י'קע
י'קע
ב"ה1, כ"ח סיון, ה'תשל"א
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
הרב זרח שי' המכונה ד"ר ורהפטיג2
שלום וברכה!
באיחור רב נתקבל מכתבו מט"ז באייר, עם המצורף אליו. ות"ח על שימת לבבו לשלחו אלי.
ואחר בקשת סליחתו, תמהתי לתוכנו, כאילו מגזימים בהענין3 וכו', בה בשעה שבודאי ידוע למר אשר המצב מבהיל הרבה יותר מהכתוב בעתונות, ומה שמבהיל עוד יותר הוא שאין פוצה פה ומצפצף וכו' וד"ל.
ולדוגמא לכתבו בנוגע לגיור וינה4, מפורסם לכל ונדפס גם בעתונות, שעברו דרך שם יותר משלש מאות שאינם מבני ישראל, והרבנים השלוחים שבקרו שם מצאו ידיעות רק ע"ד חמישים ושנים או חמשים וארבעה. זאת אומרת שיותר ממאתים וחמשים לא עברו כל ענין של טקס גיור אפילו לא של צרמוני' ריקה לגמרי, ורובם, מלבד אלה שכבר ירדו, נמצאים באה"ק ת"ו ושמותם וגם הכתובת שלהם ידועים , שהרי עברו דרך משרדי הקליטה וכו'.
וכאמור לעיל, אין איש שם על לב5 לשאול שאלה פשוטה, איך זה אפשרי הדבר שנרשמו כיהודים וזה כמה חדשים שעלו ארצה והכל "שריר וקיים".
תפסתי בדוגמא זו כיון שמזכירה מר במכתבו. אבל בטח גם למר ידוע ע"ד הפרוצדורה המבהילה שהתנהלה בדרום אמריקה ע"י איש יחיד (ביקר, וגם אצלי, בניו-יורק – קודם נסעו לדרום אמריקה), ש"גייר" שם על ימין ועל שמאל. וכששאל איש עזות פנים לפקיד במשרד העלי' – היתכן? ענהו שיש הוראה ברורה בחוק ומהממונים עליו באהקת"ו שאין לחקור אחרי דברי הבאים לעלות ארצה אם נתגייר ואיך נתגייר ומי גיירו וכו' וכו'. והמדובר הוא במאות מקרים. ועל דרך זה גם בקליפורניא. וכוונתי כאמור לעיל לא לגיור ריפורמי, אלא בכלל להעדר כל גיור. ושמותם גם כן ידועים כיון שעלו ארצה, ויש להם תיקים במשרד העלי' וכו' וכו'. ועל דרך זה הוא גם במארסיי.
ויש עוד להרבות, אלא שאין להאריך בדבר המבהיל, וכנ"ל מבהיל עוד ביתר תוקף על אשר אין איש שם לב לזה.
ולנוסח מכתב מר שמלא המידע אינו מצוי – הרי כנ"ל המציאות היא הפכית לגמרי, ולא נתפרסם אלא מקצת מן המקצת מהשערורי' בשטח האמור: רשימת גויים כיהודים בלי כל טקס כלל, וגיור שלא כהלכה לגמרי, ובאופן מגוכח וכו', ועד כדי כך – שכמה הביאו הצלמים עמם ותלויים הם בביתם עתה באה"ק אף ש"גיירום" בוינה.
לסיום מכתבו ש"לא תשמש שום טובת הנאה סיבה להפקרת האינטרסים הנוגעים לצבור זה (הדתי)", – אחרי בקשת סליחתו וסליחת חבריו שיחיו, ישנם בידי ידיעות ברורות וממקור ראשון ומבעלי סמכה שבאם היו יוצאים מהקואליצי' בהממשלה, היו נשארים מבחוץ למשך זמן קצר, ובאם היו עומדים בתוקף על הדרישה לתיקון הגזירה האיומה דמיהו יהודי וחוק השבות, הי' חוק זה בא על תיקונו מכבר ומכבר .
וכפי שאמרתי בהזדמנות שיחה פרטית שלמה הדבר דומה לרופא המייעץ לחתוך הראש בכדי להציל את הרגל, ומביא ראי' לדבריו שהרי לפעמים חותכים את הרגל בשביל להציל הגוף והראש באם אין ברירה אחרת. ובודאי לדכוותי' דמר אין צורך בביאור נוסף.
וחבל על דורנו דור יתום שתמורת זה שהיתה בידו האפשריות להרשם בספרי דברי ימי ישראל כבעל השגים דתיים יוצאים מן הכלל, יוחקק ח"ו ור"ל לדראון עולם שזוהי הפעם הראשונה שרשמו בתור "ב"כ מיליוני בנ"י" – את מרת שליט6 ושני' ילידי' "יהודים" ועתה מתנכלים לקיום כל עם ישראל בכל מקום שנמצא על ידי ביטול המחיצה וההבדלה שבין ישראל לעמים בטעמים שונים ומשונים,
ומהם גם ה"הסברה" ששמעתי שהחוק מיהו יהודי וחוק השבות אינו נוגע כלל לדת, כי אם הוא ענין פורמלי של רשימת אזרחים וכו'.
ועניתי שגם בזה הוראה ברורה בתורתנו הנצחית תורת אמת, כשביקש קיסר מילד קטן אשדי לך גושפנקא וגחין ושקיל לי' כי היכי דלימרו קביל עלי' הרמנא דמלכא – זאת אומרת שזהו רק ענין פורמלי, והמדובר הי' בילד קטן – ואמר לי' חבל עליך קיסר וכו' (גיטין נז, ב, עיי"ש).
ויהי רצון מהשי"ת א-ל רחום וחנון שיערה רוח ממרום על כל אחד ואחד, ומר וחבריו יצאו בעגלא דידן מהקואליצי' ודוקא (בגאון ובשמחה ו)מפני סיבה האמורה ולא משום ענינים צדדיים. והמכתבים הבאים תוכנם יהי' שמח וטוב בטוב האמיתי, טוב7 לשמים וטוב לבריות, על פי תורתנו הקדושה עלי' נאמר8 לקח טוב נתתי לכם.
בכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב. קבלתי מכתב מידידי הרה"ג והרה"ח וכו' וכו' הרש"י זוין, אשר מר נתן לו העתק ממכתבו אלי, אשר לכן גם העתק מכתבי זה נשלח אליו.
הערות
- 1. מצילום האגרת. נדפסה ב"היכל מנחם" ח"א ע' קעט ואילך.
- 2. הרב זרח . . ורהפטיג אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'פא, ובהנסמן בהערות שם.
- 3. בהענין וכו' ד"חוק השבות" ("מיהו יהודי"). ראה לעיל אגרת י'ב, ובהנסמן בהערות שם.
- 4. בנוגע לגיור וינה ראה גם לעיל אגרת י'פו, ובהנסמן בהערות שם.
- 5. אין איש שם על לב לשון הכתוב – ישעי' נז, א. ירמי' יב, יא.
- 6. מרת שליט ראה גם לעיל אגרת י'ב.
- 7. טוב לשמים וטוב לבריות קידושין מ, א.
- 8. עלי' נאמר משלי ד, ב. וראה אבות פ"ו, ג.
משנה אבות ו׳ - הטקסט מספריא
שנו החכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. רבי מאיר אומר. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. משמח את המקום. משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה. ומכשרתו להיות צדיק. וחסיד. וישר. ונאמן. ומרחקתו מן החטא. ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנה עצה. ותושיה. בינה. וגבורה. שנאמר לי עצה ותושיה. אני בינה. לי גבורה. ונותנת לו מלכות. וממשלה. וחקור דין. ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו. ומרוממתו. על כל המעשים:
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות. והכהונה בעשרים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בתלמוד. בשמיעת האוזן. בעריכת שפתים. בבינת הלב. בשכלות הלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בשמוש חכמים. בדקדוק חברים. ובפלפול התלמידים. בישוב. במקרא. במשנה. במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:
המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:
גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא. שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך. ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ותומכיה מאושר. ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך. ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:
רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי. הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים. נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא. ואומר עטרת חכמים עשרם. ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבעמדות שמנו חכמים לצדיקים. כולם נתקיימו ברבי ובניו:
אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ופגע בי אדם אחד. ונתן לי שלום. והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי. רבי. רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם. איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם. לא כסף. ולא זהב. ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך. בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך. בקבר. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ואומר. לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות:
חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואלו הן תורה קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין. דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ קנין אחד מנין. שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי. והארץ הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי. ואומר. מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנינך. אברהם קנין אחד מנין דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל קנין אחד מנין. דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. בית המקדש קנין אחד מנין. שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו. לא ברא אלא לכבודו. שנאמר. כל הנקרא בשמי ולכבודי. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר. ה' ימלוך לעולם ועד.
אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

