שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובימי סגולה אלה שבין ראש השנה – יום הכתיבה טובה – ויום הכיפורים – יום החתימה טובה, הנני בזה להביע ברכתי לכל אחד ואחד מהם, ועל ידם לכל בני עירם, עם בני ביתם שיחיו, ברכת חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד.
8 יום הכתיבה . . יום החתימה : ראה ר"ה טז, א. הנסמן בהערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ב) מביא ראי' דלר"ח (ר"ה טז, א) דיליף טעמי' דר"י ממש"נ לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו - עכצ"ל ד"עבדו" קאי אכל אדם, וזהו הראי' דנידון בכ"י, וכיון שתיכף אומר, ואמר ר"ח מלך וצבור מלך נכנס תחלה שנא' משפט עבדו והדר עמו ישראל דמפרש תיבת "עבדו" אמלך הרי כדי שלא יסתור דברי עצמו עכצ"ל דמימרא קמייתא אליבי' דר"י קאמר לה ולי' לא ס"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה - אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בהגדרת מהות העבודה של ראש השנה ארז"ל שאמר הקב"ה "אמרו לפני
40 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והוא הכנה מתאימה להעבודה דראש השנה, ש"מצות היום בשופר" , שעל ידי השופר פועלים שיהי' תמליכוני עליכם , כמרז"ל "תמליכוני עליכם .
47 ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראש השנה ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מעכבות, מאי טעמא אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות , מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיבא לפני זכרוניכם לטובה , ובמה בשופר" .
2 ברייתא, הובאה גם לעיל במס' ר"ה טז, סע"א (וראה גם תוספתא ר"ה פ"א, יא. ספרי בהעלותך י, י). — ובהגהות חשק שלמה לר"ה שם (טז, א) תמה דשם היא ברייתא וכאן היא מימרא דרבה (ומסיים: ודוחק לומר שרבה לא שמיע לי' ברייתא זו[ednref_57_*]). ולכאורה יש לומר, שהחידוש בדברי רבה הוא רק שזהו טעם להדין דמעכבות זא"ז (ואולי י"ל שאז הול"ל "אמר רבה, כדתניא כו'" וכיו"ב. וברי"ף (ורא"ש. וכן בריטב"א, הובא בהערה 17) הגירסא "כדרבא, דאמר רבא א"ל הקב"ה כו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראש השנה ראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ב) הפעולה ע"י אמירת פסוקי שופרות היא למעלה מפעולת תקיעת השופר עצמה, דאע"פ שתק"ש היא מצוה דאורייתא, ואמירת הפסוקים רק דרבנן — מ"מ, מצד המעלה שבדברי תורה על קיום מצוה, יש עילוי בהפעולה שע"י אמירת פסוקי שופרות לגבי תקיעת שופר עצמה, וכמבואר בזה, ש"אמיתית הגילוי שיהי' לעתיד במדריגה העליונה ביותר.
47 ר"ה לד, ב. — ולהעיר מהשקו"ט בל' "אמר הקב"ה אמרו כו'" — ראה רמב"ן בהשגות לסהמ"צ שורש א ובקנאת סופרים שם (וראה רמב"ן עה"ת אמור (כג, כד) ובמפרשי רש"י שם). ריטב"א ר"ה טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה מקץ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ידוע, שבר"ה הוא זמן "בנין המלכות", היינו דחיות כל העולמות היא ממדת מלכותו ית', כי מצד הקב"ה עצמו אין אפילו נתינת מקום למציאות עולמות, וכדי שיתהוו העולמות מאין ליש צריך להיות צמצום והעלם אור ושפע של א"ס ב"ה, שלא יהי' גילוי אלא מצד מדת מלכותו ית', כמ"ש ה' מלך גאות לבש,
31 כמרז"ל (ר"ה טז, א. לד, ב) "אמרו לפני בר"ה מלכיות . . כדי שתמליכוני עליכם" , ובנ"י פועלים גילוי מלכותו ית' בכל העולם כולו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
און די התאחדות איז אַ הקדמה צו "שתמליכוני עליכם" בר"ה.
29 לשון רז"ל — ר"ה טז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
המציאות אַרום אים, ביז אַ מלך אויפן גאַנצן סדר השתלשלות — וואָרום יעדער איד, ווי ער איז — איז ער אַ מלך, איז ער מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה, וועלכער ווערט געקרוינט בראש השנה ("תמליכוני עליכם ); וכפס"ד הנ"ל פון טור, אַז אידן ווייסן פאָראויס אַז זוכים בדין, וואָרום זיי זיינען אַ "גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו" (און דעריבער ווייסן זיי "אופי' של אלקי'"), און זיינען בדרגת מלך, און דעריבער באַקומען זיי — דורך דעם וואָס זיי זיינען מקבל פון מלך מלכי המלכים הקב"ה — אַלע המשכות והשפעות ווי עס קומט אַ מלך אָן קיין השתדלות מצדו.
23 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות יוהכ"פ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הקב"ה (וואָס דער אויבערשטער בעט זיך כביכול) "אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות , מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה , ובמה בשופר" ,
28 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכפורים, לפני כל נדרי, ה'תש"נ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וואָס עפ"ז יומתק פארוואָס מ'זאָגט ברכת כהנים בכל יום קודם התפלה — (אויך) אַלס (תוספת) הכנה ונתינת כח צו אויפטאָן און אַראָפּברענגען למטה (בלי עיכוב) די המשכות חדשות וואָס ווערן אויפגעטאָן דורך די תפלות.
30 וראה לקו"ת וסהמ"צ שם, החידוש דברכת כהנים, שבשאר התפלות "שמבקשים בכל יום ומתפללים רפאנו ה' ברך עלינו", אף ש"עיקר דינו של האדם הוא בר"ה ויוה"כ" — ה"ז מפני "כי מה שנכתב ונחתם בר"ה ויוהכ"פ היינו שנמשך לו חסד על נפשו והחסד ההוא הנמשך מא"ס ב"ה הוא למעלה עדיין כו', למעלה מעלה ממהות השפעת גשמיים", ולכן צ"ל התפלה בכל יום כו' (ראה הקדמה לדרך חיים. סהמ"צ להצ"צ קו, ב. קונטרס ומעין ע' 114 ואילך) כדי שיומשך השפעות הגשמיות בעשי' כצרכי הנפש בגוף, כי "השפעת חסד זה הוא מתעכב ושוהה עד שנמשך ובא למטה שהרי בכל השתלשלות מהיכל להיכל הוא ע"י משפט [שעל זה נדון האדם בכל יום — ר"ה טז, א] אם ראוי הוא שיומשך ההשפעה למטה ומעיינים בדינו ויש מי שמקטרג לומר שחטא ואינו ראוי לזה". משא"כ בברכת כהנים השפע "נמשכת במהירות דרך כל העולמות באין מונע ומעכב ואין מעיינים בדין כלל", ועד שכל הדינין מתעברין ומתבטלין מחמת השפעת והמשכת החסד שע"י ברכת כהנים.
[edn_48_*]) ראה לקו"ת ויקרא א, ג.
[edn_49_**]) ובנדו"ד — בנוגע לנוסח ברכת כהנים בברכות השחר (ע"י כל א' מישראל) — מובן שעיקר כח התפלה שבה בא בהיותה חלק מהתפלה (כבאוה"ת שם).
[edn_50_***]) ובפרט מצד הענין ד"ואני אברכם" (כדעת רע"ק, כדלקמן בפנים), וראה גם אוה"ת שם ע' רעז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
איהתקיעה בשופר אינה מצב פסיבי של חוסר מעש — אלא ביטוי של התבטלות נעלית מאוד של יהודי, שאין כל מציאות מלבד הקב"ה עצמו, כך שהכתרת הקב"ה נעשית לא על-ידי העבודה של היהודי ותקיעת השופר שלו (כפי שחז"ל אומרים שה"תמליכוני עליכם" נעשה על-ידי השופר , "ובמה — בשופר" ) — כי אם על-ידי איתקיעת שופר , שבה באה לידי ביטוי התבטלות עמוקה עוד יותר למלך מלכי המלכים הקב"ה.
83 כפי שחז"ל אומרים : ר"ה טז, א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ו, ט, טו, יז
את הדגש על המספר שלוש אנו מוצאים בראש -השנה גופו, כפי שחז"ל אומרים שהעבודה של ראש -השנה מתבטאת בשלושה עניינים:
270 כפי שחז"ל אומרים : ר"ה טז, א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט
ב"חג" (סוכות) – ט"ו תשרי – נידונין על המים , וכעבור ארבעה חדשים – ט"ו שבט – הם מתחילים לתת יניקה לאילנות.
15 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ט"ו בשבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט
ב"חג" (סוכות) – ט"ו תשרי – נידונין על המים , וכעבור ארבעה חדשים – ט"ו שבט – הם מתחילים לתת יניקה לאילנות.
15 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וההתחזקות והתוספות בקבלת עול, ובקבלת עול כללי ועצמותית דוקא, מביאות לידי כך שהקב"ה יקבל את ההכתרה שלנו "שתמליכוני עליכם" , וכתפלתנו:
19 ראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וההתחזקות והתוספות בקבלת עול, ובקבלת עול כללי ועצמותית דוקא, מביאות לידי כך שהקב"ה יקבל את ההכתרה שלנו "שתמליכוני עליכם" , וכתפלתנו:
19 ראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
במה מתבטאת העבודה של ראש השנה שמצד עצמו – "אמרו לפני כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" .
6 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המועד שבו "נידונים על המים" בפועל ובגלוי הוא "בחג" (סוכות) – ט"ו בתשרי.
22 משנה בר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועל ידי התשובה בשני האופנים, יוצאים למלחמה ו"ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם – אתם באים בנצחונו של מקום – הוא מלכנו (שתמליכוני עליכם ) הוא מושיענו הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב" –
60 ר"ה טז, א. לד, ב. (משיחות ש"פ שופטים תשכ"ז ותשכ"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נאמר בגמרא, שהקדוש־ברוך־הוא אומר לישראל "אמרו לפני בראש השנה...
37 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
על ראש השנה (שממנו אנו באים) נאמר בגמרא, שהקדוש־ברוך־הוא " אומר לישראל "אמרו לפני ...
18 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
11 תמליכוני עליכם : ר"ה טז, סע"א, ובל' הרס"ג ,הענין הראשון (בתק"ש בר"ה) .. אנו ממליכין עלינו את הבורא ביום זה" (אבודרהם. טעמי התקיעות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
6 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. וראה שו*ע אדה*ז רסתקפ"ב (מרש"י ברכות יב, ב) שבכל עשי"ת הקב"ה מראה מלכותו כו'. ובפע"ח ובסי' האריז"ל ובכ"מ -- שכל עשי"ת הוא בנין המלכות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כשם שאצל כבש, דוקא כאשר חל בו קלקול ("מת") מתרבה קולו ("נתרבו בו המצוות") – שבעה, או שמונה לפי דעת "יש אומרים" כך בענין הקנים, קרבנות היולדת, שמלכתחילה היתה צריכה להביא רק "קן לנדרה וקן לחובתה", ודוקא עקב הטעויות והספיקות, "אינה יודעת מה
3 כ"ה בפיה"מ ורע"ב שם. אבל בתוד"ה אמר שם, פרש"י זבחים (סח, א ד"ה א"ר) – באיל . ועד"ז הוא בפי' הראב"ד ורז"ה קנים שם. ולהעיר מחילוק הפי' בתוס' (ועד"ז בהמפרש ופי' הרא"ש), ראב"ד ורז"ה שם אם המדובר בשופר של ר"ה או חצוצרת לשיר על הקרבן, או בחצוצרת המלכים (וראה ר"ה טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
עיקר העבודה בראש השנה היא להביא לידי "תמליכוני עליכם" – "הכתרת" הקדוש־ברוך־הוא גורמת להתעוררות העצמית שבה אין מעשי התחתונים תופסים מקום כלל, כדלעיל.
17 ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מצד שני ידוע, שעיקר העבודה בראש השנה (המתבטאת בעיקר בתפילה) היא הכתרת הקדוש־ברוך־הוא למלך, ובלשון חז"ל "שתמליכוני עליכם" , כנאמר בתפילת ראש השנה "מלוך על העולם כולו בכבודך", "מלך על כל הארץ", ועוד.
21 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ראש השנה הוא הזמן של "תמליכוני עליכם" .
24 ר"ה טז, סע"א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בראש השנה – בקשת ה' והעבודה של "תמליכוני עליכם" , המלכת הקדוש־ברוך־הוא וביום הכיפורים – הענין שעיצומו של יום־הכיפורים מכפר, שדרגת כפרה זו נעלית מן הכפרה באמצעות התשובה.
21 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
9 מכתיר זיין . . דעס אויבערשטן: ר"ה טז, א, לד, ב. וזהו תוכן ענין ר"ה, כדמוכח מהבקשה בכל תפלות ר"ה (משא"כ זכרונות ושופרות ) מלוך על העולם, והחתימה (וכן בקידוש) מלך על כל הארץ. ובפרש"י (במחזור וויטרי) דאומרים המלך הקדוש (גם בערבית) לפי שאמר הקב"ה תמליכוני עליכם בריה כדכתיב אני ה'א וסמיך ליי בחודש הז'. ולכן גם תק"ש, שהיא מצות היום (ר"ה כו, ב), ,העניו הראשון* שבזה הוא ש,אנו ממליכין עלינו את הבורא" (רס"ג -- הובא באבודרהם בטעמי התקיעות). ובפע"ח וסידור האריז"ל ובב"מ, שבל עשי"ת הוא בניץ המלכות. וראה המשך תרס"ו בתחלתו. סה"מ תש"ג בתחלתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואזי "בלכתו (המלך) העירה הרי הם הולכים אחריו", בזמן של הימים הנוראים, כאשר ממלאים את בקשת הקדוש־ברוך־הוא "שתמליכוני עליכם" , עד ל"כפר על עמך ישראל" ביום הכיפורים, שאז נעשית הכפרה וסליחה ומחילה לכל יהודי ולכלל ישראל, ובאופן של – סלחתי כדבריך,
94 ר"ה טז, סע"א. (משיחות ש"פ: שופטים תצא ותבוא – תשמ"א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כדי שתמליכוני עליכם" , ו"וה' האמירך היום" היא קבלת הקדוש־ברוך־הוא את ההכתרה על ידי ישראל, וזה "נמשך" ומשפיע בבריאה ובסדר ההשתלשלות, כבתחילת הבריאה – "במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים".
49 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
9 ראש השנה . . הכתרה: ר"ה טז, א. לד, ב. וראה לקו"ת נצבים נא, ב. וזהו תוכן ענין ר"ה, כדמוכח מהבקשה בכל תפלות ר"ה (משא"כ זכרונות ושופרות ) מלוך על העולם, והחתימה (וכן בקידוש, בברכות ההפטורה) מלך על כל הארץ. ובפרש"י (במחזור וויטרי) דאומרים המלך הקדוש (גם בערבית) לפי שאמר הקב"ה תמליכוגי עליכם בר"ה כדכתיב (אמור כג, כב) אני ה' אלקיכם וסמיך ליי (שם, כד) בחודש הז. ולכן גם תק"ש, שהיא מצות היום (ר"ה כו, ב), ,הענין הראשון* שבזה הוא ש,אנו ממליכין עלינו את הבורא" (רס'ג -- הובא באבודרהם בטעמי התקיעות). ובפעיח וסידור האריז"ל ובכ"מ, שכל עשי"ת הוא בנין המלכות. וראה המשך תרס"ו בתחלתו. סה"מ תש"ג בתחלתו. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
7 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
2 ראש -השנה . . אין דעם זעקסטן טַאַג פוּן מעשה בראשית . . די ערקלערונג דערפון: ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם. בחיי עה"פ בראשית א, ג. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרס"ו ע' כ. המשך ר"ה תרצ"ה בתחלתו (סה"מ קונטרסים ח"ב שיח, ב). ד"יה זה היום תש"ד. תש"ט. ועוד. וראה לקו"ש ח"ט ס"ע 410 ואילך. שם ע' 438 ואילך. וראה סי' האריז"ל תפלת מוסף לר"ה ד*ה היום הרת עולם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
6 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. לד, בי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
2 די צענטראַלע נקודה און די כוונה . . איר שלימות: עד"ז הוא בחודש תשרי: ר"ה -- ענינו קבלת עומ"ש בכלל, אבל בתור מלך (תמליכוני עליכם -- ר"ה טז, א. לד, ב) -- היינו בשלימות, והשגת השלימות - בשמע"צ. ועד'ז בעבודה יומית: התחלת היום מודה אני כו' מלך, הודו כו' וה" העולם, ושלימותו -- בתפלת העמידה (ביטול לגמרי, כעבדא קמי" מרי' -- שבת י, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט, טו
ראש השנה , הזמן של "תמליכוני עליכם" , הוא המקור ליראת שמים במשך השנה כולה, יום הכפורים – מקור לענין התשובה, סוכות ושמיני עצרת ושמחת תורה – זמן שמחתנו – נותנים את הכח לקיים תורה ומצוות במשך כל השנה בשמחה,
25 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מכיוון שבראש השנה צריכים לפעול ש"תמליכוני עליכם" , שהקדוש־ברוך־הוא יהיה עלינו מלך – קשור הדבר עם שתי התנועות האמורות:
64 ר"ה טז, סע"א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
עיקר העבודה הרוחנית בראש השנה הוא "תמליכוני עליכם" .
68 ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שתמליכוני עליכם" , בני ישראל ממליכים את הקדוש־ברוך־הוא למלך על ישראל ולמלך על העולם כולו.
43 ר"ה טז, סע"א. לד, ב. בבני חיי ומזוני רויחי, ובכולם רויחי. (משיחות ש"פ האזינו תשל"א תשמ"ג)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הענין העיקרי של ראש השנה הוא "תמליכוני עליכם" , קבלת מלכותו יתברך, "ובמה בשופר" .
6 ר"ה טז, סע"א. שם לד, ב. וראה הנסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1354. ח"ט ע' 434. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
2 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. שם לד, ב. וראה לקו"ת נצבים נא, ב. ד"יה תקעו, ה'תשיא. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
13 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
5 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט
וגם סדר האותיות דתיבת אב, א' ב', מלמעלה למטה, מורה על רחמים, כדאיתא בזהר שסדר האותיות מלמטה למעלה הוא דינים וגבורות, ומלמעלה למטה הוא רחמים, שלכן, בחודש תשרי, שסדרו מלמטלמ"ע, ת' ש' ר', העולם נידון , וחודש אב, שסדרו מלמעלמ"ט, א' ב', הוא רחמים.
659 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע לראש השנה – שעבודת היום היא "תמליכוני עליכם" , שזהו"ע דקבלת עול מלכותו ית'.
122 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ח"י אלול ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וההתחזקות ותוספת בקבלת עול, ובקבלת עול כללית ועצמית דוקא – פועלת שהקב"ה מקבל את ההכתרה שלנו, "שתמליכוני עליכם" , וכפי שאנו מבקשים "מלוך על העולם כולו בכבודך כו'".
905 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שאמרו חז"ל אמרו לפני מלכיות כו', לפני דוקא, לפני הוי', וההמשכה היא ע"י השופר , דקול השופר הוא (לא רק קלא דאשתמע, אלא) קלא פנימאה דלא אשתמע, שהעבודה דראש השנה היא מצד פנימיות הנשמה, כמ"ש בקשו פני , והעבודה שמצד פנימיות הנשמה היא העבודה דאתהפכא, שעל ידה נעשים זדונות כזכיות, דע"י העבודה דאתכפיא נעשים זדונות כשגגות, אבל ע"י העבודה דאתהפכא נעשיםזדונות כזכיות, ועי"ז ממשיכים בחינת תחילת מעשיך, ולמעלה יותר מבחינת תחילת מעשיך, שיומשך לא רק בחינת גילוי לזולתו, ולא רק בחינת גילוי לעצמו, אלא גם עצם האור, ויתירה מזה, המשכת העצמות ממש, שזהו תכלית הכוונה דדירה בתחתונים.
71 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה מודגש גם בחג הסוכות – שבו נידונים על המים , ענין הגשמים, שכוללים כל הענינים הגשמיים.ומצד ענין הקביעות שבמצות סוכה – נמשכים כל הענינים הגשמיים באופן של קביעות,
39 ר"ה טז, רע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ענין מינוי מלך (בפנימיותו ובשרשו) אצל עם ישראל – שהאדון והמלך שלהם הוא הקב"ה, והמלך בשר ודם שנתמנה, הוא הממוצע שמגלה מלכותו ית' לבנ"י:
59 כמ"ש (שמואל-א יב, יב) "ה' אלקיכם מלככם", וכפי שאומרים "אנו עמך ואתה מלכנו", ועד כדי כך, שהקב"ה מבקש מבנ"י (ר"ה טז, סע"א. וש"נ) "אמרו לפני מלכיות . . כדי שתמליכוני עליכם" (כיון ש"אין מלך בלא עם" (נסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' קמ הערה 86)), ועי"ז שהקב"ה נעשה "מלך ישראל", נמשכת מלכותו של הקב"ה גם בכל העולם (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה סדר ההמשכה דראש השנה הוא ע"י מלכיות זכרונות ושופרות , כמאמר אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה , ובמה בשופר .
26 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה חוזר וניעור בכל שנה , שבר"ה צריך להמשיך מלכותו ית' מחדש, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , ופירש רבנו הזקן שאמרו הוא מלשון והוי' האמירך היום, שהוא מלשון שבח, היינו שבר"ה צריך לשבח ולפאר ענין המלכות שעי"ז ממשיכים רצון ותענוג במלוכה.
9 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, הג' כתרים שבחודש תשרי, כתר מלכות כתר כהונה וכתר תורה , הם בהג' זמנים דר"ה יוה"כ ושמע"צ, דבר"ה הוא בחי' כתר מלכות, כמאמר אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , ביוה"כ הוא בחי' כתר כהונה, שזהו שכל העבודות דיוה"כ הם בכהן גדול דוקא.
51 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ז אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמ"ש "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם", שדוקא " בהתאסף ראשי עם", כולם יחד, שהו"ע ההתכללות "מבלי ימצא האדם ראש וסוף" – נעשה "תמליכוני עליכם" .
30 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד, הנה פסוק זה אומרים בפסוקי מלכיות במוסף דר"ה, שענינם (של הברכות בכלל ופסוקי מלכיות בפרט) הוא כמארז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , אמנם בפסוק שמע ישראל יש דיעות בגמרא אם הוא ענינו מלכות, אך לפי המסקנא קיימא לן שגם פסוק זה ענינו מלכות, והוא בכלל הפסוקי מלכיות , ויתירה מזה, שהוא הפסוק העשירי שבו מסיימים פסוקי מלכיות , והיינו שהוא העיקר דפסוקי מלכיות .
2 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אשר, ע"י הענין ד"בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", כולם יחד – אזי נעשה "ויהי בישורון מלך", "שתמליכוני עליכם" ,
16 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכן הדין הוא שלכל לראש הוא ניסוך המים (קבלת עול), שבזה היא ההתחלה תיכף משקידש היום, ואח"כ יכולים וצריכים לגשת לעבודה של השגה, ניסוך היין.
68 ונקבע בחג הסוכות דוקא, שבו מתחילה העבודה של כל השנה – שהרי ראש השנה הוא באופן של "בכסה" (מלשון כיסוי), והגילוי הוא "ליום חגינו", בחג הסוכות (ראה לקו"ת דרושי ר"ה נד, סע"ג ואילך. ובכ"מ) – להורות שהתחלת העבודה דכל השנה היא בענין הקבלת עול.
וענין זה בא בהמשך להקבלת עול דראש השנה – כמארז"ל (ר"ה טז, סע"א. וש"נ) "אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' האזינו, ליל וא"ו תשרי ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ראש -השנה – הוא הזמן שבו ממליכים בני ישראל את הקב"ה למלך, כלשון חז"ל "שתמליכוני עליכם" ; ב"עשרה ימים שבין ראש -השנה ליום- הכיפורים", "עשרת ימי תשובה" (שבהם נכללים גם ר"ה ויוהכ"פ עצמם) – מבקשים מהקב"ה שיתן שנה טובה ומתוקה; וביוהכ"פ – נעשית ה"חתימה טובה" של בקשות אלו, דהיינו שהקב"ה חותם על כך שיתן לבני ישראל את כל הנצרך:
1 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אודות תקיעת שופר ארז"ל "אמרו לפני .
49 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד"ז למעלה, כמארז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , כיון שמצד עצמו אינו שייך לזה.
40 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דובר לעיל (בהמאמר) שספירת המלכות "לית לה מגרמה כלום", וכמו במלך, שהעם פועלים בו להיות מלך, וע"ד הענין ד"אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" .
137 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ט
בחג (סוכות) – ט"ו תשרי – נידונין על המים , ולאחרי ארבעה חדשים – ט"ו שבט – מתחילים ליתן יניקה לאילנות.
93 ר"ה טז, רע"א (במשנה). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו גם ענין בנין המלכות בראש השנה, כמארז"ל "אמרו לפני מלכיות בראש השנה כו' כדי שתמליכוני עליכם" :
63 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין בכללות הוא, דהנה ענין ר"ה הוא כמרז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , דבר"ה חוזרים כל הדברים לקדמותם, והו"ע סילוק המלכות לשרשה ומקורה, ובכדי להמשיך את המלכות משרשה ומקורה בתכלית, הרי זה ע"י נשמות (בגופים) דוקא, דכיון שהם מושרשים שם (זיי זיינען דאָרטן), יכולים הם להמשיך את המלכות משרשה ומקורה.
12 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ג"כ כללות ענין העבודה דר"ה, כמארז"ל אמרו לפני בר"ה כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , היינו, שצריך להמשיך רצון למלוכה, דכיון שבר"ה נעשה עליית וסילוק המלכות שמתעלית למקורה ושרשה עד לבחי' העצמות, לכן צריכה להיות העבודה דר"ה לפעול המשכת רצון עצמי למלוכה, שהו"ע בנין המלכות, והוא ע"י הביטול דנעשה שהוא הביטול לבעל הרצון.
41 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה נעשה עי"ז שנמצאים במעמד ומצב ד"כולכם", שהו"ע התכללות כל המדריגות שבבנ"י, "ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך", שמצד זה – "אתם נצבים", קיימים ועומדים.ועי"ז פועלים את הכתרת הקב"ה למלך (שזהו ענינו של ר"ה, "תמליכוני עליכם" ) – כמ"ש "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", היינו, שכאשר מתאספים יחד להיות לאחדים כאחד, אזי נעשה הקב"ה מלך בישורון.
81 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו כל תכלית העבודה, שיגיעו לבחי' בעל הרצון עצמו וימשיכו את הרצון, וכמאמר תמליכוני עליכם , בתחילה קבלו מלכותי ואח"כ קבלו גזרותי.
16 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ו) והנה כמו"כ מצינו גם בהענין דר"ה, דהנה אמרו רז"ל שהקב"ה אומר לישראל אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה , ובמה בשופר , שהענין בפשטות הוא שישראל אומרים בר"ה הפסוקים שמבואר בהם ענין המלכיות והזכרונות כו'.
40 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"מר"ה עד שמע"צ הוא ג' כתרים, היינו בר"ה אמרו לפני מלכיות זהו המשכת כתר מלכות, וביוהכ"פ כתר כהונה שנכנס הכה"ג לפני ולפנים .
23 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו גם ענין העבודה דר"ה, כמארז"ל שתמליכוני עליכם .
57 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והיינו, שבעשרת ימי תשובה גופא – שכללותם הו"ע עבודתהתשובה לגבי כל השנה כולה שהיא בבחינת עבודת הצדיקים – יש חילוק בין ר"ה ליוהכ"פ, שר"ה הוא בדוגמת עבודת הצדיקים [שלכן, אין בו ענין של וידוי והזכרת ענין החטא, אלא העבודה היא בהענין דקבלת-עול, כמארז"ל "אמרו לפני מלכיות .
59 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אפילו ענין של עבירה כו' – מיהו זה שיכול להיות מורד ח"ו, ויהי' הדבר נוגע למעלה, הרי זה רק כאשר הדבר נעשה ע"י יהודי, דכיון שיש בו תוקף העצם, לכן אפילו עשייתו שלא לצד הטוב נוגע למעלה, משא"כ אצל גוי, להבדיל, אין זה נוגע למעלה, כיון שאין לו שום ערך ושייכות כלל וכלל להקב"ה, כי אם בנ"י דוקא, שבהם בחר הקב"ה, כמ"ש "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב" דוקא, ומהם מבקש הקב"ה "תמליכוני עליכם" .
43 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א) התנשאות שבענין המלכות על העם, ובזה גופא ישנם כו"כ מדריגות עד לתכלית העילוי, אשר, כדי לעורר ענין זה יש צורך בעבודה דראש השנה, שענינה "תמליכוני עליכם" .
25 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו אמרו לפניו מלכיות כמו וה' האמירך היום לשון התפארות כמו שמביאים חפץ לפני מלך ומשבחין אותו לפניו בכדי להמשיך להמלך שיהי' לו תענוג מן זה החפץ וזהו לדור ודור המליכו וכו' כי הוא לבדו מרום וקדוש .
15 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ג) וזהו ג"כ מה שאמרו רז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , דלכאורה אינו מובן, הרי כתיב הוי' ימלוך לעולם ועד, וכתיב והיתה להוי' המלוכה, שמלכותו של הקב"ה היא בתמידות, וא"כ, מהי תוכן בקשת הקב"ה שתמליכוני עליכם .
24 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובמה בשופר" .
112 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנמשל מובן, כידוע שעל התורה שהיא בחי' חותם נאמר בראשית ברא, ותרגומו בחוכמתא כו', אסתכל באורייתא וברא כו', והיינו, בחכמה שבתורה יבנה בית דבי"ע מן האצילות, וכן סדר בנין האצילות מן המאציל (וכידוע מ"ש בזהר שבפסוק בראשית ברא גו' נרמזו כל העשר ספירות דאצילות), מטעם הנ"ל, וד"ל.ג) ויש לומר שזהו גם כללות הענין דראש השנה ושמיני עצרת, והיינו, שר"ה עיקר ענינו הוא לפעול שתהי' התעוררות הרצון למלוכה, שזהו"ע תמליכוני עליכם , ע"י אמירת פסוקי מלכיות , עד לסיומם וחותמם בפסוק שמע ישראל גו' הוי' אחד, וכידוע בפירוש שמע ישראל שהו"ע אסיפת וקיבוץ כל הענינים כו', ואח"כ בשמע"צ, ביום השמיני עצרת תהי' לכם , נעשה ענין הקליטה כו', שזהו בדוגמת ענין החותם שיהי' קיום הדבר בפועל, והיינו, שתומשך ותתגלה מלכותו של הקב"ה, ע"י מלכות בית דוד, כפי שמבקשים בהתפלות דר"ה שתהי' צמיחת קרן לדוד עבדך, ואז תקויים גם הבקשה מלוך על העולם כולו בכבודך כו' וידע כל פעול כי אתה פעלתו כו'.
17 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ה) ויובן זה בהקדים הידוע בענין זכרונות דר"ה (כמארז"ל אמרו לפני בר"ה כו' זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה , ומביאים על זה ראי' מן התורה , שזהו"ע פסוקי זכרונות ), אתה זוכר מעשה עולם ופוקד כל יצורי קדם, מעשה עולם קאי על כל סדר ההשתלשלות דעולם הנאצל ועולם הנברא, ויצורי קדם קאי על העולמות שהם מקדם ולפני עולם האצילות, שעל כולם צריכים הזכרון בר"ה, וזהו גם מה שאומרים וגם את נח באהבה זכרת, שהו"ע הכריתת ברית דנח, ומסיימים זוכר הברית, דקאי על כריתת ברית דאברהם [המבוארת בפרשת שבוע זה], ועל כריתת ברית דמשה רבינו.
34 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך הענין הוא, שמצינו עד"ז בענין ה"זכרונות" דראש השנה, "אמרו לפני כו' כדי שיעלה זכרונכם לפני" – דלכאורה, כשמדובר אודות הרצון העצמי מהקב"ה לישראל ומישראל להקב"ה, הרי לא שייך בזה היפך הזכרון, ומהו הצורך לחפש עצות "שיעלה זכרונכם לפני" ?
12 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפרט שבברכת המזון יאמרו "ביום הזכרון הזה", היינו, שזמן זה נקרא ע"פ תורה בשם "יום הזכרון", שפירושו, ש"יעלה זכרונכם לפני לטובה" .
9 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"ב"ג המלך פ"ת וילך, פי' ב"ג המלך, כשחל ר"ה (שנקרא "המלך", ע"ש שעבודת היום היא "תמליכוני עליכם" ) יום ב' או ג', אז נצבים וילך נפרדים" ("פת וילך", מלשון "פתות אותה" )] – קורין אותה בשבת שלפני ר"ה.
64 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ענינו של ר"ה הוא – "תמליכוני עליכם" , היינו, שבנ"י מקבלים
409 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולדוגמא בענין שהזמן גרמא – חודש תשרי – שהוא חודש כללי אשר המועדים שבו הם מועדים כלליים שמהם נמשך על כל השנה כולה , החל מראש השנה , שענינו "תמליכוני עליכם" , שממנו נמשך הענין דקבלת עול מלכות שמים בכל השנה , ועד"ז יוהכ"פ, שממנו נמשך
529 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לא די בכך שבראש השנה אומר "למנצח" עם כל שבעת הפסוקים, וממליך את הקב"ה ע"י תקיעת שופר ("שתמליכוני כו' בשופר" ); ביום הכיפורים מכריז "שמע ישראל", "ברוך שם", "הוי' הוא האלקים" ומכוון למסור נפשו; ובשמע"צ ושמח"ת רוקד ושמח עם התורה, אלא מביטים על הנהגתו בכל יום ויום ובכל שעה ושעה ,
942 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בכתוב17 למען הקים אותך היום להיות לו לעם והוא יהי' לך לאלקים, היינו , שהמכוון מכל הנ"ל הוא שבנ"י יהיו בבחי' עם, שעי"ז יוכל להיות ענין המלכות של הקב"ה בר"ה, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם , כי אין מלך בלא עם , ולאחרי שהקב"ה נעשה מלך ישראל (שזהו"ע והוא יהי' לך לאלקים), אזי מבקשים בנ"י מלוך על העולם כולו כו' וידע כל פעול וכו' .
630 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מובן גם מהידוע שעיקר ענין ר"ה הוא בנין המלכות, כמאמר רז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם .
18 ר"ה טז, א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות* ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דתמליכוני עליכם ], וכיון שהסיבה המביאה לעשות תשובה היא התקשרות העצמית, לכן, על ידי התשובה היא המשכת הענין דעיצומו של יום.
173 ר"ה טז, א. שם לד, ב. וראה בארוכה ד"ה יבחר לנו גו' ס"ו (לעיל ע' 8).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
העבודה דר"ה שמצד עצמו היא – "אמרו לפני כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" .
8 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכך צריך להיות לא רק בעבודת התורה ומצוות בכלל, אלא גם תשובה – שענינה הוא שבאה מפנימיות הנפש, "בקשו פני" – גם היא צריכה לחדור בכל הכחות הפנימיים, שלכן ישנם " עשרת ימי תשובה" – כנגד עשר כחות הנפש , שהתשובה צריכה לחדור בהם .
47 וזהו ג"כ מה שבשבת שלפני ר"ה* קוראין "אתם נצבים גו' כולכם גו' ראשיכם שבטיכם גו'": "כולכם" – בחינת עצם הנשמה, שבה כלולים כל הכחות כאחד, וממנה צריך להמשיך ב"ראשיכם שבטיכם וגו'" – עשר כחות הפרטיים.
*
) שגם בו צ"ל העבודה בשני ענינים אלו : עבודת ר"ה – " שתמליכוני עליכם " (ר"ה טז , סע"א . וש"נ) , שהיא עבודה שמצד העצם ; ועבודת עשי"ת (שישנה גם בר"ה) – מצד הכחות הפנימיים (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הכתרת הקב"ה למלך (כמארז"ל "שתמליכוני עליכם ..
619 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ודעות הרעות כו'", וענין זה כתב הרמב"ם לא בהלכות תשובה, אלא בהלכות מקוואות ], שתשובה היא למעלה מענין המצוות, ולכן הרי זה רק נרמז במצות שופר ; וישנו הענין ד"תמליכוני עליכם" שנעשה ע"י תקיעת שופר , שהוא למעלה לגמרי ממצות שופר , שלכן אפילו לא נרמז בה.
886 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דובר בארוכה אשתקד שהענין ד"תמליכוני עליכם" – שזהו עיקר ענינו של ר"ה, כמארז"ל "אמר הקב"ה ..
1337 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
האמור לעיל אודות העבודה דר"ה מתוך הרחבה – מתאים עם המדובר כבר , שעיקר הענין דר"ה הוא הענין ד"תמליכוני עליכם" , שלמעלה מכללות הענין דמצוות וגזירות וכו', ואפילו למעלה מענין התשובה:
41 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"תמליכוני עליכם" (שהוא בשוה בכל ישראל ), ואילו מצות ד' מינים ומצות
105 ולכן: כשם שההמשכה ד"תמליכוני עליכם" (ר"ה טז, סע"א. וש"נ) היא מבחי' שלמעלה מכל הגילויים, ומשם נמשך עד למטה מטה, וכמ"ש "מלוך על העולם כולו .. וידע כל פעול כו'" – כך גם ההמשכה דסוכות היא עד למטה מטה, אפילו לאומות העולם, וכמ"ש בהפטרת חג הסוכות: "וחטאת כל הגויים אשר לא יעלו לחוג את חג הסוכות" (זכרי' יד, יט), שזהו הגילוי דלעתיד, שאז יומשך האור העצמי עד למטה מטה.
וזהו גם הפירוש דתיבת "סוכה" – מלשון "יסכה", ראי' (ראה מגילה יד, א. וש"נ) – שרומז על הגילוי דלעתיד, כמ"ש (ישעי' מ, ה) "ונגלה כבוד הוי' וראו * כל בשר גו'". והיינו, שהמשכת המלכות שבר"ה ("מלוך על העולם כו'") מתגלה בחג הסוכות באופן של ראי' ("וראו כל בשר גו'").
*
) וכמבואר בדא"ח בנוגע לתורה שילמד משיח לכל ישראל – דלכאורה " איך יוכל האחד לשאת ריבוא רבבות אנשים ", אלא שיהי' זה לימוד שבבחי' ראי' (ראה לקו"ת צו יז , א . ובכ"מ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שבהם מתגלים כל הענינים שישנם בהעלם בר"ה ויוהכ"פ, עד להענין ד"תמליכוני עליכם" .
146 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובאמת, הרי זה נכלל כבר בהמדובר לעיל בענין תפלת חנה (שאומרים בר"ה, "היום הרת עולם", שאז נעשה הענין ד"תמליכוני עליכם" ) "עד עקרה ילדה שבעה וגו'"29.
1001 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ולהבין זה יש להקדים תחילה ביאור הענין שאדם נידון בכל יום (שלכן אנו מתפללים בכל יום על פרנסה ושאר צרכי האדם ), דלכאורה, כיון שאמרו חז"ל כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים, א"כ מהו הענין שאדם נידון בכל יום .
665 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
טעם הא', שבענין הספירות הנה ניסן הוא חסד ותשרי גבורה , והוא זמן הדין ומשפט כו', והגם שע"י מצות תקיעת שופר שענינה תשובה פועלים להיות עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים ומרחם על עמו , הנה בכ"ז הרי עצם הזמן הוא זמן הדין ומשפט, דכל באי עולם עוברים לפניו ית' בדין ומשפט, אלא שהדין ומשפט גופא הוא באופן של רחמים.
438 ראה ר"ה טז, א. יח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ו, ט
ועל זה אמרו חז"ל בפסח נידונין על התבואה ובעצרת על פירות האילן .
154 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והיינו, שהענינים שנפעלים בר"ה – "תמליכוני עליכם" , קבלת מלכותו של הקב"ה – צריכים להיות באופן שיומשכו ויפעלו במשך כל השנה כולה.
862 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד"ז בנוגע לראש -השנה – שענינו הוא הכתרת המלך, "תמליכוני עליכם" , והרי זה בדוגמת ענין המלוכה למטה, שמציאותו של המלך היא המציאות של כל העם וכל אשר להם (לא רק מין המדבר, אלא גם חי צומח ודומם) , שלכן, "מלך פורץ גדר כו' ואין מוחין בידו" , ועד ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'" , דכיון שכל מציאותו היא מציאות המלך, הרי ע"י מרידה במלכות מתבטלת מציאותו , וכן הוא גם בנוגע לענין המלוכה למעלה, שמציאותם של כל הנמצאים היא "אמיתת המצאו" , וענין זה נרגש בר"ה.
1071 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ענינו של חודש ניסן הוא המשכה מלמעלה למטה, כמשל אב רחמן שיש לו בן קטן, שאינו ממתין עד שיגדל הבן, אלא מצמצם את עצמו ויורד אליו כו', ועד"ז בנוגע לבנ"י, עליהם נאמר "כי נער ישראל ואוהבהו"; ואילו ענינו של חודש אלול הוא עבודת האדם מלמטה למעלה – "אני לדודי", שעי"ז פועלים הענין ד"דודי לי"10, שזהו כללות הענין ד"תמליכוני עליכם" , שהקב"ה נעשה מלך על בנ"י, שהרי "אין מלך בלא עם" , ובזה גופא – לא רק "עם" מלשון (גחלים) עוממות , אלא גם כלשון הכתוב "והם עמך ונחלתך", שבזה מודגשת השייכות וההתאחדות שביניהם.
1344 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש לבאר דיוק הלשון "יום דינא רבא " – שהרי אמרו רז"ל "אדם נידון בכל יום" , אלא שזהו רק דין פרטי, ואילו הדין שבר"ה הוא "דינא רבא".
1717 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, העבודה דר"ה היא כמארז"ל אמר הקב"ה (לישראל) אמרו לפני בר"ה מלכיות כו' כדי שתמליכוני עליכם , שזהו תוכן פירוש הא' דהאמרת, לשון שבח, שהו"ע אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כמארז"ל שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד זהו מלכות.
131 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההמשכה היא על כל השנה כולה – בכל יום ובכל רגע, כמ"ש "לרגעים תבחננו" ,
11 איוב ז, יח. וראה ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
איתא בגמרא שהעבודה דראש השנה היא "תמליכוני עליכם" .
385 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
וזהו ביאור מארז"ל "אדם נידון בכל יום" , כי, אף שכבר נידון בראש -השנה על כל השנה כולה, מ"מ, ההשפעה דר"ה יכולה להתעכב למעלה כו', ועל זה הוא הדין בכל יום (כמבואר בלקו"ת ובקונטרס ומעין ).
471 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש לבאר הטעם שמוסיף לפרש ענין זה במיוחד בנוגע לפסוקי שופרות בהוספה על פסוקי מלכיות וזכרונות , כי, הענין דמלכיות וזכרונות נעשה רק ע"י האמירה, כמאמר רז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני בראש השנה כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה , משא"כ הענין דשופרות , שעל זה נאמר15 ובמה בשופר , היינו, תקיעת שופר במעשה בפועל, ולכן הקושיא היא ביתר שאת למה צריכים להזכיר פסוקי שופרות , מאחר שישנו הענין דתקיעת שופר במעשה בפועל, שהרי אמירת פסוקי שופרות היא לא רק ביו"ט של ראש השנה שחל להיות בשבת שאין תוקעין , אלא גם כאשר ישנו הענין דתקיעת שופר במעשה בפועל מוסיפים ואומרים גם פסוקי שופרות .
428 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועי"ז נעשית התפלה באופן של התחברות עם עצמות ומהות, ועי"ז פועלים שהקב"ה יקבל את הענין ד"תמליכוני עליכם" , "ובמה בשופר" 122, ע"י התקיעה בקרן (לא כפי שהיא עדיין בסוג החי, אלא) דוקא כפי שנעשית דומם, ואח"כ פועלים שיומשך משם – ע"י כללות ה"קומה" – עד למטה מטה, בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, בטוב הנראה והנגלה.
1534 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומבאר שהעבודה (אתערותא דלתתא) שעל ידה ממשיכים הרצון והתענוג בבריאת העולמות היא כמאמר רז"ל אמרו לפני מלכיות כו' זכרונות כו' ובמה בשופר .
29 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועל זה אמרו רז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות , מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה , ובמה בשופר .
147 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נתבאר לעיל אודות העבודה ד"הקהל" ברוחניות – "הקהל את העם האנשים וגו'" , היינו, חלק האיש שבו, "איש דרכו לכבוש" , וכן "הנשים והטף וגו'"37, עד למחשבה דיבור ומעשה, ולהביאם לביהמ"ק שבו, עליו נאמר "ושכנתי בתו כם " – שענין זה מהוה הכנה לר"ה, שבו נעשה הענין ד"תמליכוני עליכם" , בנין המלכות , כמו ב"הקהל", שהיו שומעים קריאת פרשיות התורה מפי מלך בשר ודם, "כאילו ..
233 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הענין דהמשכת אלקות בעולם נפעל כבר בר"ה – שבו נעשה בנין המלכות , "תמליכוני עליכם" , ועד להמשכת העצמות כו' – כמ"ש "וידע כל פעול כי אתה פעלתו כו'", ועד למטה יותר, כמ"ש "ומלכותו בכל משלה", גם על אלו "שמכחישין פמליא של מעלה", שגם בנוגע אליהם נאמר ש"אין עוד מלבדו" ;
1254 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובפשטות – שבבוא ר"ה יהי' אצלו הענין ד"תמליכוני עליכם" בשלימות, וב"זמן שמחתנו" תהי' אצלו השמחה בשלימות; וכאשר נמצאים במוצאי שמח"ת ורואים שישנם כאלו שהענינים הנ"ל אינם בשלימות אצלם – יש בכחו לפעול זאת באופן של כיבוש יחיד.
1503 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכן קורין פרשה זו קודם ר"ה , כי היום הזה וגו' קאי על ר"ה , ובכל שנה קודם ר"ה צריך כריתת ברית מחדש על קבלת התורה , שבר"ה הוא בחי' מצוך לעשות את החוקים וגו', והיינו לפי שר"ה הוא ענין אחד עם תורה שבע"פ, כי ר"ה הוא בחי' שתמליכוני עליכם , ומלכות פה תורה שבע"פ קרינן לה כו' .
2965 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ענינו של ר"ה הוא – "תמליכוני עליכם" , "ומלכותו ברצון קבלו עליהם" , ועי"ז פועלים שכל העולם יקבל על עצמו ברצון מלכותו של הקב"ה, כפי שאומרים בתפלת ר"ה:
3240 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו תקעו בחודש שופר , שהתחדשות החיות של כל העולמות ובנין ספירת המלכות הוא ע"י התקיעה בשופר , וכמרז"ל אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם , זכרונות שיעלה זכרוניכם לפני לטובה , ובמה בשופר .
50 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה קשור עם ר"ה, שבו נעשה הענין ד"תמליכוני עליכם" , והקב"ה נעשה "מלך ישראל" – כי, "אין מלך בלא עם" , כך, שמציאות המלך נעשית ע"י העם , ולאידך גיסא, כל מציאות העם היא
125 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ונתבאר לעיל שענין זה קשור עם ר"ה, שאז מבקש הקב"ה מבנ"י "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" – "תמליכוני" דייקא, ולא "שאמלוך עליכם" , והיינו, שמבקשים מבנ"י (לא רק להתפלל על ענין המלכות, ואז ימלא הקב"ה את תפלתם וימלוך עליהם, אלא) לפעול את ענין המלכות, ועכצ"ל שיש בכחם לעשות זאת, דאל"כ, לא שייך לבקש מהם לעשות זאת (וכמשל המבקש מחבירו לבנות לו בית, שזהו דוקא כאשר יש בכחו לעשות זאת).
273 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
א' המסובים שאל מהו החידוש בענין ד"תמליכוני עליכם" לגבי ענין המלכות שישנו בכל השנה כולה, כמו שאומרים ב"תהלה לדוד" (ג"פ בכל יום) "מלכותך גו'" , ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהענין ד"מלכותך מלכות כל עולמים" שבכל השנה הוא רק בנוגע לחיצוניות העולמות (והסביר, שישנו "עולם", ישנם ישיבות, תלמודי תורה ובתי מדרשות כו', אבל זהו רק חיצוניות כו').
750 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכשם שב"עולם גדול" ישנה הפעולה של חג הסוכות בנוגע לשבעים אומות העולם, כך גם ב"עולם קטן זה האדם" , הנה בהמשך לר"ה שבו נפעל הענין ד"תמליכוני עליכם" , ישנה גם הפעולה של חג הסוכות בנוגע לבירור החומריות כו' .
872 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מהענינים העיקריים בר"ה – ענין ההכתרה, כמארז"ל "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" (וכמשנ"ת במכתב הכללי שזהו ענין עיקרי בר"ה).
1116 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
לומר בדרך אפשר, שענין הנצחון נוגע לא רק בדרגת ההתנשאות על העם, אלא גם בעצם המלכות כמו שהיא בבחי' התנשאות עצמי, וכמבואר במק"א שהתנשאות עצמי הו"ע המלוכה על מלכים, שזוהי המלוכה דר"ה שהיא על נש"י, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם , עליכם דייקא, דקאי על נש"י, שהם בני מלכים .
430 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה הוא נעלה יותר מהענין ד"תמליכוני עליכם" שבר"ה , שזהו הרגש הביטול של עם למלך, ואילו בחג השבועות ישנו הרגש הביטול של עבד לאדון, שזהו תכלית הביטול.
1792 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך עדיין צריך להבין הקשר והשייכות לענין המלכות שבר"ה, כמארז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני מלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם .
2141 ראש השנה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה מודגש גם בנוגע לר"ה – שהקב"ה מבקש מבנ"י "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם" , ועי"ז שהקב"ה נעשה "מלך ישראל" , נעשה אח"כ גם "מלך על כל הארץ" , ובאופן ד"גלה כבוד מלכותך ..
259 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועל זה ניתן חודש אלול – החודש האחרון בשנה שחותם את כל י"א חדשי השנה שלפניו, שבו צריך יהודי לערוך חשבון צדק על כל השנה כולה, ולראות מה החסיר בזה במשך השנה שעברה, ולהתכונן לעבודה של השנה הבאה, החל מר"ה, שבו נעשית הכתרת מלך מלכי המלכים הקב"ה, "תמליכוני עליכם" ; וכיון ש"אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" , ו"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" , בודאי יש בכחו של יהודי למלא את העבודה המיוחדת של חודש אלול.
1120 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה מתחדש בכל ר"ה, יום ברוא אדה"ר, ע"י עבודת האדם בקול השופר , שעי"ז ממשיך מבחי' פנימיות הכתר כו', ופועל שהקב"ה מקבל בקשת בנ"י מלוך על העולם כולו בכבודך58, לאחרי שמקבל את ההכתרה שנעשית ע"י בניו שריו ועבדיו, שמקיימים בקשתו שתמליכוני עליכם , ועי"ז גם מלך על כל הארץ, ובאופן שמלכותו בכל משלה , לא רק ממשלה שהיא בהכרח, אלא גם מלוכה שהיא ברצון , כפי שיהי' בגאולה העתידה לבוא ע"י משיח, שיבנה מקדש במקומו [ולהעיר, שענין זה שייך לבריאת אדה"ר בר"ה,
91 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כללות ענין (אמירת שיר המעלות ממעמקים במשך) העשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ (שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב) הו"ע בנין המלכות (כדאיתא בפע"ח ), החל מר"ה (התחלת העשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ), שענינו המיוחד (מלבד היותו א' מהעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ ) הוא תמליכוני עליכם , שהו"ע ההכתרה של הקב"ה בתור מלך ישראל, ובאופן שעי"ז יומשך בכל הבריאה כולה, שהקב"ה יהי' גם מלך על כל הארץ, וכמו בר"ה בהתחלת הבריאה, כדאיתא בפרדר"א שאדה"ר אמר לכל הנבראים בואו אני ואתם כו' ונמליך עלינו מי שבראנו (כמ"ש בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו), ואז אמר אדה"ר (וכל הבריות אחריו) הוי' מלך גאות לבש .
304 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בר"ה – כמארז"ל שהקב"ה מבקש מבנ"י "אמרו לפני מלכיות בר"ה (ולא בימים שלאח"ז) כדי שתמליכוני עליכם" [וכמ"ש ר' סעדי' גאון שזהו א' הטעמים לתקיעת שופר , ש"כן עושין המלכים בתחלת מלכותם שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות כו'"], וביוהכ"פ – "לכפר גו' אחת בשנה" (יום אחד בשנה , ולא עשרה ימים).
433 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם לאחרי הדין בר"ה באופן שנכתבים ונחתמים בספרן של צדיקים4 ("עמך כולם צדיקים" ) – הרי "אדם נידון בכל יום" , כמבואר בחסידות (בדרושי אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי , וכן בדרך מצוותיך להצ"צ ובקונטרס ומעין ) שלפי הנהגתו ומעשיו בכל יום נקבע אם ההמשכה שנפעלה בר"ה תומשך בפועל למטה, או שתשאר ברוחניות למעלה כו' .
1731 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין בזה, דכיון שמ"ש (אתם נצבים) היום קאי על ר"ה , שבו פועלים בנ"י הענין דתמליכוני עליכם , שקשור עם התוקף דכתר כו', לכן צריכים בנ"י עצמם להיות במעמד ומצב של תוקף, שזהו"ע דנצבים, שמורה על העמידה בקומה זקופה, ע"ד מ"ש ואולך אתכם קוממיות, שפירושו בקופה זקופה.
815 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובמה בשופר" , והיינו, שע"י תק"ש מכתירים את הקב"ה למלך – הרי מובן, שגם בתק"ש שבחודש אלול (שהיא מעין ואותו ענין דתק"ש שבר"ה) ישנו הענין ד"תמליכוני עליכם" .
1015 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בברכת כתיבה וחתימה טובה , עדי קיום היעוד "והי' ה' למלך על כל הארץ", עי"ז ש"תמליכוני עליכם" .
1347 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולאח"ז נעשית ההמשכה בענין הלבוש, שזהו ענין המלכות שהוא עיקר ענין הלבוש, כמ"ש יביאו לבוש מלכות, ובנוגע להקב"ה הרי זה הענין דהוי' מלך גאות לבש , שענין זה נעשה ע"י עבודת בנ"י בהענין דתמליכוני עליכם , וכפי שהי' אצל אדה"ר שפעל בכל הבריאה הענין דבואו
1410 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הגאולה האמיתית והשלימה, ויראו בגלוי שבנ"י הם אלו שפועלים הענין ד"תמליכוני עליכם" , "ה' אלקי ישראל מלך" , ועי"ז נמשכת מלכותו של הקב"ה בעולם, כמ"ש "והי' ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהי' ה' אחד ושמו אחד", וכפי שמסיים הרמב"ם בנוגע לביאת המשיח ש"יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, שנאמר אז אהפוך אל עמים גו' ולעבדו כולם שכם אחד", ומתוך שמחה וטוב לבב, בטוב הנראה והנגלה.
1573 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"שתמליכוני עליכם" , ובאופן ש"מלכותו ברצון קבלו עליהם" , במלוא ההתלהבות ושלימות הרצון, ומתוך התמסרות מוחלטת להקב"ה באופן של "ברית עולם",
1615 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזוהי ההכנה לענין ד"תמליכוני עליכם" שנפעל בר"ה, שזוהי ההתמסרות להקב"ה באופן ש"מלכותו ברצון קבלו עליהם" ,
1733 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
שישראל מקיימים בקשת הקב"ה שתמליכוני עליכם , לאחרי ההקדמה דאתם נצבים היום כולכם , שזוהי ההתכללות דכל ישראל לאחדים כאחד (שנעשה עי"ז שכל אחד מישראל פועל בעצמו ההתכללות דכולכם מבחי' ראשיכם שבו ועד שואב מימיך), הרי זה נמשך אח"כ בהתכללות דחג הסוכות באופן שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת (לאחרי עבודת הקטורת ביוה"כ שממנה נמשך בסכך הסוכה ).
201 ר"ה טז, סע"א. לד, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בנוגע לר"ה – הנה נוסף על כללות הענין ד"תמליכוני עליכם" , הרי הוא בדוגמת ה"ראש" שבגוף האדם, שעם היותו קטן ביחס לשאר
675 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד שמגלה למטה את שורש הדצ"ח שהוא מעולם התהו שלמעלה מתיקון (שורש המדבר), ששם הביטול הוא נעלה יותר מהביטול דעולם התיקון (כפי שמבאר אדמו"ר מהר"ש בארוכה בהמשך המאמרים שלפני מאה שנה ), וכפי שמתבטא בטבע ההכנעה והביטול שבבהמה שנער קטן נוהג בה, ומרומז בשמה:
855 כ"ק אדמו"ר שליט"א הפסיק ואמר: אינני יודע מה הם המאורעות המיוחדים שאירעו אז (בשנת תרל"ב), שבגלל זה נתבאר ענין הנ"ל כמ"פ במאמרי החסידות שנאמרו אז (שחוזרים לאחרונה),
– כידוע שבמאמרי החסידות יש התייחסות גם למאורעות שמתרחשים בזמן מסויים זה, נוסף על הענינים השייכים לכללות הזמן, ולדוגמא: במאמרי ר"ה מדובר אודות ספירת המלכות, בגלל שזהו הזמן דהכתרת המלך – "תמליכוני עליכם" (ר"ה טז, סע"א. וש"נ), ובמאמרי מוצאי יוהכ"פ מדובר אודות ענין התשובה – "לפני הוי' תטהרו" (אחרי טז, ל), וכיו"ב בשאר זמני השנה (וע"ד האמור לעיל (ס"ה) בנוגע לכללות התורה , שיש בה ההתחלקות דראש ורגל, ולכן, החש בראשו יעסוק בתורה – בחלק התורה הקשור עם הראש ) –
אבל, קרוב לומר, שכנראה הי' אז מעמד ומצב שנרגש הכח והתוקף של עולם התהו, ולכן הי' צורך שנשיא בישראל יכריז ויבהיר שלאמיתתו של דבר יש בתהו ביטול גדול יותר מאשר בתיקון, ועי"ז יפעל שגם למטה בעולם (שמצד עצמו הוא באופן של העלם והסתר) יומשך בגלוי הביטול ליש האמיתי כו'.
וכיון שענין זה נתגלה אלינו לאחרי מאה שנה – הנה יה"ר שיהי' כן גם עתה, ובדרכי נועם, באופן ד"אמר מלכא עקר טורא" (ראה ב"ב ג, ב), ללא טירחא יתירה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה, המלך מצד עצמו – "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" , ובלשון החסידות , שהוא מנושא בעצם, בהתנשאות עצמית שלמעלה מהתנשאות על העם, ולכן יש צורך לעורר את הרצון למלוכה ע"י הכתרת המלך (שזהו"ע ד"תמליכוני עליכם" ), שאז נעשית השייכות של המלך עם העם להיות מלך עליהם.
1185 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
גם סדר העבודה בזמני השנה , שלכל לראש היא העבודה דתפלה, החל מהקב"ע דתמליכוני עליכם בר"ה , ובעבודה דעשי"ת שעליהם נאמר דרשו הוי' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב, שתפלת היחיד נחשבת כתפלת הציבור בשאר ימות השנה .
1554 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזוהי ההכנה והכלי שבנ"י עושים למטה, ועי"ז ממשיכים אח"כ מלמעלה שהקב"ה מקבל את ההכתרה – כפי שביקש מבנ"י "שתמליכוני עליכם" , ומקבלה בתענוג ובשלימות התענוג, כמבואר בענין תקיעת שופר .
1944 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
נעשה בכל ר"ה ע"י בנ"י – אתם קרויין אדם , בדוגמת אדה"ר, וכמארז"ל שמלך מלכי המלכים הקב"ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון [וכיון שחותם זה שמבטא את כל מציאותו הוא חותם הוי', הרי זה כמו חותם המלך שאין להשיב , שנשאר תמיד כו'] – שהם מכתירים את הקב"ה למלך, שתמליכוני עליכם , ע"י עבודתם בקבלת עול מלכות שמים כו', כמשל מלך בו"ד שבני המדינה מכתירים אותו למלך עי"ז שמקבלים עול מלכותו לעבדו ולעשות רצונו כו'.
23 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"שתמליכוני עליכם" ], באופן כזה הוא מקבל, וכבר קיבל היום, את המלכות.
69 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומצד גודל מעלת בנ"י, מבקש מהם הקב"ה בר"ה שתמליכוני עליכם , ובנ"י ממלאים בקשה זו, והקב"ה מקבל את ההכתרה כו', באופן שממשיכים (ע"י תק"ש) מעצמות התענוג , ששם הוא הענין דנתאוה כו'.
106 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כיון שכבר הכתיר את המלך – "תמליכוני עליכם" – בימי ר"ה, ומתכונן להכתרת המלך בפנימיות – כמבואר בלקו"ת שיוהכ"פ נקרא גם ר"ה , אלא שהוא בבחי' הפנימיות (הפנימיות של ימי ר"ה), פנימיות הראש לגבי ענין הראש כפי שהוא בר"ה (כמבואר בפע"ח ),
174 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו גם מה שבכחו של כל אחד מישראל לפעול בר"ה הענין ד"תמליכוני עליכם" (שקשור עם יראה עילאה), ובאופן ש"אתם נצבים היום כולכם" , כולם יחד באותה דרגא, ועי"ז נעשה הענין ד"ושב ה' אלקיך את שבותך גו' ושב וקבצך מכל העמים" (כמבואר בשער התשובה)34.
538 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו גם מה שע"י השופר נעשה הענין דתמליכוני עליכם , ומלכותו ברצון קיבלו עליהם , שזהו"ע ההכתרה שנעשה ע"י הקבלת עול שמצד עצם הנפש כו' .
855 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
חודש תשרי הוא חודש השביעי – שמושבע בכל טוב , בעניני רוממות והפלאה כו', החל מהענין ד"תמליכוני עליכם" בר"ה, ענין התשובה ביוהכ"פ, וענין השמחה בחג הסוכות, שמע"צ ושמח"ת ("זמן שמחתנו") – ג"פ שמחה, ש"בתלת זימני הוי חזקה" , ושמחה נעלית ביותר, החל משמחת בית השואבה (במוצאי יו"ט הראשון), עלי' נאמר "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", ועד לשמחה דשמח"ת, שהיא לא כמו שמחת בית השואבה ש"לא היו עושין אותה עמי הארץ וכל מי שירצה אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין וכו', אבל כל העם ..
1002 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ונוסף על ענין השבת שבכל שנה שביעית, ניתוסף במיוחד בקביעות שנה זו, שראש השנה חל בשבת, וע"פ הידוע בדיוק הלשון "ראש השנה" , ולא תחלת השנה , שזהו בדוגמת ה"ראש" שכולל את החיות של כל אברי הגוף ומנהיגם גם כשנמצאים במקומם, וכך גם ר"ה הוא ה"ראש" של כל השנה , ויש לו השפעה על כל השנה כולה [כמו בנוגע להחלטות שנתקבלו בר"ה בנוגע לענין ד"תמליכוני עליכם" , "מלכותו ברצון קבלו עליהם" ] – הרי מובן שהקביעות דר"ה בשבת פועלת על כל השנה כולה, שמלבד היותה "שבת לה'", ניתוסף בה עוד פרט בענין השבת.
409 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו אדם נידון בכל יום , אף שכבר נגמר דינו בר"ה וביוהכ"פ, כי הדין שבר"ה וביוהכ"פ הוא שיומשך החסד להאדם במלכות דאצילות, והדין שאדם נידון בכל יום הוא, אם הוא ראוי שהחסד שנמשך כבר על נפשו למעלה בר"ה ויוהכ"פ ירד ויומשך (בבריאה יצירה ועשי' עד שיומשך) למטה בעוה"ז הגשמי, או שישאר החסד למעלה ויוסיפו לו תענוג למעלה.
2729 ר"ה טז, א. וראה לקו"ת שם, דגם לדעת ר' יוסי (ר"ה שם) דאדם נידון בכל יום [וכן לדעת ר' נתן (ר"ה שם) דאדם נידון בכל שעה ] – עיקר הדין הוא בר"ה, וכן לאידך, שגם לרבנן דפליגי אר' יוסי (ר"ה שם), יש דין בכל יום – שלכן מבקשים בכל יום הבקשות שבשמו"ע. וראה בארוכה קונטרס ומעין מאמר כ ואילך. וראה שם מאמר כב בסופו, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. וראה לקו"ש ח"ט ע' 375 [אג"ק ח"א ע' רא] ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ענינו של ר"ה הוא – "תמליכוני עליכם" , היינו, שבנ"י פועלים שהקב"ה יהי' מלך עליהם.
1514 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענין זה נפעל כבר בשבת שלפני ר"ה, וממנו נמשך בימי ר"ה – שענינם "תמליכוני עליכם" , ע"י קבלת עול מלכות שמים שלימה, ומר"ה נמשך בכל ימי השנה כולה, כיון שר"ה הוא בדוגמת ה"ראש" שכולל את החיות של כל אברי הגוף, וגם לאחרי שכל אבר נמצא במקומו בתור מציאות לעצמו, הרי הנהגת כל האברים היא ע"י הראש , וכן הוא בר"ה לגבי כל ימי השנה .
1657 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וע"י העבודה דחודש אלול בכלל וימי הסליחות בפרט, נעשית הכנה קרובה לענין דתמליכוני עליכם שישראל פועלים ביום ר"ה, באופן שמלכותו ברצון קיבלו עליהם , והקב"ה מקבל ההכתרה, במכ"ש מזה שעוד בהיותו בשדה ה"ה מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ועאכו"כ כשרואה בסיום חודש אלול שהכל הולכים אחריו לעיר מלכותו, אזי מניחים לכולם להכנס להיכל מלכותו, ומכתירים את המלך ברצון, והקב"ה מקבל את ההכתרה דמלוך על העולם כולו בכבודך (באופן שמגלה מלכותו, שהרי ענין המלוכה צ"ל בגלוי , כמ"ש גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה), והנשא כו' והופע כו', עד וידע כל פעול כי אתה פעלתו ,
1855 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"אתם נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך עד שואב מימיך", וכמבואר בארוכה בדרוש בלקו"ת29 ובדרושי רבותינו נשיאינו שלאח"ז, שעמידת בנ"י "לאחדים כאחד" ממש היא הכלי לענין של ר"ה – כלי ל"תמליכוני עליכם" , וכלי "לעברך בברית הוי' אלקיך" , ובאופן שיומשך אח"כ בכל השנה כולה.
1891 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ג) ויש להוסיף, דענין הנ"ל (שע"י שישראל תוקעין בשופר ממשיכים הם גם הענין דבחירת העצמות שאין שייך לעורר שם ע"י אתעדל"ת) מובן גם מהידוע שעיקר ענין ר"ה הוא בנין המלכות, כמאמר רז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם .
17 ר"ה טז, א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומבאר שהעבודה (אתערותא דלתתא) שעל ידה ממשיכים הרצון והתענוג בבריאת העולמות היא כמאמר רז"ל אמרו לפני מלכיות כו' זכרונות כו' ובמה בשופר .
28 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה ג' ענינים אלו (מלכיות זכרונות ושופרות ) הם לא רק בדיבור, אמירת פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות , וכמרז"ל אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות , אלא גם במעשה בפועל, וכמו שמבאר במרז"ל הנ"ל מלכיות כדי שתמליכוני כו' (שתמליכוני בפועל) זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם (שיעלה זכרוניכם בפועל) ובמה בשופר ע"י תקיעת שופר במעשה בפועל.
5 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והנה ג' ענינים אלו (מלכיות זכרונות ושופרות ) הם לא רק בדיבור, אמירת פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות , וכמרז"ל אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות , אלא גם במעשה בפועל, וכמו שמבאר במרז"ל הנ"ל מלכיות כדי שתמליכוני כו' (שתמליכוני בפועל) זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם (שיעלה זכרוניכם בפועל) ובמה בשופר ע"י תקיעת שופר במעשה בפועל.
6 בד"ה וביום שמחתכם תרפ"ז [וכ"ה בד"ה זה תרנ"ו]: ומ"ש במה בשופר היינו פסוקי שופרות שז"ע שופר בדיבור וצ"ל במעשה ג"כ. ואולי הכוונה ד"ובמה בשופר" כולל גם פסוקי שופרות (כתירוץ השני בריטב"א ר"ה טז, א). ולהעיר משו"ע אדה"ז ר"ס תקצ"א: וע"י מה ע"י שופר לפיכך אומר כו' פסוקי שופרות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר , שפירושו תקיעת שופר במעשה, דמצות היום בשופר , אלא שנכלל בזה (בהמשך להתחלת המאמר אמרו לפני כו' ושופרות ) גם אמירת פסוקי שופרות [ובפרט שעפ"ז יש להתאים גירסתנו בגמרא להגירסא אמרו לפני מלכיות כדי כו' זכרונות כדי כו' שופרות כדי כו' וי"ג לאח"ז ובמה בשופר ].
30 שלטי הגבורים ר"ה טז, א. וי"ל שמפרש גירסת הרי"ף שהיא כבש"ס ולא דגריס כן בש"ס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, וידוע דהיום (סתם) קאי על ראש השנה, ופירוש זה היום הוא שבהיום דראש השנה נמשכת בחי' זה, דבראש השנה מכתירים בני ישראל את הקב"ה למלך ופועלים ועושים גילוי מלכותו ית' בכל העולם, עד אשר וידע כל פעול כי אתה פעלתו, שגם בחי' פעול שבעשי' (ומכ"ש דיצירה ודבריאה) ידע כי אתה פעלתו.
4 וכמרז"ל (ר"ה טז, א. לד, ב) אמרו לפני בר"ה מלכיות . . כדי שתמליכוני עליכם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועוד שבראש השנה כל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון , לא רק סוג המדבר אלא גם הנבראים דסוג החי, דסוג הצומח ודסוג הדומם, ולמה ראש השנה הוא ביום ברוא האדם דוקא.
10 פיוט "ונתנה תוקף", מר"ה טז, רע"א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין הוא, דמלכיות הם בבחי' ממכ"ע (כמבואר בדרוש הנ"ל דהצ"צ), אור שבערך העולמות שאתעדל"ת מגעתלשם, וזהו אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם , דכמו שענין המלוכה למטה נעשה ע"י העם כמ"ש שום תשים עליך מלך, עד"ז הוא במלכותא דרקיעא, דזה שהקב"ה נעשה מלך הוא ע"י שתמליכוני , שישראל מקבלים עליהם עול מלכות שמים ומבקשים מלוך כו' [דבבקשה וקבלה זו נכללת גם הבקשה שיגזור עלינו גזירות וקבלת עול מצוות, לקיים כל מה שיגזור ויצוה בדרך קבלת עול, וכהנוסח דברכת (כל) המצוות אשר קדשנו במצותיו וצונו, שקיום המצוות הוא מצד הציווי והגזירה], שעי"ז נעשה הקב"ה למלך על כל ישראל, שתמליכוני עליכם , ועל ידם גם מלך על כל הארץ.
65 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה מצות תקיעת שופר בראש השנה ענינה הוא שתמליכוני עליכם , ומכיון דאופן המצוות הוא לפי האופן דתמליכוני עליכם , כמובן ממארז"ל קבלו מלכותי תחלה ואח"כ אגזור עליכם גזירות, לכן ע"י שתקיעת שופר הוא באופן חדש נעשה כן בכל המצוות.
22 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כי ענין תקיעת שופר הוא כמארז"ל אמרו לפני בראש השנה כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר , ומכיון דכל הציוויים שלמעלה (מצוות) שייכים דוקא לאחרי שהוא ית' נעשה מלך, כמאמר קבלו מלכותי תחלה ואח"כ אגזורעליכם גזירות, הרי, שהעבודה דתקיעת שופר שענינה הוא שתמליכוני עליכם היא השורש לכל המצוות (העבודות) שבמשך כל השנה .
10 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו גו', ומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו [במאמרו ד"ה תקעו תש"ז, לפני ארבעים שנה , דאחרי ארבעים שנה קאי אינש אדעתי' דרבי'], דארז"ל על הפסוק איזהו חג שהחדש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה, דבכסה הוא כס ה' דה' קאי על ספירת המלכות וכס ענינו כיסוי וראש השנה נק' כסה לפי שבראש השנה ספירת המלכות מתכסית ומתעלמת בהעלם העצמי כו' (ואולי יש להוסיף הקשר לענין חג שהחדש מתכסה בו בפשטות, דחדש בפשטות היא הלבנה, ונודע שהלבנה היא ספירת המלכות), ולכן הנה עיקר עבודת ראש השנה הוא בנין ספירת המלכות כמארז"ל אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו', וכדי להמשיך בחי' המלכות הוא ע"י תקיעת שופר וכמ"ש תקעו כו'.
5 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש להוסיף, שענין הישות (דיש מי שאוהב) כפשוטו נתקן כבר ע"י עבודת התשובה דחודש אלול, ובכתה את אבי' ואת אמה ירח ימים דקאי על חודשאלול (כדאיתא בכתבי האריז"ל), חודש הרחמים, שאז המלך הוא בשדה, ובפרט בהימים שאחר ח"י אלול שמכניס חיות בכל הענינים דחודש אלול, ובפרט בימי הסליחות שאומרים לך הוי' הצדקה ולנו בושת הפנים, ביטול דיראת בושת שהיא יראת הרוממות בדרגא הכי עליונה, ובפרט בערב ראש השנה שענינו הוא (כשמו ערב ראש השנה) הכנה לראש השנה, ובפרט בראש השנה גופא שאז היא העבודה דקבלת עול מלכות שמים , שתמליכוני עליכם .
70 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועפ"ז יש להוסיף ביאור בזה שעיצומו של יום הכיפורים מכפר (דוקא) לשבים, כי בכדי שתהי' המשכת הענין דעיצומו של יום, גילוי ההתקשרות העצמית דעצם הנשמה עם העצמות, צריכה להיות איזו עשי' דהאדם [וע"ד גילוי עצם הנשמה בראש השנה, שהיא על ידי העבודה דתמליכוני עליכם ], וכיון שהסיבה המביאה לעשות תשובה היא התקשרות העצמית, לכן, על ידי התשובה היא המשכת הענין דעיצומו של יום.
29 ר"ה טז, א. שם לד, ב. וראה בארוכה ד"ה יבחר לנו גו' שנה זו (תשכ"ג) ס"ו (לעיל ע' ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וי"ל שדוגמתו העבודה דתמליכוני עליכם שבר"ה, שבה שוים כל ישראל, כמ"ש אתם נצבים היום כולכם גו', שבהיום דר"ה כל עשרה הסוגים דישראל (מראשיכם שבטיכם עד חוטב עציך ושואב מימיך) הם לאחדים כאחד.
17 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמבואר בלקו"ת ובכמה דרושים ד"ה זה, דבשמיני עצרת הוא הקליטה (עצרת מלשון קליטה) של כל הענינים דחודש תשרי, מתחיל מענין דתמליכוני עליכם שבראש השנה.
6 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דהנה, העבודה דר"ה היא כמארז"ל אמר הקב"ה (לישראל) אמרו לפני בר"ה מלכיות כו' כדי שתמליכוני עליכם , שזהו תוכן פירוש הא' דהאמרת, לשון שבח, שהו"ע אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם שנאמר שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כמארז"ל שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד זהו מלכות.
15 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וביאור הענין בפרטיות יותר, הנה העבודה דר"ה היא שתמליכוני עליכם , ענין ההתנשאות דמלכות, עד לבחינת התנשאות עצמית.
50 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו אדם נידון בכל יום , אף שכבר נגמר דינו בר"ה וביוהכ"פ, כיהדין שבר"ה וביוהכ"פ הוא שיומשך החסד להאדם במלכות דאצילות, והדין שאדם נידון בכל יום הוא, אם הוא ראוי שהחסד שנמשך כבר על נפשו למעלה בר"ה ויוהכ"פ ירד ויומשך (בבריאה יצירה ועשי' עד שיומשך) למטה בעוה"ז הגשמי, או שישאר החסד למעלה ויוסיפו לו תענוג למעלה.
11 ר"ה טז, א. וראה לקו"ת שם, דגם לדעת ר' יוסי (ר"ה שם) דאדם נידון בכל יום [וכן לדעת ר' נתן (ר"ה שם) דאדם נידון בכל שעה ] – עיקר הדין הוא בר"ה, וכן לאידך, שגם לרבנן דפליגי אר' יוסי (ר"ה שם), יש דין בכל יום – שלכן מבקשים בכל יום הבקשות שבשמו"ע. וראה בארוכה קונטרס ומעין מאמר כ ואילך. וראה שם מאמר כב בסופו, דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. וראה לקו"ש ח"ט ע' 375 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
והענין הוא, דהנה בראש השנה הוא שלימות עבודת האדם, דאז הקב"ה אומר תמליכוני עליכם [דההחלטה על בריאת העולם היא ע"י נשמות ישראל וכמאמר במי נמלך בנשמותיהן של צדיקים, ועמך כולם צדיקים, וכמבואר בארוכה בתורת הרב המגיד באור תורה ובלקו"א בתחלתו דע"י שעלה לפניו ית' התענוג מעבודת הצדיקים כו' וכמשל האב המצייר לעצמו את בנו הקטן כו'.
36 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם , שעצמותו ית' בעט זיך כביכול ביי אַלע אידן און ביי יעדער אידן, שתמליכוני עליכם .
26 ר"ה טז, א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין הוא כי הנה כתיב אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו' ולהבין זה אם הוא בעצמות הא"ס הרי כשמו כן הוא בלתי מוגבל ואיך יתכן בו המספר אלף שנה ויום והלא למעלה אינו נופל לשון זמן כלל אלא דהיינו בהשתלשלות הזמן כו' כי הזמן הוא השתלשלות מכלל לפרט כענין ראש השנה שנמשך כלל החיות על כל השנה ולכך נק' ר"ה כמו שבראש נמשך כלל החיות שבאברים כי הגם שאין בו כח ההולכה של הרגל ממש מ"מ החיות של כח זה כלול בראש תחילה ומשם נמשך ומתפשט באברי' לכאו"א לפי תכונתו ואח"כ מתחלק לפרטים כמ"ש אדם נידון בכל יום כו' בכל רגע כו' וכן ר"ח הוא ראש כלל החיות של למ"ד יום ויש כלל יותר שית אלפי שנין כל אלף כלל בפ"ע, וגם כלל יותר כל הז' אלפי שנין שהוא שמטה ועד"ז יובל כו' ודהמע"ה בתפלה למשה מיירי באותו כלל של אלף שנה שדוד ידע מקום השגתו של משה בתפילה זו בבריאה או ביצי' ששם הוא הכלל הזה כו' ובאמת שזה כלל מיירי בבריאה ומאי כיום אתמול כי יעבור הכלל של אלף הוא יום כי יום א' חסד כו' ושית אלפי שנין הוי עלמא שמשם נמשך זה ההשתלשלות עד שמתחלק לפרטים.
10 אדם נידון בכל יום : ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהיינו בחי' מלכו' והיינו ענין אמרו לפניו מלכיות כו' וביאור הדברים הנה ידוע מארז"ל דבכ"ה באלול נברא העולם וביום הששי נברא האדם ואמר אותו מזמור שיר שאו' הלוים ביום הו' דהיינו ה' מלך גיאות לבש כו' לפי שבו נמשך להיות בחי' מלך ונתלבש בלבוש גיאות מלך כו' והיינו יום ר"ה שהוא תחלת עי"ת להמשיך בחי' מלך והענין הוא למעלה הוא ענין מה שעלה במחשבה הקדומה אנא אמלוך כו' כלומר זהו בחי' הרצון שעלה במחשבה הקדומה של עצמות המאציל להיו' בחי' מלך על עם נפרד ורצון זה להיו' מלך הוא הוא בחי' המקור למציאת התפשטו' מדה זו דמלכות אח"כ דהיינו להיות בחי' הצמצום ולצמצם ולהסתיר א"ע כדי שיהא בחי' דבר נפרד להיו' עליו למלך כי באמת כתיב אני הוי' לא שניתי כו' בין קודם שנברא העולם כו' וכולא קמי' כלא כו' וא"כ אין לך דבר חוץ ממנו ועל מי הוא מולך אלא אנו ממשיכי' תחלה להיו' לו תחלה הרצון למלוך והוא ענין מחשבה הנ"ל אנא אמלוך כו' בי' פסוקי' דמלכיו' שאו' בר"ה וכמארז"ל אמרו לפניו מלכיות כו' ואח"כ ממילא נעשה בחי' צמצום כדי שיהא בחי' נפרד להיו' מלך על עם ממש אך גם הרצון הזה אנא אמלוך כו' הוא רק בחי' לבוש בעלמא שמתלבש ברצון זה אחר שאין עוד מלבדו איך יתכן בחי' המלוכה וזהו ה' מלך גיאות לבש וכמ"ש במ"א וד"ל.
59 אמרו לפניו מלכיות : ראה ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
דהיינו בחי' מלכו' והיינו ענין אמרו לפניו מלכיות כו' וביאור הדברים הנה ידוע מארז"ל דבכ"ה באלול נברא העולם וביום הששי נברא האדם ואמר אותו מזמור שיר שאו' הלוים ביום הו' דהיינו ה' מלך גיאות לבש כו' לפי שבו נמשך להיות בחי' מלך ונתלבש בלבוש גיאות מלך כו' והיינו יום ר"ה שהוא תחלת עי"ת להמשיך בחי' מלך והענין הוא למעלה הוא ענין מה שעלה במחשבה הקדומה אנא אמלוך כו' כלומר זהו בחי' הרצון שעלה במחשבה הקדומה של עצמות המאציל להיו' בחי' מלך על עם נפרד ורצון זה להיו' מלך הוא הוא בחי' המקור למציאת התפשטו' מדה זו דמלכות אח"כ דהיינו להיות בחי' הצמצום ולצמצם ולהסתיר א"ע כדי שיהא בחי' דבר נפרד להיו' עליו למלך כי באמת כתיב אני הוי' לא שניתי כו' בין קודם שנברא העולם כו' וכולא קמי' כלא כו' וא"כ אין לך דבר חוץ ממנו ועל מי הוא מולך אלא אנו ממשיכי' תחלה להיו' לו תחלה הרצון למלוך והוא ענין מחשבה הנ"ל אנא אמלוך כו' בי' פסוקי' דמלכיו' שאו' בר"ה וכמארז"ל אמרו לפניו מלכיות כו' ואח"כ ממילא נעשה בחי' צמצום כדי שיהא בחי' נפרד להיו' מלך על עם ממש אך גם הרצון הזה אנא אמלוך כו' הוא רק בחי' לבוש בעלמא שמתלבש ברצון זה אחר שאין עוד מלבדו איך יתכן בחי' המלוכה וזהו ה' מלך גיאות לבש וכמ"ש במ"א וד"ל.
60 דבכ"ה באלול נברא העולם : ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. פסיקתא דרב כהנא פסקא כג בחודש השביעי. ראה ר"ן ר"ה טז, א. רבינו בחיי בראשית א, ג ד"ה ויש [ירושלים תשל"א ע' כו].
61 האדם ואמר. . שיר שאו' הלוים ביום הו': ראה פדר"א פי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ולהבין בתוספת הביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בהבראם בה' בראם ובחי' השיעור של הה"א היינו בחי' הפנימי' של בחי' הה"א והוא בחי' המשכת האור מלמעלה שיהי' חפץ המאציל במדה זו להיות מלך על עם כענין הידוע בפי' אמרו לפניו מלכיות כו' דהיינו שמעוררי' מלמטה שיהי' רצון המאציל במדת המלוכה דבאמת הלא ממך הכל כתיב ואין לך דבר חוץ ממנו ואיך שייך בחי' מלוכה כו' רק שנמשך רצון לזה באתדל"ת כמו ע"י המלאכים שעושין הכתר כמו כתר יתנו לך וכמו מט"ט שיושב וקושר כתרים וז"ש גיבורי כח עושי דברו כו' כמ"ש בזהר ע"פ שחורה אני כו' ומטעם זה נק' שעורה שיעור ה"א.
35 אמרו לפני מלכיות : ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב יש מי שאומר שבשבת א"צ לסמוך גאולה לתפלה מפני שסמיכה זו למדוה חכמים ממה שכתוב יהיו לרצון וגו' צורי וגואלי וכתיב אחריו יענך ה' ביום צרה אבל שבת לאו יום צרה הוא וימים טובים דינם כחול הואיל והם ימי הדין שבפסח העולם נידון על התבואה ובעצרת על פירות האילן ובחג על המים .
יט משנה ראש השנה טז, א. תוספת באר הגולה ברמ"א שם. וראה לקמן סי' קיד ס"א. סי' תצד סט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ו, ט
טו נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים כדי להזכיר שבעצרת נידונין על פירות האילן ויתפללו עליהם:
פב ראה משנה ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות ראש השנה תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ט אם יש תינוק למול בראש השנה אין ממתינים למולו עד אחר גמר התפלה משום דזריזין מקדימין למצוה אלא מלין אותו אחר קריאת התורה קודם תקיעת שופר לפי שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה זוכר עקידת יצחק טוב לסמוך המילה ברית אברהם ועקדת יצחק במה דברים אמורים במקום שמלין בבית הכנסת אבל במקום שנוהגים למול כל אחד בביתו מלין אותו אחר יציאה מבית הכנסת:
מ ר"ה טז, א. הובא לקמן סי' תקפו ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וממנו למדו רז"ל מעלת הזריזות לקיים בכל המצות בכלל, ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה , המגינה ומצלה בפירותיה בעוה"ז מכל מיני פורעניות המתרגשות , כדכתיב וצדקה תציל ממות , וכל שכן משאר מיני יסורים הקלים ממות, כל שכן שטוב לנו גם בעוה"ז להקדימה בכל מה דאפשר, שהרי אדם נידון בכל יום .
2243 אדם נידון בכל יום : ר"ה טז, א. ובקונטרס "ומעין" סכ"ג [מאמר כב פ"ג]: דלא פליגי, ומציין לספר עשרה מאמרות [מאמר חקור דין ח"ב פ"א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
טו נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים , כדי להזכיר שבעצרת נידונין על פירות האילן , ויתפללו עליהם :
704 משנה ר"ה טז, א (בארבעה פרקים העולם נידון ... בעצרת על פירות האילן ).
הובא גם לעיל סי' קיא ס"ב (שבפסח העולם נידון על התבואה ובעצרת על פירות האילן ובחג על המים ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) תקפד סדר קריאת התורה בראש השנה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ט אם יש תינוק למול בראש השנה, אין ממתינים למולו עד אחר גמר התפלה, משום דזריזין מקדימין למצוה, אלא מלין אותו אחר קריאת התורה קודם תקיעת שופר , לפי שעל ידי תקיעת שופר הקב"ה זוכר עקידת יצחק , טוב לסמוך המילה ברית אברהם ועקדת יצחק .
121 ר"ה טז, א (אמר רבי אבהו , למה תוקעין בשופר של איל , אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק ). וכן הוא לקמן סי' תקפו ס"ב (ומצוה מן המובחר לתקוע בשופר של איל , כדי שיזכור לנו עקידת יצחק ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו שאומרים בקדושה דמוסף כתר יתנו לך מלאכים כו' ועמך ישראל קבוצי מטה בקבלת עומ"ש בתומ"צ שהוא פנימיות כתר המל' יותר ונק' הדר מלכותו (כמ"ש במ"א) (והוא מה שאו' אמרו לפני מלכיות שתמליכונ"י עליכ"ם [דוקא] שאומרים י"פ דמלכיות בר"ה כדי שתמליכוני עליכם ואח"כ יהי' מלך לעולם [כו']).
34 אמרו לפני מלכיות : ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הנה באמת ידוע שגם התורה שלמטה נק' בשם משפט דוקא כמ"ש בזהר עמ"ש מלך במשפט יעמיד ארץ במשפט דאוריי' דוקא שנק' משפט כמו אלה העדות והחוקים והמשפטי', וכן ואלה המשפטים אשר תשים כו', וא' משפטי ה' אמת כו', וכן כי כל דרכיו משפט כו' וכה"ג רבות בכתובי', וע"כ נק' שופט כל הארץ בדין ומשפט דתורה גם על ע"ש דנוגה כו' כמא' יב"ש הוי היום ג"ש יושב ועוסק בתורה כו' ג"ש יושב ודן את כל העולם שדין זה במשפט התורה דוקא, כמו שא' כי לא שלם עון האמורי כו' הרי דקדק [oldpage_רמד] עליהם בדין ומשפט שבתורה, וכן בחטאת סדום, ובמצרים שא' ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים כו', וכ"ש על ישראל בכלל ובפרט עד שא' שאדם נידון בכל יום כו' שהוא בדין ומשפט דתורה דוקא.
435 שאדם נידון בכל יום : ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו אשירה להוי' שיבא מבחי' ההעלם דעצמותו ממש לגילוי במ"ת כמו שהי' בקי"ס בבחי' ההעלאה דאו"ח דבנ"י למעלה במהו"ע ית' ממש שמפני זה נהפך ההעלם לגילוי כנ"ל, וזהו הטעם דכי גא"ה גא"ה למעלה מבחי' גיאות והתנשאות דשמים ושה"ש הנ"ל (שהוא התנשאו' שמצד עצמו ממש שמתלבש בתו"מ דוקא כמ"ש ועו"ז מלך משפט אהב כו', וכמו י"פ דמלכיות בר"ה שזהו מלך הקדוש ומלך המשפט שאו' מי"פ דתנ"ך דוקא וכמ"ש בי מלכים ימלוכ"ו והיינו אמרו לפני מלכיות שתמליכוני עליכם דוקא בקבלת עומ"ש דתו"מ דוקא וד"ל).
659 אמרו לפני מלכיות : ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך עכ"ז הרי א' אדם נידון בכל יום בפרנסתו כמ"ש לרגעים תבחננו כו', ולכך או' בברכת הארץ דוקא ועל אכילת מזון כו' בכל יום ובכל עת ושעה כו' משום דזה[ו] מדרגה הב' בפרנסה שמתחדשת בכל עת ושעה מאין ליש ממש, והיינו במזון ולחם שמן הארץ דוקא שנק' ארץ דמפקא מזון ונק' לחם מן הארץ שעולה מלמטה למעלה בבחי' או"ח דוקא (וזהו בברכת הארץ שתיקן יהושע בכניסתו לארץ ששם ציוה ה' את הברכה בארץ דוקא שנק' ברכה בסוף ע"י עבודת הארץ בחרישה וזריעה כו', שנק' עמ"ל מלאכ"ה ביגיעה רבה ועצומה עד מיצוי הנפש שבנפשו יביא לחמו לתקן החטא דעה"ד טו"ר לברר הטוב מן הרע ולהוציא הרע ופסולת בזריעה וקצירה ודישה, וכל שיעבו"ד אדמת"ו יותר יותר יחודש מאין ממש ליש שיצמח בריבוי יותר שזהו עיבור התיקון לתערובות טו"ר שבארץ שעי"ז דוקא יהי' יתרון שפע וברכה יותר מעצם הברכה שבראש שהולך מלמעלה למטה מצד עצם החסד וטוב שזן את העולם בחן ובחסד כו', וזהו שמסיים על הארץ ועל המזון ארץ דמפקא מזון מלמטה למעלה כו'.
878 אדם נידון בכל יום : ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומפנימי' המל' לנש"י בעול תו"מ כמו בר"ה שאו' י"פ דמלכ[י]ות שתמליכוני עליכם דוקא (ויש בזה ב' מעלות על המלאכים, א' מצד בחי' אדם דנשמות שהן בצלם אלקים [ו]המל' על נשמות יותר עליון ממל' על ארי' ושור וכה"ג.
1609 שתמליכוני עליכם : ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יב
(ג) ולכך נק' שטן שהוא לנגד ה' ממש כמו הנה אנכי יצאתי לשטן (במדבר כב, לב) כלומר למנגד לך כו' והטעם שבר"ה דוקא יבאו כל בני האלקים כו' הענין הוא לפי שבכל ר"ה ור"ה עולה המקטרג למעלה לתבוע דין ומשפט על כל המעשים של בנ"א שהן רעים וחטאים בפ"מ ואף במדות רעים והרהורי' רעים כל מחשבות און כו' יעלה הכל למעלה (ונק' שטרי חובותינו כמו השטר שנכתב בכתב כך כל המעשים בספר נכתבים ונעשים צירופים רעים מאד כו') וגם על צדיק בארץ יקטרג כמו על איוב שהיה איש תם וישר אמר החנם ירא איוב אלקים כו' וכה"ג ובר"ה נתקבל כל קטרוג אפי' היותר דק כמו שנתקבל גם על איוב כו' וזהו מצד שאז הוא שעת הדין ומשפט לעיין ולהשגיח במדה"ד ואע"פ שבכל השנה נק' שופט כל הארץ ולמה בר"ה דוקא משגיח במדה"ד יותר מכל השנה אך שרש הענין הוא דבאמת הרי נאמר (משלי כט, ד) מלך במשפט יעמיד ארץ משפט אינו כח הדין לבדו אלא כלול מחסד ודין שהוא בחי' ת"ת כו' וזהו השפט כו' ששופט בב' הפכים דחו"ג ומכריע לפעמים לחסד או לדין כמאמר ג' שעות הראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה שניות יושב ודן כו' שלישית יושב וזן כו' (ע"ז ג, ב) וכן אמרו (ר"ה טז, א) אדם נדון בכל יום כו' וע"פ משפט התור' דוקא וגם על מלכי האדמה וכמ"ש כי לא שלם עון האמרי כו' וז"ש מלך במשפט כו' במשפט שבתורה במדות דחסד ודין שממוזג בבחי' התקון יעמיד ארץ שאין קיום העולם בדין לבד ולא בחסד לבד רק בהתכללות משניה' כמלכותא דארעא ששופט כל הארץ במדותיו במיצוע כו' (וראיי' לזה ממ"ש (תהלים ל, ו) כי רגע באפו חיים ברצונו שברגע זו עצמה שהיא באף וחמה חיים וטוב ג"כ ברצונו וז"ש בלעם (במדבר כג, ח) מה אקב כו' דגם בזעמו שאל זועם בכל יום רגע אחת לא זעם ה' כו') אך בזה דוקא נבדל יום הדין דר"ה שיש יכולת בכל כחות הדין לעלות ולקטרג למעלה ביותר ובר"ה מקבלים ושומעים כל קטרוג יותר מכל השנה ע"כ נקרא יום הדין יותר מכל השנה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ה' שנק' כסא המשפט בכתר מלכות לשפוט כל הארץ כמאמר יושב ודן כו' (ע"ז ג, ב) אך עיקר זמן המשפט הוא בר"ה דוקא שהוא יום שנכתר בכתר מלכות מחדש כמ"ש (ר"ה טז, א) אמרו לפני מלכיות כו' שזה היום תחלת מעשיו ונעשה מלך לעולם כו' וע"כ אז דוקא נכנסי' לפניו כל המלאכים שנק' בני האלקים (תרגום בני האלקים (בראשית ו, ד) בני רברביא שהן הע' שרים שעל ידן נחתך משפט המלך ודתו) וזהו ויבאו בני האלקים בר"ה דוקא להתיצב על הוי"ה לתבוע דין ומשפט על כל כו' ונשמעים כל קטרוגים שלהם בטענת כח מדה"ד לפי שאז דוקא שעת הדין לשמוע לכל תובע דין מפני שזה היום נכתר בכתר מלכות ויושב על כסא המלוכה לשפוט את כל העולם שאין זה רק עפ"י תביעת דין מן המקטרגים וכמו ביום שמכתירים את המלך שמביאים לפניו כל דין מכל אשר נעשה בארץ מזמן רב וע"כ נק' ר"ה יום הדין שמביאין למעלה כל דין מכל השנה כולה (הגם שיושב בכל יום לדין כו' אבל גמר הדין הוא בר"ה דוקא מטעם הנ"ל) אבל שלא בשעת הדין ומשפט אין להביא לפניו שום קטרוג ותביעות דין כלל וכלל כי כולו רחמים וחסדים דוקא היפוך ממדה"ד ושונא למקטרג ולא יסבלנו (וראיי' לזה ממ"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' והוא מה שלא אבה לשמוע אל בלעם כו' וגם בעת רוגז בדין לא יוכל לקטרג בעצמו כמו שאמר ליהושע וכי דלטור אני כו' (סנהדרין מג, ב) וכה"ג) וז"ש להתיצב על הוי"ה להיות לשם הוי"ה למנגד להיותו כולו רחמים וחסדים ולא יחפוץ כלל בתביעת דין וקטרוג להיותו למעלה מבחי' שם אדנ"י כו' ומ"ש וישב ה' מלך לעולם זהו ע"י צמצום בהתלבשות בשם אדני כו' וזהו שאמר הכצעקתה הבאה אלי אלי ממש להיות לבחי' מנגד אלי כמו פי' להתיצב על ה' הנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
(יב) ולפ"ז מאחר שכל זה הוא בחי' התלבשות העליון בתחתון ממאציל לאצילות ומאצילות לבריאה ובריאה ביצירה ויצירה בעשיה והיו לאחדים ממש א"כ הרי יובן מזה עכ"פ שיוכל להיות בחי' השגחה האלקי' הפרטית מעצמות המאציל ממש גם בסוף כל המדרגות דעשיה דהיינו עד חיצוניות דחיצוניות הכלים דמל' דמל' דעשיה שנתהוו על הברואים דעוה"ז השפל בפ"מ שיהיה בהם השגחה פרטית כל צבא השמים ועל הארץ וכל אשר בה ועל כל מעשה בנ"א בפרט כמו שא' (תהלים לז, כג) מה' מצעדי גבר כו' עד שא' (חולין ז, ב) אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה פי' ענין הכרוז הוא הצווי ממלאכים דעשי' שמקבלים מחיצוניות דמל' דעשיה אדון כל הארץ שיורד ע"י בחי' ממוצעי' רבים עד שבא למטה ממש לענוש האדם בדין שיכשל בהילוכו ברגליו במקום סכנה עד גם עונש קל שינקף אצבעו כו' כמ"ש מה' מצעדי גבר כו' הכל מכריזין עליו בתחלה וכן בהפסד בממונו שיומשך בו מחשבה ועצה לרעתו דוקא וכמו כן ברוחניות לעוררו לדבר רע ומזיק לנפשו ברוחניות כמו ריבוי המזון שנמשך ממלאך רע כידוע שיש מלאכים דעשי' שהן מעורבי' טו"ר וכן להיפוך בהשגחה לטובה יבא לאדם מחשבה טובה להציל נפשו מכל דבר רע המזיק לנפשו וכן בגשמיות שינצל מן הסכנה שלא ילך למקום רע כו' שז"ש מה' מצעדי גבר כו' (רק שעכ"ז תלוי בבחירה שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכי' אותו (מכות י, ב) כמ"ש במ"א בענין הידיעה ובחירה כו') וכן על כל מעשה בנ"א נמשך ע"י הממוצעי' להשפיל ולהרים אם יצליח אם להיפך הכל בהשגחה פרטית שאדם נידון בכל יום ויום (ר"ה טז, א) וכן משגיח על כל יושבי הארץ כמ"ש המבין כו' וגם על הנהגו' שפע הגשמיות בצומח וחי נמשך הכל ע"י הממוצעים כמו שא' חלקה אחת תמטר כו' (עמוס ד, ז) לפי שיצוה על העננים שילכו ממקום זה למקום אחר כמ"ש בגמ' (תענית פ"ג) וכמ"ש מעלה נשיאים מקצה הארץ כו' ובדרך כלל כל שינוי הנהגות שפע בדצח"ם לטוב או להיפך הכל בא בהשגחה האלקית הפרטית על כל מלכי האדמה באדמה כו' עד גם בדומם וצומח כמו כי ההרים ימושו והוא שמשפיל מזל של ההר כו' וא"כ הרי מובן ממילא שכל מעשה בנ"א אם לטוב או לרע הכל עולה למעלה ע"י ריבוי הממוצעים דמלאכי' מסוף עולם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה כל מה שנת"ל בענין עליית נה"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
במים ההולכים בנהר לאט לאט, כמו אמת המים העוברת ממקום למקום שהולכת בלאט, מפני שאין בה מים רבים כ"כ, ואין נביעתם בריבוי כ"כ שיתרבו המים אשר ע"כ הולכת לאט, הנה כשסותמין מקום יציאתה באמצע הילוכה עד"מ מתקבץ ריבוי מים באמת המים עד שמתגברים על מקום סתימתם והולכי' ברעש ובמהירות גדול ועצום, או שנובעי' מצד אחר וקורעי' את העפר המגבילם על הצדדי' והולכים להם וגם הילוכם יותר חזק, וכשאין בהם קיבוץ כ"כ עד שיוכלו להתגבר על מקום סתימתם הנה הם עולים ומתפשטי' על גדותי' שזהו הוראה שיש ריבוי מים אמנם לא נתגברו כ"כ עד שיקרעו או ידחו הסתימה כ"א מפני שנתרבו אין להם גדדות להחזיקם לכן הם מתפשטי' על השדות שבסביבות האמת המים כו', וככל המשל הזה יובן בנה"א שבאדם שהוא חלק הוי' ממש, וכמשנ"ת לעיל בקצרה ענין בחי' י"ה ובחי' ו"ה שיש בנפש ע"ש.
305 כמשנ"ת לעיל בקצרה : פ"ה.
[edn_14_*] בשולי היריעה נרשמו ראשי פרקים ממאמר מוצאי ר"ה שנדפס לקמן (ובהמשך הנדפס ליתא):
יוםא זכרון תרועהב, וצ"ל למה נק' יום הזכרון, הלא זכרון זהו רק בשבת, ועיקר הוא התרועה עצמה, אמרו לפני מ'ג זכרונות ובמה בשופר , נמצא פעולתו לזכרון, זכור לעבדיך אי"וד, שצ"ל האיך שייך שישכח ח"ו על אי"ו, אך מה הגפן הזהה חי ונשען על עצים מתים כו', ג' בחי' אהבה, אברהם בכל לבבך חו"ג והחסד גובר, בכל נפשך אפי' נוטל יצחק עקידה, בכל מאדך יעקב ת"תו נחלה בלי מצרי'ז, עולה כו' ומחבר חיו'ח א"כ אין מצר, וכשיש ג' בחי' אלו א"צ כ"כ לזכות אבות, אבל כשפגמו, אזי נשען על עצים זכור לאי"ו תמורת ג' אהבות, שעיקר העבודה אהוי"ר לאהבה וליראה אותי את האלקי' יראט, ועי"ז זה כל האדם שכ"א יבוא לזה אסה"מי, אך זהו ע"י תשובה לשארית נחלתויא כו', ולכן נק' יום הזכרון שגם אם לא אכשיר דראיב מ"מ כשזוכר אי"ו סולח ומוחל כו', ולכן גם בחול נק' יום הזכרון.
יום: המשך לשולי הגליון שבסוף המאמר שלפני זה הערה ה.
יום זכרון תרועה: ראה לקמן פכ"ד.
אמרו לפני מ': ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
זכור לעבדיך אי"ו: ראה עקב ט, כז.
מה הגפן הזה: ראה שמו"ר רפכ"ט.
ת"ת. . עולה: ראה לעיל הערה 44.
נחלה בלי מצרי': שבת קיח, סע"א.
חיו': אינו ברור כ"כ. ואוצ"ל: חו"ג.
את האלקי' ירא: קהלת יב, יג.
כ"ה בהכת"י.
לשארית נחלתו: מיכה ז, יח.
לא אכשיר דרי: ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ופסולת, ועי"ז יומשך לו חיות חדש מלמעלה כמו שהאדם בשעה שנפשו עולה שואבת לו חיים מלמעלה כ"ש בכלליות השנה ששואבת לו חיים מבחי' אוא"ס ב"ה חיי החיים כו', ולכן כמו שבכ"י נעשה ברי' חדשה, אשר ע"כ תיקנו ח"י ברכות בברכת השחר שהוא מפני שנעשה ברי' חדשה וצריך לברך על כל פרט ופרט שנתחדש בו בבחי' חידוש הישינות מפני שחיות יום העבר הלך לו וכמארז"ל אדם נידון בכ"י והיינו דין הגוף כמו שבכל שנה הוא בכלל כמו"כ בכ"י הוא בפרט שבא מן הכלל כו', ולכן כשהחזירו לו הפקדון מחדש ומתחדשים בו הכחות בבחי' חידוש הישנות צ"ל פוקח עורים ומתיר אסורים וזוקף כפופים וכן כולם כו', כ"ה בכלליות החיות על כל השנה בר"ה יום ברוא אדה"ר שנק' תחילת מעשיך, צ"ל ברכת השחר גם בכוונה כלליות נוסף על הפרט באותו יום עצמו, ואשר מטעם זה מברכין גם ביום שני בהש"ח הגם שב' ימים דר"ה כיומא
597 אדם נידון בכ"י : ר"ה טז, א. ראה גם אגה"ק סכ"א. לקו"ת קרח נה, ג ואילך. סידור שחרית לשבת קפ, ג-ד. פיה"מ יד, ד ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ס"ע רפד ואילך. שע"ת ה, סע"ד ואילך ובהערה 60. סה"מ תרכ"ז ע' סד. וש"נ. לקו"ש ח"ט ע' 375 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ךד) ועדיין צ"ל בענין מלכיות זכרונות שופרות שארז"ל א' הקב"ה אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני ובמה בשופר , וכן תקנו בנוסח התפלה לומר תחלה מלכיות ואח"כ זכרונות ואח"כ שופרות , ולכאו' הצ"ל תחלה זכרונות שיזכור אותנו תחלה ואח"כ נמליך אותו עלינו, שלכאו' לאחר שכבר המלכנו אותו עלינו אינו שייך לבקש שיזכור אותנו שא"כ על מי המלכנו אותו, והיתכן שמלך על עם לא יזכור עמו, וגם בעצם ענין הזכרונות צ"ל הלא אין שכחה לפני כסא כבודו.
615 א' הקב"ה אמרו לפני מלכיות : ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הא' תשדמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה כמשנת"ל יובן במצות ג"כ אך באו"א לגמרי, דהנה תרי"ג מצות הם תרי"ג ארחין דגולגלתא וכמו אורח ושביל שהולך ממקום למקור כמו"כ המצוה ה"ז צנור שיומשך למטה, ובמצות יש ג"כ גוף ונפש וכמו שופר גשמי שהוא קרן של איל הוא גשמי ומה שהוא מצוה הרי מלובש בו הרצה"ע הוא הנפש, ואימתי הוא מצוה כשאיש הישראלי עושה אותה וכמ"ש צו אל בנ"י ר"ל צו הוא ל' צוותא וחיבור והיינו כשתחבר את בנ"י עם המצוה אז הוא מצוה, דאפי' תפילין וציצית אם לא יקיים אותם הרי תפילין הם תשמישה קדושה וציצית תשמישי מצוה ומכ"ש ד' מינים שבלולב כמו אתרוג אם יאכל אותו בלא ברכה ה"ה מוריד אותו, ואם אוכל אותו (ה' שלא לשם שמים לא נתחדש בו דבר שהוא מנוגה והוא מחי' את (ה' מי שהוא ע') מק"נ, וכשעושה אותו למצוה ה"ז נעשה כלי להרצה"ע ועי"ז מתעלה לבחי' בעהר"צ.
62 שופר . . קרן של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וענין תוס' באצי' היינו שיומשך מלמעלה דאצי' באצי', ובד"כ הוא ההמשכה מלפני הצמצום, ואז בוקע הפרסא ומאיר בבי"ע ג"כ, הגם שלמעלה מאצי' הוא ג"כ רצון ורצון אותיות צנור מ"מ הוא למעלה מאצי' שהוא אלקות, ושרש הענין דהנה המצות לבד שהם רצה"ע שרצון אותיות שנמשך הרצה"ע למטה, ואמרז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה ופי' אמרתי ונעשה רצוני הוא בחי' א"ס בעל הרצון ויש מה שנושא וסובל בחי' הרצון הכללי, לבד זאת הם פועלים הזדככות בהעולם וכמ"ש גם את העולם נתן בלבו שלפ"ע המעשה המצות הוא מברר בהעולם ג"כ, דהנה המצות נתלבשו בדברים גשמים ציצית בצמר גשמי תפילין בקלף גשמי שופר קרן של איל גשמי ד"מ שבלולב צמחים גשמים והנה צומח זה כשאוכלו מי שאינו מצווה לברך עליו ה"ה נשאר בנוגה כמו שהי' מקודם רק שנתעלה מצומח למדבר וה"ז עלי' קטנה, אבל כשמברך עליו ה"ה מעלה אותו ומכ"ש כשעושה אותה מצוה הרי נעשה כלי להרצון פרטי ולהרצון כללי שכולל כל הרצונות ומה שנושא הרצון הכללי דתי' בע"ל הרצון הוא ל' מרא ורבון וכמו באדם למטה יש לו רצון פרטי ורצון פשוט כללי שכוללם יחד והאדם שיש לו הרצון הכללי, וכמו"כ יובן למעלה ג"כ שיש כל הבחי' הנ"ל, וכ"ז יש בהמצוה הגשמיות ואלמלא ניתנה רשות לעין לראות היו רואין כח הבעל הרצון שיש בהמצות וכמ"ש בסש"ב אלמלא ניתנה רשות לעין לראות בריאה יש מאין היו רואין איך שכל מציאות היש הוא אין ואפס וכמו"כ בהמצוה הי' רואין הכח בעל הרצון שמלובש בהמצוה, רק שעכשיו מעלים ומסתיר אבל לע"ל יאיר ויתגלה בחי' זו וזהו ונגלה כבוד ה' וראו כו' כי עין בעין יראו כו' חשף ה' את זרוע קדשו, חשף הוא גילוי שיתגלה בחי' א"ס בעהר"צ ולא יהי' עוד העלם והסתר, ומ"ש זרוע קדשו דכלליות המצות נק' בשם צדקה והיד שנותנת הצדקה והמעות גשמים או ד"א שמחי' בו
66 שופר קרן של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהי' לכם יום תרועה, וצ"ל הלא כאן נק' יום תרועה ולמה בנוסח התפלה נק' יום זכרון, ולכאו' י"ל שהוא מפני שכ' זכרון תרועה, אך א"א לומר כן דהרי מה שאינו תוקעין בשבת הוא משום גזירה דרבה שמא יוליכנו ברה"ר אבל לולי זאת הי' תוקעין בשבת ג"כ, ועוד דאי' במדר' כתוב א' אומר יום תרועה וכ' א' או' זכרון תרועה כאן בשבת וכאן בחול א"כ בחול נק' יום תרועה ולמה או' גם בנוסח התפילה דחול יום הזכרון, והענין שהוא ע"ש זכרונות דאי' במד' אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם זכרונות כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה וע"ש זה נק' יום הזכרון, אך צ"ל לבד מה שצ"ל מה שייך זכרון למעלה והלא אין שכחה לפני כסא כבודך אך זה מבואר במ"א ומתורץ שם, אך צ"ל שהיו צריכים לומר תחילה זכרונות ואח"כ מלכיות וגם במדר' הי' צ"ל תחילה אמרו לפני זכרונות ואח"כ מלכיות , וגם צ"ל מה שייך זכרונות לאחר מלכיות שזה שייך קודם מלכיות לזכור שיהי' מלך אבל לאחר שנעשה מלך ה"ה מלך על עם ומה שייך לזכור אח"כ, והקבלה דר"ה הוא בנין המל' דמל' נאצל נקודה חדא וצריכים להמשיך ט"ס במל' [והוא ע"י ט' פסוקי מלכיות ] ותחילה צ"ל נסירה ואח"כ בנין המל', וא"כ צריכים לקרותו יום תרועה או יום מלוכה, ולמה נק' יום הזכרון.
6 במד' אמרו לפני מלכיות : וכ"ה בסמוך בפנים. ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה שופר הוא מקרן של איל שהו"ע אדם ובהמה תושיע ה' שהתקיעה הוא ע"י אדם ושופר של בהמה ע"כ הו"ע אדם ובהמה תושיע ה' וארז"ל ערומים בדעת כאדם ונמשכים אחריך כבהמה ופרש"י ערומים בדעת כאדה"ר, לכאורה צ"ל הלא אדם הוא בחי' חכמה כמ"ש ויהי האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא שהוא
83 שופר הוא מקרן של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
שיר המעלות ממעמקים קראתיך כו', הנה מזמור זה אומרים בעשי"ת וכנודע שיש עשרה עומקים שבכי"ו קוראי' וממשיכים עומק אחד, ולכאו' צ"ל מה"ע העומקים שצריכים בעשי"ת להמשיך, ומה נשתנה זמן זה דעשי"ת שהוא הדין והמשפט על כלליות חיות השנה מהדין ומשפט שאדם נידון בכי"ו, וכמ"ש לרגעי' תבחנו, שא"צ לומר ממעמקי' שאינו מוכרח לעורר בחי' עומק הלב כו', וגם צ"ל למה צריכים לדין ומשפט בשביל המשכת חיות חדש.
5 שאדם נידון בכי"ו : ר"ה טז, א. ראה גם אגה"ק סכ"א. לקו"ת קרח נה, ג ואילך. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תקמג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ברצונו מצד בחי' טבע הטוב להטיב, אמנם זה הי' רק בתחלת הבריאה שלא הי' שום דבר שיוכל להיות בחי' אתעדל"ת, אך עכשיו תלוי בבחי' העלאת מ"ן ממעשה התחתונים, שאם יש העלאת מ"ן באתעדל"ת בבחי' תומ"צ דשנה העברה, היינו כשאכשור דרא אזי נמשך תוס' אור וחיות מרובה בר"ה על כלליות השנה החדשה, וכן להיפך ח"ו כשלא אכשור דרא, ואי לזאת מובן שלצורך המשכות חיות הכללי צריך להיות דין ומשפט דוקא, וז"ע מה שר"ה נק' יום הדין שהוא הדין ומשפט על כל אדם בפרט, וכמאמר שכל באי עולם עוברי' לפניך כבני מרון , אם ראוי והגון הוא להמשכת גילוי מלכותו ית', וכן על כל העולם בכלל, ומזה יוכל האדם לעורר בעצמו שיכול להיות שכלליות העולם הוא מחצה על מחצה, ואם יהי' הוא זכאי יכריע את כל העולם לכ"ז, וע"ז הוא הדין והמשפט בר"ה על בחי' ההעלאת מ"ן דשנה העברה כו', וז"ע מה שג' ספרים נפתחים בר"ה צדיקים נכתבים לאלתר לחיים כו', שענין ג' ספרים אלו הוא נגד ג' ספרים שבהם נברה"ע, כמ"ש בס"י בל"ב נתי' פליאות כו' וברא את עולמו בג' ספרים בספר וספר וסיפור, שהם ג' בחי' חב"ד, ספר הכותב את הספר הוא בחי' חכמה, וספר בחי' בינה, וסיפור הוא בחי' דעת כמ"ש מפיו דעת, וזהו כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמי' בתבונה בדעתו תהומות נבקעו, שנמצא כלליות בריאת העולם הוא ע"י ג' ספרים אלו, ולהיות כן בכל ר"ה שנמשך חיות כללי מחדש על כלליות השנה נמשך ג"כ ע"י בחי' ג' ספרים הנ"ל, ולכן ג' ספרים נפתחים בר"ה, ושרש ענין בחי' פתיחת הספרים אלו תלוי בהעלאת מ"ן דמעשה התחתונים וזהו שצדיקים המקיים תומ"צ כדבעי למהוי נכתבים לאלתר לחיים, ולהפך כו' והבינונים תלוי' ועומדים על התשובה כו'.
16 שכל באי עולם : ראה ר"ה טז, א במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולהבין זה צ"ל פי' וענין בחדש שהוא בחי' התחדשות מהו ההתחדשות הלא עולם כמנהגו נוהג כו', וגם הלא ובטובו מחדש בכיו"ת, וכן צ"ל מה דמשמע שע"י תקעו עי"ז הוא שנמשך ההתחדשות, וכמארז"ל אמרו לפני מ' זכרונות שופרות כו' ובמה בשופר .
8 אמרו לפני מ' . . ובמה בשופר : ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך מלכיות וזכרונות תלוי ובמה בשופר , כי שופר צדו א' קצר וצדו א' רחב, מן המיצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה.
39 אמרו לפני' מלכיות . . ובמה בשופר : ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכ"ז הוא כאשר מקיים תומ"צ, אבל כאשר פגם במ"ע או במל"ת ממילא א"א להיות דירתו ית' בתחתונים שיומשך בחי' רצון אנא אמלוך, והעצה לזה תשובה בשופר , כי הנה ענין השופר שהתוקע הוא האדם והוא תוקע בקרן של איל בהמה, והיינו ענין אדם ובהמה תושיע ה', שע"י אדם ובהמה עי"ז תושיע ה' אפי' כאשר פגם כו', כמארז"ל ערומים בדעת כאדם ונמשכים אחריך כבהמה, פי' ערומים הנה ענין ערמה למעלה מחכמה, כי חכמה היינו שמבין השכל וניכר שהוא מבין (בל"א עס איז קענטיג), אבל ערמה היינו שמסתיר הענין (בל"א ער גייט אַרום דיא זאך) רק ממילא ומאילי' נעשה כמו רצונו.
72 תוקע בקרן של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה כללות אומרו כי חק לישראל וגו' קאי אדלעיל מיני' תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגינו, היינו תקיעת שופר, דר"ה נק' בכסה שהוא מכוסה, והיינו דהגם דכל ההשפעות בשפע רוחני ושפע גשמי על כל השנה נמשך בר"ה, וכמארז"ל (ביצה דט"ז ע"א) כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר"ה כו', ופי' כל מזונותיו היינו הן המזון רוחני והן המזון גשמי הכל כאשר לכל קצובין לו בר"ה, אמנם כל ההמשכות האלו הם בהעלם עדיין ומכוסים שבלתי ידועים, ותלוים במעשי האדם , וכמאמר אדם נידון בכל יום , וכידוע[ednref_18_*] שזהו הדין ומשפט בההשפעה פרטית בפועל, דלפעמי' מתחלפי' ההשפעות הגשמי והרוחני, אלו תמורת אלו, דתמורת שפע רוחני נשפע לו שפע גשמי ולפעמי' לטובתו ולפעמי' להפכו, ולפעמי' הנה תמורת שפע הגשמי נשפע לו שפע רוחני דלפעמים הוא לטובתו ולפעמי' כו', וזהו בכסה דכללות השפע וגם אופני ההשפעה הם מכוסים עדיין, דזהו אמרז"ל
95 ראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
ולכאו' א"מ מה ראו חז"ל לעקור מ"ע דאורייתא משום חשש גזירה בעלמא, והלא החשש הוא להדיוטים וקלי הדעת ואיך מנעו המצוה לגמרי מכמה צדיקים גדולים וטובים, וידוע דמצות שופר היא מצוה רמה ונשאה מאד, דהנה כל המצות שבחודש זה הם מצות כללות, וכדאי' במד"ר (ויקרא פכ"ט ) בחודש השביעי|4 ומפרשים שביעי ל' שובע זאַט, בחודש השביעי אַ זאַטער חודש, שהוא משובע בכל, גתות בתוכו, דגתות הם אוצרי תבואות ופירות , דאז הוא זמן אוסף התבואה והפירות, וישראל שרוים בנחת ברוב טוב, ואז מקבלין עליהם עול מל' שמים מקרב ולב עמוק, דזהו"ע העבודה בר"ה לקבל עלינו עול מלכותו ית' בלימוד התורה ובעבודה שבלב זו תפלה, ובקיום המצות במסירה ונתינה ובחיות רב, וקבלה זו היא בשמחה פנימיות, דענין הבכי' בר"ה הוא התשובה על העדר העבודה כדבעי למהוי בשנה העברה, והקבלה על להבא היא בשמחה, אמנם להיותו יום דין הנה השמחה היא מכוסה ובהעלם[ednref_1_*], ומה שבגילוי הוא הקבלת עול, וקבלת עול זה הוא ברצון פנימי, וזהו דזמן ר"ה הוא בזמן אוסף התבואה והפירות להורות על קבלת עומ"ש מתוך הרחבה, דאינו דומה הקבלת עול דעבד אם הוא מתוך הדוחק וההכרח, או שהוא מתוך ההרחבה והקירוב, והוא בחי' יש בן
12 ראה ראש השנה טז, א. לד, ב. לקו"ת שם נו, ב ואילך. אוה"ת דרושים לר"ה ס"ע א'שנא ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחקתי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
אם בחקתי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו כו', היינו בעצרת על פירות האילן כו', ומתחילה יש להבין ענין תלכו שהוא ענין ההילוך באהבה כמ"ש הלוך ונסוע כו' וענין ההילוך דאה' יובן בהקדם ענין ואהבת שיש בו ב' פירושים הא' ל' ציווי והא' ל' הבטחה, כי הנה ידוע שיש ג' נפשות באדם נה"ט הבהמי' שנק' רוח הבהמה היורדת למטה שהוא בחי' המדות שבאדם הטבעיים שהן יורדין למטה להתאוות תאוה לעצמו ולגרמי' וחפיצים להיות בבחי' יש.
5 בעצרת על פירות האילן : ר"ה טז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור בסוכות תשבו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מדריגת המלאכים, כי עץ הוא בחי' ומדריגת אדם וכמ"ש כי האדם עץ השדה וכתיב כימי העץ ימי עמי, כי אדם הוא מדריג' תומ"צ וכמ"ש ועל הכסא דמות כמראה אדם , כי רמ"ח פיקודין רמ"ח אברים דמלכא ושס"ה גידים שס"ה ל"ת, וכן איתא בספר אור תורה בשם הה"מ דמעזריטש ע"פ ועה"ח בתוך הגן שגן הוא ג"ן פרשיות של תורה ולכן בחי' זו למעלה ממלאכים, כי במלאכים כתיב זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו שהשגתם מגיע רק בבחי' צדיק שהוא בחי' מל' צדק מלכותא קדישא, והגם שצ"ל אליו ולא למדותיו מ"מ הוא בבחי' מל' רק שהוא בבחי' אא"ס שמאיר במל' ולא בעצם מדת המל' וע"כ רק וצדקתך ירננו שהוא בבחי' מלכותך מל' כ"ע וממשלתך בכל דו"ד, כי בבחי' המל' שייך זמן מלך מלך וימלוך, וזהו צדק מלאה ימינך אבל שרש הנשמות הוא בבחי' עץ שהוא בחי' ז"א ולכן בעצרת ר"ה על פירות האילן כי אז מ"ת שניתנה לישראל דוקא ולא למלאכים כי בקשו תנה הודך על השמים ולא פעלו, וע"כ נק' ישראל קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, כי מלאכים מקבלים מבחי' [תבואה כי] תבואתה הוא
29 בעצרת . . על פירות האילן : ר"ה טז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו ג"כ הסדר מפסח לעצרת וכמארז"ל בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן , כי בפסח נמדד החיות בבחי' התגלות המוחין ומדות שבנה"א [עיין בענין וספרתם תבין כל הנ"ל], ואח"כ קציר העומר בירור דנה"ט לפ"ע גילוי הכחות דנה"א, ואז מתעלה למהוי אחד באחד , ואז נמשך אח"כ גילוי חדש בעה"ח ועה"ד וזהו בעצרת על פירות האילן כו' וד"ל.
66 בפסח על התבואה : ר"ה טז, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועם כל הנ"ל יובן ענין תקעו בחודש שופר , כי הנה תקיעת שופר הוא קול פשוט בצעקה פנימי' מנקודת הלב ומלובשת בשופר של איל דייקא שבזה מעוררי' מבחי' אורות דתוהו ע"י שני דברים אלו דייקא, כי ע"י שופר של איל שהוא בחי' חי ששרשו בבחי' התוהו שקדם לתיקון מעוררי' אורות מבחי' יותר
163 בשופר של איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תשנז
מקור מפורש
בדף זה
וואָס דאָס איז אויך דער ערשטער ענין פון תקיעת שופר – אַלס אַן אויסדרוק פון דער "קרוינונג" פון דעם באַשעפער און קעניג פון דער גאַנצער וועלט.
8 ואכ"מ : ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1146. חי"ד ע' 124.
זה היום . . ראשון : תפלת ר"ה (ר"ה כז, א).
די ערקלערונג : ראה בחיי בראשית א, יג. ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"ה זה היום תש"ד, תש"ט ועוד.
דער גאַנצער באַשאַף דערגענצט : ראה ב"ר (פי"א, ו): כל מה שנברא כו' צריכין עשי'.
מה רבו . . מה גדלו : תהלים קד, כד. שם צב, ו. וראה תו"א נו, ב.
איינע פון די הויפּט הוראות : עוד הוראות בזה – ראה מכתב דימי הסליחות דשנת תשי"ג, תשט"ו, תשכ"ד.
ווען מ'קוקט אויף איכות : להעיר מהענין דמצד האור כל מה שלמעלה יותר הוא בבחי' ריבוי יותר והיפכו מצד הכלים (ביום השמע"צ תרע"ג. וראה תו"ח ואוה"ת ר"פ ח"ש ובכ"מ).
אַ בעל חי האָט שכל : ראה ברכות סא, ב. ובכ"מ.
אמת'ע שלימות : ראה שיחת יט"כ דשנת פר"ת. ס' העיקרים מ"ג פ"א (בס' תורת שלום ע' 243).
האָט גערופן : זח"ג ס"פ אמור. וראה ג"כ פדר"א פי"א.
איז דער שיר : סוף מס' תמיד ובפיה"מ שם.
ווען אַ מענטש באַטראַכט : ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (קרוב לסופה): ד"ה דע כי הקדמונים חקרו.
אַ טייל : ראה רמב"ן בראשית ב, ג. חדא"ג מהרש"א לסנה' (לח, ב) ד"ה שעה.
ניט דער גוף : שיצירתו ארכה כמה שעות (סנה' שם).
עפר . . חיים : בראשית ב, ז.
חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. וראה איוב לא, ב.
איין מענטש קען : ראה משנה סנה' ספ"ד דמאדה"ר למדים כמה ענינים לכאו"א , ואדרבא – מדיוק הל' לפיכך כו' ללמדך – משמע דבשביל ללמדך – הי' כן.
דער ערשטער ענין : ר' סעדי' גאון הובא באבודרהם. – ומש"כ הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ג ה"ד) תק"ש כו' רמז יש בו כלומר עורו ישנים כו' – הביא כענין שני. ופשוט שיש לחלק בין "ענין" ל"רמז". והרי ברמב"ם הובא זה בהל' תשובה ולא בהל' שופר. וראה בהל' שופר פ"א ה"ב. ובכל אופן – הרמב"ם חולק על הרס"ג, שהרי כתב בהל' תשובה (שם) דתק"ש גזה"כ הוא. ואכ"מ.
פאַראייניקונג פון אַלע חלקים : להעיר מתניא פל"ז.
כל פעול : בעולם העשי' (סי' האריז"ל).
אלקי ישראל : ואח"כ וע"י שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קיד
מקור מפורש
בדף זה
מה דפשיטא לי' להמקשה דאין הלכה כר"י כ"א כרבנן - וכ"כ בס' מקראי קודש ח"ב רפי"א דהלכתא כרבנן - צע"ג, דאדרבא איפכא מסתברא - דהלכה כר"י, והוא א) ע"פ הידוע בכללי הש"ס דאם אמוראים שקו"ט בסברת תנא אחד ש"מ דהלכה כמותו, ורב חסדא (ר"ה טז, א) נושא ונותן לפרושי דברי ר"י, ואין לסתור מהא דכמה אמוראים שקו"ט (ר"ה יח, א) בדברי רבנן במתני', דשם אינו שייך לדעת רבנן, כ"א באופן הדין למעלה, וגם אליבא דר"י שייך פירושם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קמד
מקור מפורש
בדף זה
ואו) מה שכתבתי דכל אלו האמוראים דס"ל דאין גז"ד של יחיד נקרע, עכצ"ל דס"ל כר"י דאדרם נידון בכ"י כיון דמצלי אקצירי ומריעי - הנה כן הוא בפרוש בש"ס (ר"ה טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'רלט
מקור מפורש
בדף זה
ראה ר"ן לר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תשנו
מקור מפורש
בדף זה
זע ראש השנה טז, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקיט
מקור מפורש
בדף זה
ראה ר"ן ר"ה טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקיט
מקור מפורש
בדף זה
ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'ריז
מקור מפורש
בדף זה
ראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בדף זה
שזהו בר"ה (ר"ה טז, סע"א) וכמו שהי' בר"ה הראשון (שם לא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בתשרי – ראש השנה להנהגת הטבע, שכן בא' בתשרי היתה בריאת האדם, גמר הבריאה שעל פי סדר הטבע.
11 ר"ן בראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בריאת העולם לכשעצמו היתה בכ"ה באלול, ואילו "משבחר הקב"ה בעולמו" הוא באחד בתשרי (זמן בריאת האדם, והרי ב"עבודת" האדם נעשה העולם "כלי" לאלקות), ועל אחד בתשרי נאמר:
15 ויקרא רבה ר"פ כט. פרקי דרבי אליעזר פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
"ה, שהרי מצות היום בשופר ואמרו חז"ל:
11 ראש השנה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מח
מקור מפורש
בדף זה
אעפ"כ, מצינו שגם בכ"ה באלול ענין העבודה, וכמ"ש הר"ן שנהגו
4 ר"ה טז, א. (משיחת ש"פ נצבים תשי"ג)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי כך מובן מדוע "ברכתו של הקדוש־ברוך־הוא" מגיעה על־ידי כך שישראל קוראים בתורה את פרשת אתם נצבים.
50 ראה עד"ז לקו"ש ח"ד (ס"ע 1353 ואילך), דזה שנהגו בכמה מקומות "להשכים באשמורת הבוקר בכ"ה באלול" (ר"ן לר"ה טז, א), הוא, לפי שאחרי בריאת האדם הוקבע, שכל הענינים – גם אותם הבאים בדרך אתעדל"ע – נמשכים ע"י העבודה. אלא שבנדו"ד חידוש גדול יותר. שאפילו ברכת ר"ח תשרי – שבנוגע לענין זה הוא דוגמת קודם בריאת האדם (ראה הערה הקודמת) – באה ע"י (משיחת ש"פ נצו"י תשכ"ט ותש"ל) עבודה, לפי שמצד הענין דבמי נמלך כו' ישנו (בהעלם ובכוונה) בכ"ה באלול ענין העבודה דר"ה שלאח"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כנאמר בגמרא:
62 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ורב חסדא (ר"ה טז, א) נושא ונותן לפרושי דברי ר"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
ב) מביא ראי' דלר"ח (ר"ה טז, א) דיליף טעמי' דר"י ממש"נ לעשות .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 זה היום : ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"יה זה היום ה'תשייר = (לכיק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זייע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 זה היום : ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"יה זה היום ה'תשייר = (לכיק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זייע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
1 הכתרה . . המלך : שזהו בר"ה (ר"ה טז, סע"א) וכמו שהי' בר"ה הראשון (שם לא, רע"א. פדר"א. פי"א),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כד
מקור מפורש
בדף זה
1 די ערקלערונג : ראה בחיי בראשית א, ג. ר"ן לר"ה טז, א. חדאיג מהרש"א שם כז, א, ד"ה זה היום תש"ד, תש"ט ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כד
מקור מפורש
בדף זה
3 אלקי ישראל : ואח"כ וע'יי שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב)'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כה
מקור מפורש
בדף זה
3 אלקי ישראל : ואח"כ וע'יי שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב)'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לב
מקור מפורש
בדף זה
7 הכתרה : ר"ה טז, א (תמליכוגי עליכם), בתפילת העמידה דר"ה (על העולם כולו). -- וראה ד"ה יו"ט שר"ה, תש"ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
4 בכמה דפוסי רש"י (ראה גו"א ודברי דוד) מובא גם ,מלכיות*, אבל ברוב הדפוסים הוא כבפנים. וראה גו"א : שהגירסא מלכיות , . , לא יתכן דלא מכאן אנו לומדים מלכיות (וראה רש"י בהעלותך י, ). ברמב"ן הקשה (על גירסתנו) : והי' צריך הוב להביא גם פסוקי המלכיות מן המדרש שלא יתכן שיזכיר הכתוב פסוקי הזכרוגות כו' ולא יזכיר המלכיות -- אבל לפענ"ד -- רשיי לשיטתי' ואינה קושיא, כי אין ענינו של פרש"י עה"ת להודיע דינים כ*א לפרש פשש"מ -- ראה רא*ם כאן, גו"א. 6 ראה ר"ה טז, א. וראה רא"ם כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
0) ר"ה טז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
זאת, משום שהיהודי קשור לבריאה כפי שהיא נבראה בכ"ה אדר, כדעת רבי יהושע, ולא בכ"ה אלול, כדעת רבי אליעזר ("בתשרי נברא העולם").
18 ר"ה י, סע"ב ואילך. וש"נ. תוד"ה לתקופות הנ"ל. ור"ן ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ראש השנה ויום כיפור הם ענין אחד והמשך, ויום כיפור אף נקרא ראש השנה, אך מצד שני יש ליום כיפור יתרון על פני ראש השנה – "בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור יחתמון", יום כיפור הוא החותם של ראש השנה.
19 פיוט ונתנה תוקף. וראה ר"ה טז, א־ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
את הענין של ערבוב השטן מוצאים בגמרא בקשר לראש השנה, לגבי מצות תקיעת שופר בראש השנה באופן כללי:
17 ר"ה טז, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
6 ר"ה טז, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
4 זה היוס תחלת מעשיך: תפלת מוסף דר"ה -- ר"ה כז, א. וראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא'ג מהרש'א שם. בחיי עה"פ בראשית א, ג. פסיקתא דר*כ פיסקא כג (בחודש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרסיו ע' כ. המשך ר"ה תרצ"ה בתחלתו (סה"מ קונטרסים ח"ב שיח, ב). דיה זה היום תש"ד. תש"ט. ועוד. '
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 הכתרת . . המלך: ר"ה טז, א. לד, ב. וראה לקו"ת נצבים נא, ב. ד"ה תקעו, תש'א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
8 חמליכוני עליכם: ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
41 ולהעיר גם, שכ"ף חשון הוא לעולם חמשים יום מראש השנה (ובאותו יום בשבוע דר"ה) - שענינו של ר"ה הוא שתמליכוני (ר"ה טז, א. וש"נ), המשכת בחי' כתר (רצון ותענוג) למטה מטה (ראה ברכת עיו"כ טיה (סה"יש תשמ"ז שם ע' 6-7). וש"נ), וענין זה נתגלה בעבודה בעולם (שהתחיל בעיקר בחודש חשון - ראה לקו"ש ח"כ ע' 358. ובכ"מ) במיוחד חמשים יום לאחרי זה (כ"ף חשון) המרמז על גילוי שער הנו"ן, בחי' כתר (ראה לקו"ת במדבר יב, א ואילך. ובב"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
4 דד) ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
3 ר"ה טז, סע"א. שם לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
3 או גזירה היא שאין לשנותה, הנה בכלל אין גזירה שאי אפשר לשנותה (עיין ר"ה טז, א. ובכ"מ) ובהנוגע להנל כבר באה קושיא זו בכ"מ ומהם גם בש"ס ובזהר, ותירצו שרחמים מועילים (מו"ק יח, ב) ומתקיימת הגזירה בגלגול אחר, זו זהר חלק א' צ'"א סע'ב. ת"ז תיייד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ע"י השמחה נעשית אצלו פריצת הגדרים – אשר מבלי להתחשב במעמדו ומצבו, יקיים את ציווי הקב"ה בתורה:
1904 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
מלכיות כו' שמתליכוני עליכם, אַז עס איז גאָר ניטא קיין עם, אלא שצריך להמליך אותו ית', והיות שאין מלך בלא עם, במילא יהי' עם, וההמלכה היא ע"י נשמות ישראל, כמאמר רז"ל על הפסוק עם המלך במלאכתו ישבו שם, במי נמלך בנשמותיהם של צדיקים, ועמך כולם צדיקים, היינו שנשמות ישראל הם הממשיכים בחי' המלוכה למעלה מרצון המוחלט לרצון הכללי ולרצון הפרטי.
992 ר"ה טז, א. לד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואף שאפשר לתרץ מה שאומרים על יום בריאת האדם זה היום תחילת מעשיך, שזהו לפי שהאדם הוא כוונת הבריאה, דכוונת הבריאה היא בשביל האדם, אבל עדיין אינו מובן אומרו זה היום תחילת מעשיך, דלכאורה הול"ל זה היום עיקר מעשיך.
5 ראה ר"ן וחדא"ג מהרש"א ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש הר"ן "הא דאמרינן .
7 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע המשל מהכתרת מלך בשר ודם, שכאשר מכתירים מלך, והוא מסכים ורוצה להיות מלך, אזי תוקעים בשופרות ומכריזים "יחי המלך".
52 ראה אבודרהם בטעמי התקיעות – בשם הרס"ג (הענין הראשון). ריטב"א לר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, וידועה הקושיא (כפי שמאריך בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר בההמשך דראש השנה) דלכאורה הי' צ"ל הקביעות דראש השנה בכ"ה באלול, דהלא בכ"ה באלול נברא העולם, ור"ה הוא ביום ו' למע"ב, ולמה נקרא יום ו' דמע"ב בשם תחלת מעשיך.
4 ויק"ר רפכ"ט. פדר"א פ"ח. ראה ר"ן ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, בכ"ה באלול נברא העולם, שזהו בחי' העולם כפי שהוא מצד עצמו.
45 ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא בחודש השביעי. פדר"א פ"ח. וראה ר"ן ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ב) ויובן זה בהקדים תחלה ביאור התירוץ על הקושיא הידועה מפני מה הקביעות דר"ה היא ביום ו' למע"ב, ולא ביום הראשון למע"ב, כ"ה באלול שבו נברא העולם, שזהו לפי שיום ו' למע"ב הוא יום ברוא אדה"ר, שאמר הוי' מלך גאות לבש, שעי"ז פעל קיום בהבריאה, וזהו עיקר כל הבריאה, ולכן הקביעות דר"ה היא ביום זה דוקא.
13 ויק"ר ר"פ כט. פדר"א פ"ח. וראה ר"ן ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועכצ"ל, שבמקום שאין ברירה וצריכים לעשות שני ימים טובים – אם מפני הספק שלא ידעו מתי ר"ח בגלל ששלוחי ב"ד לא הגיעו למקום זה, או בגלל החשש שמא יגזרו שלא יעסקו בתורה וישכחו חשבון העיבור, שלכן צריכים לנהוג כמנהג אבותיהם – אין בזה משום "בל תוסיף", כיון שעושים זאת מצד תקנת חכמים.
191 רשב"א ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
עפ"ז יש לבאר סדר הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה במוסף דר"ה - מלכיות ואח"כ זכרונות:
39 ראה גם ספרי בהעלותך יו"ד, יו"ד (הובא בחדא"ג מהרש"א לר"ה טז, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל דזהו מ"ש זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דזה היום תחלת מעשיך קאי על האדם (עיקר מעשיך) שנברא ביום זה עצמו, וזכרון ליום ראשון הוא שבר"ה הוא זכרון ליום ראשון דהבריאה (כ"ה באלול) שבו נברא העולם.
45 ראה ר"ן לר"ה טז, א ד"זה היום תחלת מעשיך כו'" "על יצירת אדם קאמרינן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואף ש"אין זו אלא אסמכתא בעלמא" – הרי ידועים דברי הריטב"א בענין "אסמכתא", ש"לא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוונת התורה לכך, ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר", אלא הרמז שייך לכתוב, והוא אחד מפירושי הכתוב.
309 ר"ה טז, א. וראה אנציקלופדי' תלמודית (כרך ב) ערך אסמכתא-א (ע' קו ואילך). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ענינו של ראש השנה הוא – כמארז"ל "אמר הקב"ה ..
1621 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ויש להוסיף בזה, שבריאת האדם בר"ה (שההכנה לזה מתחילה בעשרים באב) שייכת גם לכללות הבריאה, כי, אע"פ שכל העולם כולו נברא בכ"ה באלול, הרי תכלית הבריאה היא האדם שנברא ביום הששי למעשה בראשית, ראש השנה, ועז"נ "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון", אע"פ שזהו יום הששי למעשה ימי בראשית (כמובא בכ"מ מדברי הר"ן ).
1726 ר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו באחד זה אברהם שנאמר אחד הי' אברהם, כי, ענינו של אברהם להמשיך אחדות הוי' בעולם, נתחדש בר"ה, באחד לחודש, וכידוע שבר"ה (יום ברוא אדה"ר ) אמר (אדה"ר) הוי' מלך גאות לבש גו' , שהודיע בכל הבריאה כולה אשר הוי' מלך, ואמר באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני הוי' עושנו .
45 ראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם. וראה לקו"ת נצבים מז, ג. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא "אמר הקב"ה ..
158 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
גם מה שאומרים על ר"ה, יום ברוא אדה"ר , זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון , והיינו, שאע"פ שבריאת האדם היתה ביום הששי למע"ב, וביום הששי גופא בשעות האחרונות של היום (כמבואר במסכת סנהדרין ), מ"מ, זה היום דוקא הוא תחילת מעשיך, ולא כ"ה באלול, יום התחלת ברה"ע , כי, עד שלא נברא האדם, הנה כל הנבראים הם כאילו שלא נתהוו כלל (כמ"ש המהרש"א בחדא"ג ), כיון שכל בריאתם היא בשביל האדם.
418 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א). וראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. בחיי בראשית א, ג. פסיקתא דרב כהנא פיסקא כג (בחדש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרס"ו ע' כח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכפי שאומרים בנוסח התפלה דר"ה – שאז נעשית הכתרת מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובלשון חז"ל :
456 ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
לקשר (גם) ענין זה עם ח"י אלול, כי נוסף על זה ש(גם) ענין זה (גודל העילוי דישראל ואהבת ישראל) הוא מהענינים העיקריים דתורת החסידות , הנה ח"י אלול הוא יום התחלת העבודה דשנה הבאה , מתחיל מר"ה שאז מכתירים ישראל את הקב"ה למלך , דהכח שיש בישראל להכתיר אותו למלך הוא מפני שהם קשורים ומיוחדים עם עצמותו ית' (שלמעלה מבחי' מלך) , והקב"ה מקבל את ההכתרה ונעשה מלך ישראל , ועי"ז ועל ידם – (גם) מלך על כל הארץ , הוי' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה , ונמשך בגילוי שיהי' מלך ישראל וגואלו 97, ע"י משיח צדקנו, שילחם מלחמות הוי' וינצח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל , ומלאה הארץ דעה את הוי' גו' כל העולם , בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
1332 ר"ה טז, א. שם לד, ב. וראה תרגום ירושלמי עה"פ "את ה' האמרת היום": ומימרא דה' אמליך עליכון כו' (הובא בפי' בעלי התוס' כאן. ועוד). וראה לקו"ש חכ"ד ע' 164 ובהנסמן שם בהערות 47, 50.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שאומרים בר"ה – שבו ממליכים את הקב"ה , והרי ענין ההמלכה וההכתרה אינו שייך אצל בנים ואב, שהקשר והיחס ביניהם הוא באופן אחר, אלא דוקא אצל "עם", שאינם בנים (ואפילו לא שרים) – "יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה" , שענין הבחירה ("יבחר לנו") פועל אהבה גדולה שלא בערך יותר מאשר אהבת האב לבן, כיון שבאה מצד הבחירה.
932 ראה ר"ה טז, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ענינו של כ"ה באלול – שהוא יום ראשון לבריאת העולם ,
1669 ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש עה"פ (פינחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב). תוד"ה לתקופות – ר"ה ח, א. וראה פרקי דר"א רפ"ח ובהגהות הרד"ל שם. וראה גם ר"ן (הובא בחדא"ג מהרש"א) לר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל דזהו מ"ש זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון, דזה היום תחלת מעשיך קאי על האדם (עיקר מעשיך) שנברא ביום זה עצמו, וזכרון ליום ראשון הוא שבר"ה הוא זכרון ליום ראשון דהבריאה (כ"ה באלול) שבו נברא העולם.
44 ראה ר"ן לר"ה טז, א ד"זה היום תחלת מעשיך כו'" "על יצירת אדם קאמרינן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
וי"ל דזהו גם הביאור שאומרים על היום דראש השנה זה היום תחלת מעשיך, דידוע הדיוק בזה מכ"ק אדמו"ר הזקן וכ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר הצ"צ וכ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהרי בכ"ה באלול נברא העולם וראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון שהוא יום וא"ו למע"ב, ואיך אומרים על יום זה שהוא תחלת מעשיך.
8 ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש עה"פ (פינחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב). תוד"ה לתקופות – ר"ה ח, א. וראה פרקי דר"א רפ"ח ובהגהות הרד"ל שם. וראה גם ר"ן (הובא בחדא"ג מהרש"א) לר"ה טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכן אומרים על היום דראש השנה זה היום תחלת מעשיך, כי ענין זה (שיהי' גילוי אלקות בעולם), שהוא המכוון דמעשיך, הותחל ביום ברוא האדם.
9 ראה עד"ז ר"ן לר"ה טז, א ד"זה היום תחלת מעשיך כו'" "על יצירת אדם קאמרינן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
בזמן הבריאה – דעת ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם (כ"ה אלול) ודעת ר' יהושע שבניסן נברא העולם (כ"ה אדר) – שאלו ואלו דברי אלקים חיים, אלא שבניסן עלה במחשבה לברוא, והבריאה בפועל היתה בתשרי (שלאחרי ניסן).
40 תוד"ה לתקופות – ר"ה ח, א. ר"ן (הובא בחדא"ג מהרש"א) לר"ה טז, א. ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש עה"פ (פינחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
יא) ויש לקשר (גם) ענין זה עם ח"י אלול, כי נוסף על זה ש(גם) ענין זה (גודל העילוי דישראל ואהבת ישראל) הוא מהענינים העיקריים דתורת החסידות, הנה ח"י אלול הוא יום התחלת העבודה דשנה הבאה, מתחיל מר"ה שאז מכתירים ישראל את הקב"ה למלך, דהכח שיש בישראל להכתיר אותו למלך הוא מפני שהם קשורים ומיוחדים עם עצמותו ית' (שלמעלה מבחי' מלך), והקב"ה מקבל את ההכתרה ונעשה מלך ישראל, ועי"ז ועל ידם – (גם) מלך על כל הארץ, הוי' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה, ונמשך בגילוי שיהי' מלך ישראל וגואלו , ע"י משיח צדקנו, שילחם מלחמות הוי' וינצח ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, ומלאה הארץ דעה את הוי' גו' כל העולם, בגאולה האמיתית והשלימה, בקרוב ממש.
95 ר"ה טז, א. שם לד, ב. וראה תרגום ירושלמי עה"פ "את ה' האמרת היום": ומימרא דה' אמליך עליכון כו' (הובא בפי' בעלי התוס' כאן. ועוד). וראה לקו"ש חכ"ד ע' 164 ובהנסמן שם בהערות 47, 50.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכד דין הנהגת ש"ץ בי"ח ברכות ודין עניית אמן ז
מקור מפורש
בדף זה
ז יש אומרים שכל העם יעמדו כשחוזר הש"ץ התפלה כיון שמכוונים ושומעים התפלה מהש"ץ ושומע כעונה וכאלו מתפללין בעצמן (ולכן נקראו התקיעות שבחזרת הש"ץ בראש השנה תקיעות מעומד לפי שכל העם עומדים בחזרת הש"ץ):
נז ראה ר"ה טז, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בדף זה
ושרש ענין המשכת אוא"ס מלמעלה מהאצי' ע"י עשיית המצות, הנה מלבד מה שע"י קיום המצות נמשך מבחי' אוא"ס בעל הרצון כנ"ל בענין נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני כו', הוא מצד הלבושי' דמעהמ"צ שנתלבשו בדברים גשמיים דוקא ציצית בצמר הגשמי ושופר מקרן איל הגשמי וד"מ שבלולב מצמחי' הגשמיים שמקבלים חיותם מנוגה כו', שהוא מה שנפל בשה"כ, ועולים מנוגה להיות כלי לבחי' רצה"ע שבו מלובש אור בעהר"צ כו', ולהיות כן מזדככת מחומרתה וגסותה הגשמי להיות כלי לאור בחי' בעהר"צ שנמשך נעשה לו ית'
380 ושופר מקרן איל : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
בדף זה
והנה השופר הוא מקרן בהמה והוא כמארז"ל בנ"א שהם ערומים בדעת כאדם ונמשכים אחריך כבהמה, ופרש"י כאדם כאדה"ר, וצ"ל הלא ידוע שאדם סתם רמז לחכ' וכמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים והוא כמ"ש והחכ' תחיה, ואדה"ר הוא ח"ס כי יש כמה בחי' ראש וראשית וראשון ואדה"ר הוא ח"ס והבהמה אין לה דעת כלל והאיך נמשכים כבהמה.
92 השופר הוא מקרן בהמה : ראה ר"ה טז, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתצז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר