391

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפיכך מובאת הדוגמא "עשר או עשרים", כי חכמה מתבטאת באות יו"ד10, (של שם הוי'11), ואות זו קשורה לשני המספרים – "עשר" ו"עשרים": י' בגימטריא "עשר", והאות יו"ד במילואו – י' ו' ד' – בגמטריא "עשרים".

יש להבין: הענין שעליו מדבר אדמו"ר הזקן כאן, שצריך לצום, לפי דעה זו, "פעמים רבות כפי המספר אשר חטא", קשור לכל החטאים, ו"המוציא זרע לבטלה" מובא כאן כדוגמא – "כגון המוציא...". ומהו הקשר בין ענין זה לבין הפגם שבו פוגם חטא מסויים זה, המובא כדוגמא בלבד?

השאלה אף תמוהה יותר: התמיהה על לשונו של אדמו"ר הזקן "עשר או עשרים" איננה מדוע הוא בחר מספר זה ולא אחר, כי אז ניתן היה לומר, ולפחות בדוחק, שכיון שעליו לנקוב במספר מסויים, הוא בוחר במספר הרומז לפגם שלו גורם החטא המובא כדוגמא,

אלא התמיהה היא על כך שנקיבת מספר מסויים מיותרת לחלוטין: גם אילו היה נאמר "צריך להתענות פ"ד על כל פעם", או בביטוי דומה לזה, בלי לנקוב במספר מסויים – לא היה חסר דבר,

ותמוה: כיצד ייתכן לומר, שאדמו"ר הזקן יוסיף מספר מסויים לדוגמא, שאין בה צורך, כדי לרמוז לפגם של חטא מסויים המובא כדוגמא בלבד?

ג. לשם מה מובא מספר

מסויים כדוגמא?

בדומה לשאלה זו, לשם מה נוקט אדמו"ר הזקן במספר מסויים כדוגמא – "עשר או עשרים", יש שאלה כללית יותר, שאותה אין אבי מורי מציין: לשם מה צריך אדמו"ר הזקן להביא, בכלל, דוגמא של חטא מסויים.

אילו היה נאמר רק "במי שחטא חטא אחד... מספר הצומות לאותו החטא...", בלי לציין דוגמא של חטא מסויים, גם אז היו הדברים מובנים. מדוע מוסיף אדמו"ר הזקן ואומר "כגון המוציא זרע לבטלה..."12?

כן יש להבין, מדוע לאחר שאומר אדמו"ר הזקן "ואם חטא בזה עשר או עשרים פעמים על דרך משל, צריך להתענות עשר או עשרים פעמים פ"ד", הוא מוסיף ואומר "וכן לעולם", שאף אם חטא חטא זה יותר מעשרים פעמים עליו לצום פ"ד צומות עבור על פעם שחטא.

הערות

  1. 10. ולכן הפגם דהוצאת ז"ל הוא בחכמה, כי הוצאת ז"ל היא טיפה ואות י' (חכמה) הוא בדוגמת טיפה (לקוטי לוי יצחק שם).
  2. 11. אגה"ת פ"ד (צד, ב) ובכ"מ.
  3. 12. וגם: הענין ד"נחלקו במי שחטא חטא א' פעמים רבות" שברפ"ג, ה"ה בא בהמשך ל"מספר הצומות לכמה עונות וחטאים" שלפנ"ז (ספ"ב). וא"כ: אפילו (באם מצד איזה טעם) צריך לדוגמא – הו"ל למנקט דוגמא מהענינים שכתב כבר לפנ"ז (כעס, סתם יינם, ביטול תפלה), ולמה נקט הדוגמא דמוציא ז"ל? ואף שלקמן בפרק זה (צג, א) גבי "עונות החמורים כו' בידי שמים" אין שייך שינקוט הדוגמאות דספ"ב – הרי דוחק לומר, שבשביל זה נקט דוגמא זו גם בתחילת הפרק.

מצוטט ב־4 עמודים

תורת מנחם 4
  1. ו - שנת תשי"ב - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב לקו"ש חי"ט ע' 391
  2. יד - שנת תשט"ו - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו. לקו"ש חי"ט ע' 391
  3. נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש חי"ט ע' 391
  4. סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל לקו"ש חי"ט ע' 391

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.