הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

הלכה ג כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה …

• סוכה מט ע"ב · ו דרש רבא, מאי דכתיב: ״מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב״ — מה …
• נדרים לב ע"א · יח ואמר רבי אמי בר אבא: בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו, …

הלכה א עיקר הצווי בעבודת כוכבים שלא לעבוד אחד מכל הברואים לא מלאך ולא גלגל ולא …

• עבודה זרה מג ע"ב · ח אי לעובדם, אפילו שילשול קטן נמי! אין הכי נמי, ומסיפיה דקרא נפקא, …

הלכה ב ספרים רבים חברו עובדי כוכבים בעבודתה היאך עיקר עבודתה ומה מעשיה ומשפטיה צונו הקדוש …

• שבת קמט ע"א · יג תנו רבנן: כתב המהלך תחת הצורה ותחת הדיוקנאות — אסור לקרותו בשבת. …
• סנהדרין ק ע"ב · ג רבי עקיבא אומר: אף הקורא בספרים החיצונים וכו׳. תנא: בספרי מינים. רב …

הלכה ד מצות עבודת כוכבים כנגד המצות כולן היא שנאמר וכי תשגו ולא תעשו את כל …

• נדרים כה ע"א · יג ולישבע יתהון דמקיימיתון תורה כולה! תורה כולה, משמע: עבודה זרה. דתניא: חמורה …
• קידושין מ ע"א · יד ואלא הא דכתיב: ״למען תפש את [בית] ישראל בלבם״? אמר רב אחא …
• שבועות כט ע"א · יד ולימא להו: ״קיימו תורה״! חדא תורה. ולימא: ״קיימו שתי תורות״! ״תורת חטאת״ …
• הוריות ח ע"א · כ דכולי עלמא מיהת כי כתיבי הני קראי – בעבודה זרה הוא דכתיבי, …
• חולין ה ע"א · ח לא, לעולם אימר לך: משומד לעבודה זרה לא, דאמר מר: חמורה עבודה …

הלכה ה ישראל שעבד עבודת כוכבים הרי הוא כעובד כוכבים לכל דבריו ואינו כישראל שעובר עבירה …

• עבודה זרה יז ע"א · ח ״כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים״, וכי מאחר שלא שבו, …

הלכה ו כל המודה בעבודת כוכבים שהיא אמת אף על פי שלא עבדה הרי זה מחרף …

• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …

הלכה ז ואלו הן דיני המגדף אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של …

• סנהדרין נה ע"ב · טו מתני׳ המגדף אינו חייב עד שיפרש השם. אמר רבי יהושע בן קרחה:
• סנהדרין נו ע"א · ד גמ׳ תנא: עד שיברך שם בשם.
• סנהדרין נו ע"א · יח וחכמים אומרים: על שם המיוחד במיתה, ועל הכינויין באזהרה.
• סנהדרין ס ע"א · ז אמר רב אחא בר יעקב: אינו חייב עד שיברך שם בן ארבע …
• שבועות לה ע"א · יט המקלל בכולן – חייב; דברי רבי מאיר. וחכמים פוטרין.
• שבועות לו ע"א · טז תנו רבנן: ״איש [איש] כי יקלל אלהיו ונשא חטאו״ – מה תלמוד …

הלכה ח אזהרה של מגדף מנין שנאמר אלהים לא תקלל בכל יום ויום בודקין את העדים …

• סנהדרין נו ע"א · א בכל יום דנין את העדים בכינוי, ״יכה יוסי את יוסי״.
• סנהדרין נו ע"א · ו ממאי דהאי ״נוקב״ לישנא דברוכי הוא? דכתיב: ״מה אקב לא קבה אל״. …
• סנהדרין ס ע"א · יב עומדין – מנלן? אמר רבי יצחק בר אמי: דאמר קרא, ״ואהוד בא …
• סנהדרין ס ע"א · יג קורעין – מנלן? דכתיב: ״ויבא אליקים בן חלקיהו [וגו׳] ושבנא הספר ויואח …
• סנהדרין ס ע"א · יד ולא מאחין – מנלן?

הלכה ט מגדף שחזר בו בתוך כדי דיבור אינו כלום אלא כיון שגידף בעדים נסקל מי …

• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …

הלכה י כל השומע ברכת השם חייב לקרוע ואפילו על ברכת הכינויין חייב לקרוע והוא שישמענה …

• סנהדרין ס ע"א · טז תנו רבנן: אחד השומע, ואחד שומע מפי שומע – חייב לקרוע. והעדים …
• סנהדרין ס ע"א · יח אמר רב יהודה אמר שמואל: השומע אזכרה מפי הגוי אינו חייב לקרוע. …
• סנהדרין ס ע"א · כא ממאן? אילימא מישראל, מי פקירי כולי האי? אלא פשיטא, מגוי. ואי שם …
• כריתות ז ע"ב · ב ואומר: ״חטאו ישא״. אתא[ן] לרבנן, והכי קאמר רבי עקיבא לרבנן: אמריתו מגדף …

הלכה ב עבודות הרבה קבעו עובדי כוכבים לכל צלם וצלם ולכל צורה וצורה ועבודת זה אינה …

• סנהדרין סא ע"א · ז אלא, למעוטי הפוער עצמו למרקוליס. סלקא דעתך אמינא: הואיל ועבודתו בזיון הוא, …

הלכה ג ואזהרה של עבודות אלו וכיוצא בהן הוא מה שכתוב ולא תעבדם בד"א בשאר עבודות …

• סנהדרין ס ע"ב · א מתני׳ העובד עבודה זרה: אחד העובד, ואחד המזבח, ואחד המקטר, ואחד המנסך, …
• סנהדרין ס ע"ב · ה אמר רבי ירמיה: הכי קאמר, אחד העובד כדרכה, ואחד המזבח, ואחד המקטר, …
• סנהדרין ס ע"ב · ו וליחשוב נמי זורק? אמר אביי: זורק היינו מנסך, דכתיב ״בל אסיך נסכיהם …
• סנהדרין ס ע"ב · י לפי שיצאה זביחה לידון בעבודות פנים, מניין לרבות השתחואה?
• סנהדרין ס ע"ב · יד זביחה בכלל היתה, ולמה יצאה? להקיש אליה ולומר לך: מה זביחה מיוחדת …
• סנהדרין סא ע"א · ח אלא הא דאמר רבי אליעזר: מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב? שנאמר: …
• עבודה זרה נא ע"א · ג מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: אמרינן כעין זביחה, ומר סבר: לא …
• עבודה זרה נא ע"א · ה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: עבודה זרה שעובדין …
• עבודה זרה נא ע"א · ו אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה, …
• עבודה זרה נא ע"א · כב אמר רבי אלעזר: מנין לשוחט בהמה למרקוליס שהוא חייב? שנאמר: ״ולא יזבחו …
• זבחים קו ע"א · טו האי מיבעי ליה לכדרבי אלעזר! דאמר: מנין לזובח בהמה למרקוליס שהוא חייב? …
• כריתות ג ע"ב · כב קא סלקא דעתין: הקשת זרועותיו הוי מעשה זוטא אפילו לרבנן. מיתיבי: בעבודה …

הלכה ד ספת לה צואה או שניסך לה עביט של מי רגלים חייב שחט לה חגב …

• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …
• בבא בתרא קכט ע"ב · יא והלכתא: כל תוך כדי דבור כדבור דמי, לבר מעבודה זרה
• סנהדרין ס ע"ב · א מתני׳ העובד עבודה זרה: אחד העובד, ואחד המזבח, ואחד המקטר, ואחד המנסך, …
• עבודה זרה נ ע"ב · יג איתיביה: ספת לה צואה, או שנסך לפניה עביט של מימי רגלים —
• עבודה זרה נא ע"א · ב לימא כתנאי: שחט לה חגב — רבי יהודה מחייב, וחכמים פוטרים.
• עבודה זרה נא ע"א · ג מאי לאו בהא קמיפלגי, דמר סבר: אמרינן כעין זביחה, ומר סבר: לא …
• עבודה זרה נא ע"א · ה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: עבודה זרה שעובדין …
• עבודה זרה נא ע"א · ו אמר ליה רבא לרב נחמן: מאי שנא שבר דהויא ליה כעין זביחה, …
• עבודה זרה נא ע"א · ח הניחא למאן דאמר: עבודה זרה של גוי אסורה מיד, אלא למאן דאמר …
• עבודה זרה נא ע"א · טו אלא במחוסר אבר, וכדרבי אלעזר, דאמר רבי אלעזר: מנין למחוסר אבר שהוא …

הלכה ה העובד עבודת כוכבים כדרכה ואפילו עשה דרך בזיון חייב כיצד הפוער עצמו לפעור כדי …

• סנהדרין ס ע"ב · ג הפוער עצמו לבעל פעור – זו היא עבודתה. הזורק אבן למרקוליס – …
• סנהדרין סד ע"א · יד הפוער עצמו לבעל פעור – הרי זה עבודתו, אף על גב דמיכוין …
• סנהדרין סד ע"א · טז אתא שאל בי מדרשא. אמרו לו: ״הזורק אבן במרקוליס״ תנן, אף על …

הלכה ו העובד עבודת כוכבים מאהבה כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהיתה נאה ביותר או …

• סנהדרין ס ע"ב · ב אבל המגפף, והמנשק, והמכבד, והמרבץ, והמרחץ, והסך, והמלביש, והמנעיל – עובר בלא …
• סנהדרין סא ע"ב · טז אביי אמר: חייב, דהא פלחה. רבא אמר: פטור, אי קבליה עליה באלוה …
• סנהדרין סג ע"א · כו אלא, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר: על כולן אינו לוקה, חוץ …

הלכה ז ישב לו קוץ ברגלו לפני עבודת כוכבים לא ישוח ויטלנו מפני שנראה כמשתחוה לה …

• עבודה זרה יב ע"א · ח ישב לו קוץ בפני עבודה זרה — לא ישחה ויטלנה, מפני שנראה …
• עבודה זרה יב ע"א · י מאי ״אינו נראה״? אילימא דלא מתחזי, והאמר רב יהודה אמר רב: כל …

הלכה ח פרצופות המקלחות מים בפני עבודת כוכבים לא יניח פיו על פיהם וישתה מפני שנראה …

• עבודה זרה יב ע"א · ט מעיין המושך לפני עבודה זרה — לא ישחה וישתה, מפני שנראה כמשתחוה …
• עבודה זרה יב ע"א · יב ואי תנא מעות — דממונא, אבל קוץ דצערא — אימא לא. ואי …

הלכה י אסור לעשות צורות לנוי ואע"פ שאינה עבודת כוכבים שנאמר לא תעשון אתי כלומר צורות …

• ראש השנה כד ע"ב · ד אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי? אלמה תניא: כל הפרצופות מותרין חוץ …

הלכה יא טבעת שיש עליה חותם שהוא צורת אדם אם היתה הצורה בולטת אסור להניחה ומותר …

• ראש השנה כד ע"א · יט גמ׳ ומי שרי? והכתיב: ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון כדמות שמשיי.
• ראש השנה כד ע"ב · ד אלא מעתה פרצוף אדם לחודיה תשתרי? אלמה תניא: כל הפרצופות מותרין חוץ …
• ראש השנה כד ע"ב · ה ושאר שמשין מי שרי? והא תניא ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון …
• ראש השנה כד ע"ב · ח ועשייה גרידתא מי שרי? והתניא: ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון כדמות …
• ראש השנה כד ע"ב · י התם, חותמו בולט הוה, ומשום חשדא. כדתניא: טבעת, חותמו בולט — אסור …
• עבודה זרה מב ע"ב · טו אמר מר: כל המזלות מותרין, חוץ ממזל חמה ולבנה. הכא במאי עסקינן? …
• עבודה זרה מב ע"ב · יח אלא פשיטא בעושה, וכדרב הונא בריה דרב יהושע.
• עבודה זרה מג ע"ב · ב אלא מעתה, פרצוף אדם לחודיה תשתרי! אלמה תניא: כל הפרצופות מותרין, חוץ …
• עבודה זרה מג ע"ב · ד ושאר שמשין מי שרי? והתניא: ״לא תעשון אתי״ — לא תעשון כדמות …
• עבודה זרה מג ע"ב · יב התם בחותמו בולט, ומשום חשדא, דתניא: טבעת שחותמה בולט — אסור להניחה, …

הלכה א מדיחי עיר מישראל הרי אלו נסקלין אף על פי שלא עבדו עבודת כוכבים אלא …

• סנהדרין טו ע"ב · יב למימרא דבדינא דרבים דיינינן ליה? כמאן: לא כרבי יאשיה ולא כרבי יונתן! …
• סנהדרין נ ע"א · ד אמרת: איזה כח מרובה, כח המדיח או כח הנידח? הוי אומר: כח …
• סנהדרין סז ע"א · ח מתניתין מני? רבי שמעון היא, דתניא: נביא שהדיח – בסקילה. רבי שמעון …
• סנהדרין עו ע"ב · ט מתני׳ ואלו הנהרגין: הרוצח, ואנשי עיר הנדחת.

הלכה ב אין העיר נעשית עיר הנדחת עד שיהיו מדיחיה מתוכה ומאותו השבט שנאמר מקרבך וידיחו …

• סנהדרין קיא ע"ב · ו מתני׳ אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״יצאו אנשים …
• סנהדרין קיא ע"ב · ז זה חומר ביחידים מבמרובים, שהיחידים בסקילה; לפיכך ממונם פלט, והמרובין בסייף; לפיכך …
• סנהדרין קיא ע"ב · יד גמ׳ תנו רבנן: ״יצאו״ – הן, ולא שלוחין. ״אנשים״ – אין אנשים …
• סנהדרין קיב ע"א · ב איבעיא להו: הודחו מאליהן, מהו? ״וידיחו״ אמר רחמנא, ולא שהודחו מאליהן? או …

הלכה ג אין דנין עיר הנדחת אלא בבית דין של אחד ושבעים שנאמר והוצאת את האיש …

• סנהדרין טז ע"א · ד רבינא אמר: לעולם בשבט שהודח, ודקא קשיא לך – בדינא דרבים דיינינן …
• סנהדרין טז ע"א · ה מי לא אמר רבי חמא ברבי יוסי אמר רבי אושעיא: ״והוצאת את …
• תמורה ח ע"א · י במאי עסקינן? אילימא בזמן הזה — מי איכא עיר הנדחת? והתנן: אין …

הלכה ד אין אחת מערי מקלט נעשית עיר הנדחת שנאמר באחד שעריך ולא ירושלים נעשית עיר …

• סוטה מה ע"ב · יב ואין ירושלים מביאה עגלה ערופה — דאמר קרא ״לרשתה״, וקסבר: ירושלים לא …
• בבא קמא פב ע"ב · ד עשרה דברים נאמרו בירושלים: אין הבית חלוט בה; ואינה מביאה עגלה ערופה; …
• סנהדרין ב ע"א · יב אין עושין עיר הנדחת, אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. …
• סנהדרין טז ע"ב · יד ולא שלש ערי הנדחת, דכתיב: ״אחת״, אבל עושין אחת או שתים, דכתיב: …
• סנהדרין טז ע"ב · טו זימנין אמר רב: בבית דין אחד הוא דאין עושין, הא בשנים ושלשה …
• סנהדרין טז ע"ב · טז תניא כוותיה דרבי יוחנן: אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל, אבל …
• סנהדרין קיא ע"ב · טו ״בני בליעל״ – בנים שפרקו עול שמים מצואריהם. ״מקרבך״ – ולא מן …
• סנהדרין קיב ע"ב · יג מתיב רב יוסף: מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. במאי עסקינן? אילימא בירושלים, …

הלכה ה אין עושין עיר הנדחת עד שידיחוה מדיחיה בלשון רבים ויאמרו להן נלך ונעבוד או …

• סנהדרין סז ע"א · טז מתני׳ המדיח – זה האומר: ״נלך ונעבוד עבודה זרה״.
• סנהדרין קיא ע"ב · ו מתני׳ אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״יצאו אנשים …

הלכה ו והיאך דין עיר הנדחת בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת בית דין הגדול שולחין …

• יבמות ט ע"א · יג יחידים בסקילה — לפיכך ממונן פלט, מרובין בסייף — לפיכך ממונן אבד.
• סנהדרין קיא ע"ב · ו מתני׳ אנשי עיר הנדחת אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: ״יצאו אנשים …
• סנהדרין קיא ע"ב · ז זה חומר ביחידים מבמרובים, שהיחידים בסקילה; לפיכך ממונם פלט, והמרובין בסייף; לפיכך …
• סנהדרין קיא ע"ב · י שנאמר, ״ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה וגו׳״, אם אין לה …
• סנהדרין קיא ע"ב · יב ״כליל לה׳ אלהיך״, אמר רבי שמעון: אמר הקדוש ברוך הוא, אם אתם …
• סנהדרין קיב ע"א · ו איני? והאמר רבי חמא בר יוסי אמר רבי אושעיא: ״והוצאת את האיש …
• הוריות ח ע"א · טז ורבי, הא דרבי יהושע בן לוי מאי עביד ליה? מפיק ליה, לכדתניא: …

הלכה ז נכסי הצדיקים שבתוכה והם שאר יושבי העיר שלא הודחו עם רובה נשרפין בכלל שללה …

• סנהדרין קיא ע"ב · ט שנאמר ״החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב״, מכאן …
• סנהדרין קיא ע"ב · יג ״והיתה תל עולם״ – לא תעשה גנות ופרדסים, דברי רבי יוסי הגלילי. …

הלכה ח ועיר הנדחת שהוזמו עדיה כל המחזיק בנכסיה זכה ומותר ליהנות בו שהרי הוזמו ולמה …

• כריתות כד ע"א · יג ומאי שנא מהא דאמר רבה בר איתי אמר ריש לקיש: עיר הנדחת …

הלכה ט שיירא העוברת ממקום למקום אם עברה בעיר הנדחת והודחה עמה אם שהתה שם שלשים …

• בבא בתרא ח ע"א · יב וכמה יהא בעיר ויהא כאנשי העיר וכו׳. ורמינהי: החמרת והגמלת העוברת ממקום …
• סנהדרין קיב ע"א · ז ״הכה תכה את ישבי העיר וכו׳״. תנו רבנן: החמרת והגמלת העוברת ממקום …

הלכה י נכסי אנשי מדינה אחרת שהיו מופקדין בתוכה אע"פ שקבלו עליהן אחריות אין נשרפין אלא …

• סנהדרין קיא ע"ב · ט שנאמר ״החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב״, מכאן …
• סנהדרין קיב ע"א · יא אמר רבי שמעון: מפני מה אמרה תורה נכסי צדיקים שבתוכה יאבדו? מי …
• סנהדרין קיב ע"א · יג לא, לעולם דעיר אחרת דמפקדי בתוכה. והכא במאי עסקינן? כגון דקביל עליה …

הלכה יא בהמה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת שהיתה בתוכה הרי זו אסורה …

• סנהדרין קיב ע"א · יד אמר רב חסדא: בהמה חציה של עיר הנדחת וחציה של עיר אחרת …

הלכה יב בהמה של עיר הנדחת שנשחטה אסורה בהנאה כשור הנסקל שנשחט שער הראש בין של …

• סנהדרין קיב ע"א · טו בעי רב חסדא: בהמת עיר הנדחת מהו דתיתהני בה שחיטה לטהרה מידי …
• סנהדרין קיב ע"א · טז בעי רב יוסף: שער נשים צדקניות מהו? אמר רבא: הא דרשעיות אסור? …
• סנהדרין קיב ע"א · יז אלא אמר רבא: בפיאה נכרית, היכי דמי? אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא. …

הלכה יג פירות המחוברין שבתוכה מותרין שנאמר תקבוץ ושרפת מי שאינו מחוסר אלא קבוץ ושריפה יצאו …

• סנהדרין מז ע"א · טז אמר רב יוסף: אף אנן נמי תנינא, היו בה קדשים, קדשי מזבח …
• סנהדרין קיא ע"ב · יא שנאמר ״ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה׳ אלהיך״, שללה, …
• סנהדרין קיב ע"א · טו בעי רב חסדא: בהמת עיר הנדחת מהו דתיתהני בה שחיטה לטהרה מידי …
• סנהדרין קיב ע"א · טז בעי רב יוסף: שער נשים צדקניות מהו? אמר רבא: הא דרשעיות אסור? …
• סנהדרין קיב ע"א · יז אלא אמר רבא: בפיאה נכרית, היכי דמי? אי דמחובר בגופה, כגופה דמיא. …
• סנהדרין קיב ע"ב · א וההקדשות שבה יפדו כו׳. תנו רבנן: היו בה קדשי קדשים, קדשי מזבח …
• סנהדרין קיב ע"ב · ג רבי יוחנן אמר: ״זבח רשעים תועבה״. ריש לקיש אמר: ממון בעלים הוא. …
• סנהדרין קיב ע"ב · ז רבי שמעון אומר: ״בהמתה״ – ולא בהמת בכור ומעשר. במאי עסקינן? אילימא …
• סנהדרין קיב ע"ב · יא מתיב רב יוסף: מעשר שני וכתבי הקדש יגנזו. והא מעשר שני ביד …
• סנהדרין קיג ע"א · ז תנו רבנן: היו בה אילנות תלושין – אסורין, מחוברין – מותרין. של …
• תמורה ח ע"א · ט מיתיבי: רבי שמעון אומר: ״בהמתה״ — פרט לבהמת בכור ומעשר שבה, ״שללה״ …

הלכה א המסית אחד מישראל בין איש בין אשה הרי זה נסקל אף על פי שלא …

• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סז ע"א · ב מתני׳ המסית – זה הדיוט, והמסית את ההדיוט. אמר: יש יראה במקום …
• סנהדרין סז ע"א · ח מתניתין מני? רבי שמעון היא, דתניא: נביא שהדיח – בסקילה. רבי שמעון …
• סנהדרין פד ע"ב · א מתני׳ אלו הן הנחנקין – המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן …

הלכה ב המסית את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואינו נקרא מסית היה זה שהדיח …

• סנהדרין נ ע"א · ד אמרת: איזה כח מרובה, כח המדיח או כח הנידח? הוי אומר: כח …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סז ע"א · ד אמר לשנים: הן עדיו, ומביאין אותו לבית דין וסוקלין אותו. אמר לאחד: …
• סנהדרין סז ע"א · ה אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם, מכמינין לו עדים אחורי הגדר. …
• סנהדרין סז ע"א · ח מתניתין מני? רבי שמעון היא, דתניא: נביא שהדיח – בסקילה. רבי שמעון …

הלכה ג ואין המסיח צריך התראה אמר לאחד הוא אומר יש לי חברים רוצים בכך ומערים …

• סנהדרין סז ע"א · ג כל חייבי מיתות שבתורה, אין מכמינין עליהם, חוץ מזו.
• סנהדרין סז ע"א · ה אם היה ערום ואינו יכול לדבר בפניהם, מכמינין לו עדים אחורי הגדר. …

הלכה ה המסית אחרים לעבדו ואמר להם "עבדוני!". אם עבדוהו-- נסקל; ואם לא עבדוהו, אע"פ שקיבלו …

• סנהדרין סא ע"א · יד רב יוסף אמר: תנאי שקלת מעלמא? תנאי היא, דתניא: האומר ״בואו ועבדוני״ …
• סנהדרין סא ע"א · טו היכא דפלחו כולי עלמא – לא פליגי, דכתיב: ״לא תעשה לך פסל״. …
• סנהדרין סא ע"ב · ג אמר רב יוסף: מנא אמינא לה? דכתיב ״לא תאבה לו ולא תשמע …

הלכה ו נביא המתנבא בשם עבודת כוכבים כיצד זה האומר אמרה לי עבודת כוכבים פלונית או …

• סנהדרין פד ע"ב · א מתני׳ אלו הן הנחנקין – המכה אביו ואמו, וגונב נפש מישראל, וזקן …
• סנהדרין פט ע"א · ט המתנבא בשם עבודה זרה, ואומר: ״כך אמרה עבודה זרה״, אפילו כוון את …

הלכה ח אחד המתנבא מה שלא שמע במראה הנבואה או מי ששמע דברי נביא חבירו ואמר …

• סנהדרין פט ע"א · ז מתני׳ נביא השקר המתנבא מה שלא שמע, ומה שלא נאמר לו – …

הלכה י הנודר בשם עבודת כוכבים והנשבע בה לוקה שנאמר ושם אלהים אחרים לא תזכירו אחד …

• סנהדרין ס ע"ב · ב אבל המגפף, והמנשק, והמכבד, והמרבץ, והמרחץ, והסך, והמלביש, והמנעיל – עובר בלא …
• סנהדרין סג ע"א · כו אלא, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר: על כולן אינו לוקה, חוץ …

הלכה יא לא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד עבודת כוכבים פלונית וכיוצא בה וכל עבודת …

• סנהדרין סג ע"א · כו אלא, כי אתא רבין אמר רבי אלעזר: על כולן אינו לוקה, חוץ …
• סנהדרין סג ע"ב · ה דתניא: ״ושם אלהים אחרים לא תזכירו״ – שלא יאמר אדם לחבירו ״שמור …
• סנהדרין סג ע"ב · ט כי אתא עולא, בת בקלנבו. אמר ליה רבא: והיכא בת מר? אמר …

הלכה א העושה אוב או ידעוני ברצונו בזדון חייב כרת ואם היו שם עדים והתראה נסקל …

• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סה ע"א · א מתני׳ בעל אוב – זה פיתום המדבר משחיו, וידעוני – זה המדבר …
• סנהדרין סה ע"א · יז אלא אמר עולא: במקטר לשד.
• סנהדרין סה ע"א · יח אמר ליה רבא: מקטר לשד – עובד עבודה זרה הוא! אלא, אמר …
• סנהדרין סה ע"ב · ו תנו רבנן: בעל אוב – זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו. …
• סנהדרין סה ע"ב · ט תנו רבנן: בעל אוב – אחד המעלה בזכורו, ואחד הנשאל בגולגולת. מה …

הלכה ב כיצד מעשה הידעוני מניח עצם עוף ששמו ידוע בפיו ומקטיר ועושה מעשים אחרים עד …

• סנהדרין סה ע"א · א מתני׳ בעל אוב – זה פיתום המדבר משחיו, וידעוני – זה המדבר …
• סנהדרין סה ע"א · ג רבי יוחנן אמר: הואיל ושניהן בלאו אחד נאמרו.
• סנהדרין סה ע"ב · ו תנו רבנן: בעל אוב – זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו. …

הלכה ג הנותן מזרעו למולך ברצונו ובזדון חייב כרת בשוגג מביא חטאת קבועה ואם עשה בעדים …

• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סד ע"א · יח גמ׳ קתני עבודה זרה, וקתני מולך. אמר רבי אבין: תנן כמאן דאמר …
• סנהדרין סד ע"ב · י רבא אמר: כמשוורתא דפוריא.

הלכה ד אינו חייב כרת או סקילה עד שימסור בנו למולך ויעבירו ברגליו באש דרך העברה …

• סנהדרין סד ע"א · יז מתני׳ הנותן מזרעו למולך, אינו חייב עד שימסור למולך ויעביר באש. מסר …
• סנהדרין סד ע"ב · ד אמר רב אחא בריה דרבא: העביר כל זרעו – פטור, שנאמר ״מזרעך״ …
• סנהדרין סד ע"ב · ט אמר רב יהודה: אינו חייב עד שיעבירנו דרך העברה. היכי דמי? אמר …

הלכה ה אחד זרע כשר ואחד זרע פסול אחד בניו ובנותיו בניהם ובני בניהם על כל …

• סנהדרין סד ע"ב · ה בעי רב אשי: העבירו סומא, מהו? ישן, מהו? בן בנו ובן בתו, …
• סנהדרין סד ע"ב · ו תפשוט מיהא חדא, דתניא: ״כי מזרעו נתן למלך״ – מה תלמוד לומר? …
• סנהדרין סד ע"ב · ח דרשה אחרינא הוא: ״זרעו״ – אין לי אלא זרע כשר, זרע פסול …
• סנהדרין סד ע"ב · יב ואינו חייב אלא על יוצאי יריכו. הא כיצד? בנו ובתו – חייב, …

הלכה ו מצבה שאסרה תורה היא בנין שהכל מתקבצין אצלה ואפילו לעבוד את ה' שכן היה …

• מגילה כב ע"ב · יא רצפה של אבנים היתה, ותניא: ״ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה״. …
• שבועות טז ע"ב · ט תנו רבנן: קידה – על אפים, וכן הוא אומר: ״ותקד בת שבע …

הלכה ז במה דברים אמורים בשאר (הארצות) אבל במקדש מותר להשתחות על האבנים שנאמר בארצכם בארצכם …

• מגילה כב ע"ב · יא רצפה של אבנים היתה, ותניא: ״ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה״. …
• מגילה כב ע"ב · יג וליזיל לגבי ציבורא ולינפול על אפיה! לא בעי (ל)מיטרח ציבורא. ואיבעית אימא: …

הלכה א מצות עשה היא לאבד עבודת כוכבים ומשמשיה וכל הנעשה בשבילה שנאמר אבד תאבדון את …

• קידושין לז ע"א · ו אחר שריבה הכתוב ומיעט – צא ולמד ממה שאמור בענין: ״אבד תאבדון …

הלכה ב עבודת כוכבים ומשמשיה ותקרובת שלה וכל הנעשה בשבילה אסור בהנאה שנאמר ולא תביא תועבה …

• מכות כב ע"א · ט מתקיף לה רב אשי: וליחשוב נמי החורש בעצי אשירה, ואזהרתיה מהכא: ״ולא …

הלכה ג בהמה שהקריבוה כולה לעבודת כוכבים אסורה בהנאה אפילו פרשה ועצמותיה וקרניה וטלפיה ועורה הכל …

• קידושין נח ע"א · ז מכרן וקידש בדמיהן – מקודשת. מנלן? מדגלי רחמנא בעבודה זרה: ״והיית חרם …
• עבודה זרה כט ע"ב · א מתני׳ אלו דברים של גוים אסורין, ואיסורן איסור הנאה: היין, והחומץ של …

הלכה ד מה בין עבודת כוכבים של עובד כוכבים לעבודת כוכבים של ישראל עבודת כוכבים של …

• עבודה זרה יט ע"ב · יא הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודה זרה. אמר רבי אלעזר אמר רבי …
• עבודה זרה יט ע"ב · יב אמר רבי ירמיה: לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה. הניחא למאן דאמר: …
• עבודה זרה נא ע"ב · יז מתני׳ עבודה זרה שהיה לה גינה או מרחץ — נהנין מהן שלא …
• עבודה זרה נב ע"א · טז בעי רב המנונא: ריתך כלי לעבודה זרה, מהו? עבודה זרה דמאן? אילימא …
• חולין ח ע"ב · ב חדשה, בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא, משמשי עבודה זרה הן, ומשמשי …

הלכה ה העושה עבודת כוכבים לאחרים אע"פשהוא לוקה שכרו מותר ואפילו עשאה לעובד כוכבים שהיא אסורה …

• קידושין יז ע"ב · טו דתנן: גר ונכרי שירשו את אביהם נכרי, גר יכול לומר לנכרי טול …
• עבודה זרה יט ע"ב · יב אמר רבי ירמיה: לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה. הניחא למאן דאמר: …
• עבודה זרה נג ע"א · יג מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהן עבודה זרה, אם עד שלא …
• עבודה זרה סד ע"א · יג וכי רוצה בקיומו כהאי גוונא מי אסיר? והתנן: גר וגוי שירשו אביהן …
• עבודה זרה עא ע"ב · ט מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן הגוים ומצא בהן עבודה זרה, אם עד שלא …
• בכורות יג ע"ב · ז מיתיבי: הלוקח גרוטאות מן הגוים, ומצא בהן עבודה זרה — אם עד …

הלכה ו צורות שעשאום עובדי כוכבים לנוי מותרין בהנאה וצורות שעשאום לעבודת כוכבים אסורין כיצד כל …

• עבודה זרה מ ע"ב · יב מתני׳ כל הצלמים אסורין, מפני שהן נעבדין פעם אחת בשנה, דברי רבי …
• עבודה זרה מ ע"ב · יד אמר רב יהודה אמר שמואל: באנדרטי של מלכים שנינו. אמר רבה בר …
• עבודה זרה מא ע"א · א אמר רבה: מחלוקת בשל כפרים, אבל בשל כרכים — דברי הכל מותרין, …
• עבודה זרה מא ע"א · ה תנא, הוסיפו עליהן: סייף, עטרה, וטבעת.

הלכה ז צלמי עבודת כוכבים הנמצאים מושלכים בשוקים או בתוך הגרוטאות הרי אלו מותרין ואין צריך …

• עבודה זרה מא ע"א · י מתני׳ המוצא שברי צלמים, הרי אלו מותרין. מצא תבנית יד או תבנית …
• עבודה זרה מא ע"א · יא גמ׳ אמר שמואל: אפילו שברי עבודה זרה. והאנן תנן: שברי צלמים!
• עבודה זרה מא ע"ב · א והא שברים נינהו! תרגמה שמואל: בעומדין על בסיסן.

הלכה ח המוצא כלים ועליהן צורת חמה ולבנה ודרקון אם היו כלי כסף וזהב או בגדי …

• עבודה זרה מב ע"ב · יא מתני׳ המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת דרקון — יוליכם …
• עבודה זרה מב ע"ב · טז אלא פשיטא במוצא, וכדתנן: המוצא כלים ועליהם צורת חמה, צורת לבנה, צורת …
• עבודה זרה מג ע"ב · יז אמר רב: מכובדין — למעלה מן המים, מבוזין — למטה מן המים. …

הלכה ט עבודת כוכבים ומשמשיה וכל התקרובת שלה אוסרים בכל שהן כיצד עבודת כוכבים שנתערבה בצורות …

• עבודה זרה עד ע"א · א מתני׳ אלו אסורין, ואוסרין בכל שהו: יין נסך, ועבודה זרה, ועורות לבובין,
• תמורה כח ע"א · י ובחולין נמי תנינא: ואלו אסורין ואוסרין בכל שהן — יין נסך, ועבודה …

הלכה י עבודת כוכבים או אשרה שנשרפה אפרה אסור בהנאה וגחלת של עבודת כוכבים אסורה והשלהבת …

• פסחים כז ע"ב · ו וכל היכא דמעל המסיק נפקי לחולין? והא תניא: כל הנשרפין — אפרן …
• ביצה לט ע"א · ה גמ׳ תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בגחלת: הגחלת כרגלי הבעלים, ושלהבת בכל …
• זבחים עד ע"א · ג אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: טבעת של עבודה …
• זבחים עד ע"א · ו והא אמר רבי אלעזר: לא התיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, אבל …
• זבחים עד ע"א · ח מאי שנא אחת מארבעים דלא – דאמרינן איסורא ברובא איתיה; אחת מששים …
• זבחים עד ע"א · י מיתיבי: ספק עבודה זרה אסורה, וספק ספיקה מותרת. כיצד? כוס של עבודה …

הלכה יא האשרה בין שהיתה נעבדת בין שהיתה עבודת כוכבים ומונחת תחתיה אסור לישב בצל קומתה …

• עבודה זרה מח ע"ב · א מתני׳ לא ישב בצילה, ואם ישב — טהור, ולא יעבור תחתיה, ואם …
• עבודה זרה מח ע"ב · ד איכא דמתני לה אסיפא, ואם ישב טהור. פשיטא? אמר רבה בר בר …
• עבודה זרה מח ע"ב · ח ולא פליגי, הא דאיכא דירכא אחרינא, הא דליכא דירכא אחרינא.
• עבודה זרה מח ע"ב · י לעולם, דליכא דירכא אחרינא, ואדם חשוב שאני.

הלכה יב אפרוחים שקננו בה ואין צריכין לאמן מותרין והאפרוחים והביצים שצריכין לאמן אסורין שהרי האשרה …

• פסחים כו ע"ב · י והא תניא: בין חדש ובין ישן יוצן! לא קשיא: הא — רבי, …
• פסחים כו ע"ב · יא אימור דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת. זה וזה גורם …
• פסחים כז ע"א · ד אפה בו את הפת — אסורין בהנאה. נתערבה באחרות ואחרות באחרות — …
• עבודה זרה מב ע"ב · ג איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: קן שבראש האילן של הקדש …
• עבודה זרה מב ע"ב · ה הכא במאי עסקינן? כגון דאייתי עצים מעלמא, וקינתה בהן.
• עבודה זרה מב ע"ב · י אמר ליה רבי יעקב לרבי ירמיה בר תחליפא: אסברה לך, באפרוחין — …
• מעילה יג ע"ב · י מתני׳ הקן שבראש האילן של הקדש – לא נהנין ולא מועלין. שבאשירה …
• מעילה יד ע"א · ט אמר ליה: רבי יעקב לרבי ירמיה אפרוחים כאן וכאן – מותרין. ביצים, …

הלכה יג נטל ממנה עצים אסורים בהנאה הסיק בהן את התנור יוצן ואחר כך יסיק בעצים …

• עבודה זרה מט ע"ב · א מתני׳ נטל ממנה עצים — אסורין בהנאה. הסיק בהן את התנור, אם …
• עבודה זרה מט ע"ב · ג נטל הימנה כרכור — אסור בהנאה. ארג בו את הבגד — אסור …

הלכה יד נטל ממנה כרכר וארג בו את הבגד אסור בהנאה נתערב בבגדים אחרים יוליך דמי …

• סנהדרין פ ע"ב · א אלא למאן דאמר: זה וזה גורם – מותר, מאי איכא למימר?
• עבודה זרה מט ע"א · ב וכי תימא, שני ליה לרבי יוסי בין שאר איסורין לעבודה זרה, ומי …
• עבודה זרה מט ע"א · ו רבי אליעזר אומר: אחר האחרון אני בא, וחכמים אומרים: בין שנפל איסור …
• עבודה זרה מט ע"א · טז רבי יוסי לדבריהם דרבנן אמר להו: לדידי, זה וזה גורם מותר,
• עבודה זרה מט ע"ב · ג נטל הימנה כרכור — אסור בהנאה. ארג בו את הבגד — אסור …
• תמורה יב ע"א · יג דתנן: שאור של חולין ושל תרומה שנפלו לתוך העיסה, ולא בזה כדי …

הלכה טו בשר או יין או פירות שהכינום להקריבם לעבודת כוכבים לא נאסרו בהנאה אף על …

• עבודה זרה כט ע"ב · יא זבח גופיה מנלן? דכתיב: ״ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים״, מה מת …
• עבודה זרה מד ע"ב · יד רבה בר עולא אמר: גנובתה מהכא, דקאמר ליה, אין אומרין: נעשה מרחץ …
• עבודה זרה נא ע"ב · טו אמר רב אסי בר חייא: כל שהוא לפנים מן הקלקלין, אפילו מים …
• עבודה זרה נא ע"ב · טז למאי? אילימא דאפילו פנים כחוץ דמי ושרי — השתא פעורי מפערין קמיה, …

הלכה טז המוצא כסות וכלים ומעות בראש עבודת כוכבים אם מצאן דרך בזיון הרי אלו מותרין …

• עבודה זרה מט ע"ב · יח מתני׳ רבי ישמעאל אומר: שלש אבנים זו בצד זו בצד מרקוליס — …
• עבודה זרה נא ע"ב · ט מתני׳ מצא בראשו מעות, כסות או כלים — הרי אלו מותרין. פרכילי …
• עבודה זרה נא ע"ב · יא ״עמהם״ דומיא ד״עליהם״, מה ״עליהם״ — דבר של נוי אסור, שאינו של …
• עבודה זרה נא ע"ב · יג מעות, דבר של נוי הוא! אמרי דבי רבי ינאי: בכיס קשור ותלוי …
• עבודה זרה נא ע"ב · יד כסות, דבר של נוי הוא! אמרי דבי רבי ינאי: בכסות מקופלת ומונחת …
• עבודה זרה נא ע"ב · טו אמר רב אסי בר חייא: כל שהוא לפנים מן הקלקלין, אפילו מים …
• עבודה זרה נא ע"ב · טז למאי? אילימא דאפילו פנים כחוץ דמי ושרי — השתא פעורי מפערין קמיה, …

הלכה יז עבודת כוכבים שהיה לה מרחץ או גינה נהנים בהם שלא בטובה ואין נהנים בהם …

• עבודה זרה נא ע"ב · יז מתני׳ עבודה זרה שהיה לה גינה או מרחץ — נהנין מהן שלא …
• עבודה זרה נא ע"ב · יט איכא דמתני לה אסיפא — היה שלה ושל אחרים, נהנין מהן בטובה …

הלכה יח מרחץ שיש בה עבודת כוכבים מותר לרחוץ בה מפני שהיא נעשית שם לנוי ולא …

• עבודה זרה מד ע"ב · ג דבר אחר: אם נותנים לך ממון הרבה, אי אתה נכנס לעבודה זרה …
• עבודה זרה מד ע"ב · ט ואני אומר: אינה גנובה, זו עבודתה בכך, וזו אין עבודתה בכך.

הלכה יט סכין של עבודת כוכבים ששחט בה הרי זה מותר מפני שהוא מקלקל ואם היתה …

• חולין ח ע"א · י אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: סכין של עבודה זרה מותר …
• חולין ח ע"א · יא אמר רבא: פעמים שהשוחט אסור – במסוכנת, ומחתך מותר – באטמי דקיימן …

הלכה א כל שאין בו תפיסת יד אדם ולא עשהו אדם אף על פי שנעבד הרי …

• סנהדרין מז ע"ב · ח מה עבודה זרה במחובר לא מיתסרא, דכתיב: ״אשר אתם ירשים אתם את …
• עבודה זרה מד ע"א · ז אמרו לו: משם ראיה? הרי הוא אומר ״ויאמר ה׳ אל משה עשה …
• עבודה זרה מה ע"א · א מתני׳ הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות — הן מותרין, ומה שעליהן …
• עבודה זרה מה ע"א · ג ומפני מה אשירה אסורה? מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, וכל שיש …
• עבודה זרה נד ע"א · ט אלא אמר רב אדא בר אהבה: כגון שניסך לה יין בין קרניה, …
• עבודה זרה נד ע"א · י אמר להו רב נחמן: פוקו ואמרו ליה לעולא, כבר תרגמה רב הונא …
• עבודה זרה נד ע"ב · ג כי אתא רב דימי, אמר רבי יוחנן: אף על פי שאמרו המשתחוה …
• עבודה זרה נד ע"ב · ד כי אתא רבין אמר: פליגו בה רבי ישמעאל בר רבי יוסי ורבנן, …
• חולין טז ע"א · ו אמר רבא: פשיטא לי, תלוש ולבסוף חברו לענין עבודה זרה הוי תלוש, …
• חולין מ ע"א · ד אמר רב הונא: היתה בהמת חבירו רבוצה לפני עבודה זרה, כיון ששחט …
• חולין מ ע"א · ה איתיביה רב נחמן לרב הונא: השוחט חטאת בשבת בחוץ לעבודה זרה – …
• חולין מא ע"א · ה ורב נחמן ורב עמרם ורב יצחק אמרי: אפילו למאן דאמר אדם אוסר …
• תמורה כח ע"א · ב איזהו מוקצה? המוקצה לעבודה זרה, הוא אסור ומה שעליו מותר. ואיזהו הנעבד? …

הלכה ב מים שעקרן הגל והשתחוה להן לא אסרן נטלן בידו והשתחוה להן אסרן אבני הר …

• עבודה זרה מו ע"א · ז איתמר: אבני הר שנדלדלו — בני רבי חייא ורבי יוחנן, חד אמר: …
• עבודה זרה מו ע"א · י וחזר הדין, לא ראי זה כראי זה, ולא ראי זה כראי זה, …
• עבודה זרה נח ע"ב · ח אתא לקמיה דרבי יוחנן, אמר ליה: אדמקטורך עלך זיל הדר בצר, לאו …
• חולין מ ע"ב · ט (נע״ץ – סימן.) רב נחמן, ורב עמרם, ורב יצחק אמרי: אין אדם …

הלכה ג ישראל שזקף לבינה להשתחות לה ולא השתחוה לה ובא עובד כוכבים והשתחוה לה אסרה …

• עירובין פ ע"א · ב ושמואל אמר: כגון דאמרי ״הני תמרי לשיכרא דבי נצרפי דשתו ליה ביום …
• עבודה זרה מה ע"א · א מתני׳ הגוים העובדים את ההרים ואת הגבעות — הן מותרין, ומה שעליהן …
• עבודה זרה מה ע"א · ג ומפני מה אשירה אסורה? מפני שיש בה תפיסת ידי אדם, וכל שיש …
• עבודה זרה מה ע"ב · א והכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו קמיפלגי, תנא קמא סבר: אילן שנטעו ולבסוף …
• עבודה זרה מה ע"ב · ו ורבנן, האי ״ואשריהם תשרפון באש״ מאי עבדי ליה? מיבעי ליה לאילן שנטעו …
• עבודה זרה מו ע"א · כ כי הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: ישראל שזקף לבינה להשתחוות לה, …
• עבודה זרה מח ע"א · א מתני׳ שלש אשרות הן — אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה, הרי …
• עבודה זרה מח ע"א · ד אלא כי איתמר דרבי ינאי, לענין ביטול איתמר, דאף על גב דהבריך …
• עבודה זרה מח ע"א · ה אמר שמואל: המשתחוה לאילן, (תוספתיה) [תוספתו] אסורה. מתיב רבי אלעזר: גידעו ופיסלו …
• עבודה זרה מח ע"א · יג מתני׳ איזו אשרה? כל שיש תחתיה עבודה זרה. רבי שמעון אומר: כל …
• עבודה זרה מח ע"א · טו איזו היא אשרה סתם? אמר רב: כל שכומרים יושבין תחתיה ואין טועמין …

הלכה ד אילן שמעמידין תחתיו עבודת כוכבים כל זמן שהיא תחתיו אסור בהנאה נטלה מתחתיו הרי …

• עבודה זרה מז ע"ב · ט מתני׳ שלשה בתים הן — בית שבנאו מתחלה לעבודה זרה, הרי זה …
• עבודה זרה מז ע"ב · י גמ׳ אמר רב: המשתחוה לבית — אסרו. אלמא קסבר תלוש ולבסוף חברו …
• עבודה זרה מז ע"ב · יא בנאו — אף על פי שלא השתחוה לו, השתחוה — אף על …
• עבודה זרה מז ע"ב · יג מתני׳ שלש אבנים הן — אבן שחצבה מתחלה לבימוס — הרי זו …
• עבודה זרה מז ע"ב · יז אלא כי אתמר דרבי אמי — לענין ביטול אתמר, ואף על גב …
• עבודה זרה מח ע"א · א מתני׳ שלש אשרות הן — אילן שנטעו מתחלה לשם עבודה זרה, הרי …
• עבודה זרה מח ע"א · ד אלא כי איתמר דרבי ינאי, לענין ביטול איתמר, דאף על גב דהבריך …
• חולין טז ע"א · ו אמר רבא: פשיטא לי, תלוש ולבסוף חברו לענין עבודה זרה הוי תלוש, …
• מעילה כ ע"א · ו וכיון דבני לה, מיהת מעל. לימא מסייע ליה לרב, דאמר רב: המשתחוה …

הלכה ה אבן שהעמיד עליה עבודת כוכבים הרי זו אסורה כל זמן שהיא עליה סלקה האבן …

• שבת פב ע"א · יג גמ׳ תנן התם: מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה ונפל, אסור לבנותו. …
• עבודה זרה מז ע"א · כא מתני׳ מי שהיה ביתו סמוך לעבודה זרה, ונפל — אסור לבנותו. כיצד …
• עבודה זרה מז ע"ב · ח אי נמי, דגדיר ליה בהיזמי והיגי.
• עבודה זרה מז ע"ב · יג מתני׳ שלש אבנים הן — אבן שחצבה מתחלה לבימוס — הרי זו …

הלכה ו כיצד מאבד עבודת כוכבים ושאר דברים האסורים בגללה כגון משמשיה ותקרובת שלה שוחק וזורה …

• פסחים כח ע"א · ו וחכמים אומרים מפרר וזורה וכו׳. איבעיא להו, היכי קאמר: מפרר וזורה לרוח, …
• פסחים כח ע"א · ז אמר רבה: מסתברא עבודה זרה דלים המלח קא אזלא — לא בעי …
• עבודה זרה מב ע"א · יז איתיביה: רבי יוסי אומר: שוחק וזורה לרוח או מטיל לים. אמרו לו: …
• עבודה זרה מג ע"ב · יט מתני׳ רבי יוסי אומר: שוחק וזורה לרוח, או מטיל לים. אמרו לו: …

הלכה ז דבר שאין בו תפיסת יד אדם שנעבד כגון הרים ובהמה ואילן אף על פי …

• עבודה זרה מה ע"א · ה גמ׳ ורבי יוסי הגלילי היינו תנא קמא! אמר רמי בר חמא אמר …

הלכה ח עבודת כוכבים של עובדי כוכבים שבטלוה קודם שתבא לידי ישראל הרי זו מותרת בהנאה …

• עבודה זרה נג ע"ב · ה אם עתידין לחזור כמלחמת יהושע — אינה בטילה. מידי מלחמת יהושע מיהדר …
• עבודה זרה סד ע"ב · ד מיתיבי: ישראל שמצא עבודה זרה בשוק, עד שלא באתה לידו — אומר …

הלכה ט עבודת כוכבים של ישראל אינה בטלה לעולם אפילו היה לעובד כוכבים בה שותפות אין …

• עבודה זרה מב ע"א · ט איתיביה: גוי מבטל עבודה זרה שלו ושל חברו, וישראל אינו מבטל עבודה …
• עבודה זרה מב ע"א · יב ורבא אמר: לעולם כי פחסה ישראל נמי בטלה, אלא גזרה דלמא מגבה …
• עבודה זרה מג ע"א · ח שמע מינה תלת: שמע מינה גוי מבטל עבודה זרה שלו ושל חבירו, …
• עבודה זרה נ ע"א · י מאי טעמא דמאן דפריש? סבר לה כי הא דאמר רב גידל אמר …
• עבודה זרה נב ע"ב · יד מתני׳ נכרי מבטל עבודה זרה שלו, ושל חבירו, וישראל אין מבטל עבודה …
• עבודה זרה נג ע"א · ב איכא דמתני לה אברייתא, רבי שמעון בן מנסיא אומר: עבודה זרה של …
• עבודה זרה סד ע"ב · ג אמר להו רב נחמן: מסתברא, דפלח — מבטיל, דלא פלח — לא …

הלכה י כיצד מבטלה קטע ראש חוטמה ראש אזנה ראש אצבעה פחסה בפניה אף על פי …

• עבודה זרה מב ע"א · י אמר אביי: שפחסה. וכי פחסה מאי הוי? והא תנן: פחסה אף על …
• עבודה זרה נג ע"א · ג מתני׳ כיצד מבטלה? קטע ראש אזנה, ראש חוטמה, ראש אצבעה, פחסה — …
• עבודה זרה נג ע"א · ד גמ׳ כי לא חיסרה, במאי ביטלה? אמר רב זירא: שפחסה בפניה.
• עבודה זרה נג ע"א · ז מכרה או משכנה, רבי אומר: ביטל וכו׳. זעירי אמר רבי יוחנן, ורבי …
• עבודה זרה נג ע"א · טז תנו רבנן: לוה עליה, או שנפלה עליה מפולת, או שגנבוה ליסטין, או …

הלכה יא עבודת כוכבים שהניחוה עובדיה בשעת שלום מותרת בהנאה שהרי בטלוה בשעת מלחמה אסורה מפני …

• עבודה זרה מא ע"ב · ב אתמר: עבודה זרה שנשתברה מאיליה, רבי יוחנן אמר: אסורה, רבי שמעון בן …
• עבודה זרה מט ע"ב · יב איתמר: עבודה זרה שנשתברה, רב אמר: צריך לבטל כל קיסם וקיסם, ושמואל …
• עבודה זרה מט ע"ב · טז ואי בעית אימא: דכולי עלמא שברי שברים מותרין, והכא בעבודה זרה של …
• עבודה זרה נג ע"ב · יב מתני׳ עבודה זרה שהניחוה עובדיה — בשעת שלום מותרת, בשעת מלחמה אסורה. …
• מעילה יד ע"א · א גמ׳ איתמר, עבודה זרה שנשתברה מאליה. רבי יוחנן אמר: אסורה. וריש לקיש …

הלכה יב מזבח עבודת כוכבים שנפגם עדין הוא אסור בהנאה עד שינתץ רובו ביד עובד כוכבים …

• עבודה זרה מב ע"א · יג איתיביה: גוי שהביא אבנים מן המרקוליס, וחיפה בהן דרכים וטרטיאות — מותרות, …
• עבודה זרה מב ע"א · טו איתיביה: גוי ששיפה עבודה זרה לצרכו — היא ושיפוייה מותרין, לצרכה — …
• עבודה זרה מט ע"ב · ט מתני׳ כיצד מבטלה? קירסם וזירד, נטל ממנה מקל או שרביט, אפילו עלה …
• עבודה זרה מט ע"ב · י גמ׳ אותן שפאין — מה תהא עליהן? פליגי בה רב הונא ורבי …
• עבודה זרה נג ע"ב · יז אמר ליה: מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ומלינן עיינין? הא רבי …
• עבודה זרה נג ע"ב · יח תניא כוותיה דרבי יוחנן וריש לקיש: בימוס שנפגם — מותר, מזבח שנפגם …

הלכה א שלשה ימים לפני חגם של עובדי כוכבים אסור ליקח מהם ולמכור להם דבר המתקיים …

• מועד קטן ט ע"ב · טו רבי יהודה אומר: נפרעין מהן מפני שמצר. אמרו לו: אף על פי …
• בבא קמא קב ע"א · יא רבי יהושע בן קרחה מאי היא? דתניא, רבי יהושע בן קרחה אומר: …
• עבודה זרה ב ע"א · א מתני׳ לפני אידיהן של גוים שלשה ימים — אסור לשאת ולתת עמהם, …
• עבודה זרה ו ע"א · יג וכי תימא, האי דקתני ״לפני אידיהן״ — למעוטי לאחר אידיהן, ליתני: אידם …
• עבודה זרה ו ע"ב · ג איבעיא להו: נשא ונתן — מאי? רבי יוחנן אמר: נשא ונתן — …
• עבודה זרה ו ע"ב · ה תניא כוותיה דריש לקיש: כשאמרו ״אסור לשאת ולתת עמהם״ — לא אסרו …
• עבודה זרה ו ע"ב · יז יתיב רב יוסף אחוריה דרבי אבא, ויתיב רבי אבא קמיה דרב הונא, …
• עבודה זרה ז ע"ב · ו ואיבעית אימא: דשמואל איכא בינייהו, דאמר שמואל: בגולה אין אסור אלא יום …

הלכה ב ואסור לשלוח דורון לכותי ביום אידו אא"כ נודע לו שאינו מודה בעבודת כוכבים ואינו …

• עבודה זרה ו ע"ב · ו ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה לרבי יהודה נשיאה ביום אידו, הוה …
• עבודה זרה סה ע"א · א לאבידרנא ביום אידם, אמר: ידענא ביה דלא פלח לעבודה זרה. אמר ליה …

הלכה ג היה אידן של אותן עכו"ם ימים הרבה שלשה או ארבעה או עשרה כל אותן …

• עבודה זרה ו ע"א · יא ואי סלקא דעתך הן ואידיהן, עשרה הוו! תנא כוליה קלנדא חד יומא …

הלכה ד כנענים עובדי כו"ם הם ויום ראשון הוא יום אידם לפיכך אסור לתת ולשאת עמהם …

• עבודה זרה ו ע"א · יג וכי תימא, האי דקתני ״לפני אידיהן״ — למעוטי לאחר אידיהן, ליתני: אידם …

הלכה ה יום שמתכנסין בו עובדי כוכבים להעמיד להן מלך ומקריבין ומקלסים לאלהיהם יום חגם הוא …

• עבודה זרה ח ע"א · ה מתני׳ ואלו אידיהן של גוים — קלנדא, וסטרנורא, וקרטיסים, ויום גנוסיא של …
• עבודה זרה ח ע"א · יב אמר רב מתנה: רומי שעשתה קלנדא, וכל העיירות הסמוכות לה משתעבדות לה, …
• עבודה זרה י ע"א · ט ויום גינוסיא של מלכיהם וכו׳. מאי ״ויום גינוסיא של מלכיהם״? אמר רב …

הלכה ו דברים שהן מיוחדין למין ממיני עבודת כוכבים שבאותו מקום אסור למכור לעובדי אותה עבודת …

• עבודה זרה יג ע"ב · יא מתני׳ אלו דברים אסורים למכור לגוי: אצטרובלין, ובנות שוח, ופטוטרות, ולבונה, ותרנגול …
• עבודה זרה יג ע"ב · יב ושאר כל הדברים, סתמן מותר, ופירושן אסור. רבי מאיר אומר: אף דקל …

הלכה ז היו מעורבין דברים המיוחדין עם דברים שאין מיוחדין כגון לבונה זכה בכלל לבונה שחורה …

• נדרים סב ע"ב · ד רב אשי הוה ליה ההוא אבא, זבניה לבי נורא. אמר ליה רבינא …
• סנהדרין ס ע"א · יג קורעין – מנלן? דכתיב: ״ויבא אליקים בן חלקיהו [וגו׳] ושבנא הספר ויואח …
• עבודה זרה יג ע"ב · יא מתני׳ אלו דברים אסורים למכור לגוי: אצטרובלין, ובנות שוח, ופטוטרות, ולבונה, ותרנגול …
• עבודה זרה יג ע"ב · יב ושאר כל הדברים, סתמן מותר, ופירושן אסור. רבי מאיר אומר: אף דקל …
• עבודה זרה יד ע"ב · ה אם תימצי לומר האי איערומי הוא דקא מערים, ״תרנגול לבן למי, תרנגול …

הלכה ח כשם שאין מוכרין לעובד כוכבים דברים שמחזיקין בהן ידיהן לעבודת כוכבים כך אין מוכרין …

• עבודה זרה טו ע"ב · י ועוד תניא: אין מוכרין להם לא זיין ולא כלי זיין, ואין משחיזין …
• עבודה זרה טו ע"ב · יב וכי תימא: כותי לא עביד תשובה, ישראל עביד תשובה, והאמר רב נחמן …
• עבודה זרה טז ע"א · ג אמר רב אדא בר אהבה: אין מוכרין להן עששיות של ברזל, מאי …
• עבודה זרה טז ע"א · יג מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. …

הלכה ט היו ישראל שוכנים בין העובדי כוכבים וכרתו להם ברית מותר למכור כלי זיין לעבדי …

• עבודה זרה יא ע"ב · יא מתני׳ עיר שיש בה עבודה זרה — חוצה לה מותר, היה חוצה …

הלכה יא אסור לבנות עם העובדי כוכבים כיפה שמעמידים בה עבודת כוכבים ואם עבר ובנה שכרו …

• עבודה זרה טז ע"א · יג מתני׳ אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים. …
• עבודה זרה יט ע"ב · יא הגיע לכיפה מקום שמעמידין בה עבודה זרה. אמר רבי אלעזר אמר רבי …
• עבודה זרה יט ע"ב · יב אמר רבי ירמיה: לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה. הניחא למאן דאמר: …

הלכה יב עיר שיש בה עבודת כוכבים והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות המעוטרות אסור ליהנות …

• עבודה זרה יב ע"ב · ו מתני׳ עיר שיש בה עבודה זרה, והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות, …
• עבודה זרה יג ע"א · א אבל מהנה שרי. ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, קל …
• עבודה זרה יג ע"א · ד מכאן אמרו: הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה, בהמה תיעקר, פירות כסות …
• עבודה זרה יג ע"א · ז ולא פליגי? והא תניא: הולכין ליריד של גוים, ולוקחין מהם בהמה, עבדים …

הלכה יג המוכר בית לעבודת כוכבים דמיו אסורים בהנאה ויוליכם לים המלח אבל עובדי כוכבים שאנסו …

• גיטין מד ע"א · י אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא: פוק עיין במכילתיך. נפק דק ואשכח, …
• עבודה זרה יג ע"א · א אבל מהנה שרי. ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, קל …
• עבודה זרה יג ע"א · ד מכאן אמרו: הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה, בהמה תיעקר, פירות כסות …
• עבודה זרה יג ע"א · ז ולא פליגי? והא תניא: הולכין ליריד של גוים, ולוקחין מהם בהמה, עבדים …

הלכה יד וחלילין של עובדי כוכבים אסור לספוד בהן הולכין ליריד של עבודת כוכבים ולוקחין מהן …

• עירובין מז ע"א · כא אלא, מהא דתניא: הולכין ליריד של נכרים ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות, …
• מועד קטן יא ע"א · א ליריד של גוים, ולוקחים בהמה, עבדים ושפחות, בתים, שדות וכרמים, וכותב ומעלה …
• עבודה זרה יג ע"א · א אבל מהנה שרי. ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, קל …
• עבודה זרה יג ע"א · ד מכאן אמרו: הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה, בהמה תיעקר, פירות כסות …
• עבודה זרה יג ע"א · ז ולא פליגי? והא תניא: הולכין ליריד של גוים, ולוקחין מהם בהמה, עבדים …
• עבודה זרה יג ע"א · יד ולא קשיא, כאן — בלוקח מן התגר, דשקלי מיכסא מיניה; כאן — …
• עבודה זרה יג ע"ב · ו אשכחיה רבי יונה לרבי עילאי דקאי אפיתחא דצור, אמר ליה: קתני ״בהמה …
• עבודה זרה יג ע"ב · ז אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא: קתני לוקחין מהן בהמה עבדים ושפחות, …

הלכה טו עובד כוכבים שעשה לבנו או לבתו משתה אסור ליהנות מסעודתו ואפילו לאכול ולשתות הישראל …

• עבודה זרה ח ע"א · יז תניא, רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודה זרה בטהרה הן, …
• עבודה זרה ח ע"ב · א כל תלתין יומין, בין אמר ליה מחמת הלולא ובין לא אמר ליה …
• עבודה זרה ח ע"ב · ב וכי אמר ליה מחמת הלולא, עד אימת? אמר רב פפא: עד תריסר …
• עבודה זרה ח ע"ב · ג ולבתר תריסר ירחי שתא שרי? והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע …
• עבודה זרה יג ע"א · א אבל מהנה שרי. ורבי יוחנן אמר: אפילו מעוטרות בפירות נמי אסור, קל …
• עבודה זרה יג ע"א · ד מכאן אמרו: הנושא ונותן בשוק של עבודה זרה, בהמה תיעקר, פירות כסות …
• עבודה זרה יג ע"א · ז ולא פליגי? והא תניא: הולכין ליריד של גוים, ולוקחין מהם בהמה, עבדים …

הלכה טז בת ישראל לא תיניק את בנה של עובדת כוכבים מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים …

• עבודה זרה כו ע"א · ד מתני׳ בת ישראל לא תיילד את הנכרית, מפני שמילדת בן לעבודה זרה, …
• עבודה זרה כו ע"א · ו וחכמים אומרים: נכרית מילדת את בת ישראל בזמן שאחרות עומדות על גבה, …
• עבודה זרה כו ע"א · ט בת ישראל לא תניק. תנו רבנן: בת ישראל לא תניק בנה של …
• עבודה זרה כו ע"א · יב ורמינהו: יהודית מילדת ארמית בשכר, אבל לא בחנם! אמר רב יוסף: בשכר …
• עבודה זרה כו ע"א · יג סבר רב יוסף למימר: אולודי נכרית בשבתא בשכר שרי, משום איבה. אמר …
• עבודה זרה כו ע"א · יד סבר רב יוסף למימר: אונוקי בשכר שרי משום איבה. אמר ליה אביי: …

הלכה יז ההולכין לתרפות עכו"ם אסור לשאת ולתת עמהן והבאים מותרין והוא שלא יהיו קשורין זה …

• עבודה זרה כט ע"ב · ב בשר הנכנס לעבודה זרה — מותר, והיוצא — אסור, מפני שהוא כזבחי …
• עבודה זרה לג ע"א · ו והבאין מותרין. אמר רבי שמעון בן לקיש: לא שנו אלא שאין קשורין …

הלכה יח ישראל שהלך ליריד של עכו"ם בחזירה אסור לשאת ולתת עמו שמא עכו"ם מכר להן …

• עבודה זרה לב ע"ב · ז ההולכין לתרפות — אסורין לשאת ולתת עמהם. אמר שמואל: גוי ההולך לתרפות, …
• עבודה זרה לג ע"א · ב והתניא: ישראל ההולך לתרפות, בין בהליכה בין בחזרה — אסור! אמר רב …
• עבודה זרה לג ע"א · ג תנו רבנן: גוי ההולך ליריד, בין בהליכה בין בחזרה — מותר. ישראל …
• עבודה זרה סד ע"א · ט אמר להו רב נחמן: מסתברא דמי עבודה זרה ביד גוי מותרין, מדהנהו …

הלכה א אין כורתין ברית לשבעה עממין כדי שנעשה עמהן שלום ונניח אותם לעבוד עכו"ם שנאמר …

• סנהדרין נז ע"א · יז התם, היכי ליתני? ליתני ״אסור״ ו״מותר״? והתניא: גוי, ורועי בהמה דקה – …
• עבודה זרה יג ע"ב · ו אשכחיה רבי יונה לרבי עילאי דקאי אפיתחא דצור, אמר ליה: קתני ״בהמה …
• עבודה זרה כו ע"א · טז אמר ליה אביי: יכול לומר לו ״קאי ברי אאיגרא״, אי נמי ״נקיטא …
• עבודה זרה כו ע"א · יז תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן: הגוים ורועי בהמה דקה — לא …
• עבודה זרה כו ע"ב · א ולא מורידין, אבל המינין והמסורות והמשומדים — מורידין ולא מעלין.

הלכה ג אין מוכרין להם בתים ושדות בארץ ישראל ובסוריא מוכרין להם בתים אבל לא שדות …

• עבודה זרה כא ע"א · א משכירין להם בתים אבל לא שדות, ובחוצה לארץ מוכרין להם בתים ומשכירין …
• עבודה זרה כא ע"א · יב אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי. אמר רב יוסף: ובלבד …
• עבודה זרה כא ע"א · יג ולחוש דלמא אזיל האי ישראל ומזבין לחד גוי, ואזיל האיך ומזבין לה …

הלכה ד אף במקום שהתירו להשכיר לא לבית דירה התירו מפני שהוא מכניס לתוכה עבודת כוכבים …

• פסחים ו ע"א · ט למימרא דשכירות קניא?! והתנן: אף במקום שאמרו להשכיר — לא לבית דירה …
• פסחים כא ע"ב · ח רבי יהודה אומר, דברים ככתבן: לגר בנתינה ולגוי במכירה. מאי טעמא דרבי …
• בבא קמא מא ע"א · כב עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה – לגר בנתינה, ולנכרי …
• עבודה זרה יט ע"ב · טו מתני׳ ואין עושין תכשיטין לעבודה זרה, קטלאות ונזמים וטבעות. רבי אליעזר אומר: …
• עבודה זרה כ ע"א · א דאמר קרא: ״לא תחנם״, לא תתן להם חנייה בקרקע. האי ״לא תחנם״ …
• עבודה זרה כ ע"א · ג ואכתי מיבעי ליה, דהכי אמר רחמנא: לא תתן להם מתנת (של) חנם! …
• עבודה זרה כ ע"א · ו לגוי בנתינה מנין? תלמוד לומר: ״תתננה ואכלה או מכר לנכרי״, נמצא אתה …
• עבודה זרה כ ע"א · ט דבר אחר: ״לא תחנם״ — לא תתן להם חן. מסייע ליה לרב, …
• עבודה זרה כ ע"א · יא ורב, אודויי הוא דקא מודה, דאמר מר: הרואה בריות טובות אומר ״ברוך …
• עבודה זרה כא ע"א · ב אף במקום שאמרו להשכיר, לא לבית דירה אמרו, מפני שהוא מכניס לתוכו …
• חולין קיד ע"ב · יב לגוי בנתינה מנין? תלמוד לומר: ״תתננה… או מכור לנכרי״. נמצא אחד גר …
• ערכין יד ע"א · א מלתא אגב אורחיה קמשמע לן, כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה …

הלכה ה מפרנסים עניי עובדי כוכבים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום ואין ממחין בידי עניי …

• גיטין סב ע"א · יא מחזיקין ידי גוים בשביעית: מחזיקין?! והאמר רב דימי בר שישנא משמיה דרב: …
• גיטין סב ע"א · יג ושואלין בשלומן. השתא אחזוקי מחזקינן, שואלין בשלומן מיבעיא?! אמר רב ייבא: לא …

הלכה ו אין כל הדברים האלו אמורים אלא בזמן שגלו ישראל לבין העובדי כוכבים או שיד …

• גיטין מה ע"א · ו דתניא: ״לא ישבו בארצך פן יחטיאו אותך לי״ – יכול בגוי שקיבל …
• עבודה זרה סד ע"ב · ח וחכמים אומרים: כל שקיבל עליו שבע מצות שקבלו עליהם בני נח.

הלכה א אין הולכין בחקות העובדי כוכבים ולא מדמין להן לא במלבוש ולא בשער וכיוצא בהן …

• סוטה מט ע"ב · יד שאני של בית רבן גמליאל, דקרובין למלכות הוו. דתניא: מספר קומי הרי …
• בבא קמא פג ע"א · ג אמרי: שאני בית רבן גמליאל, שהיו קרובים למלכות. וכדתניא: המספר קומי – …

הלכה ב עכו"ם שהיה מסתפר מישראל כיון שהגיע לבלוריתו קרוב שלש אצבעות לכל רוח שומט את …

• עבודה זרה כט ע"א · יג וגוי המסתפר מישראל, כיון שהגיע לבלוריתו שומט את ידו. וכמה? אמר רב …

הלכה ג ישראל שהיה קרוב למלכות וצריך לישב לפני מלכיהם והיה לו גנאי לפי שלא ידמה …

• סוטה מט ע"ב · יד שאני של בית רבן גמליאל, דקרובין למלכות הוו. דתניא: מספר קומי הרי …
• בבא קמא פג ע"א · ג אמרי: שאני בית רבן גמליאל, שהיו קרובים למלכות. וכדתניא: המספר קומי – …

הלכה ד אין מנחשין כעכו"ם שנאמר לא תנחשו כיצד הוא הנחש כגון אלו שאומרים הואיל ונפלה …

• שבת סז ע"ב · ה האומר ״שחטו תרנגול זה שקרא ערבית״ ו״תרנגולת שקראה גברית״ — יש בו …
• סנהדרין סה ע"ב · כ תנו רבנן: ״מנחש״ – זה האומר: ״פתו נפלה מפיו״, ״מקלו נפלה מידו״, …
• סנהדרין סו ע"א · ב תנו רבנן: ״לא תנחשו ולא תעוננו״ – כגון אלו המנחשים בחולדה, בעופות, …
• חולין צה ע"ב · ח והאמר רב: כל נחש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן שאול – …

הלכה ה מי שאמר דירה זו שבניתי סימן טוב היתה עלי אשה זו שנשאתי ובהמה זו …

• חולין צה ע"ב · ט רב בדיק במברא, ושמואל בדיק בספרא, רבי יוחנן בדיק בינוקא.
• חולין צה ע"ב · יג תניא: רבי שמעון בן אלעזר אומר: בית, תינוק, ואשה – אף על …

הלכה ח איזהו מעונן אלו נותני עתים שאומרים באצטגנינות יום פלוני טוב יום פלוני רע יום …

• סנהדרין סה ע"ב · יט תנו רבנן: ״מעונן״ – רבי שמעון אומר: זה המעביר שבעה מיני זכור …

הלכה ט אסור לעונן אע"פ שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי …

• סנהדרין סה ע"ב · יט תנו רבנן: ״מעונן״ – רבי שמעון אומר: זה המעביר שבעה מיני זכור …

הלכה י איזהו חובר זה שמדבר בדברים שאינן לשון עם ואין להן ענין ומעלה על דעתו …

• סנהדרין סה ע"א · כא תנו רבנן: ״חבר חבר״ – אחד חבר גדול ואחד חבר קטן, ואפילו …

הלכה יא מי שנשכו עקרב או נחש מותר ללחוש על מקום הנשיכה ואפילו בשבת כדי ליישב …

• סנהדרין קא ע"א · ה תנו רבנן: סכין וממשמשין בבני מעיים בשבת, ולוחשין לחישת נחשים ועקרבים בשבת, …

הלכה יב הלוחש על המכה וקורא פסוק מן התורה, וכן הקורא על התינוק שלא יבעת, והמניח …

• סנהדרין קא ע"א · ד והלוחש על המכה וכו׳. אמר רבי יוחנן: וברוקק בה, לפי שאין מזכירין …
• שבועות טו ע"ב · יא רבי יהושע בן לוי אמר להו להני קראי, וגאני. היכי עביד הכי? …
• שבועות טו ע"ב · יב ואלא כי אמר אסור – דאיכא מכה? אי דאיכא מכה אסור, ותו …

הלכה יג איזהו דורש אל המתים זה המרעיב את עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שיבא …

• סנהדרין סה ע"ב · יד דורש למתים, כדתניא: ״ודרש אל המתים״ – זה המרעיב עצמו והולך ולן …

הלכה יד אסור לשאול בעל אוב או בעל ידעוני שנאמר לא ימצא בך מעביר וגו' ושואל …

• סנהדרין סה ע"א · א מתני׳ בעל אוב – זה פיתום המדבר משחיו, וידעוני – זה המדבר …

הלכה טו המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים אבל האוחז את העינים והוא שיראה שעשה …

• ברכות כא ע"ב · י ובכל התורה כולה מנא לן דלא דריש — דתניא, בן עזאי אומר: …
• יבמות ד ע"א · ה ובעלמא מנלן דלא דריש? דתניא: בן עזאי אומר, נאמר: ״מכשפה לא תחיה״, …
• סנהדרין נג ע"א · יד מתני׳ אלו הן הנסקלין: הבא על האם, ועל אשת האב, ועל הכלה, …
• סנהדרין סז ע"א · יז המכשף – העושה מעשה חייב, ולא האוחז את העינים. רבי עקיבא אומר …
• סנהדרין סז ע"א · כא רבי עקיבא אומר: נאמר כאן ״מכשפה לא תחיה״, ונאמר להלן ״אם בהמה …
• סנהדרין סז ע"ב · יג העושה מעשה – בסקילה, האוחז את העינים – פטור אבל אסור. מותר …

הלכה טז ודברים האלו כולן דברי שקר וכזב הן והם שהטעו בהן עובדי כוכבים הקדמונים לגויי …

• פסחים קיג ע"ב · טו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי שמואל בר מרתא אמר רב …

הלכה א אין מגלחין פאתי הראש כמו שהיו עושין עובדי כוכבים שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם …

• יבמות ה ע"א · ג תלמוד לומר: ״ראשו״. וקא סבר האי תנא הקפת כל הראש שמה הקפה.
• נזיר נז ע"ב · ג ולוקמא בגדול, והקפת כל הראש — לא שמה הקפה! מדלא מוקים לה …
• נזיר נז ע"ב · ה אמר רב הונא: המקיף את הקטן הרי הוא חייב. אמר ליה רב …
• מכות כ ע"א · ט מתני׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו, והמשחית פאת זקנו, והשורט שריטה …
• מכות כ ע"א · י על הראש – שתים, אחת מכאן ואחת מכאן, על הזקן – שתים …
• מכות כ ע"ב · ו והמקיף פאת ראשו וכו׳. תנו רבנן: ״פאת ראשו״ – סוף ראשו, ואיזהו …
• מכות כ ע"ב · ז תני תנא קמיה דרב חסדא: אחד המקיף ואחד הניקף – לוקה. אמר …
• מכות כ ע"ב · ח רבא אומר: במקיף לעצמו, ודברי הכל. רב אשי אומר: במסייע. ודברי הכל.
• שבועות ב ע"ב · יב גמ׳ מכדי תנא ממכות סליק, מאי שנא דתני שבועות? משום דתני: חייב …

הלכה ב האשה שגלחה פאת ראש האיש או שנתגלחה פטורה שנאמר לא תקיפו פאת ראשכם ולא …

• נזיר נז ע"ב · ו מכדי תרוייהו סבירא הקפת כל הראש שמה הקפה, במאי קמיפלגי? רב הונא, …
• קידושין לה ע"ב · ג דכתיב: ״לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך״ – כל …

הלכה ג כל מצות לא תעשה שבתורה אחד אנשים ואחד נשים חייבים חוץ מבל תשחית ובל …

• ברכות כ ע"ב · ח אמר רב אדא בר אהבה: נשים חייבות בקדוש היום דבר תורה. אמאי? …
• ראש השנה ל ע"א · ז מתיב רבא: תקיעת ראש השנה ויובל דוחה את השבת בגבולין, איש וביתו. …
• חגיגה ד ע"א · ד אמר מר: ״זכור״, להוציא את הנשים. הא למה לי קרא? מכדי מצות …
• חגיגה ד ע"א · ה אצטריך, סלקא דעתך אמינא: נילף ״ראייה״ ״ראייה״ מהקהל; מה להלן נשים חייבות, …
• קידושין כט ע"א · ו מתני׳ כל מצות הבן על האב אנשים חייבין ונשים פטורות. וכל מצות …
• קידושין כט ע"א · ז וכל מצות לא תעשה, בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה – …
• קידושין לג ע"ב · יז כל מצות עשה שהזמן גרמה וכו׳. תנו רבנן: איזוהי מצות עשה שהזמן …
• קידושין לד ע"א · ג וכללא הוא? הרי מצה, שמחה, הקהל, דמצות עשה שהזמן גרמא, ונשים חייבות! …
• קידושין לה ע"א · ח וכל מצות לא תעשה וכו׳. מנהני מילי? אמר רב יהודה אמר רב …
• שבועות כ ע"ב · י בשלמא התם בדיבור אחד נאמרו, כדרב אדא בר אהבה – דאמר רב …

הלכה ה אע"פ שהאשה מותרת לגלח פאת ראשה הרי היא אסורה לגלח פאת ראש האיש ואפילו …

• נזיר נז ע"ב · ו מכדי תרוייהו סבירא הקפת כל הראש שמה הקפה, במאי קמיפלגי? רב הונא, …

הלכה ו ופאה זו שמניחים בצדעים לא נתנו בו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאינו מניח פחות …

• נזיר מ ע"ב · ג אמר ליה: ההוא — אליבא דרבנן. הא — אליבא דרבי אליעזר. דתנן: …

הלכה ז דרך כהני עובדי כוכבים היה להשחית זקנם לפיכך אסרה תורה להשחית הזקן וחמש פאות …

• נזיר מ ע"ב · ג אמר ליה: ההוא — אליבא דרבנן. הא — אליבא דרבי אליעזר. דתנן: …
• נזיר מ ע"ב · ה ומנלן דבתער? דתניא: ״ופאת זקנם לא יגלחו״, יכול אפילו גילחו במספרים יהא …
• נזיר מ ע"ב · ו יכול ליקטו במלקט וברהיטני יהא חייב, תלמוד לומר: ״ופאת זקנם לא יגלחו״. …
• קידושין לה ע"ב · יא יכול לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב? תלמוד לומר: ״לא יגלחו״. הא כיצד? …
• מכות כ ע"א · ט מתני׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו, והמשחית פאת זקנו, והשורט שריטה …
• מכות כ ע"א · י על הראש – שתים, אחת מכאן ואחת מכאן, על הזקן – שתים …
• מכות כ ע"א · יא ואינו חייב עד שיטלנו בתער. רבי אליעזר אומר: אפילו לקטו במלקט או …
• שבועות ג ע"א · א ועל הזקן שתים מיכן ושתים מיכן ואחת מלמטה;

הלכה ט העברת השיער משאר הגוף כגון בית השחי ובית הערוה אינו אסור מן התורה אלא …

• נזיר נח ע"ב · י אמר רב: מיקל אדם כל גופו בתער. מיתיבי: המעביר בית השחי ובית …
• נזיר נח ע"ב · יא הא בתער, הא במספרים. והא רב נמי בתער קאמר! כעין תער.
• נזיר נח ע"ב · יב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: המעביר בית השחי ובית …

הלכה י לא תעדה אשה עדי האיש כגון שתשים בראשה מצנפת או כובע או תלבש שריון …

• שבת צד ע"ב · ט תניא נמי הכי: הנוטל מלא פי הזוג בשבת — חייב. וכמה מלא …
• נזיר נט ע"א · ג אלא שלא ילבש איש שמלת אשה וישב בין הנשים, ואשה שמלת איש …
• מכות כ ע"ב · ה תניא נמי הכי: הנוטל מלא פי הזוג בשבת חייב, וכמה מלא פי …

הלכה יא כתובת קעקע האמורה בתורה הוא שישרט על בשרו וימלא מקום השריטה כחול או דיו …

• יבמות יג ע"ב · יז אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: איקרי כאן ״לא תתגודדו״, לא תעשו …
• מכות כא ע"א · י מתני׳ הכותב כתובת קעקע. כתב ולא קעקע, קעקע ולא כתב – אינו …

הלכה יב השורט שריטה אחת על המת לוקה שנאמר ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם אחד כהן …

• מכות כ ע"א · ט מתני׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו, והמשחית פאת זקנו, והשורט שריטה …
• מכות כ ע"ב · י והמשרט שריטה אחת וכו׳. תנו רבנן: ״ושרט״ – יכול אפילו שרט על …

הלכה יד ובכלל אזהרה זה שלא יהיו שני בתי דינין בעיר אחת זה נוהג כמנהג זה …

• יבמות יד ע"א · ו ומאן דאמר עשו, קרינן כאן ״לא תתגודדו״ — לא תעשו אגודות אגודות! …

הלכה טו הקורח קרחה על המת לוקה שנאמר ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת אחד ישראל …

• קידושין לו ע"א · ה השתא נמי נימא הפסיק הענין, ואי משום גזרה שוה – מיבעי ליה …
• קידושין לו ע"א · ז ואין לי אלא כהנים, שריבה בהם הכתוב מצות יתירות, ישראל מנלן? – …
• קידושין לו ע"א · ח ומה להלן על מת, אף כאן על מת. אם כן נכתוב קרא …
• מכות כ ע"א · ט מתני׳ הקורח קרחה בראשו והמקיף פאת ראשו, והמשחית פאת זקנו, והשורט שריטה …
• מכות כ ע"א · יב גמ׳ תנו רבנן: ״לא יקרחו״, יכול אפילו קרח ארבע וחמש קריחות לא …
• מכות כ ע"א · יד נאמר כאן ״קרחה״ ונאמר להלן ״קרחה״, מה להלן חייב על כל קרחה …
• מכות כ ע"ב · א אלא בחדא התראה, מי מחייב? והתנן: נזיר שהיה שותה יין כל היום …
• מכות כ ע"ב · ב וכמה שיעור קרחה? רב הונא אומר: כדי שיראה מראשו. רבי יוחנן אומר …