ב, ה) איש יהודי: שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי אשר .הכופר בה (בע"ז) כמודה בכל התורה כולה * (קידושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 יום שלישי: שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות (קדושין מ, א. אוה"ת בראשית לד, א). וישראל עושה חיל: בלק כד, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל ע"פ תורה , להבדיל, שהיא תורת חיים ותורת חסד, "טוב לשמים וטוב לבריות" – לא יתכן להפקיר דבר אחד בשביל דבר שני, גם לא להפקיר את היחיד ולגרום לו נזק לצורך מניעת נזק לרבים.
960 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
[ופשיטא – שלא יהי' זה באופן ד"ילך למקום שאין מכירין אותו כו', ויעשה מה שלבו חפץ" .
567 מו"ק יז, א. חגיגה טז, א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולכן, כאשר ישנו הענין ד"תחלת מעשיך" ברוחניות, שזוהי ההחלטה שההנהגה בכל השנה תהי' בהתאם להתעוררות דר"ה, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – אזי נעשה כן גם בגשמיות, שההשפעה הגשמית היא באופן של בלי גבול,
7 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ג ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכיון שפסקו חז"ל ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין, ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה – והרי ישנה המחשבה טובה , והקב"ה מצרפה למעשה – יתן הקב"ה שההתעוררות תביא את הגאולה שלימה בקרוב.
2 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז הי' גם בהימים שלפני נס פורים, שאז היתה גזירת המן, דאף שהיתה גזירה גופנית, להשמיד להרוג ולאבד, הרי גזירה זו היתה בגלל היותם יהודים (להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים ) דוקא, שבשם זה נקראים כל בנ"י (גם אלה שאינם משבט יהודה, אלא משאר השבטים), ע"ש הכפירה בע"ז, שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי (ובדרך ממילא מודה הוא בכל התורה כולה ), שזהו"ע שלמעלה מטעם ודעת, וכמ"ש רבינו הזקן (בעל השמחה) בתורה אור, שאפילו תינוקות יודעים שיש שם אלוקה מצוי כו' אף שאין בהם השגה ותפיסה איך ומה, שזהו מצד התגלות המאור עצמו (עצמות ומהות), שהוא למעלה מבחי' האור, ולמעלה משייכות לענין של צמצום (שאפילו לא נגע בו), ומצדזה נעשה שם שמים שגור בפי כל, באופן שלמעלה מטו"ד.
16 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמרו חז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" .
143 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולמעלה מזה הוא המעמד ומצב דימי הפורים, שאז צריך להיות "משלוח מנות איש לרעהו", בענינים של אכילה ושתי' דוקא (שלכן אין יוצאים ידי חובת משלוח מנות על ידי מעות, כי אם ע"י דבר מאכלומשקה דוקא), ואעפ"כ, יכול יהודי לפעול על עצמו להיות במעמד ומצב כפי שהי' "בימים ההם", שכל בני ישראל "מנער ועד זקן טף ונשים", שכחו מכל עניניהם, וזכרו רק שהם "יהודים" – "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" , ש"כל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה" – גם ביום חול ובהתעסקות בעניני חול, ובחוץ לארץ, שלא בסמיכות לבית המקדש.
178 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"אם בחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה" – "ונתתי גשמיכם בעתם" , שהו"ע הטבעת קידושין דמתן-תורה, והרי הקב"ה מובטח לקיים הבטחתו.
117 וכיון שהאדם נדון "באשר הוא שם" (וירא כא, יז ובפרש"י) – הרי כשאדם מקבל על עצמו עתה ללמוד תורה בכל יום, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" (קידושין מ, א), שתבוא לידי מעשה בפועל ממש, שאז מצרף הקב"ה את המחשבה והמעשה יחד (ראה תניא ספט"ז. סה"מ תש"ב ע' 87) – אזי נותן לו הקב"ה כל מה שמגיע עבור לימוד התורה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
העבודה הפרטית, והעבודה דקירוב הזולת, שזהו טוב האמיתי, שהוא טוב כפול – "טוב לשמים וטוב לבריות" .
136 קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
באלף השלישי הי' מתן-תורה, שהתורה היא "טוב לשמים וטוב לבריות" .
10 קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ח) ועז"נ וימי הפורים האלו לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם, דכשם שבימים ההם עמדו בני ישראל בתנועה של מס"נ בפועל במשך כל השנה, ועי"ז הגיעו לבחי' שלמעלה מתומ"צ והוא שרש ומקור התומ"צ, ובחינה זו המשיכו למטה בכלים, הנה הימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור, שבכל דור ודור יכול כאו"א להגיע לדרגא זו, להיותו כופר בע"ז (כיון שמודה באלקי ישראל ), ובמילא מודה בכל התורה כולה , שלכן נקרא בשם יהודי, ולכן, הנה ימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים, שנמשכים האורות היותר נעלים, והמשכתם היאבכלים.
76 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענינו, שמפנימיות החיות שניתן בשביל "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", לכבוש את כל העולם ולעשותו דירה לו יתברך – נעשה מחיות זההגדלת כוחות הקליפות רחמנא לצלן.
122 שאינו מנוצל לתכליתו אלא לבטלה, ולאידך, אין לך דבר שנשאר לבטלה, ולכן הרי זה נמשך לכחות הקליפה.
אלא, שכחות הקליפה אינם יכולים לקבל באופן פנימי ,
– כי, "כבודי לאחר לא אתן" (ישעי' מב, ח. מח, יא), והיינו, שאצל כאו"א מישראל , אפילו קל שבקלים ופחות שבפחותים, נמצאת נקודת היהדות בשלימות.
וכפי שהי' בימי הפורים, שאפילו אלה שנהנו מסעודתו של אותו רשע, ואפילו אלושהשתחוו לצלם (ראה מגילה יב, א), לא עלתה להם מחשבת חוץ להמיר דתם (כדי להציל את עצמם מהגזירה "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" (ראה סה"מ מלוקט ח"ו ע' קלא. וש"נ)), אלא נשארו "יהודים" – "כל הכופר בעבודה זרה" , שחשיב "כמודה בכל התורה כולה" (מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א).
ולכן, בנוגע לפנימיות החיות אין ביכולת הקליפות לקבל בפנימיות, כיון ש"בבואה דבבואה לית להו" (יבמות קכב, א. וש"נ. וראה לקו"ת תצא לו, ג ואילך. ובכ"מ) –
וביכולת הקליפות רק להלביש חיות זה מבחוץ (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, בנוגע ליציאה לדרך, "ויעקב הלך לדרכו", איתא בגמרא "לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב" , והטוב האמיתי הוא "טוב לשמים וטוב לבריות" .
230 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין הוא, כמבואר בתו"א שעבודתם היתה באופן של מסירת נפש, שמסרו עצמן למות כל השנה כולה ולא עלה להם מחשבת חוץ ח"ו, היינו,שבמשך כל השנה כולה , שכולל כל שינויי הזמן האפשריים, הנה מבלי הבט על כל השינויים היתה עבודתם – באופן דלא שניתי – מתוך תנועה של מסירת נפש, ועש"ז נקראים בכל המגילה בשם יהודים, כמאמר כל הכופר בע"ז (שהוא כמודה בכל התורה כולה ) נקרא יהודי (שמצד זה גופא היתה שייכת אליהם הגזירה הקשורה עם פור הוא הגורל, שהרי אם רצו להמיר דתם לא הי' המן עושה להם כלום, שלא גזר אלא על היהודים).
106 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואעפ"כ, הנה הקב"ה הוא גומל לחייבים טובות, אין טוב אלא תורה, ואין טוב אלא מצוות, שזהו טוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות , והיינו, שניתן להם (לחייבים) בתור גמ"ח מלמעלה שיצאו מכל ד' הענינים המונעים ומעכבים, למעמד ומצב של חירות וגאולה (שהרי ע"פ דין מברכים ברכת הגומל בשעה שחוזר לבוריו), ואז יכולים למלא את החוב המוטל עליהם כו'.
49 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בענין זה נזכר גם שמחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה , ואילו מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה .
45 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והביאור בזה – ש"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" .
227 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– אהבת ה' , "ואהבת את ה' אלקיך"; וכיון ש"אהבתי אתכם אמר ה'", הרי נמשך מזה הענין ד אהבת ישראל ; ובמילא רצונו ליתן להם טוב האמיתי, "טוב לשמים וטוב לבריות" , שזוהי התורה, כמארז"ל "אין טוב אלא תורה, שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי גו'", כך, שנמשך גם ב אהבת התורה –
15 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– כמרומז בדברי הגמרא בנוגע לע"ז, ש"כל הכופר בה כאילו מודה בכל התורה כולה" , היינו, שענין הכפירה בע"ז הוא קו ותכונה שנוגע בקיום כל התורה כולה –
89 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
י) וזהו בלילה ההוא נדדה שנת המלך, שזהו תוקפו של נס, דאע"פ שבנ"י היו אז במעמד ומצב של שינה, מ"מ, נדדה שנת מלכו של עולם, והיינו לפי שבנ"י למטה עמדו בתנועה של מס"נ במשך כל השנה כולה [שלכן נקראים במגילה בשם יהודים, כמארז"ל כל הכופר בע"ז (שהוא כמודה בכל התורה כולה ) נקרא יהודי], ועי"ז נעשה תוקפו של נס, שנדדה שנת מלכו של עולם, וענין זה פעל גם שנדדה שנת המלך (אחשורוש) למטה, ולכן צוה להביא את ספר הזכרונות דברי הימים , והיינו שנמשך גם בהימים, בבחי' הזמן (ומקום) למטה, והיינו, שכשם שהעבודה היא באופן שענין המס"נ נמשך גם בעשר כחות הנפש ועד למחשבה דיבור ומעשה, כמו"כ הענין דלא ינום ולא יישן הוא באופן שפועל גם ההמשכות למטה בבני חיי ומזוני רויחי למטה מעשרה טפחים.
103 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
איתא בגמרא "אמאי קרי לי' יהודי" – אף שלא הי' משבט יהודה – "על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בע"ז (שהוא "כמודה בכל התורה כולה" ) נקרא יהודי".
155 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם מה שנקראו ישראל במגילה בשם יהודים דוקא, הן אלה שהיו משבט יהודה והן אלה שמשאר השבטים, כי יהודי הוא ע"ש שכופר בע"ז, שכל הכופר בה (בע"ז) כמודה בכל התורה כולה , שזהו ענין האמונה פשוטה ומס"נ דישראל באותו הדור, שזהו בחינת כי אתה אבינו.
93 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה נעשה ע"י מרדכי, שנקרא "איש יהודי " - אף ש"מבנימין קאתי", כקושיית הגמרא "קרי לי' יהודי, אלמא מיהודה קאתי, וקרי לי' ימיני, אלמא מבנימין קאתי", ומהתירוצים על זה, "לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי לי' יהודי" - "על שום שכפר בע"ז , שכל הכופר בע"ז (שהוא "כמודה בכל התורה כולה" ) נקרא יהודי", ו" איש (יהודי)" - שפירושו " שר (יהודי)", ע"ש שהמשיך ופעל ענין זה ("יהודי", כופר בע"ז ומודה בכל התורה כולה ) בכל אנשי דורו.
8 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכאשר יהודי מגרש מעצמו את ה"מחשבת חוץ", ומתנהג כ"יהודי" – שבשם זה נקראים בנ"י במגילה – כדאיתא בגמרא ש"כל הכופר בעבודה זרה (שהוא כמודה בכל התורה כולה ) נקרא יהודי", שפירושו, שכופר בכל הענינים שהם זרים ליהודים וליהדות – אזי זוכה ונעשה"משנה למלך", והיינו, שמלבד העובדה שנמצאים עדיין בגלות תחת המלך של המדינה, כיון שעדיין לא הגיע זמן הגאולה האמיתית, הרי הוא בעה"ב על כל המדינה וכל עניני', ועומד בשלימות לא רק עם העצם, אלא גם עם כל ההתפשטות (כמ"ש באגרת הקודש הידועה), ועד ל"עטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן".
166 קידושין מ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
משא"כ מצרים היא משלש קליפות הטמאות לגמרי, ואיזו טומאה – "מלאה גילולים", טומאת עבודה זרה (ששקולה כנגד כל התורה )).
96 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך ע"י המצוות נמשך אור הסובב שלמעלה מהעולמות, דזהו"ע ועשה טוב , טוב לשמים וטוב לבריות , דמצוות הם בחי' טוב , שנקראים מעשים טובים, וכמ"ש אמרו צדיק כי טוב , טוב בגימטריא י"ז, והוא מספר השם אהו"ה (שעולה י"ז) היוצא מר"ת את השמים ואת הארץ אני מלא, דהיינו בחי' אור הסובב שהוא בשמים ובארץ בשוה ממש.
50 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במגילה נקראים בנ"י בשם "יהודים", ושש פעמים נזכר במגילה "יהודיים" (בשני יודי"ן) – שלא כרגיל בתושב"כ וגם בנביאים שנקראים "בני ישראל" או "ישראל" – שהשם "יהודים" ("שכל הכופר בעבודה זרה – שחשיב "כמודה בכל התורה כולה" (ועד"ז להיפך) – נקרא יהודי" , ע"ש ענין ההודאה) קשור עם ענין המס"נ שיש אצל בנ"י, וב' היודי"ן שבתיבת "יהודיים" קאי על עשר הכחות של נפש האלקית ועשר הכחות של נפש הבהמית;
49 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומוסיפים לטעון, שעיקר הזהירות צריכה להיות בנוגע למעשה ודיבור, אבל בנוגע למחשבה – הרי הוא חפשי לחשוב מה שרוצה; לפעמים חושב אודות ענינים ששייכים למשה רבינו, ולפעמים חושב אודות ענינים הפכיים, באמרו, שאין מענישים על מחשבה .
1258 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומבלי הבט על המעמד ומצב שבו נמצא, אפילו כאשר ידע איניש בנפשי' שהוא מהסוג שהם "חייבים" – אזי מובטח לו שיהי' אצלו הענין ד"גמלני טוב" , שיתנו לו טוב האמיתי, שיוכל לעסוק ב"טוב לשמים וטוב לבריות" , טוב העושה פירות ,
330 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
המאמר "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" הביאו רבינו הזקן בתניא עוד ב' פעמים .
1175 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והנה אמרו רז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , וכפירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר ש"מצרפה" הוא (גם) מלשון צירוף וזיכוך, והיינו, שכאשר יהודי חושב מחשבה טובה , אזי הקב"ה מצרפה ומזככה כו', ועוזר לו להביאה לידי פועל ממש.
5 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומזה מובן, שגם קיום המצוות הוא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, שזהו גם מ"ש ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם, דהיינו, לא רק מעשה המצוות בפועל (ועשיתם אותם), אלא גם ענין המחשבה והכוונה כו', כמבואר בתניא בפירוש מארז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה , דקאי על הדחילו ורחימו שבתבונות
833 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומזה למדים הוראה כללית עד לימינו אלו – שהענין ד"בכל דרכיך דעהו"57 הוא לא רק כאשר "כל דרכיך" מתנהלים בלשון הקודש, אלא גם כאשר נמשכים ובאים בלשון תרגום, בלשון מדי ופרס, ובכל הלשונות של שבעים אומות העולם, שע"פ דין צריך לדבר בלשונות אלו כדי שתהי' אחיזה בדרכי הטבע – הנה גם אז צריכה להיות ההנהגה ד"בכל דרכיך דעהו "; ובאופן ש"שמעו הולך בכל המדינות" , והיינו, שאינו מסתיר את עובדת היותו יהודי, כך, שבשעה שמדבר באנגלית חושבים שהוא "אנגלי" (וכיו"ב בנוגע לשאר הלשונות), אלא בכל המדינות מגיע הקול שזהו "מרדכי (ולא סתם מרדכי, אלא מרדכי) היהודי", היינו, שבאיזה לשון שמדבר, ובכל מקום שנמצא ובכל מה שעושה, ניכר ונראה שהאדם שמדבר והולך ועושה כו' – הוא "יהודי", ש"כופר בעבודה זרה" ו"מודה בכל התורה כולה" (כדברי הגמרא ).
731 מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"הוכפל בו כי טוב" , "טוב לשמים וטוב לבריות" .
1750 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וההוראה מהחילוק בין ב' הפירושים, אם אהרן עשה רק התחלת הפעולה, או גם גמר הפעולה, בנוגע לפעולה דקירוב הזולת, שיש להשתדל לגמור ולהשלים את הפעולה, אבל גם במצב שיכול רק להתחיל, יש להתחיל ולפעול כו' , ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" –
1839 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"כל הכופר בעבודה זרה (שהוא כ"מודה בכל התורה כולה" ) נקרא יהודי"; לכל לראש – עוד לפני שאתה רוצה להיות חשוב אצל הגוי, עליך להיות "כופר בעבודה זרה" , ואילו כאשר הגוי רואה שאתה רודף אחריו, אין לך חשיבות בעיניו, וכאשר אין ליהודי חשיבות בעיני הגוי, אזי "עומדים עלינו לכלותינו".
959 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאמור לעיל, הרי זה המשך לה"כינוס", וכיון שכל "נאום" יכולים לעשותו באריכות, ויכולים לעשותו באופן של מועט הכולל את המרובה, הנה כאשר אומרים "לחיים", הרי זה כולל נאום ארוך וכללי, ובאופן של "טוב לשמים וטוב לבריות" , וטוב העושה פירות .
236 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והביאור בזה – כמבואר בארוכה בתניא שהעיקר הוא שיהי' הענין ד"לעשותו" , ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , וע"ד המבואר בקונטרס אחרון ש"כשמתפלל בכוונה אפילו תפלה אחת מלוקטת מתפלות כל השנה", אזי מעלה את כל התפלות שהתפלל לפנ"ז.
261 קידושין מ, א. ועוד. וראה תניא פט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזוהי ההוראה בעבודתינו, שההנהגה צריכה להיות באופן של שפלות רוח למטה מטה, ולא באופן של גבהות וגסות כו', וכל מי שרוצה באמת לעסוק בעבודה באופן כזה, בודאי יצליח, ועי"ז יומשכו כל ההשפעות מלמעלה בבני חיי ומזוני רויחי, וינוצלו באופן הראוי, בענינים בריאים וטובים, ועד לתכלית הטוב , טוב לשמים וטוב לבריות , ואז יוכל להוסיף עוד יותר בעבודה דהפצת נר מצוה ותורה אור , והפצת המעיינות חוצה, שהמעיין עצמו נמשך חוצה – שזהו כללות הענין די"ט כסלו, כדברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שאמיתית הענין דהפצת המעיינות חוצה התחיל לאחר
2035 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" – כידוע הפירוש בזה , שכאשר ישנה מחשבה טובה כדבעי, נותן לו הקב"ה כח שתוכל לבוא אח"כ לידי מעשה , ואז מצרף הקב"ה את המחשבה עם המעשה , שתהי' עשי' בשלימות:
215 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ובאופן כזה נמשכים הם על כל ימי החודש, שהעבודה בהם נכללת ומתחילה כבר בר"ח, ע"י "מחשבה טובה" ש"הקב"ה מצרפה למעשה" .
2891 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יום ג' הוא יום שהוכפל בו כי טוב , "טוב לשמים וטוב לבריות" , שזהו טוב הנראה והנגלה.
2146 קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה נעשה מתוך הרחבה, ומתוך שמחה וטוב לבב – שנה מבורכת בכל טוב גשמי ורוחני גם יחד, למטה מעשרה טפחים, ועד לקיום היעוד של הטוב האמיתי, "טוב לשמים וטוב לבריות" , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
293 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
זה הוא כבר לאחרי מ"ת, הי' צריך לקרותו בשם ישראל , או בשם יהודי, כמארז"ל כל הכופר בע"ז (שחשיב כמודה בכל התורה כולה ) נקרא יהודי.
1638 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב, יג
ואחדות, וחייבים להגיש את ההתפטרות, וחייבים לבטל את החוק – "הקב"ה מצרפה למעשה" , שתחשב כבר כמו עשיית התשובה,
1698 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואין צורך להמתין עד ר"ח אלול, אלא כבר בשבת מברכים חודש אלול יש לקבל החלטה טובה להתחזק בכל ג' הקוין, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , ונמשך על כל השנה הבאה בדרכו בחיים, "ויעקב הלך לדרכו" , בדרך מלך מלכי המלכים הקב"ה.
1161 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ונתבאר בזה, שד' הענינים דאורה ושמחה וששון ויקר הם ד' המדריגות שכוללים כל סדר ההשתלשלות, אורה הו"ע החכמה, שמחה הו"ע הבינה, ששון הו"ע היסוד ויקר הו"ע המלכות , ובהקדמה לזה נאמר ליהודים היתה גו', שד' ענינים אלו היו חדורים בענין ההודאה שלמעלה מטו"ד, שזהו תוכן השם יהודי , ע"ש שכופר בע"ז , שהוא כמודה בכל התורה כולה , שזהו ענין ההודאה שלמעלה מטעם ודעת, והיא הבחי' החמישית שלמעלה מד' הענינים הנ"ל, ע"ד מ"ש ונתתם חמישית גו' וארבע הידות תהי' לכם.
1857 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והרמז בשם בצלאל, "בצל א-ל", שמורה על המס"נ שלמעלה מכחות מקיפים ופנימיים (ז"א – אורי, ומלכות – חור), ולכן עשה המשכן תחילה ואח"כ עשה הכלים, כיון שצריך להמשיך תחילה בחי' המקיף, שפועל אח"כ על הכחות פנימיים – נדפס בלקו"ש הנ"ל (סי"ז).
2248 ודוגמתו בפורים – "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז): ליהודים – שיהודי הוא הכופר בע"ז ומודה בכל התורה כולה (מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א) – הו"ע המס"נ, וכתורת רבינו הזקן (נסמן לעיל ריש ע' 271) עה"פ (ואתחנן ו, ד) "שמע ישראל גו' ה' אחד", ש"יהודי אינו רוצה ואינו יכול להיות נפרד מאלקות"; ומזה נמשך בכחות המקיפים והפנימיים, שזהו"ע "אורה ושמחה" – חכמה ובינה, שהם מקיפים לגבי ז"א ומלכות – "ששון ויקר" (ובפרטיות יותר: חכמה ובינה הם מקיף ופנימי, וכן ז"א ומלכות הם מקיף ופנימי). – ראה תו"מ סה"מ פורים ע' ריט. ע' רכב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בכל התורה כולה" – תשובתו היא:
628 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
כאשר יהודי יודע שיש כמה ענינים שחסרו בעבודתו במשך השנה, ומתחיל לחשוב כיצד יוכל לתקנם – אומרים לו שלא יתייאש, כי, כשעושה חשבון בחודש אלול מכל הענינים שהיו במשך השנה, ומחליט לשוב בתשובה, הנה "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , ובפרט שקבלת ההחלטה היא באופן שתבוא אח"כ לידי פועל.
870 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"טוב לשמים וטוב לבריות" .
2534 קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולוקחים זאת להמשיך בעולם על כל השנה כולה – שיהיו כל הענינים כפי שהם מצד התורה, עלי' נאמר "לקח טוב נתתי לכם", "טוב לשמים וטוב לבריות" .
2148 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והרי הכוונה בעריכת החשבון-צדק היא (לא רק החשבון כשלעצמו, אלא) שיומשך במעשה ; וכיון שאצל בנ"י "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , נמצא, שההחלטה והמחשבה הטובה בשעת עשיית החשבון צדק על העבודה ביום שלפנ"ז, נחשבת כבר לענין של פועל – שנעשית שלימות עבודת ההקרבה על המזבח באופן ד"כליל", היינו, שמקריבים על המזבח לא רק את החלב והדם, כמבואר בכ"מ ש"חלב" הו"ע התענוג, ו"דם" הו"ע החיות והלהט ("קאָך"), שהתענוג והחיות של האדם צריכים להיות רק בענינים של קדושה, אלא צריך להקריב גם את כל האברים שלו – שזהו הענין ש"בכל דרכיך דעהו" (לא רק " לשם שמים" ), באופן של התקשרות והתחברות ובחוזק כו', ככל פרטי הענינים שבדעת .
1630 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת יום ההילולא יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שבת שלום והילולא והתועדויות פעילות והמשכם ופירותיהם טובות לשמים ולבריות בכל הימים שלאחריהם ובהצלחה רבה ועד שכמופת יהיו לרבים.
325 טובות לשמים ולבריות : קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
איש יהודי גו' ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש גו', והיינו, שלכל לראש (עוד לפני שמזכירים שמו של מרדכי והתוארים שלו) נקרא איש יהודי, כדאיתא בגמרא אמאי קרי לי' יהודי (אע"פ שמבנימין קאתי) על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בע"ז נקרא יהודי (כיון שכל הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה ).
1651 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי לי' יהודי, על שום שכפר בעבודה זרה , שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי", ו"כל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה" :
1741 קידושין מ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכך מצטרפים "טוב לשמים" ו"טוב לבריות" שניהם ביחד, ועי"ז פועלים ש"יבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטובים, יבוא טוב זה משה ..
108 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
[ואע"פ שהסיבה לזה היא בגלל שהתייראו כו' – הרי אצל גוי לא נוגע ענין המחשבה (כפי שמצינו לגבי כמה דינים ), כי אם המעשה בפועל דוקא (ולא כמו בישראל ש"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" )],
435 קידושין מ, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכאשר יהודי מחליט בחג הפסח בנוגע לענין החירות, הנה "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , וכידוע הפירוש בזה שהקב"ה מסייע ומזמין שסוכ"ס יומשך במעשה בפועל (נוסף על השכר – "לפום צערא אגרא" – על זה שלא התפעל מהחושך כפול ומכופל דזמן הגלות).
861 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועד שחוויית הזכרון עתה היא באופן שלא זו בלבד ש"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" , אלא שהזכרון הוא באופן שפועל עליו בנוגע למעשה בפועל, שדוקא אז הרי זה ענין אמיתי (שמבריח מן הקצה אל הקצה ), ועד לאמת לאמיתו.
1319 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה קשור גם עם הפירוש ש"הוכפל בו כי טוב" היינו "טוב לשמים וטוב לבריות" :
900 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ויהי רצון שכן תהי' לנו, שכל אחד יעשה כהנ"ל, ונזכה לראות בגלוי איך שכל ישראל הם ממלכת כהנים וגוי קדוש, שכל אחד מישראל יהי' במעמד ומצב של שר כפשוטו, כי ע"י ההחלטה ללמוד את התורה ולקיימה גם כשהוא במצב של עוני, הרי כהבטחת חז"ל כל המקיים את התורה מעוני סופה לקיימה מעושר, שכשמחליט ללמדה ולקיימה מעוני הנה מיד לאחרי ההחלטה הוא לומדה ומקיימה מעושר, מעושר אמיתי בגשמיות וברוחניות גם יחד, ומוסיף בלימוד התורה בנגלה ובחסידות, ולימוד מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, און מ'ברענגט אַראָפּ משיח צדקנו למטה מעשרה טפחים בקרוב ממש, ויבנה בית המקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, והיתה לה' המלוכה, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.
52 כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה (קידושין מ, א), שהכוונה בזה (בפשטות) היא שזה נחשב כאילו עשה. ולהעיר משו"ע או"ח סתקע"א ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ז) ויש לקשר מה שנת"ל בגודל העילוי שבעבודת התחתונים, שע"י דוקא נעשה הקיום דמה שהחלו לעשות, עם פרשת השבוע [ובזה גופא עם השיעור דהיום דיום השלישי [שענינו הוא שהוכפל בו כי טוב , טוב לשמים וטוב לבריות ] – ע"פ תקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר ללמוד בכל יום מימות השבוע פרשה אחת בפרשת השבוע] ע"פ המבואר בהמאמרים ובפרט במאמר כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שלפני ששים שנה בפרשתנו עה"פ ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך גו' למען אמצא חן בעיניך גו' כי מצאתי חן בעיניך גו' כי מצאת חן בעיני [דעי"ז יהי' ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה (דונפלינו הוא כענין נפלא שנת"ל)] דצריך להבין מהי המעלה בענין החן שמשה רבינו ביקש והפציר כ"כ ע"ז ועד שזה הי' תכלית השלימות דבקשתו, וע"י החן יהי' אח"כ ונפלינו אני ועמך, דהלא כתיב שקר החן גו', והוא מפני שהחן הוא בחי' אתעדל"ע מצ"ע, ויש יתרון גדול במה שבא באתעדל"ת.
71 קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות ק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ווען איינער לייענט די מגילה און ער מיינט אַז דער סיפּור וואָס ווערט דאָרט דערציילט האט פּאַסירט (נאָר) אַמאָל , "למפרע", און ניט איצטער איז דער נס, איז – "לא יצא".
230 וי"ל הפירוש לחידודי: "לא יצא" מגזירת המן שבדורו, נגד "דתיהם שונות מכל עם", נגד יהודים – מודים בהשם וכל התורה כולה – מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א. כי בכל דור ודור עומדים עלינו כו' (הגש"פ פיסקא "והיא שעמדה"). – ספר השיחות תשמ"ז ע' 351 הערה 36.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
באתי מן המודיעם ולפנים קושט אמרי אמת לאמיתו , כי ראה ראיתי בעיני עמינו ואנ"ש אשר חלק לבם עתה יאשמו אשמה רבה לכל העם בשגגה , אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם , אשר לזאת יחרד לבי ויצאתי חוץ לגדרי , וריב לא ידעתי אחקריהו בשבע חקירות ודרישות ודרשתי וחקרתי היטיב , ומצאתי וראיתי את שאהבה נפשי מימי עולם , הרבני המופלא הוותיק המפורסם ש"ב וידיד נפשי כ"ש מ"ו צבי במהור"מ סג"ל , וסיעת מרחמיהו בכלל, ובפרט אהובי ידיד נפשי הוותיק המפורסם אהרן הגדול , וכתר שם טוב עולה על גביהם אמו"ר הרב המאה"ג המ"ץ דק' לובאוויץ , אשר נשמע עליו קול ענות חלושה במחנה העוברים ושבים, אבל נהפך הוא , כי כולם יחד בהווסדם אתי עמי במחיצתי זה שבועיים ימים , ראיתי בעיני כי עודם מחזיקים בתומתם ואהבתם אלי בלב ונפש באהבה רבה ביתר שאת וביתר עז מאד מקדם, רק השטן היה מרקד בינינו אשר דרך חיצם להעבירם על דעתינו חץ שחוט לשונם תהלך בארץ , עד עת קיץ כי בא יומו זה היום שקונהו מצאנו וראינו , כי שנאת חנם רדפו להאנשים השלימים אשר נקבו בשמות , כאשר יפרש שיחתו באר היטיב ויגיד עלי רעי אשר כנפשי ואהבת עולם אהבתיהו , ה"ה חסידא ופרישא, אשר עליו נשאתי נפשי בשאלתי ובקשתי ויחדתי איליו הדיבר בקריאה של חיבה יתירה נודעת לו מאשר לפנים בישראל בחורף העובר , כק"ש מ"ו צבי הירש סג"ל מעה"ק טבריא ת"ו.
801 אחד . . בחיל ו ל השם : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזה שאמרו רז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, כי בעולם הזה הגשמי ובעל גבול וצמצום רב ועצום מאד מאד, אי אפשר להתלבש שום הארה מאור א"ס ב"ה, כי אם על ידי י' ספירות הנקראים גופא בזה"ק , חסד דרועא ימינא כו', לפי שכמו שאין ערוך לו להגוף הגשמי לגבי הנשמה, כך אין ערוך כלל לי' ספירות דאצילות לגבי המאציל העליון א"ס ב"ה, כי אפילו חכמה עילאה שהיא ראשיתן היא בבחי' עשיה גופנית לגבי א"ס ב"ה כמ"ש בלקוטי אמרים .
4395 שאמרו ר ז"ל שכר: קידושין לט, ב. עיין קידושין מ, א. ועיין בחדא"ג מהרש"א סוף חולין. ועי' לקמן סוס"י טז [לעיל אגרת מא. הגהת] הצ"צ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואי לזאת במעשה הצדקה וגמילות חסדים , שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה , יש נקבים עד"מ בלבוש העליון המקיף על גופא, הם הכלים די' ספירות, להאיר מהם ולהשפיע אור ושפע, מחסד דרועא ימינא אורך ימים בעוה"ז הגשמי, ועושר וכבוד מדרועא שמאלא , וכן בתפארת, והוד והדר וחדוה וכו'.
4398 שאדם אוכל : פאה א, א. קדושין מ, א. ומדהביא גם מרז"ל שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, משמע דס"ל דלא פליגי. ולהעיר מקדושין לט, ב. ותוד"ה אוכל שבת קכז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יראה אע"פ שהן בהעלם ובקטנות העיבור והתכללות בשכל המחייבן הנה יש באהבה ויראה זו בכח ובהעלם כל מה שעתיד לימשך בהן בחי' המוחין דגדלות דאו"א שהוא לאחר שנולדים המדות אהוי"ר בלב יתגדלו בטעם ושכל גמור והתפעלות האהוי"ר כמ"ש לפי שכלו יהולל איש כו' (כמשי"ת), רק שהמוחי' הללו הן עכשיו באהוי"ר זו בכח ובהעלם בבחי' נה"י שבהן לבד שזה ענין ג' [גו] ג' ראשו בין ברכיו כו' (שהוא רק ההודאה שכך יאתה ע"פ השכל, וג"ז אמת דההודאה זו כלולה בהתכללות בשכל כאלו אינו במציאות בפ"ע כלל ונק' מח' טובה שה' מצרפה למעשה (כמ"ש בלק"א פי"ו) דהיינו שעתידה מח' שבהודאה זו לבא למעשה כשהוא בבחי' גדלות המוחי' וגדלות המדות בגילוי חג"ת ונה"י כנ"ל דבזמן הגלות שנק' עיבור בחי' אוי"ר זה שבהעלם בשכל חזקי' מאד לענין מעשה בסו"מ וע"ט כל היום כמו ש[י]הי' בלידה כו').
760 מח' טובה : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
יותר הן באים לבחי' הגידול בהעלם עכ"פ שהוא תלת גו תלת כמ"ש במ"א (שלא נגלה שם רק בחי' נה"י שבמדות לבד והוא נק' (קדושין מ, א) מחשבה טובה שמצטרפת למעשה כמו ההודאה וההסכם שבשכל וטעם בקבלת עמ"ש להיות סור מרע כל היום וכה"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ו, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בענין פרות הרעות שבלעו לפרות הטובות ומראיהן רע כו' וכן נבלע ישראל בגוים בע' שרים וזהו ויאכלו את ישראל בכל פה דהיינו שהטוב נבלע ברע כו' כידוע ונמצא שס"ה ל"ת בחי' מקיף לשמור על מ"ע שנק' רמ"ח אברין דמלכא כו' שלא יומשך מהם חיות ואור אלקי לחיצונים כלל והיינו שמי עם י"ה שס"ה ל"ת כו' ודוקא י"ה שהן חו"ב שבמחשבה דוקא לפי שעיקר השמירה מכל דבר רע אינו אלא במחשבה דוקא לפי ששם בחי' פנימי' היחוד דאו"א שהוא מקור ומקיף לכל היח"ע שברמ"ח מ"ע ולהיפך בפגם המחשבה אז יוסר אור המקיף דחו"ב ויכול לבא לכל דבר רע וכענין הרהורי עבירה שקשים מעבירה אע"פ שאין עונשין רק על המעשה ולא על ההרהור מ"מ קשה ההרהור במח' מגוף המעשה לפי שמשם הוא בחי' מקיף לשמור ולהגן כנ"ל וראיה לדבר זה מה שכל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כידוע ועוד ראיה מן מצות ת"ת שכנגד כולן וארז"ל לא אבדה הארץ רק בעון ביטול תורה שנאמר על מה אבדה הארץ על עזבם כו'.
6 מחשבה . . מצרפה למעשה : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ולא נק' גם [בשם] מחשבה טובה שמצרפה למעשה , שזה מה שנתאמת מאד במוח, שיש בזה התפעלות ביטול עצמותו הנקראת הודאה עכ"פ, אבל לא במחשבה בעלמא רק להשגת הענין בלבד.
842 מחשבה טובה שמצרפה למעשה : קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אם כסף תלוה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הענין הוא דהנה ארז"ל במשנה ריש פיאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כיבוד או"א וגמ"ח והבאת שלום כו', ומבואר פ"ק דקדושין דף מם ע"א מפני שהוא טוב לשמים וטוב לבריות וי"ל ענין ב' בחי' טוב אלו זהו ע"ד יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, וטעם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מלוה ה' חונן דל כו' את העני עמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יד) ומעתה יובן ענין מ"ש את עמי שפי' במד"ר את עמי בחיריק תחת העין, דהנה כתיב כי עמך מקור חיים פי' חיים הוא בחי' החיות של כל העולמות כו', והיינו בחי' חכ', כמ"ש והחכ' תחי' כו', ומקור חיים היינו למעלה מן החכ', וא"כ פי' כי עמך מקור חיים שגם בחי' מקור חיים הוא ג"כ בטל וטפל לך, אך מ"מ הוא עמך, וזהו שא' בפדר"א עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד שהי' האור כלול במאור כו', והנה בחי' מקור חיים הנ"ל נקרא מקור מים חיים, ועז"נ אותי עזבו מקור מים חיים, ונודע כי מים הם בחי' המשכה למטה כי מים יורדים כו', וזהו את עמי בחירק כו' שעי"ז ממשיכים בחי' מקור מים חיים למטה, שהמקור מים חיים הוא עמי והוא בחי' עד שלא נברא העולם הי' הוא ושמו בלבד, וזהו גמ"ח טוב לשמים וטוב לבריות שטוב לשמים שעי"ז מתמלא להיות דירתו בתחתונים שהוא מה שנתאוה הקב"ה כו' ומאחר שממשיכים שיהי' נמשך מבחי' שמו כמו שהוא כלול בעצמותו למטה אין לך דירה בתחתונים יותר מזה, וטוב לבריות בשני
296 טוב לשמים וטוב לבריות : קדושין מ, א. ראה לעיל פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
להרבות בצדקה וכמו שלמעלה נא' מכלכל חיים בחסד כן יהי' הוא משפיע לדל להחיות נפשו ע"י השפעת מדת חסדו, ובחי' הגבורה הוא להיות בבחי' איזהו גבור הכובש את יצרו להיות סור מרע ועשה טוב ולהגביר על יצרו להיות גומל לחייבים טובות כו', ומדת הת"ת הוא לבוא לבחי' רחמים לרחם על הבריות ולהיות טוב לשמים וטוב לבריות כו'.
78 טוב לשמים וטוב לבריות : קדושין מ, א. ראה סה"מ תרל"ח ע' כט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והענין הוא דהנה כתיב גם את זה לעומת זה עשה אלקים, דהנה"א והנה"ב עם היות שהם חלוקים בעצם מהותם, ולכן זה נקרא אדם , וזה נקרא בהמה, ומ"מ ה"ה משתוים בציורם, דכמו שבהנה"א הרי יש בו חו"ב שהם השכלות והשגות אלקית, ומדות קדושים שמולידים אהוי"ר, וגם לבושים קדושים שהם המחדו"מ שהן האותיות דתורה ותפלה וכוונת הלב בהרהורי תשובה שהן מעשה בפועל, וכמא' מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה , ונת"ל דבמח' גופא הרי יש בה מחדו"מ, דהרהור הוא המעשה שבמח', דזהו כללות הציור דהנה"א, הנה כמו"כ הוא בהנה"ב דיש בו ג"כ ציור קומה שלם, דמוחין ומדות והלבושי' דמחדו"מ, והגם דכללות מהותו הוא בהמי, ומ"מ הרי יש בו שכל ומדות, רק דשכלו ומדותיו רעים, וכן המחדו"מ שלו הן לא לד' המה, שהן רק רע ולא טוב כלל, וכמו להתחכם לרעה ולהרע, וכמו שאנו רואין במוחש דישנם כאלו ר"ל, אשר כל מעינם הוא לחשוב מחשבות איך להרע, ויא צוא מאַכין שלעכט און טוט ויי, והגם שהם בעצמם אינם פועלי הרע בפועל, אלא שהם מתחכמי' להמציא כל מיני רע ביסורי הגוף והנפש, וישנם כאלו ר"ל אשר ענינם להתחכם לעשות רע בפועל, וכמ"ש הבה נתחכמה לו, שזהו ההתחכמות דלעו"ז איך לצוד את הנה"א ולהביאו לידי רע ח"ו, וכמ"ש חכמים המה להרע, ובהנה"ב בד"פ הוא ההתחכמות|254, איך לבוא לידי איזה דבר תאוה וחמדה, דאין היצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואות, וזהו ההתחכמות של היצה"ר לצייר ציורים רעים כאילו הדבר לנגד עיניו, ולהחטיא את האדם , וכן כל התחכמותו בהשכלותיו והשגותיו הוא להשכיל ולהשיג את הטוב של הדברים הגשמים, ויא גשמיות איז גוט און גישמאַק, ואָס פון דיא השכלות און השגות הרי נולד בלבו המדות רעות להתמשך אחרי תאוות רעות, שהמדות רעות הם מקור למחשבות רעות במחשבות זרות, דפי' מחשבה זרה מה שבאמת ענין זה מצ"ע הוא זר לו, שאינו לפי ערך מהותו כלל, ורק שהיצה"ר מביאו למח"ז והרהורים רעים ובדיבורים של הוללות ופריקות עול, וכן במעשה שנמשך אחרי שרירות לבו, וע"ז הוא שצריך להיות מלחמת האדם ללחום עם הנה"ב,
251 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
דבריו המועטים, ותוכנם המרובה, על אדות מחשבתו הטובה אשר הקב"ה מצרפה למעשה , בדבר האיש נכבד אשר לבו לב ישראל פתוחה למעוררו להחזקת תורה יברכהו השי"ת, לקחה את לבבי, אמנם לסיבות שונות לא בא דבר ההתראות עמו מהכח אל הפועל.
1136 מחשבתו . . למעשה : ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ה רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
בליל א' דר"ה אמר לי התחזק ותחליט החלטות טובות ותחשוב רק טוב על עצמך וכל אנשי ביתינו, וכל המקושרים השומעים בקול פקודתי ומחשבה טובה יצרפה הקב"ה למעשה שיהי' כן בגילוי חסד ורחמים.
2 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום שמחת תורה תרפ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואז מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה .
65 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תנג
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, יום ג' שהוכפל בו כי טוב
1 שהוכפל . . טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתל
מקור מפורש
בדף זה
וע"פ ביאור רבינו הזקן במחז"ל זה – מובן אשר מאז מיתוסף בחיות וברצון ובתענוג ובפעולות הנמשכות עי"ז,
9 ה'תש"י : סה"מ ה'תש"י ע' 45.
יום . . טוב : ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך).
שהוכפל . . טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף : שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה : יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו'. (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סעודתא . . משיחא : סי' האריז"ל [כוונת הבדלה ומו"ש] ובכ"מ.
מעלין בקודש : ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
לעשרים שנה : יו"ד שבט תש"י-תש"ל.
נקל מאד . . גשמי : אגה"ק לאדמו"ר הזקן בי' לסי' זך.
בדרך . . מדרכיו : שם סי' זך.
אמחז"ל . . מוכר : גיטין סה, א. ב"ב קנה, א.
ואמחז"ל התלמידים : ספרי ואתחנן ו, ז (הובא בפרש"י שם).
ביאור רבינו הזקן : לקו"ת במדבר (ב, א) ומבאר שם מש"כ בע"ח שכ"ד (ראה דרושי הצלם בסופו). וראה ג"כ ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ ח"ש בביאור "עשרים שנה". ובלקו"ת שה"ש (לה, ג): כ' ר"ת כתר, וכן עשרים הוא גימט' כתר.
בחיות וברצון ובתענוג : ראה לקו"ת במדבר (שם) החכמה תחי' ואח"כ ההעלאה לרצון העליון, חי' יחידה.
ובפעולות הנמשכות עי"ז : ראה שם: כל המסתעפים ממנו. ולהעיר אשר "תכלית הכוונה הוא שיהי' הגילוי דחיי החיים בהחיים דעולם" (המשך יו"ט שר"ה שחל להיות בשבת ה'תש"י, סיום אות כ).
ממהרים . . הגאולה : ראה תניא פל"ז (מח, ב). אגה"ת ספ"ט. אגה"ק סו"ס כא. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
בדף זה
כי שומע אל אביונים הוי' גו' אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
15 תהלים . . סט הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן אשתקד – ראה הנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית לג, א ואילך. שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, סע"א.
תחלתה . . גמ"ח סוטה יד, א.
לכפר על נפשותיכם ראה [פירוש המלות] מהדו"ב לאדמו"ר האמצעי סק"ז גודל ענין כפרה זו וכו'.
אמר משה . . תשא (צדקה) ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים שהעירו מהי שאלת משה בזה דוקא וכו' וכן – ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס) ועוד.
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
מעלין בקודש ברכות (כח, א) וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
דהמפייסו ב"ב י, ב.
בסבר . . לבב רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד. טושו"ע חיו"ד סרמ"ט ס"ג-ד.
מרנין לב ראה רמב"ם שם.
עיקר . . ובפרט ראה ס' המאמרים תש"ט ע"ד [השני].
ותרום קרנם בכבוד ראה לקו"ת אמור לד, ד. וראה אגה"ק סוס"ג. ד"ה פזר נתן, תרמ"ב. ד"ה פזר נתן תרצ"ב (בס' הקונטרסים ח"א רכא, א [ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' עדר ואילך]).
וגדולה . . הגאולה ב"ב י, א.
צדקה . . שמקרבת דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
כי שומע . . בה תהלים בסיום וחותם מזמור סט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
בדף זה
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
11 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
פס"ד חז"ל טושו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.
כולל – עשירים טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד, סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
דירה כדבעי ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ד.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
בדף זה
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
13 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
מעלין בקודש ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
יתאספו ויתעוררו . . רבה להעיר מד"ה החלצו רנ"ט פ"ז. וראה ג"כ טעמי מצוות להאריז"ל קדושים עה"פ ואהבת לרעך כמוך.
בין לעניים בין לעשירים סוכה מט, ב. טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד. סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרסז
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'פז
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תיז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ח
תחי' עבר בהצלחה, כן יזכהו השי"ת להיות איש טוב מבשר טוב וכמרז"ל בקדושין דף מ' ע"א טוב לשמים טוב לבריות ובעבודת האדם לקונו היינו טוב לשמים לנה"א טוב לבריות לגוף ונה"ב שלו, שזוהי מתורת הבעש"ט וכלשונו בביאור הפסוק כי תראה חמור שונאך רובץ כו' והועתק בהיום יום עמוד כ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ח ב'תקב
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ג'תתקנו
מקור מפורש
בדף זה
2) קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תעח
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תק
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ז'תשעט
מקור מפורש
בדף זה
וידוע מרז"ל - קדושין מ, א - אשר זכות עושה פרות, היינו כמו שמגרעין קטן נצמח אילן גדול עושה פרות, כך עי"ז שיגרום שמכירו יעשה איזה פעולה הנראית לקטנה בהשקפה ראשונה, וכמו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רמה
מקור מפורש
בדף זה
2) קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רסג
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שצד
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תמד
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קטו
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמד
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"תורה" היא לשון הוראה, כלומר ענינה של תורה הוא לא רק להסביר האמת שבכל דבר ודבר (תורת אמת), אלא להוציא את המסקנא וההוראה למעשה, להורות לאדם את המעשה אשר יעשון כו', וכמחז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שה"גדלות" של ת"ת היא בזה שמביא לידי מעשה.
67 קידושין מ, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות י"בי"ג תמוז
מקור מפורש
בדף זה
וידוע מרז"ל — קדושין מ, א — אשר זכות עושה פרות, היינו כמו שמגרעין קטן נצמח אילן גדול עושה פרות, כך עי"ז שיגרום שמכירו יעשה איזה פעולה הנראית לקטנה בהשקפה ראשונה, וכמו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
בדף זה
ב"ה, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב,
3 שהוכפל. . טוב : ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים ה'תש"ט ע' יח (השני). מכתב ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין רש"י לבראשית (א, ז) בסופו — דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
בדף זה
ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
7 ממחז"ל : קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 שהוכפל , , טוב: ראה קדושין מ, א, פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
1 יום . . טוב: ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שהוכפל , . טוב: ראה קדושין מ, א, פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א, מכתב כ"יק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' ית). אם כסף: שיעור חומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
ראה קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
1 יום , , סוב: ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז, איקסא ואילך). שהוכפל , , טוב : ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א,. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח)4 אם כסף: בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
ראה קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה קידושין מ, א. פיה"מ פאה בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 בשביל רבים, שהטיב: ס' חסידים סתר"ז. צ"צ על התהלים נה, יט. טוב הכפול : קדושין מ, א. עיין ג'יכ בהוספה שבסוף קונטרס ייט כסלו תש"ט (סה"מ תש"ט ע'י
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 שהוכפל . . טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
ראה קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 יום . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם ריש פאה. אור התורה בראשית (לג, א), משפטים (א'קנז ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
2 קדושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
1 טוב .. לבריות: קדושין מ, א. אוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה קידושין מ, א. אוה"ת בראשית לג, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
1 שהוכפל. . . טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב ב"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. ועוד. ועיין פרש'י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב (ועד"ז - בעבור שנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
1 שהוכפל . . טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. ועוד. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 שהוכפל. .. טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. ועוד. ועיין פרש"י לבּראשית (א, ז) בסופו -- דגם משלים את העבר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל... טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב ב"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו*ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל . . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
6 שהוכפל . . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב ב"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו*ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
2 תליתאי, שהוכפל בו כי טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 תליתאי . . שהוכפל בו כי טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך), שם משפטים (א' קנז. א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תשיט ע' יח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
4 שהוכפל . . לשמים . . ?בריות: ראה קידושין מ, א. פיה'מ להרמב"ם פאה פ"א, מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בסה"מ תש"ט ע' יח). מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
3 קידושין מ, א. ובאוה'ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מפרש ומבאר השייכות עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 קדושין מ, א. ובאוה"ת (כראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
9 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
4 2'. קדושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
7 טוב . . לבריות: ראה קידושין מ, א. פיה"מ לרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים ה'תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ*ק מו*ח אדמו"ר שם). ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה לקו"ד ח"ד תשיח, ב. פירש"י בראשית א, ז, קידושין מ, א. וראה אוה"ת בראשית לג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
4 מגילה יג, א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
5 ביום שלישי . . טוב: ראה קדושין מ, א. פִיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך). מכ' כ"ק אַדנ"ע בּסה"מ תשיט ע' 18. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהקונטרס שם. ועייז פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל. . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל , . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט עי יח. מכי ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
4 שהוכפל ... טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בסי המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין רש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טובי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב ואילך. משפטים ע' א'קנז. א'קסא ואילך. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה קידושין מ, א. אוה"ת בראשית לג, א ואילך. שם משפטים ע' א'קנז. א'קסא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 חליתאי . . שהוכפל בו כי טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך), שם משפטים (א'קנז, א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 ביום . . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך). משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח). ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 תליתאי . . שהוכפל בו כי טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך), שם משפטים (א'קנז, א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש'ט ע' יח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 תליתאי . . שהוכפל בו כי טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. אור התורה בראשית (לג, א ואילך), שם משפטים (א'קנז, א'קסא ואילך). מכתב כ"ק אדג"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 עבודתו של: שיחת ייט כסלו תרצ"ג אות כב. טוב . . פירות: קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 שהוכפל בו כי טוב: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
0 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
5 ובל' הש"ס (קידושין מ, סע"א ואילך) והרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ד) לעולם (וברמב"ם מפורט יותר ,כל השנה כולה"י) יראה כו' הכריע את עצמו ואת כל העולם כו' וגרם לו ולהם תשועה והצלה -- ענינים שלא בערך כלל למעשה כו' שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בסה'"מ תש"ט ע' 18 (השני) ואילך. אוה"ת בראשית לג, א ואילך. משפטים ע א'קנז. א'קסא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אך האמת היא, להיפך, לפי אמיתותה של התורה, וכפסק דין ברור בתורה דבר ה' זו הלכה, כדברי היד החזקה: צריך כל אדם שיראה עצמו...
77 קדושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל . . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. מכתב כ'ק אדנ"ע בס' המאמרים תשיט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו*ח אדמו"ר שם. ועיין רשי לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
3 שהוכפל . . טוב: ראה קידושין מ, א. פיה*מ להרמב*ם פאה בתחלתה. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועיין רש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה קידושין מ, א. אוה"ת בראשית לב, ב. משפטים ע' א'קנז. סה"מ תש"ט ע' 18 (הבי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יהיה איסור בשר בחלב בטל", ובדומה לכך אנו מוצאים שהמלאכים, אצל אברהם, אכלו בשר בחלב.
59 וירא יח, ח. מדרש תהלים ח, ב. וראה תו"ש וירא שם אות קכג (וש"נ) תו"א וישלח כה, א. לקו"ת ד"ה וכל בניך ס"ג. קהלת יעקב מע' חזיר בס' הברית ח"א מ"כ דרך אמונה פל"א בשם מדרש תנחומא (כ"כ בס' נפש חיים) ועוד – (וראה ג"כ עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ד פי"ג. אור החיים פ' שמיני). – בלשון: שעתיד הקב"ה להחזירו לישראל (לנו): בחיי שמיני י"א, ז' (לנו). שו"ת הרדב"ז ח"ב תתכ"ח ומגן דוד להרדב"ז ט' (לישראל). אור יקרות (לישראל להיתרו הראשון). ראש אמנה למהר"י אברבנאל פי"ג. ריטב"א קידושין מ, א. רקנטי פ' שמיני ישועות משיחו בשם בראשית רבה (כ"כ בשד"ח). תורת משה להחת"ס פ' שמיני. מאו"א ח, ו (חזיר נק' ק"נ ולכן במיתוקה עתידה לחזור ותהי' קדושה). כמה פי' במרז"ל אלו נקבצו בשדי חמד: כללים אות ג' עו'. פאת השדה ג' ז' ואות ח' ח' שיורי הפאה ג' ז'. ואחרי שכל הנ"ל שקו"ט במאמר זה תמוה דעת היפ"ת ויק"ר פי"ג ג' – הובא בס' ערה"כ לבעהמ"ס סה"ד – שמאמר זה לא היה ולא נברא!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
7 קידושין מ, א. ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) -- מקשר זה עם יום השלישי שהוכפל בו כי טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
14 השלישי . . לבריות: ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה בהתחלתה. מכתב ב"ק אדנ"ע בסה"מ תש"ט ע' יח. מכ' כ"ק מו"ח אדמו"ר שם. ועוד. ועיין פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא (והובא ברמב"ם בפרטיות יותר) "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו זכאי וחציו חייב, עשה מצוה אחת אשריו שהכריע עצמו לכף זכות", ועד"ז בנוגע לכל העולם ש"נדון אחר רובו .
693 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואף שלכאורה יכול לטעון, שיש לו עסק עם עניני העולם, עניני מסחר, וגם אם עוסק ברבנות יש לו עסק עם ה"פרעזידענט" וכו', אשר, במקרה הטוב ביותר הרי זה באופן שהעולם שקול מחצה על מחצה, וכיצד תובעים ממנו שלא יחשוב על שום דבר, אלא יעמוד בתנועה של ביטול לבעל הרצון?
224 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – דכשם שבנוגע ל"עולם" אמרו חז"ל "לעולם יראה כו' וכל העולם חציו זכאי וחציו חייב", וע"י מעשה אחד של איש פרטי "הכריע כו' את כל העולם כולו לכף זכות" – כן הוא גם ב"זמן" ("שנה"), שהעבודה בתקופת תמוז פועלת גם בתקופת טבת, היינו שה"שמש הוי'" מאיר אצלו בתמידיות, ובמילא, גם בתקופת טבת חם לו, ונמצא בבית חם ובסביבה חמה.
46 קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אלא גם כאשר רואה יהודי שאינו יודע אודות דקדוק קל של דברי סופרים, בנוגע למים אחרונים, או בנוגע להפסק עניית איש"ר, בנוגע לכשרות המאכלים, "גלאַט כשר", או בנוגע לפרטי הדינים בשו"ע באופן קביעת מזוזה, ועאכו"כ שלא לקבעה בצד שמאל אלא בצד ימין, וכיו"ב – גם בזה עוסק בלהט, כיון שעי"ז מוסיף אור בעולם.וככל הענינים משתקף גם ענין זה בפס"ד להלכה – כדאיתא בגמרא והובא להלכה ברמב"ם:
164 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכדאיתא בגמרא "לעולם יראה אדם עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות", ועד"ז להיפך כו'.
37 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ולכן יש גם צורך להקדיש זמן והשתדלות עבור ענינים שונים, אף שלכאורה מוטב הי' לנצל זאת עבור ענינים טובים יותר, הן לשמים והן לבריות , עניני תומ"צ – כיון שאין אנו יודעים את החשבונות של הקב"ה.
776 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יב
זאת ועוד, שהפעולה שנעשית ע"י קיום המצוות היא לא רק בהדבר שבו מתקיימת המצוה , כמו תפילין בקלף גשמי וציצית בצמר גשמי, ואפילו לא רק בעולם כולו, שע"י מצוה אחת הכריע את העולם כולו לכף זכות [מלשון זיכוך, שפועל בירור וזיכוך בעולם], אלא יתירה מזה, שע"י המצוה ה"ה מקשר ומחבר נשמתו עם (הקב"ה, לא רק כפי שמתלבש בכמה לבושים, אלא כפי שהוא מצד עצמו) עצמות א"ס ב"ה, שעליו אומרים שמך קדוש, ויתירה מזה, אתה קדוש.
182 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ושמרתם ועשיתם", ולקבל "את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך" – הנה אצל הקב"ה יכולים לפעול לפעמים ע"י ענין שלפי חשבונו הרי זה "קטנות", ודוקא ענין זה יכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות .
1453 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בהמאמר דוגמא מהפרשת תרומה, שאפשר לקיים ע"י אחרים, ומ"מ אמרו מצוה בו יותר מבשלוחו , ואיך אפשר שהוא עצמו רק ילמד איך מפרישין תרומה וכמה צריך להפריש, ואילו המצוה עצמה יעשנה שלוחו.
231 קדושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות חג הפורים, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
לא מהיותו משנה למלך המולך בכיפה (ופשיטא שאין הנאתו – מהזמנה לסעודת רשע) כ"א) ליהודים", היהודים (כדרז"ל :
2144 ראה מגילה יג, רע"א. קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה מסרו בנ"י את נפשם שלא להיפרד ח"ו מהקב"ה, ולכן נקראים במגילה בשם "יהודים", כדברי הגמרא במסכת מגילה :
896 קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מ"ש הרמב"ם – ע"פ דברי הגמרא – ש"צריך כל אדם שיראה עצמו ..
1721 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
זוהי גמרא מפורשת ופס"ד ברמב"ם :
2682 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יב, יג
בדיבור ואפילו במחשבה , שצריך לידע שאין זה ענין שנוגע רק אליו, ובמילא, אפילו אם הוא "חובל", הרי זה "חובל בעצמו ", שפטור מדיני אדם , אלא כדברי הגמרא שמביא הרמב"ם בתור פס"ד להלכה למעשה :
1827 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה יש ברכה מיוחדת מהקב"ה לקיום שליחות זו, ועד שיהי' באופן (שנאמר בסיום) "והנה טוב מאד" – טוב להם, טוב לילדיהם, טוב לכל עם ישראל וטוב לעולם כולו .
1594 ראה קידושין מ, א. פיה"מ פאה בתחלתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכך לוקח את כל עניניו וחלקו בעולם ומכריע את כל העולם כולו לכף זכות , והולך לקבל את ההנהגה ד"ואולך אתכם קוממיות" , "בקומה זקופה" (כפירוש רש"י), ובלשון פרשת השבוע :
907 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אלא יש צורך להבהיר, שיכול אדם להתלהט ("זיך פאַרקאָכן") בלימוד התורה, ולשכוח שיש ששים ריבוא מישראל שנמצאים במעמד ומצב שהוא חייב לעזור להם – לא בגלל שהוא בעל גאוה וכו', אלא ע"פ דברי הגמרא (שמביא הרמב"ם לפסק הלכה ):
575 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
[ולהעיר, שיש בכח פעולת היחיד לפעול על העולם כולו, כמובן ממאמר רז"ל "לעולם יראה אדם עצמו כו' עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות"].
2833 קידושין מ, סע"א ואילך. הובא ברמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, ד' טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
דעות נפסדות – אף שענין העונשים הוא רק על מעשה, ולא על מחשבה , כמבואר בכ"מ .
148 ראה קידושין מ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז שכל אחד פועל הענין דיצי"מ בנוגע לעצמו וגם בנוגע ליהודי נוסף, הנה "ברכנו אבינו כולנו כאחד" , שמהגאולה הפרטית – שהיא באופן שמכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות – באים לגאולה הכללית, בביאת משיח צדקנו, באופן ש"בני ישראל יוצאים ביד רמה" .
462 קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"ונודה לך שיר חדש", היינו, שאפילו כשנמצאים בגלות בחושך כפול ומכופל, בכחו של יהודי להעמיד את עצמו במעמד ומצב של "שירו להוי' שיר חדש" בתור פרט, ולאח"ז מצליחו הקב"ה להכריע את עצמו וכל העולם כולו לכף זכות , ולהביא את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יאמרו כל בנ"י את ה"שיר חדש" להוי', ובקרוב ממש.
707 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז שפועל בעצמו הענין ד"אי אפשי", הרי הוא מכריע את עצמו ואח"כ מכריע גם את העולם כולו לכף זכות , ופועל את הגאולה ע"י משיח צדקנו.
951 ראה קידושין מ, סע"א ואילך. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולא זו בלבד שכל אחד מישראל נחשב ל"עולם מלא", אלא יתירה מזה, שלהיותו "עולם מלא", נוגעת הנהגתו לכל העולם כולו – כפי שרואים גם בנגלה דתורה ועד להלכה (כנ"ל (ס"א) שבזה משתקפים הענינים דפנימיות התורה), כדברי הגמרא שהובאו לפסק הלכה
1473 קידושין מ, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יובן גם בהסברה נפלאה מ"ש הרמב"ם מדברי הגמרא – בחלק האגדה, אבל הרמב"ם מביא זאת להלכה בספרו יד החזקה – "צריך כל אדם שיראה עצמו ..
147 קידושין מ, סע"א ואילך (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד
מקור מפורש
בדף זה
וע"כ אהוביי ידידיי, נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקוע אהבת רעהו בלבו, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם כתיב, ולא תעלה על לב לעולם , ואם תעלה יהדפנה מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת ע"ז ממש , כי גדולה לה"ר כנגד ע"ז וג"ע וש"ד, ואם בדבור כך כו', וכבר נודע לכל חכם לב יתרון הכשר המח' על הדבור הן לטוב והן למוטב.
1032 מחשבת ע"ז ממש: אולי י"ל הדיוק בזה ע"פ מחז"ל דרק על מחשבת ע"ז נענשים (קדושין מ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת
מקור מפורש
בדף זה
עיין בתוס ' דקידושין דף מ " ט ע " ב [1057] .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים נה רט
מקור מפורש
בדף זה
וס"פ טובה חכמה וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ספ"ק דקדושין דף מ' ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שצט
מקור מפורש
בדף זה
תודה רבה לידידי ש"ב על השתתפותו עם ידידנו היקר באנשים ומופלא במדות תרומיות הר"מ שי' דובין להתענין אודות מצבי הפרטי, וכבר שבחו חכמים את הכוונה הרצוי' גם בדבר אשר הפועל לא הושלם, באמרם כי הכוונה והרצון מביאים את הפועל.
545 באמרם: קידושין מ, א. וראה סה"מ תש"ב ע' 87.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר