ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א

201

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שאפילו שזהו שונא שמצוה לשנוא אותו – מקדימו) "כדי לכוף את יצרו" – כלומר, את מדת הרחמים שלו, הוא צריך לקיים את מצות שילוח הקן מיד³⁷.

על־כל־פנים מובן מכך, ששילוח הקן היא מצוה המחוייבת לפי שכל האדם³⁸, ולפי זה מובן הקל־וחומר "ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר (היותה מצוה קלה אינו מתבטא רק בכך שמניעת הריוח היא "כאיסר"³⁹, ובפרט כאשר יש מצוות זולות אף יותר⁴⁰, או שאינן עולות מאומה, אלא גם משום שההגיון מסייע לקיימה⁴¹), אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחומר על מצוות חמורות שבתורה", ובפרט לגבי המצוות שאין להן טעם שכלי, ואשר רגש האדם אינו מחייב את קיומן, הרי בודאי נותנים עבורן שכר של "ייטב לך והארכת ימים".

ו. מצות שילוח הקן אינה כמצוה שבין אדם לחבירו

מצד שני, ממסקנת ההלכה "לא יטול... לטהר את המצורע" מובן, שמצות שילוח הקן אינה דומה למצוה שבין אדם לחבירו⁴² – אלא שבמקום טובת חבירו ישנה טובת "האם" – שלכן אינה ממש מצוה כזו⁴³ – שהרי במצוה שבין אדם לחבירו אין חשיבות לכוונה, אלא למעשה. כלומר, הטובה שמקבל החבר בפועל^*. ולכן, אילו שילוח הקן היתה מצוה רק למען טובת "האם"⁴⁴, הרי במקרה של "לטהר את המצורע"

הערות

37. ומהחידושים (בפרט זה) על מאמר המשנה בברכות שם "האומר על קן צפור יגיעו רחמיך כו'" "שעושה מדותיו של הקב"ה כו'", דשם הכוונה שאין לומר שטעם המצוה הוא מפני רחמים (ובפרט ע"פ פירוש התויו"ט שם דהאיסור שם הוא רק בתפלתו. ועד"ז הוא ל' הרמב"ם פ"ט מהלכות תפלה ה"ז "מי שאמר בתחנונים"), וכאן החידוש שגם עשייתו בפועל צ"ל בעיקר כדי לקיים מצות הקב"ה.
38. עפ"ז אין סתירה גם לדעת המ"ד שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים כו', ולהרמב"ם הל' תפלה, ופיהמ"ש ברכות שם – כי בהנ"ל מבואר שאי"ז טעם המצוה, אבל פשיטא שזהו מצוה שרגש האדם מסייע. וראה פרש"י ברכות שם ד"ה מדותיו.
39. ראה תורת לוי יצחק (על מס' ערכין פ"ח מ"א) ע' רסז פי' "איסר" ע"ד הקבלה בשייכות לכל הבחינות דשכל.
40. ראה ספרי סוף פרשתנו (פיסקא רצה).
41. ומצד זה הרי"ז קלה גם ממצות כבוד אב לדעת המ"ד שהוא כפריעת חוב (כנ"ל הערה 25) דהרי פעולת הכבוד עצמה אינה מוכרחת מצד רגש הרחמנות, משא"כ בשילוח הקן.
42. קדושין מ, א.
43. ראה פיהמ"ש פאה בתחלתה שכותב וכמה פעמים "יחסי בני אדם", "בני אדם זע"ז" וכיו"ב. – אבל ראה מו"נ ח"ג פמ"ח (הובא לקמן הערה 44).
*. ראה לקמן הערות 51, 54.
44. ואולי י"ל שתלוי (אם מצות שילוח הקן הוא בהפועל או בהנפעל – טובת האם) בב' הטעמים: לטעם המורה (שם): כשישלח האם ותלך לה לא תצטער בראות לקיחת הבנים כו' (ראה שם לפנ"ז "אין ההפרש בין צער האדם עליו וצער שאר בע"ח כו'") – בהנפעל: לטעם הרמב"ן (שם): ללמד אותנו מדת הרחמנות ושלא נתאכזר כו' אינן רחמנות עליהם אלא גזירות בנו להדריכנו וללמד אותנו המדות הטובות (וראה בארוכה שם לפנ"ז) – בהפועל. וראה חינוך שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.