353
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
ראש חודש שבט
ב'"ה, יום ג' פ' בא, ריח שבט, ה'תשמ"א ברוקלין, נ.י.
לכל בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו שלום וברכה!
בעמדנו ביום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' דולכל בנ"י הי' אור במושבותם, בעשתי עשר חודש באחד לחודש, שנת הקהל את העם האנשים והנשים והטף (אפילו קטני קטנים) גו' ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת,
ומיוסד על תורת הבעש"ט הידועה, אשר כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם,
הרי בכל אחד מהפרטים האמורים -- הוראה ברורה לכל אחד ואחת בעבודת הבורא ית', שהיא תוכן כל ימי חייו עלי אדמות, שהרי הלכה ברורה וערוכה היא בשולחן ערוך: כל מעשיך יהיו לשם שמים ובכל דרכיך דעהו:
הערות
- 1. לקוטי הוספות / ר"ח שבט שיחות 3
- 2. פ' בא, ר"ח: להעיר דבפ' בא נאמר החודש הזה גו" מצוה לקדש חדשים.
- 3. ר"ח: מעלתו ואפילו לגבי שבת ראה פע"ח ש' ר"ח. נתבאר באוה"ת בראשית כה, ב ואילך,
- 4. ר"יח שבט: ראש השנה לאילנות לדעת בית שמאי (ר"ה בתחלתה). וראה לקוזש ח"ו (ע' 70 ואילך) ביאור שיטות ב"ש וב"ה.
- 5. ביום שלישי . . טוב: ראה קדושין מ, א. פִיה"מ להרמב"ם פאה בתחלתה. אוה"ת בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך). מכ' כ"ק אַדנ"ע בּסה"מ תשיט ע' 18. מכ' ומאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהקונטרס שם. ועייז פרש"י לבראשית (א, ז) בסופו -- דגם העבר נעשה טוב.
- 6. דולכל . . במושבותם: בא י, כג. = \
- 7. בעשתי . . לחדש: דברים א, 3 ורַאָה ג'כ מכי ר"יח שבט תשכזה (לקויש ח"ו ע' 26).
- 8. הקהל . . הזאת: וולך לא יב. "וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רמה ואילך.
- 9. אפילו קטני קטנים: ראה' רמב"ן ואוה"ח עה"פ שם, יג. גו"א (לפרש"י עה"ת) עה'פ שם, יב. חדא"ג מהרש"א לחגיגה ג, א. ובמנ'ח מצוה תריב ,גראה דתיכף שיצאו מכלל-נפל או -בנולד שרוב כלו חדשיו" -- וצע"ג שעפ"ז גם קודם שיצאו מכלל נפל ודאי שצריך להביאם שה"ז ספק בקיום מ"ע מה"ת -- ועד"ז הוא בכלי יקר עה"פ שם, יב. ומירושלמי ריש חגיגה: ואין קטן גדול מטף (בתמי') -- משמע דעכ"פ בלא הגיעו לחינוך קאי.
- 10. תורת הבעש"ט: כתר ש"ט (הוצאת קה"ת -- בהוספות) סי' קכח, וש"נ.
- 11. בשולחן ערוך: אורח חיים סרל"א. וראה שו"ע אדה"ז חאו"ח סקנ"ו, סיב.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.