212
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ל"מן המיצר קראתי... ענני במרחב"61] ממליכים את הקדוש־ברוך־הוא על ישראל. כנאמר בגמרא62: "אמרו לפני... מלכיות כדי שתמליכוני עליכם... ובמה, בשופר".
כי, לכאורה, אין מובן: האפשרות של מצוות, גזירות המלך, קיימת רק לאחר שהקדוש־ברוך־הוא כבר הומלך63. אך כאשר צריך עדיין לגרום ל"תמליכוני", לעורר אצל הקדוש־ברוך־הוא את הרצון למלוך וכו', צריך לעשות זאת על ידי פעולה המגיעה לעצמותו, ית', ממש, וכיצד ייתכן להגיע לכך על ידי מצוה – תקיעת שופר64?
ההסבר לכך הוא: "מן המיצר קראתי" היא [לא מפני עוונות, ואפילו לא מפני דקות הרע, אלא] מפני עצם היות האדם מציאות קיימת, ולכן לא "קדם מלכא"65.
וכיון שנשמות ישראל חשות ב"מיצר" זה דוקא מפני היותן "קרוב אל ה' ביתר שאת..."66, עד כדי היותן מושרשות בעצמותו ית'67, לכן מגיעה קריאה זו מן המיצר עד לעצמותו, ית', ממש, מעל לענין המלוכה.
וכיון שהמרחב העצמי מתבטא דוקא בכך שגם בהישארותם נבראים הם מתבטלים לחלוטין (כדלעיל בסוף סעיף ט'), לכן מתבטא הענין של "ענני במרחב", המגיע על ידי תקיעת השופר, ב"תמליכוני עליכם", ובלשון תורת הקבלה והחסידות – "בנין המלכות", שגם בספירת המלכות, שהיא המקור של הנבראים, ולכן גם בהם, מאיר גילוי עצמותו, ית', והוא משפיע, עד כדי "וידע68 כל פעול כי אתה (עצמות69) פעלתו"70.
ועל ידי כך מממשים את התכלית של "נתאוה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים"71, שהנבראים התחתונים נעשים דירה לעצמותו.
הערות
- 61. תו"א עד, ב. ד"ה מן המיצר שם, ע"פ רע"מ בשלח נט, סע"ב ואילך.
- 62. ר"ה טז, א. לד, ב.
- 63. כמרז"ל (ראה מכילתא יתרו כ, ג. תו"כ אחרי פי"ג. ילקו"ש יתרו שם) קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות.
- 64. וגם ענין תשובה הנרמז בשופר (רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד), אף שתשובה היא למעלה ממצות – מכיון שענינה הוא לתקן הענינים דהיפך רצון העליון, הרי גם היא שייכת לבחי' רצון (אלא שבזה גופא היא מגעת בעומק הרצון; בבעל הרצון), ולא בעצמותו (ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 125 ובהנסמן שם).
- 65. לקו"ש שם ע' 127 ובהערה 19.
- 66. ראה לעיל סעיף ח'.
- 67. וכהאמירה לפני תק"ש (ואמירת מן המיצר): יבחר לנו – שזהו מצד היותם מושרשים בעצמות (עיין ד"ה שיר המעלות תש"ג פ"ט. ד"ה יבחר לנו שם פי"ד).
- 68. נוסח התפלה דר"ה. וראה בכתבי האריז"ל (בסידורו שם ועוד) ש"פעול" קאי על עשי'.
- 69. ראה ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג פי"ב. חכמות בחוץ תרצ"ד (בסה"מ קונטרסים ח"ב) פ"ב. ובכ"מ.
- 70. ראה ד"ה ולקחתם לכם תרס"א, שזהו אמיתית ענין בנין המלכות שבר"ה. עיי"ש בארוכה.
- 71. נסמן בלקו"ש ח"ו ע' 17 הערה 41. וראה שם הערה 42.
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה). זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו.ומפני ענין זה, נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יוה"כ יתר מכל השנה.ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

