91

גלויות קשורות במחלוקת זו, המחלוקת על עומק חדירת טומאת מצרים אל תוך ארץ מצרים.

והביאור בזה:

הסיבה לכך שמצרים איננה מנויה (ברוב המקומות) בין ארבע המלכיות והגלויות, היא, שארבע המלכיות והגלויות הן "נגד ארבע אותיות שם ה־ו־י־ה" ואילו גלות מצרים היא "נגד קוצו של יו"ד"²⁶, והרי ידוע שארבע היסודות "הם ארבע אותיות ה־ו־י־ה"²⁸, ואילו קוצו של יו"ד" היא "דוגמת החומר הקדום הנקרא היולי"²⁹, יוצא איפוא, לפי כל האמור, שארבע הגלויות הם כנגד ארבעת היסודות³⁰, וגלות מצרים חדרה והגיעה גם לחומר ההיולי.

במקומות בדברי חז"ל, שבהם מנויה מצרים בין ארבע המלכיות, הכוונה היא, שמצרים היא כנגד בחינת "חכמה"³¹. ולמרות שגם לפי דעה זו, מצרים היא השורש לכל הגלויות³², הרי זהו שורש הכולל את כל הגלויות³³. לפי דעה זו נגעה טומאת מצרים רק בחומר שיש לו צורה, רק בארבעת היסודות.

ז. המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא היא לגבי אופן העבודה

הרוחנית

הענין של גלות ויציאת מצרים קיים גם בעבודתו הרוחנית של היהודי: מצרים – מלשון מיצרים וגבולות. "גלות מצרים" היא עבודתו המוגבלת של יהודי, עבודה במדידה והגבלה, ואילו "יציאת מצרים" היא ההשתחררות מן ההגבלות בעבודה (אף מהגבלותיה של הנפש האלקית).

וכך תובן המשמעות הרוחנית של המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא לגבי המכות – אם הם חדרו רק לארבעת היסודות, או גם לחומר ההיולי: המחלוקת ביניהם היא: האם דרושה עבודה מסוג של "יציאת מצרים" (השתחררות מהגבלות) רק בעשרת כוחות הנפש, הנחלקים לארבעת הסוגים הבאים (כנגד ארבע אותיות שם ה־ו־י־ה^*)

– (א) עבודה בפועל במחשבה, בדיבור ובמעשה ("מלכות"). (ב) עבודה במידות – ("ז"א"), (ג) הכוחות