על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בפרק זה
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תסב
מקור מפורש
בפרק זה
20 מאשר . . טובה קטעים אלו למו"ה חיים יהודא פלדי. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קיט (ע' קטז), ובהנסמן בהערות שם.
ירח . . התשובה ל"ת להאריז"ל פ' תצא. לקו"ת לאדה"ז שם.
וניתן . . קוראיו ראה ל"ת להאריז"ל פ' משפטים ושער הפסוקים שם.
ששגג . . עון להעיר ממכות (פ"ב מ"ו): אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט.
ובחודש הזה נאמר קרוב הוי' אבל גם בכל השנה אין כל דבר עומד בפני בעלי תשובה (ירוש' פאה פ"א, ה"א). ובזח"ב (קו, א): מקבל לי' ודאי מיד , אבל הרי מסיים שם: תיובתא שלימתא. וראה ג"כ אגה"ת רפ"ד. וצע"ק דעפ"ז אפ"ל שלימתא בהרהר תשובה (קדושין מט, ב). יתרה מזה בעשי"ת שהתשובה יפה ביותר ומתקבלת היא מיד (רמב"ם הל' תשובה פ"ב, ה"ו).
ונ"ל שעיקר החילוק הוא בנוגע לפעולת התשובה (רק שמכאן ולהבא הוא צדיק (גמור), גם הקלת העונש, ביטול העונש וכו' ). ועפ"ז יש לתווך כמה מחז"ל בזה, ואכ"מ.
ומלך מלכי המלכים ראה לקו"ת צו (יב, ב. יג, ד).
למלך . . לכולם לקו"ת ראה (לב, ב) ובאוה"ת שם.
אנשי העיר כי כאו"א מבנ"י מאנשי עיר מלכו של עולם הוא וכמש"נ בנים אתם לה' אלקיכם.
ויכולים הוספת ביאור דכ"ק מו"ח אדמו"ר (סד"ה לך אמר לבי, השי"ת).
בכל יום . . בעיר טושו"ע או"ח רסתקפ"א. ראה ד"ה ענין תקיעת שופר בר"ח אלול (אוה"ת נצבים ע' א'רפ).
מלבד ש"ק שתק"ש בו שבות (דגזירה שמא יוליכנו כו' י"ל דשייכת רק בתק"ש דר"ה דחייבין בה (ר"ה כט, ב) משא"כ בתק"ש דאלול דתקנת חכמים, ועיין שו"ע אדה"ז סתקפ"ח ס"ד).
וער"ה להבדיל מתק"ש בר"ה שהיא מן התורה (לבוש. וביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת – י"ל דלא פלוג. וראה אלף המגן למטה אפרים סתקפ"א ס"ז ס"ק יב-יג). ומזה משמע דעניני ורמזי תק"ש (עכ"פ – העיקריים) שווים בשניהם ולכן צריך הבדלה.
לעורר לתשובה . . שכן עושין למלך שני ענינים הראשונים – בהעשרה שמנה הרס"ג בתק"ש דר"ה (הובא באבודרהם במקומו). וי"ל שזהו נרמז ג"כ בהבאת ב' כתובים בתק"ש דאלול: עלה (ל' חשיבות – רד"ל פדר"א פמ"ו) אלקים בתרועה (וראה רד"ל שם שי"א שגם בעליית משה תקעו כל החודש); יתקע שופר בעיר. וראה מפרשי הטור בזה.
לתשובה . . כשממליכין . . יאר הוי' פניו אליו ראה לקוטי אמרים להה"מ קרוב לסופו: וזהו בחצוצרות וקול שופר כו' מחזירים פניהם בהכנעה ואימה להבורא ית' ומקבלים עול מלכותו עליהם כו' ואז גם הש"י ב"ה מחזיר פניו לישראל כו' פא"פ.
למלך כשממליכין אותו ובכל פעם שתוקעין – מזכירים זה, וכמשל הרה"ג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב הובא בהמשך וככה פ"ע.
קול רם וכמש"נ כשופר הרם קולך (ישעי' נח, א).
ומעורר . . הישן . . הנרדם וכברמב"ם (הל' תשובה, פ"ג ה"ד): תק"ש בר"ה כו' רמז כו' עורו ישנים משנתכם ונדרמים הקיצו מתרדמתכם כו'.
ענין השינה התרדימה והקיצה ותק"ש ע"פ קבלה – ראה ליקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) אגרות ע' שיג. וש"נ .
מבלי הבדל מעמד ומצב וכבמשל הבעש"ט (הובא בהמשך הנ"ל שם).
כל יושבי תבל . . תשמעו ישעי' יח, ג (מפסוקי שופרות). ולהעיר מרמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציווה משה רבנו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח.
מהגבלת טבעו מדותיו ושכלו ראה סד"ה לך לך (המשך תרס"ו [ע' סז]).
יגלה . . וחסד ראה לקו"ת ראה שם.
אהבה . . התורה . . וחסד י"ל שזהו ג' הקוין: עבודה (זו תפלה – פולחנא דרחימותא, אני לדודי (ראה ב"ח לטואו"ח סתקפ"א) – ממטה למעלה. ועי"ז המשכה מלמעלמ"ט: ודודי לי), תורה וגמ"ח.
אגיד . . גדולות תהלים עא, יח-יט.
גבורתך וצדקתך . . גדולות י"ל ג' הקווין דשמאל, אמצעי (ולכן בתוס' וא"ו, עד מרום), ימין.
בשופר גדול הדיוק גדול ושייכותו לשופר דר"ה ודמ"ת – ראה עטרת ראש פכ"א ואילך.
לחרותנו . . וקבצנו . . ע"י מלך המשיח וכברמב"ם (הל' מלכים פי"א) שהסדר הוא חירות וגאולת ישראל ואח"כ קיבוץ נדחי ישראל וכ"ז דוקא ע"י מלך המשיח.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רמ
מקור מפורש
בפרק זה
ובזמן שישראל במדריגתם הרי מיתה זו הרוחנית גורמת גם מיתה גשמית (אגה"ת פ"ד-ו, ויעויין ג"כ קונטרס ומעין מאמר ז), ונותנת מקום לכל הלכות טומאת מת.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכא
מקור מפורש
בפרק זה
ומקשה, דלכאורה, סרה קושית אדה"ז באגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תריח*
מקור מפורש
בפרק זה
לעשות רצון כו' - קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'רצ
מקור מפורש
בפרק זה
לעשות רצון כו' - קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 האזינו לב, ט. וראה אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ולהעיר די"ה הם כנגד חו"ב, מוחין (תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ). — אבל ראה לקמן סעיף ה והנסמן בהערה 31.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 ל' אדה"ז בתניא אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ד:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה א
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פ"ד מבאר אדמו"ר הזקן, שמ"ש "כי חלק הוי' עמו" היינו שבנ"י הם "חלק משם הוי' ב"ה" — דכמו שיש ד' אותיות בשם הוי', שהם היו"ד ספירות ש"נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה" , כך יש דוגמת ד' אותיות אלו בכל נפש מישראל — ומבאר בפרטיות איך נכללות ונרמזות היו"ד ספירות בד' אותיות השם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פ"ד מבאר אדמו"ר הזקן, שמ"ש "כי חלק הוי' עמו" היינו שבנ"י הם "חלק משם הוי' ב"ה", כי כמו שיש ד' אותיות בשם הוי', כך יש דוגמת ד' אותיות אלו בכל נפש מישראל ; ואחרי שמבאר ענין ד' אותיות שם הוי' למעלה (שהם היו"ד ספירות ש"נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה"), מבאר (בסוף הפרק ) ענינם בנפש האדם:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
13 בכרת, וס' שנה במיתה בידי שמים (אגה"ת פ"ד שם. והוא כשיטת הירושלמי בכורים רפ"ב — כפי' התוס' (שבת כה, א ד"ה כרת. ועוד). — נת' בלקו"ש ח"ה ע' 134 הערה 21).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
15 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ולדוגמא — השגת אלקות דהנשמה, דאף שהיא השגה של נברא, ועד שנעשה בה הגבלה של גשם מצד ההתלבשות במוח הגשמי — מ"מ, מהות השגת אלקות דהנשמה היא "ה"א ראשונה" (כבאגה"ת ספ"ד). וראה לעיל ע' 62 (ס"ו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
11 אגה"ת רפ"ד. וראה לקמן הערה 23.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
18 אגה"ת רפ"ד (צג, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ו
מקור מפורש
בפרק זה
17 אגה"ת רפ"ד מזהר (רע"מ נשא קכב, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה לעיל אגה"ת ספ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 אגה"ת פ"ד (צד, ב. צה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 אגה"ת פ"ד (צד, ב. צה, א). פ"ח (צח, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פ"ד כתב אדה"ז:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ועפ"ז יש לבאר מ"ש באגה"ת פ"ד "הפרש עצום מאד למעלה כו'" — אף שמה שנוגע כאן הוא (כנ"ל ס"ג) מעלת נשמת האדם למטה — כי הלשון "הפרש עצום מאד" נופל על הפרש שהוא בגילוי. ומכיון שבנשמת האדם למטה אין נראה זה בגילוי, ואדרבה: במלאכים הגילוי הוא ביותר — לכן ההפרש באופן ד"עצום מאד" הוא למעלה;
אלא שמ"מ נוגע זה גם להעילוי דנשמת האדם למטה, כי הפרש זה שלמעלה (מה ששרש החיות דנשמות הוא מבחי' פנימיות) הוא הסיבה לזה שגם בהיותן למטה הן חלק שם הוי'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ד' מבאר אדמו"ר הזקן, ש"כל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
נוסף על המבואר בלקו"ת שם. וראה עוד ביאור לעיל ע' 134 ואילך (בביאור הערת אאמו"ר על התיבות (באגה"ת רפ"ד) "לבאר היטב בהרחבת הביאור", שבזה מרמז (רק) הג' תשובות דאותיות הו"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ד' מבאר אדה"ז ש"כל הי' ספירות נכללות ונרמזות בשם הוי' ב"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
12 אגה"ת פ"ד (צד, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
232 חלק אלוקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. ובאגה"ת פ"ד (צג, סע"ב) ורפ"ה (צה, א) מביא ע"ז הפסוק "כי חלק הוי' עמו" — פרשתנו לב, ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח פסוקים האזינו
מקור מפורש
בפרק זה
ועי' לקמן במפתח רבותינו נשיאינו — אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
בפרק זה
לאנהגא בהון כו' (וההשוואה לאגה"ת פ"ד):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק קיצורים והערות לתניא
מקור מפורש
בפרק זה
לט (הגהת הצ"צ על תיבת "כמ"ש לעיל מהגמ'" באגה"ת פ"ד):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע סה"מ קונטרסים ח"א
מקור מפורש
בפרק זה
קלה, ב (בפי' מ"ש באגה"ת פ"ד ב' הדברים שצריך לתשו"ת נוגע לעבודת התשובה):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 אגה"ת פ"ד ואילך השייכות של "המכפלה – ה' מכפלה" (גם (תשוב) ה' עילאה) ל"ותמת שרה בקרית ארבע גו'" בכאו"א (ראה מהנ"ע שם, א־ב), גם באלו ששבים (גם סמוך למיתתם) רק בתשו"ת – מובן עפ"י המבואר ב"ביאורים לאגה"ת" סעיף נב*, שגם תשו"ת, וגם כשהיא רק מצד יראת העונש, פנימיותה ואמיתתה הוא "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" – בחי' תשו"ע. עיי"ש באריכות. ועיין אגה"ק ס"ה (קז, ב): והנה הגם כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 כ"ה באגה"ת רפ"ד. והוא כשיטת הירוש' בכורים רפ"ב – כפי' התוס' (שבת כה, א ד"ה כרת. יבמות ב, א ד"ה אשת). ובתוס' שם, ששיטת הבבלי (מו"ק כח, א) היא, שכרת היא – שאינו מגיע לששים שנה. ומ"ש אדה"ז כשיטת הירושלמי, י"ל: א) כי אליבא דהירושלמי הקושיא "והרי נמצאו כו'" היא גם מחייבי כריתות שהגיעו לנ' שנה, ולכן נקט כאן שיטת הירושלמי בכדי לחזק את קושייתו. ב) בתוס' ישנים יבמות שם גרס גם בבבלי (במו"ק שם) "כי הוינא בן חמשים... נפיקנא מכרת". ומכיון שגם בבבלי גופא ישנן ב' גירסאות במימרא דר"י שם (ובפרט שמובא במו"ק שם לפנ"ז "מת בחמשים שנה... כרת... ששים... מיתה ביד"ש") – הרי ידוע הכלל (ראה יד מלאכי כלל צד. שם כללי שני התלמודים כלל ח. שד"ח לאדה"ז, שכ"ה גם בנוגע לעבירות*. וכ"מ באגה"ת פ"ה (הובא לקמן בפנים). שעה"ת (לאדמוה"א) ח"א ו, ג. יז, ד ואילך. נ, סע"ב. דרמ"צ לח, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26) לשון אדה"ז באגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 שגם מצד טעם זה עצמו – נשלל כבר הנתינת־מקום לעשיית יומא טבא כשנעשה בר לידו דקאי ע"ז דהי' חייב מיתה ואין עד כו']. ועפ"ז יובן מה שקושיית אדה"ז (באגה"ת פ"ד) היא רק על חייבי כריתות ומיתה ביד"ש ולא על דין ד' מיתות (אף שחמורים יותר).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ירושלמי פאה פ"א ה"א (בפני בעלי תשובה). מהנ"ע בז"ח ס"פ בראשית. רמב"ם הל' תשובה ספ"ג. תניא פכ"ה. אגה"ת רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 רמב"ם הל' תשובה ספ"ג. אגה"ת רפ"ד. ובירוש' פאה פ"א סה"א: בפני בע"ת.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 האזינו לב, ט. וראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כד
מקור מפורש
בפרק זה
לעשות רצון כו' -- קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כה
מקור מפורש
בפרק זה
לעשות רצון כו' -- קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בפרק זה
2 חלק הוי' עמו: ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא ולא רק כללות העם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
15 אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 אגה"ת רפ"ד. וראה לקו"ב בספר התניא "ב ע' קלג סעיף ג (אגה"ת עם ליקוט פירושים כו' – ע' רז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
(ועוד יותר ממעלת הנפיחה על דיבור -- אגה"ת פ"ד) והרי הנבראים הם באי"ע שיוכלו להשיג את התורה שהיא חכ' ורצונו של הקב"ה, ובפרט אשר לימוד התורה למע' הוא ביגיעה כנ"ל,.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 חלק הו" עמו: ראה אגה"ת פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא ולא רק כללות העם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
4 דומם .. מדבר: :כנגד ד' אותיות שם הו" (תניא פל"ח), שנכלל בזה גם הקוץ שעל היו"ד (אגה"ת פ"ד), ומזה מובן גם במדבר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
* אגה"ת פ"ד, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
4 הובא באגה"ת פ"ד. 5 כאן בסיום המס'. >6) כה ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
11 ,חלק ... ב"ה", וחו"ב ... (שבשם)" ... ה"א (שבשם)": אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 ויש לקשר זה עם הא דנשמת משה היא "חכמה דאצילות ממש" (כמובא בהסיפור שם), דבחכמה ישנו כלי אלא שהכלי הוא בבחי' ביטול בתכלית כמו האור עד שנק' חיוהי (לקו"ת מטות פז, סע"ד. אוה"ת וארא ע' קנ. ובכ"מ) – שלכן נרמזת באות יו"ד שיש לו צורת אות (לא "קוץ" וכיו"ב) – שמורה על ענין של מציאות – אלא שהיא אות הכי קטנה, "בחי' נקודה לבד" (אגה"ת פ"ד. וראה בארוכה לקו"ש חי"ט ע' 418 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 לכאורה י"ל דכך נברא. אבל ע"י בחירתו אפ"ל אח"כ באופן דלבי חלל בקרבי שאין לו יצה"ר (כדלעיל בפ"א) או להיפך שאין לו חלק באלקי ישראל (אגה"ת פ"ד ואילך. אגה"ק ס"ז. וראה ג"כ תניא ספל"ב). ויותר נ"ל שכך הוא תמיד, וכדמוכח מטעם הרמב"ם (שם) בהפס"ד דגט מעושה כשר שזהו גם בנוגע לאלו שאין להם חלק כו', ואע"פ שחטא ישראל הוא הנאמר בעכן (סנהדרין מד, רע"א). ובלבי חלל בקרבי – ה"ז רק שאין לו יצר כו' (ע"ד מש"נ יצר לב האדם גו') אבל מציאותו באופן דהרוג – יש לו. – ולהעיר מסוכה (נב, רע"א): וספדו כו' על יצה"ר שנהרג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה זח"א סב, א. ריט, ב, ועוד. וראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
49 וי"ל שנפק"מ גם בפועל. כי לפי ראב"ע [שהכפרה שהיא תכלית התשובה היא מחיים דוקא], וע"פ הכלל דאין לך דבר שעומד בפני התשובה [שהכוונה בזה לא רק שנעשה צדיק, כ"א שיכול לתקן החטא, כפרה, כדמוכח באגה"ת רפ"ד וספ"ט] – צריך לומר, שגם בחילול השם אפ"ל כפרה מחיים (ע"י אופנים שונים – כמבואר בשע"ת לר"י שער א' עיקר הי"ז (סמ"ז). שער ד' ס"ה. שם סט"ז. וראה זח"ג קכ, סע"ב ואילך. ועוד]. ואולי י"ל דזה שחילול השם – שפירושו "מחטיא אחרים" (רש"י ד"ה חה"ש יומא שם) – אין לו כפרה מחיים הוא ע"ד מ"ש רש"י (ד"ה השתא יבמות כב, ב – לענין העון דהוליד ממזר שאינו יכול לתקון) ד"עונו גלוי ונזכר (כל זמן שממזר קיים)": וא"כ י"ל, שעי"ז שמחזיר בתשובה אותם שהחטיא ומקדש ש"ש בהם, שעי"ז שוב אין "עונו גלוי ונזכר", יש לו כפרה*. ועדמ"ש בשע"ת לאדהאמ"צ (ח"ב מב, סע"ד. וראה גם ח"א נד, סע"ד) ה"מעשה שהי' בבע"ת א' .. ומתו פתאום .. כל ממזרים הנולדים מעונו כו'". *) ומה שמיתה ממרקת – אף שהעון עדיין "גלוי ונזכר" – כי ע"י מיתה בטלה (וראה עקידה – הובא בהערה 26) מציאות החוטא, במכש"כ מהנ"ל בהערה 39. ולהעיר שבכלל אין להעניש הנשמה (או הגוף) בפ"ע, כמשל ה"חיגר" ו"סומא" כו' (סנהדרין צא, סע"א ואילך). [ולהעיר מההסברה בזה דהאשה קונה א"ע במיתת הבעל (משנה ריש קידושין) – שהוא (מפני דין – שהמיתה מתירה, או) מפני מציאות טבעי – שבטלה מציאות הבעל – צפע"נ מהד"ת סא, א־ב]. [ולכאורה צ"ע: עפ"ז גם בבא על הערוה והוליד ממזר (או קודם השבת הגזילה – אף שיצאה מרשותו) צ"ל מיתה ממרקת (שהרי בטלה מציאות החוטא), ומרש"י וכו' משמע שאא"פ לו להתכפר "כל זמן שממזר קיים"? ואולי י"ל שקיים חלק השותפות שלו בהולד שהוליד (וכח העשי' שלו בהגזילה). – ולהעיר מזח"ג מד, ב שלכאורה משמע שהפסוק "יכופר העון הזה לכם עד תמותון" קאי גם על הוליד ממזר (אלא שמוסיף שם שצריך גם גיהנם)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
62 כנגד ד' אותיות שם הוי' – אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
6 דומם, צומח, חי . . מדבר: כנגד ד' אותיות שם הוי' (ע"ח ריש שמ"ב. סוף ש"נ. ועוד. תניא פל"ח -- נ, ב). ולהעיר שביו"ד נכלל הקוץ שעל היו"ד (אגה"ת פ"ד), ומזה מובן גם במדבר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
23 האזינו לב, ט. אגה"ת פ"ד, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא ספכ"ד. אגה"ת פ"ד־ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
61 אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 אגה"ת פ"ד (צד, ב) ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
* אגה"ת פ"ד (צד, ב. צה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
36 אגה"ת פ"ד (צד, ב. צה, א). פ"ח (צח, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ד (צד, ב. צה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ועפ"ז יש לבאר מ"ש באגה"ת פ"ד "הפרש עצום מאד למעלה כו'" – אף שמה שנוגע כאן הוא (כנ"ל ס"ג) מעלת נשמת האדם למטה – כי הלשון "הפרש עצום מאד" נופל על הפרש שהוא בגילוי. ומכיון שבנשמת האדם למטה אין נראה זה בגילוי, ואדרבה: במלאכים הגילוי הוא ביותר – לכן ההפרש באופן ד"עצום מאד" הוא למעלה: אלא שמ"מ נוגע זה גם להעילוי דנשמת האדם למטה, כי הפרש זה שלמעלה (מה ששרש החיות דנשמות הוא מבחי' פנימיות) הוא הסיבה לזה שגם בהיותן למטה הן חלק שם הוי'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
נוסף על המבואר בלקו"ת שם. וראה עוד ביאור לעיל ע' 438 ואילך (בביאור הערת אאמו"ר על התיבות (באגה"ת רפ"ד) "לבאר היטב בהרחבת הביאור", שבזה מרמז (רק) הג' תשובות דאותיות הו"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
נוסף על המבואר בלקו"ת שם. וראה עוד ביאור לעיל ע' 438 ואילך (בביאור הערת אאמו"ר על התיבות (באגה"ת רפ"ד) "לבאר היטב בהרחבת הביאור", שבזה מרמז (רק) הג' תשובות דאותיות הו"ה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגה"ת פ"ד (צד, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
8 אגה"ת פ"ד (צד, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
31 אגה"ת רפ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
65 ראה בכ"ז אגה"ת ספ"ד. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים-תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
75 אגה"ת ספ"ד. (משיחת ומאמר מוצאי ש"פ תצוה תשל"ט)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
89 ראה זח"ג עג, א. תניא רפ"ב. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה אגה"ת פ"ד (צה, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 האזינו לב, ט. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 הנה יראה (תתאה) תרעא לאעלאה לכל מדריגות אלו ויסודם (ראה זח"א ח, א. קונטרס העבודה פ"ב) ויראה (עילאה) היא תכליתם וכמש"נ (דברים ו, כד. ראה תניא ספכ"ג). וייל שזהו ג"כ סיום המאמר: לעשות רצון כו' -- קוצו של יו"ד (אגרת התשובה פ"ד. ובכ"מ) -- ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
60 ראה תניא רפ"ב. אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת ספ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
7 גם היסוד ל,יסוד היסודות ועמוד החכמות" (רמב"ם ריש הל' יסוה"ת), שי"ל שהוא (ר"ת) ,הוי"" (הובא בשם ר' דוד הנגיד נכדו של הרמב'ם - בסדר הדורות ד"א תתקכ"ז. שם הגדולים להחיד'א מע' רמב"ם. וראה גם ,פירוש" לרמב"ם שם), הד' אותיות שבהן נכללות (ונרמזות) כל העשר ספירות (אגה"ת פ"ד. לקו"ת ר"פ ראה), וכל סדר השתלשלות. ונתאוה הקב"ה כו' הוא היסוד גם לזה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
7 אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא רפ"ב. וראה אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 האזינו לב, ט. וראה אגה"ת פ"ד (ובליקוט פירושים כו' שם – ע' רז־ח).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
5 תקו"ז ת"י (כה, ב). ת"ע (קכט, א). וראה אגה"ת ספ"ד. תניא בהקדמה. שם רפמ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפרק זה
806 וזוהי מעלת אות ה"א – אתא קלילא דלית בה מששא (תניא אגה"ת פ"ד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 האזינו לב, ט. אגה"ת פ"ד – צד, א ואילך (הובא בלקו"ת בלק שם). אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשעג. תשפא. ס"ע תשפז ואילך. כרך ג' ע' א'כ-כא. ד"ה ראה אנכי גו' בלקו"ת ר"פראה ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב בתחילתו. ד"ה ולא אבה גו' בלקו"ת תצא לח, ג ואילך ובמאמרי אדהאמ"צ שם ע' תרמד. שם ע' תרנד ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 דו"ה דשם הוי' הן תורה ומצות – תקו"ז ת"י (כה, ב). אגה"ת ספ"ד. לקו"ת פקודי ג, ג ואילך. ראה כט, א ואילך. אוה"ת שה"ש שבהערה 35. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
118 ראה פכ"ט (לו, ב). פמ"ב (נט, סע"ב). אגה"ת רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
25 פיוט אקדמות לשבועות. וראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת האזינו עד, ד. אוה"ת חיי שרה קכא, ב. סה"מ תרל"ה ח"ב ע' שפח. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה שערי קדושה להרח"ו ח"ג ש"א. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
44 תקו"ז תי' יוד. לקו"ת פקודי ג, ב ואילך. שם ראה כט, א. ובכ"מ. וראה גם תניא בהקדמה ובפמ"ד. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
88 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת נשא כג, ב. מטות פה, רע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא אגה"ת פ"ד. סה"מ תרנ"ז ע' ערה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
186 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד-ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
213 זח"ג קכג, רע"ב. תקו"ז ת"י (כה, ב). וראה תניא אגה"ת ספ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
36 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד (הובא בלקו"ת שם). ד"ה היושבת בגנים באוה"ת שה"ש ח"ב ע' תשעג. תשפא. ס"ע תשפז ואילך. ח"ג ע' א'כ ואילך. וראה מקומות שצויינו בהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא אגה"ת ספ"ד. וראה לקו"ת בלק עה, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה רמב"ן עה"פ יתרו כ, ג. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז. אגה"ת פ"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' כ"ט תמוז, ער"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
10 תניא אגה"ת פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
34 ראה תניא אגה"ת רפ"ד, ובהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' סד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
155 ראה תניא אגה"ת ספ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
187 שזהו עוד יותר ממעלת הנפיחה על הדיבור – תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
41 פיוט אקדמות הובא בתניא אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה תניא אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בפרק זה
84 פיוט אקדמות. הובא בתניא אגה"ת פ"ד (צד, סע"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
43 אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה זח"ג (רע"מ) יז, א. תקו"ז בהקדמה (ו, ב). תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה עץ חיים שם פ"א-ב. שם שער ג (סדר אצילות למהרח"ו) פ"א. שערי קדושה להרח"ו ח"ג ש"א. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת תצא שבהערה כא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ח"ג קכב, א. קכג, א. תניא אגה"ת רפ"ד. לקו"ת שם עה, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
695 ר"ח (שער הקדושה פי"ז) – הובא בתניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
826 תניא אגה"ת פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1057 תניא אגה"ת פ"ד (צד, סע"א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
230 אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
380 ראה תניא אגה"ת ספ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
790 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
255 תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1268 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
575 המשך תער"ב וסה"מ תשי"א דלקמן בפנים. וראה גם תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
435 ראה עץ חיים שער ג (שער סדר אצילות למהרח"ו) פ"א. שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א-ב. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
959 אגה"ת רפ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1053 תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
511 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2393 אגה"ת ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
3147 קהלת ח, ד. וראה תניא אגה"ת פ"ד. אגה"ק סכ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1846 תניא אגה"ת פ"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
המשך הביאור באגרת התשובה פ"ד (מה ששאלו בנוגע לדוגמא שמביא רבינו הזקן מ"חנני' בן עזור הנביא", ובנוגע לדיוק ד"האריכו ימיהם ושנותיהם בנעימים") – נכלל בשיחת ש"פ ויק"פ סי"א 339 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1694 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
כנהוג בזמן האחרון, ובהמשך להמוזכר לעיל (במאמר 2184 ) בנוגע לענין התשובה – יתבאר עתה ענין באגרת התשובה פרק ד' (שבו אוחזים), אודותיו דובר גם בהתוועדות שלפנ"ז 2185 , אלא שעדיין נשארו כמה ענינים שאינם מובנים 2186 :
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
המשך הביאור באגרת התשובה פ"ד – נכלל בשיחת ש"פ נשא סט"ז ואילך 2380 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
62 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
276 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פ"ד, בביאור ענין ד' אותיות שם הוי' שרומזים על היו"ד ספירות, שענינם של אותיות ו"ה מורה על ההמשכה וההשפעה "יותר למטה לעלמין דאתגליין, וכמו האדם שרוצה לגלות חכמתו לאחרים ע"י דיבורו עד"מ", "כי הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה, וגם המשכה זו היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות בדרך כלל במספר שש שבפסוק 752 לך ה' הגדולה וגו' עד לך ה' הממלכה וגו' ולא עד בכלל, כי מדת מלכותו ית' נק' בשם דבר ה', כמ"ש 753 באשר דבר מלך שלטון, ונכללת ונרמזת באות ה"א אחרונה של שם הוי'" – יש להוסיף על הדיוקים שנזכרו בהתוועדות שלפנ"ז 754 :
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
899 תניא אגה"ת ספ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
המשך הביאור באגה"ת ספ"ד, בענין "קול ודיבור או מעשה הן אותיות וא"ו ה"א" – נכלל בשיחת ש"פ ראה סי"ד ואילך 2082 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1611 תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2037 ובנדו"ד – שאצל כל אחד מישראל צ"ל הן ה' עילאה והן ה' תתאה, שהם ב' הענינים דתשובה עילאה ותשובה תתאה ("תשובה .. תשוב ה', ה' תתאה – תשובה תתאה, ה' עילאה – תשובה עילאה" (תניא אגה"ת פ"ד)), שהם ב' התנועות דהכנעה ושמחה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2072 כ"ה גם באגה"ת פ"ד (צד, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
560 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, סע"ב). אגה"ק ס"ה (קח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2335 תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2682 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1179 לאגה"ת פ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1378 לאגה"ת פ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1552 שמדייק בלשון רבינו הזקן באגה"ת פ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור 254 בלקוטי לוי"צ 255 לאגה"ת פ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
559 תניא אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מר-חשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1224 לאגה"ת פ"ד, בענין אות וי"ו דשם הוי', ש"הוי"ו מורה על ההמשכה מלמעלה למטה, וגם המשכה זו היא ע"י מדת חסדו וטובו ושאר מדותיו הקדושות הנכללות ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור בלקוטי לוי"צ 1828 על אגה"ת פ"ד, בדיוקי הלשונות "שכל הנעלם ..
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור באגרת התשובה ספ"ד:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
בהמשך להביאור באגה"ת ספ"ד בענין ההתבוננות שנמשכה מהתורה דמחכמה נפקא, ודיוק הלשון "נפקא", שקאי רק על הגילוי, אבל שורש התורה עצמה הוא בכתר 1984 – סיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2586 ראה עץ חיים שער ג פ"א. שער מב פ"א-ב. אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2093 ראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
539 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2633 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת נשא כג, ב. מטות פה, ריש ע"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2668 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
237 תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
653 ראה תניא אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1264 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1973 פיוט אקדמות לשבועות. וראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, סע"ב). אגה"ק ס"ה (קז, ב. קח, ב). לקו"ת האזינו עד, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 האזינו לב, ט. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2051 תהלים קלו, ב. הובא בתניא אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה תניא שם: מוציא בנפיחתו בכח. אגה"ת פ"ד (צד, א). וראה המשך תרס"ו ע' תצב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע
מקור מפורש
בפרק זה
70 שהם משם אלקים (אגה"ת פ"ד – צד, א). וראה המשך תרס"ו ע' תנא "בנשמות אין הריבוי כ"כ כמו במלאכים".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, מבה"ח טבת ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
44 תקו"ז תי' יוד. לקו"ת פקודי ג, ב ואילך. שם ראה כט, א. ובכ"מ. וראה גם תניא בהקדמה ובפמ"ד. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
35 האזינו לב, ט. אגה"ת פ"ד – צד, א ואילך (הובא בלקו"ת בלק שם). אוה"ת שה"ש כרך ב ע' תשעג. תשפא. ס"ע תשפז ואילך. כרך ג' ע' א'כ-כא. ד"ה ראה אנכי גו' בלקו"ת ר"פ ראה ובמאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב בתחילתו. ד"ה ולא אבה גו' בלקו"ת תצא לח, ג ואילך ובמאמרי אדהאמ"צ שם ע' תרמד. שם ע' תרנד ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
40 דו"ה דשם הוי' הן תורה ומצות – תקו"ז ת"י (כה, ב). אגה"ת ספ"ד. לקו"ת פקודי ג, ג ואילך. ראה כט, א ואילך. אוה"ת שה"ש שבהערה 35. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, ב). לקו"ת תצא שבהערה כא.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
24 ראה גם אגה"ת ספ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
11 ראה עץ חיים שער ג פ"א. שער מב פ"א-ב. אגה"ת פ"ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
18 כ"ה גם באגה"ת פ"ד (צד, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
24 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
61 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
65 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
59 להעיר, שו"ה (דשם הוי') הם תורה ומצוות (תקו"ז ת"י (כה, ב). אגה"ת ספ"ד. ובכ"מ) . והרי המשכת הו' (ז"א) למטה הוא ע"י ה' תתאה (מלכות).
אלא שמ"מ חילוק בין תורה לתפלה, דתפלה הוא בחי' י"ה (לקו"ת ראה כט, א ואילך), "נסתרות". משא"כ ו' (תורה) הוא המשכה למטה (אלא שהמשכתו הוא ע"י הה', מצוות). וראה לקו"ת שם (ל, ד) "בחי' ו"ה רומז לבחי' בוניך שהוא ענין דירה בתחתונים ".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
23 אגה"ת פ"ד (צד, א).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' וישלח ויאבק איש עמו
מקור מפורש
בפרק זה
29 י' הוא חכמה : ראה זהר (אדרא זוטא) האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
77 אות הוי"ו. . ההמשכה : ראה אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
26 שהוי"ו מורה ירידת אור השפע : ראה אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הטוב שמך ולך נאה להודות
מקור מפורש
בפרק זה
15 י' הוא צמצום : ראה אגרת התשובה פרק ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
87 התשובה תשוב ה"א : זח"ג (ברע"מ) קכב, א. ראה אגרת התשובה פ"ד. פ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
37 שהמלאכי' שרשם. . הדיבור : ראה אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
5 ההתהוות. . בשם זה הוי' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
8 היו"ד. . בחי' הצמצום : ראה גם אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
66 היו"ד בחכמה : ראה זהר בראשית לא, א. (רעיא מהימנא) ויקרא יז, א. תקו"ז בהקדמה ו, ב. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
35 תשוב ה"א תתא' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מראיהם ומעשיהם
מקור מפורש
בפרק זה
51 שהיו"ד הוא בחי' הצמצום : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בפרק זה
27 שהיו"ד. . . צמצום : ראה אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
42 צמצום דיו"ד. . . התפשטות דה"א : ראה זהר (אדרא זוטא) האזינו רצ, ב. אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין
מקור מפורש
בפרק זה
8 יו"ד צמצום : אגרת התשובה פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
10 והיו"ד הוא בחי' חכמה : ראה תקו"ז בהקדמה ו, ב. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
21 בקוצו של יו"ד : ראה ג"כ אגה"ת פ"ד. לקו"ת תצא לט, ב. תו"ח שמות [הוצאת קה"ת תשס"ג] שס, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולא אבה ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
61 הוי"ו הוא בחי' ההמשכה : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
3 שקוצו של יו"ד אינו אלא כמו רמז בעלמא : ראה אוה"ת תצא שם ע' תתר. ובארוכה ד"ה אורח חיים תרס"ט. לקו"ש חי"ט ע' 420 הערה 21. ליקוט פירושים ומ"מ — חיטריק לאגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
בפרק זה
17 הוי"ו מורה ההמשכה : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
בפרק זה
72 שהוי"ו הזה מורה בחי' ההמשכה : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
בפרק זה
22 ובאתא קלילא דלית בה מששא : [בכת"י ב: ממשא]. פיוט אקדמות לשבועות. וראה ב"ר פי"ב, י. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
119 הוי' יו"ד דחכ' ה' בינה : ראה זח"ז יז, א. ת"ז בהקדמה ו, ב. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בלק עג ב
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו ענין התשובה האחד להיות בחינת אלקי בקרבי (אך צ"ל דהא כתיב כי חלק הוי' עמו והיינו שנשמת האדם הוא חלק משם הוי' ב"ה כמ"ש באגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בלק עד א
מקור מפורש
בפרק זה
קיצור פי' מבדילים באגה"ת פ"ד ובר"ח שער הענוה פ"ו אלביש שמים קדרות .
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה פנחס פ א
מקור מפורש
בפרק זה
ובסש"ב באגרת התשובה פרק ד' וזהו הפי' דשם הוי' הוא כחנו וחיינו כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה ראה יח א
מקור מפורש
בפרק זה
הנה ארז"ל אפילו רשעים מלאים חרטות שנופלים להם הרהורי תשובה מחמת שאינו רוצה להיות נפרד מהקב"ה והוא בלי טעם ודעת מפני כי בחינה זו היא באה מבחינת חכמה שהיא בחי' ביטול אליו ית' שלמעלה מן ההשכלה והדעת המושג (כמ"ש בסש"ב פי"ח) ונקרא בחי' משכיל על דבר וכתיב משכיל לאיתן אזרחי פי' משכיל להיות איתן מלשון חיזוק כמו איתן מושבך כי בחינה זו היא בחינה חזקה שנתחזק בכל אחד ואחד מישראל מאד בבחי' קשה עורף כמ"ש כי עם קשה עורף הוא וסלחת וגו' כמ"ש במ"א לפי שהוא רצון פשוט בלי שום טעם ושכל מושג וגם אותיות איתן משמשות לעתיד לבא (שהן באין בראש התיבה להורות על שימוש הפעולה להבא אפע"ל יפע"ל תפע"ל נפע"ל) כי לעתיד לבא יהיה בחי' חכמה בחי' ביטול הנ"ל בהתגלות בכל אחד ואחד מישראל משא"כ עכשיו הרוח שטות מכסהו שדומה בעיניו שעודנו ביהדותו כמ"ש במ"א (ע' בסש"ב פכ"ד) וזהו האזרחי מלשון אזרח הארץ שיש בכל אחד ואחד בחינה זו מאז מעולם כי ישראל עלו במחשבה במקורא דכולא ובחינה זו היא בחינת יו"ד של שם הוי' ב"ה (עיין באגרת התשובה פ"ד ועמ"ש בד"ה ביום השמיני שלח בפי' וקדם צרתני ובד"ה יונתי בחגוי שהוא בחי' מחשבה הקדומה ועמ"ש בד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה פי' וענין בקדמין וז"ש כאן מאז מעולם כו' ועמ"ש ס"פ שלח בענין ישראל לי ראש ועמ"ש בד"ה ה' לי בעוזרי בפי' כל האזרח בישראל כלומר מה שאני עתיד להזריח כו' ושני הפי' אמת שלעתיד יזריח ויאיר בחינה זו בגילוי בכל
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
בפרק זה
4557 אתא קלילא: אקדמות. עיין לעיל [במ"מ לתניא] אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
בפרק זה
4562 אורך ורוחב: עיין לעיל [במ"מ לתניא] אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קי
מקור מפורש
בפרק זה
5712 תשוב ה ' תתאה : זח"ג קכב, א. וראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
21 ההתהוות. . בד' אותיות. . הוי' : ראה אגה"ת פ"ד. מאמרים שנסמנו בריש המאמר.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וארא אל אברהם
מקור מפורש
בפרק זה
38 כמ"ש במ"א : ראה גם אגה"ת פ"ד. לקו"ת אמור לג, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקסא. ע' תתצח. פלח הרמון בשלח ע' קצו בשם הה"מ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפרק זה
26 דאות היו"ד. . צמצום : ראה גם אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"ז תקס"ו כאן ע' קמג וע' שלה. לקמן פ' תצוה שנו, ג. ויקהל שפז, ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תרנ וע' תרעח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות
מקור מפורש
בפרק זה
61 שהיו"ד. . והה' : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן פ' בשלח קנ, א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ויהי בעצם היום הזה
מקור מפורש
בפרק זה
110 יו"ד צמצום וה"א התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן פ' בשלח קנ, א ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ואתה הרם את מטך
מקור מפורש
בפרק זה
75 צמצום דיו"ד : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן קמג, ב. קמח, א. קנ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
83 יו"ד ה"א. . צמצום. . התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן קנ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפרק זה
109 שהנשמה. . גבוה. . המלאכים : ראה אגה"ת פ"ד. שע"ת כח, א. צב, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' קיב. וש"נ. הנחות תקע"ז ע' קכ. וש"נ. לקמן פ' וארא עו, א. משפטים רפג, ב ואילך. רעח, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפרק זה
202 הוי'. . יו"ד צמצום : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן פ' בשלח קנ, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
435 מלאכים. . שם אלקים : ראה אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ט־ בראשית ע' קכא ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
10 מל'. . ואינה במנין הששה מדו' : ראה אגה"ת פ"ד. לעיל תמז, א הערה 53.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
24 י"ה. . בחו"ב : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
34 והיו"ד. . צמצום : ראה אגה"ת פ"ד. לעיל פ' בשלח קנ, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
81 שהיו"ד. . הצמצום והה"א בחי' ההתפשטו' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
53 שהמדות הן ששה : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת כאן ז, א. תו"ח נח נז, ד ובהערה 68. בהערה שלפנ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בפרק זה
79 דיו"ד וה"א. . וי"ו ה"א : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו בחודש השלישי
מקור מפורש
בפרק זה
123 הנשמות. . שם הוי' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
93 וי"ו הוא ציור המשכה : ראה גם לעיל פ' וארא עא, ג. בשלח קנ, ג. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
104 יו"ד. . הצמצום. . הה"א שהוא ההתפשטו' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בפרק זה
237 התהוותם. . דשם אלקי' : ראה אגה"ת פ"ד. לעיל פ' וארא עט, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ו, א
מקור מפורש
בפרק זה
3 י"ה שהן חו"ב : ראה זהר (אד"ז) האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מ, ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 ויריעו כל בני האלקים : איוב לח, ז [ושם: אלקים]. ראה גם אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תתמח. וש"נ. דברים ח"ב ע' ת. וש"נ.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה צה, ב
מקור מפורש
בפרק זה
42 מדו'. . וי"ו : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת במדבר הגהות על הדרוש במדבר סיני שבלקו"ת
מקור מפורש
בפרק זה
נשמע ע' שרים מקבלים משם אלקים וצדיקים מקבלים משם הוי' וע' מזה באגה"ת פ"ד ובלק"ת פ' בלק בד"ה מה טובו ספ"א ובזח"ב משפטים דצ"ו ע"א.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב1
מקור מפורש
בפרק זה
אך צ"ל דהא כתי' כי חלק הוי' עמו והיינו שנשמת האדם הוא חלק משם הוי' ב"ה כמ"ש באגה"ת פ"ד וא"כ איך אנו או' שרק על שם אלקי' דוקא אומרי' אלקינו, אך הענין שהרי אנו או' הוי' אלקינו א"כ ר"ל שהשם הוי' עצמו ממש אלקינו, ופי' כי בוודאי יש בכל נשמה חלק משם הוי' ממש כמשנ"ת באגה"ת שם ספ"ד הנ"ל וכמ"ש בד"ה ולא אבה הוי' אלקיך לשמוע אל בלעם כו' אך שההמשכה זו הוא ע"י שם אלקי' כי שם הוי' הוא האור והחיות ושם אלקי' הוא בבחי' הכלים שבהם נמשך האור והן בחי' אותי' וכמ"ש בתניא ח"ב ספ"ד וכמ"ש בתו"א בד"ה וידבר אלקים וארא אל אברהם כו' בענין אימתי גדול הוי' כשהוא בעיר אלקינו כו' עד וזהו וידבר אלקי' אל משה ויאמר אליו אני הוי' שע"י בחי' אלקי' הוא גילוי שם הוי' כו' ע"ש, מענין כי חלק הוי' עמו בזח"א דצ"ו ע"ב קמ"ג דקס"א ב' קע"ז א' קצ"ה א' ח"ב ה' סע"ב מ"ז סע"ב מ"ט א' פ"ו סע"א צ"ו א' שמא
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב4
מקור מפורש
בפרק זה
קיצור אות ב' פי' מבדילים באגה"ת פ"ד ובר"ח שער הענוה פ"ו אלביש שמים קדרות וזח"ג אחרי ע"ד ב' דיעקב חבל נחלתו ונקה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ולהבין כו' ברוך ה' אלקי ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
96 הוי' שהוא צמצום. . והתפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקמן פ"ח הערה 251.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפרק זה
251 יו"ד צמצום ה' התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. ביאוה"ז אחרי עו, ג ואילך. ולהצ"צ שם כרך א ע' שסג ואילך. לקו"ת שמ"ע צב, ד. תו"ח בשלח ח"א קנ, א ואילך. סה"מ תרנ"ו ע' שסח ואילך. תרס"ו ע' רז ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ביום ההוא יהי' כו' וסדר ההמשכה
מקור מפורש
בפרק זה
284 מחשבה. . נש"י. . דבור. . מלאכים : ראה גם אגה"ת פ"ד. לקו"ת בהר מא, א. תו"ח שמות ח"א לט, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אז ישיר כו' ומעתה יובן משנת"ל
מקור מפורש
בפרק זה
ומבואר באגה"ת פ"ד, בענין פי' כי חלק הוי' עמו שהמלאכים שרש התהוותן מבחי' הדבור עליון כנ"ל שהוא בחי' מל', ונק' ש' אלקים וש' אד' ,
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וז"ש דהע"ה גל עיני ואביטה
מקור מפורש
בפרק זה
904 יו"ד דש' הוי' וקוש"י. . השכל : ראה אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
בפרק זה
48 היו"ד. . הצמצום : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והנה כו' יושב אוהלים
מקור מפורש
בפרק זה
1581 י"ה שהם חו"ב : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
בפרק זה
25 ומלאכים נתהוו ע"י הדיבור : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בפרק זה
125 בו"ה שהם זו"נ. . בי"ה שהם חו"ב : ראה זהר רעיא מהימנא פינחס רמג, רע"א. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת עמך ברית
מקור מפורש
בפרק זה
20 התהוות המלאכים. . מדבר ה' : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
בפרק זה
540 שהמלאכים. . שנתהוו מבחי' הדבור : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים
מקור מפורש
בפרק זה
114 קוש"י לגבי יו"ד : ראה גם אגה"ת פ"ד. סה"מ תרח"ץ כאן ע' סד הערה 76.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
21 ש' הוי' שהוא יו"ד צמצום ה' התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
10 שכל נשמה היא חלק הוי' : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואהבת את ה' אלקיך
מקור מפורש
בפרק זה
49 ו"ה. . תורה ומצות : ראה אגה"ת ספ"ד. סה"מ מלוקט ב' ע' רלג ובהערה 40.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
בפרק זה
101 הוי' יוד צמצום ה' התפשטות ו' המשכה : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עטרת תפארת שיבה
מקור מפורש
בפרק זה
26 ה'. . בינה : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
בפרק זה
47 יו"ד. . צמצום : ראה גם אגה"ת פ"ד. תו"ח בשלח ח"א קס, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
בפרק זה
75 דאיתא בזהר. . שאין מועיל עליהם תשו' : ראה אגה"ת פ"ד: בקצת מקומות בזוהר. ובמ"מ הגהות והע"ק לשם — זח"א ריט, ב. ועייג"כ זח"א סב, א והגירסא בר"ח — דלהלן — וזח"ב ריד, ב. לקמן הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו ובהערה 132.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
בפרק זה
132 שאי' בספרים שתשובה אינו מועלת : ראה לעיל הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 75 בשם הזהר. אגה"ת פ"ד . ראה גם יומא פה, ב (במשנה ).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ושאבתם מים תתקמז
מקור מפורש
בפרק זה
115 קוצו של יו"ד לגבי יו"ד : ראה גם אגה"ת פ"ד. סה"מ תרח"ץ ע' סד הערה 76.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויחי יעקב גו'
מקור מפורש
בפרק זה
3 אך הענין דהנה כתיב ויפח באפיו : בהבא לקמן ראה [נוסף להנסמן לעיל בתחילת המאמר] אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב ואילך). וראה גם תניא רפ"ב (ו, א). אוה"ת נח (כרך ג) שם תרמד, א. שם (כרך ז) תתרסד, ב. יהל אור לתהלים ע' תקכז. סה"מ מלוקט ח"ב ע' קב-ג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א לא תבערו אש כו'
מקור מפורש
בפרק זה
5 כמ"ש בזהר ע"פ ויפח באפיו. . מאן דנפח מתוכו נפח : ראה בכ"ז תניא רפ"ב (ו, א). אגה"ת פ"ד (צג, סע"ב ואילך). ובארוכה לעיל ד"ה ויחי ע' קכג ואילך. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ט החדש הזה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
והנה האדם יש בו מב' הבחי' עצם ובשר ושרשם מב' שמות ה' ואלקי' וכמ"ש כי חלק ה' עמו וכמ"ש בסש"ב באגה"ת פ"ד ופ"ה באורך מזה, וכתי' ג"כ בצלם אלקי' ברא אותו, ובד"כ יש ה' בחי' בנפש האדם נרנח"י, וגם בהגוף יש ה' בחי' בשר גידים ועצמות ועור ודם, והיינו שבחי' עצמות שרשם מבחי' ש' העצם שזהו ציור החומר בכלי הגוף לקבל בחי' חלק ה' שיש בכאו"א מישראל, וכמ"ש חלקי ה' אמרה נפשי, וע' בד"ה ויגש אליו יהודה (ך"ט), וז"ע מה שאנו אומרי' נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת אתה יצרת כו', טהורה היא, היא בחי' עצם היינו מבחי' כעצם השמים לטוהר זהו בחי' עצם, ושרשה מבחי' טהירא עילאה, בראת יצרת נפחת היינו בחי' בשר בחי' לבושים ששרשם מבחי' ש' אלקי', וזהו עצם מעצמי היינו ששרשם מבחי' ש' הוי' שנק' שם העצם ובשר מבשרי הוא כמ"ש כי בצלם אלקי' כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
49 הוי' . . יו"ד צמצום ה' התפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתעז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
154 שהמלאכים . . ששרשם מבחי' הדבור : ראה אגה"ת פ"ד. ש"א ח, ב ובהערה 39.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
165 י"ה . . חו"ב : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בפרק זה
34 ד' אותיות ש' הוי' : ראה זהר רעיא מהימנא פינחס רמג, רע"א. אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והי' אור הלבנה
מקור מפורש
בפרק זה
42 ד' אותיות . . צמצום והתפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתעז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידעת היום
מקור מפורש
בפרק זה
71 רצון פשוט . . כנגד יו"ד וקש"י : ראה אגה"ת פ"ד. סה"מ תרס"ה כאן ע' רו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
בפרק זה
68 יו"ד שהוא צמצום : ראה גם אגה"ת פ"ד. תו"ח בשלח ח"א קנ, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
52 ה' . . יו"ד צמצום . . ו' המשכה : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת נצבים מה, ג. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ס"ע תתעז ואילך. סה"מ תרל"ח ע' קו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
142 י"ה . . חו"ב : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
46 נשמה שגבוה ממלאך : ראה ע"ח שער העבורים שכ"א, פ"א. אגה"ת פ"ד. לקו"ת פ' ראה כו, סע"ג ואילך. ברכה צח, א. סה"מ תרל"ח ע' קיג ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' צט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בפרק זה
13 אין לך דבר שעומד בפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. אגה"ת רפ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
בפרק זה
94 אין לך דבר שעומד בפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. אגה"ת רפ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועשית ציץ
מקור מפורש
בפרק זה
17 אין לך דבר שעומד בפני התשובה : ראה תניא פכ"ה. אגה"ת רפ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. פיה"מ להרמב"ם אבות פ"ג, מי"א. לקו"ש בא כרך ו ע' 66 הערה 54.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בפרק זה
74 י"ה בחי' חכמה ובינה : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ נח, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
ממש כו', ובאגה"ת פ"ד כ' דנשמות שרשן מש' הוי' וכמ"ש כי חלק הוי' עמו כו'), וגם כמו שבאה בבי"ע שהיא בבחי' נברא ה"ה ג"כ אלקות ממש כנודע ומבואר במ"א (והיינו מפני ששרשה הוא מפנימיות החיות כמש"ש באגה"ת, ע"כ גם בירידתה לבי"ע היא אלקות ממש כו').
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שני ש"פ ויקו"פ, העת"ר
מקור מפורש
בפרק זה
וצ"ל איך יתפרשו ב' הענינים בנשמות, שהרי ידוע דנשמות הן מפנימי' הכלים, ולפ"ז הוא לפי פי' הא' דטהורה היא שאין שום דבר המסתיר, אך איך יתפרש בה פי' הב' דטהורה הוא האור כו', והנה באגה"ת פ"ד משמע דשרש הנשמות הן מבחי' האור וכמש"ש בענין חלק הוי' עמו שזהו בחי' פנימי' החיות שהוא למעלה מעלה מבחי' האותי' כו' (וקודם לזה כ' שהאותיות הן בחי' כלים והמשכות כו'), אך צ"ל עצם הענין דטהורה הוא בחי' האור לפי' הב' הרי האור נק' קדש, וכמ"ש בלק"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' ההפרש בין טהרה לקדושה, דטהרה שייך בהכלי שהיא בבחי' מציאות דבר עכ"פ ושייך בזה טהרה מן הישות, אבל באור אינו שייך לומר טהרה שהרי הוא בחי' אין בעצם כו' והוא בבחי' קדש שמובדל לגמרי כו' (וגם האור המתלבש בהכלים הוא בחי' קדוש וכמ"ש אין קדוש כהוי' כו', ועצם האור הוא בחי' קדש כו', וכמו ושמרתם את השבת כי קדש היא דאמרו בזהר קדש מילא בגרמי', והוא בחי' עצם החכ' בחי' מוחין דאבא שלמעלה מהשתל' כו' וכמ"ש במ"א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ואתחנן רצ"ב דרוזגעניק
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה תניא אגה"ת פ"ד. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
בפרק זה
101 ראה תניא אגה"ת פ"ד. לקו"ת ר"פ ראה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
85 ראה עץ חיים שער ג (שער סדר אצילות למהרח"ו) פ"א. שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א-ב. שערי קדושה להרח"ו ח"ג שער א. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ לך צב"ר. ל"נ
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא אגה"ת פ"ד. לקו"ת ברכה צח, א. אוה"ת בראשית ח"ג תקנו, א. ספר המאמרים תרל"ח ע' קיג ואילך. תרנ"ז ע' ערה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג י"ג תשרי, רצ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
30 פיוט אקדמות. הובא בתניא אגה"ת פ"ד (צד, ב).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה תניא אגה"ת פ"ד. לקו"ת ברכה צח, א. אוה"ת בראשית ח"ג תקנו, א. ספר המאמרים תרל"ח ע' קיג ואילך. תרנ"ז ע' ערה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ש"פ בראשית, תרצ"ב, אָטוואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
501 ראה עץ חיים שער ג (שער סדר אצילות למהרח"ו) פ"א. שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א-ב. שערי קדושה להרח"ו ח"ג שער א. תניא אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתכח
מקור מפורש
בפרק זה
614 דו' מורה על המשכה: ראה אגה"ת פ"ד (צד, ב). תורה אור לך יג, ג.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יום ב' דחג השבועות תש"ז בסעודה
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה תניא אגה"ת פ"ד. סה"מ תרנ"ז ע' ערה. ועוד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
17 ההפרש. . הנשמות. . המלאכים : ראה גם אגה"ת פ"ד. דרושים שבהערה 1. תו"ח שמות ח"א לט, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני להבדיל בין הטמא
מקור מפורש
בפרק זה
31 הוי"ו מורה על הירידה : ראה אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בפרק זה
32 לעשר ספירות עליונות. . המרומזים בשם הוי' : אגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
בפרק זה
43 קוצו ש"י כתר : ראה אגה"ת פ"ד. תו"ח בא ח"א קכב, א הערה 360.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי ענין העבודה דיוה"כ
מקור מפורש
בפרק זה
32 הוי'. . צמצום והתפשטות : ראה אגה"ת פ"ד. לקו"ת בשלח א, א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
בפרק זה
81 וקוש"י הוא הרצון : ראה זהר ויקרא י, ב. פרדס שער שם בן ד' שי"ט, פ"ב. אגה"ת פ"ד. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' תכז.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
74 חו"ב. . י"ה : ראה זהר אד"ז האזינו רצ, ב. אגה"ת פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שסו וע' תרנו.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
147 בד"ה ותנח התיבה: נדפס באוה"ת בראשית כרך-ג דף תרמד, א ואילך [ולפנ"ז בלקו"ת לג' פרשיות דף סט, ג], ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכיה נפח דהיינו מפנימיותו שמגלה כחו ופנימיותו ממש בנפיחה זו שמנפח בפיו ולא כמו המשכת הדיבור שהוא יוצא מהבל הפה בלא כח כלל .. אבל באדם הנופח רוח באיזה דבר מנפח בכל כחו (וכמו על דרך משל בנפיחת הריאה שמנפחים אותה בכח גדול) וכך על דרך משל למעלה הגם שאין לו גוף כו' אך דברה תורה כלשון ב"א שבמלאכים וכל צבא השמים חיותם וקיומם מבחי' חיצוניות החיות והשפע.. ובחי' זו נק' בשם רוח פיו.. משא"כ בנשמות האדם שנמשכו מבחי' הפנימי' החיות והשפע שמשפיע א"ס ב"ה כתי' ויפח כו' וכמ"ש באגה"ת פ"ד.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
156 על מלאכים: ראה אגה"ת פ"ד (צד, א). לקו"ת נצבים נ, ב.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ז
מקור מפורש
בפרק זה
היינו בתשובה עילאה, כי תשובה תתאה אינו מועיל לזה כמ"ש בראשית חכמה על מאמר הזהר שאינו מועיל תשובה לזה, והקשה בר"ח הלא אין לך דבר שעומד בפני התשובה, ותירץ שכוונת הזהר שאין מועיל תשו"ת אבל תשו"ע מועיל, ומשום שמאד קשה להגיע למדריגת תשו"ע, [ועפ"י רוב אין עושים רק תשו"ת] ולכן אמר הזהר שאין תשובה מועלת היינו תשו"ת (עי' אגה"ת פ"ד).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
(ושם – הכונה באגה"ת פ"ד - נראה דשרש הנשמות מהאורות וע' באגה"ק איהו וחיוהי ואפשר גם באגה"ת הכונה על בחי' אותיות הוי' ע"ש).
פתיחה בהקשר