תקיד
במים ההולכים בנהר לאט לאט, כמו אמת המים העוברת ממקום למקום שהולכת בלאט, מפני שאין בה מים רבים כ"כ, ואין נביעתם בריבוי כ"כ שיתרבו המים אשר ע"כ הולכת לאט, הנה כשסותמין מקום יציאתה באמצע הילוכה עד"מ מתקבץ ריבוי מים באמת המים עד שמתגברים על מקום סתימתם והולכי' ברעש ובמהירות גדול ועצום, או שנובעי' מצד אחר וקורעי' את העפר המגבילם על הצדדי' והולכים להם וגם הילוכם יותר חזק, וכשאין בהם קיבוץ כ"כ עד שיוכלו להתגבר על מקום סתימתם הנה הם עולים ומתפשטי' על גדותי' שזהו הוראה שיש ריבוי מים אמנם לא נתגברו כ"כ עד שיקרעו או ידחו הסתימה כ"א מפני שנתרבו אין להם גדדות305 להחזיקם לכן הם מתפשטי' על השדות שבסביבות האמת המים כו', וככל המשל הזה יובן בנה"א שבאדם שהוא חלק הוי' ממש, וכמשנ"ת לעיל בקצרה305 ענין בחי' י"ה ובחי' ו"ה שיש בנפש ע"ש. וכן יש ג"כ בחי' קוש"י כמשנ"ת שזהו בחי' עם קשה עורף וסלחת כו', הנה כשהגוף ונה"ב אינם מונעי' כ"כ לרצון הנה"א שנמשלה לאש כמ"ש נר ה' נשמת אדם, שכמו שהנר עולה*
הערות
- 305. גדדות : כ"ה בהכת"י.
- 305. כמשנ"ת לעיל בקצרה : פ"ה.
- *. בשולי היריעה נרשמו ראשי פרקים ממאמר מוצאי ר"ה שנדפס לקמן (ובהמשך הנדפס ליתא): יוםא זכרון תרועהב, וצ"ל למה נק' יום הזכרון, הלא זכרון זהו רק בשבת, ועיקר הוא התרועה עצמה, אמרו לפני מ'ג זכרונות ובמה בשופר, נמצא פעולתו לזכרון, זכור לעבדיך אי"וד, שצ"ל האיך שייך שישכח ח"ו על אי"ו, אך מה הגפן הזהה חי ונשען על עצים מתים כו', ג' בחי' אהבה, אברהם בכל לבבך חו"ג והחסד גובר, בכל נפשך אפי' נוטל יצחק עקידה, בכל מאדך יעקב ת"תו נחלה בלי מצרי'ז, עולה כו' ומחבר חיו'ח א"כ אין מצר, וכשיש ג' בחי' אלו א"צ כ"כ לזכות אבות, אבל כשפגמו, אזי נשען על עצים זכור לאי"ו תמורת ג' אהבות, שעיקר העבודה אהוי"ר לאהבה וליראה אותי את האלקי' יראט, ועי"ז זה כל האדם שכ"א יבוא לזה אסה"מי, אך זהו ע"י תשובה לשארית נחלתויא כו', ולכן נק' יום הזכרון שגם אם לא אכשיר דראיב מ"מ כשזוכר אי"ו סולח ומוחל כו', ולכן גם בחול נק' יום הזכרון. יום: המשך לשולי הגליון שבסוף המאמר שלפני זה הערה ה. יום זכרון תרועה: ראה לקמן פכ"ד. אמרו לפני מ': ראה ר"ה טז, סע"א. לד, ב. זכור לעבדיך אי"ו: ראה עקב ט, כז. מה הגפן הזה: ראה שמו"ר רפכ"ט. ת"ת. . עולה: ראה לעיל הערה 44. נחלה בלי מצרי': שבת קיח, סע"א. חיו': אינו ברור כ"כ. ואוצ"ל: חו"ג. את האלקי' ירא: קהלת יב, יג. כ"ה בהכת"י. לשארית נחלתו: מיכה ז, יח. לא אכשיר דרי: ע"פ יבמות לט, ב. חולין צג, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כג ח'תתקכז חולין צג, א
- לקוטי שיחות כרך ד דברים שיחה א חולין צג, א
- לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א חולין צג, א
- תורת שמואל תרל"ח ומעתה כו' כל הנהנה מעוה"ז בלא ברכה מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו' מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב' מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקכח מאותו ספר חולין צג, ב
- תורת שמואל תרמ"א שיר המעלות ממעמקים מאותו ספר חולין צג, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסא דיני אפיית המצה ובאיזה מצה יוצא ידי חובתו כז חולין צג, רע"ב
- שארית יהודה הלכות מליחה - סי' סט (קטו) רותחין חולין צג, ב
- רשימות שנים אוחזין הוספה מהדורא קמא חולין צג:
- שיעורי הלכה למעשה הלכות תערובות חולין צג, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות חולין צג, רע"ב

