419

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מאפשר את מציאות האדם, ובמילא עבודתו של האדם תופסת שם מקום ועשויה להשפיע.

לפי זה אין מובן: כיון שגם הרצון העליון הוא "נרמז בקוצו של יו"ד" והוא ההתחלה והשרש של "השפעה הנשפעת מאותיות שם הוי'", הרי, גם דרגה זו היא בעלת "צורה", או התחלת צורה לפחות, ובמילא זוהי גם התחלת מציאותם של הנבראים. ואם כך, מדוע אין החטא פוגם שם?

כשם שמתוך ארבע אותיות שם הוי', הרי האות יו"ד היא "בחינת נקודה לבד", ללא צורה, דבר המצביע על כך שמציאותה15 היא ההתבטלות16. אך למרות זאת, כיון שבכל זאת היא מציאות של אות ("מציאות" של התבטלות), הרי יש לאור האלקי שבאות יו"ד צורה וקשר ל"מציאות", ולכן אפשרית פגימה בה,

כך גם היה צריך להיות לגבי קוצו של יו"ד, שלמרות שיש בו פחות צורה מאשר באות יו"ד, הרי בכל זאת זוהי מציאות, התופסת מקום של דיו על הקלף, וצריך להיות, שגם האור האלקי שבקוצו של יו"ד, בחינת רצון העליון, קשור לצורה והגבלה, ואינו שולל לגמרי את מציאות הנבראים.

ו. מדוע אין נפגמת

החכמה עצמה?

לאמיתו של דבר, קיימת אותה השאלה גם לגבי דרגת החכמה – האות יו"ד. כי הפגם שעלול להגרם בדרגת החכמה, אינו בה עצמה, כפגם שנגרם באותיות הו"ה (בינה ז"א ומלכות), כי אם רק ב"בחינה המתפשטת ממנה"17, לשאר הספירות18,

וזאת, מפני שכל מציאותה של החכמה היא ההתבטלות – "נקודה לבד" – ולכן מאיר בה האור האלקי שבבחינת "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו"19, ולכן לא ייתכן לפגום שם

הערות

  1. 15. עפ"ז יומתק מה שמוסיף אדה"ז תיבת "(בחי' נקודה) לבד".
  2. 16. ראה תניא פל"ה בהגהה (הובא לקמן בפנים), דמדרגת החכמה היא "אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו".
  3. 17. לשון התניא ח"א פי"ט (כה, א) – לגבי בחי' חכמה שבנפש (שאין שייך גלות בבחי' חכמה עצמה, רק "לבחי' המתפשטת ממנה בנפש כולה"). וראה הערה הבאה.
  4. 18. אוה"ת ויקרא (כרך א') ע' שז (בשם אדה"ז). שופטים ע' תתנה. ולהעיר ג"כ דספירת החכמה היא כנגד אצילות (דאבא מקנן באצילות – תו"א עה, א. ובכ"מ), והרי באצילות "לא יגורך רע כלל" (לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ). וע"פ המבואר בפנים יומתק יותר* מה שבכלל מונים רק ג' בחי' תשובה, כנגד הו"ה דשם הוי' (ראה לקו"ת בלק עה, א־ב) – כי בחכמה גופא אין פגם, רק בבחי' המתפשטת ממנה בשאר ספירות. ולהעיר ממרז"ל (יומא פו, סע"א) דתשובה מגעת (רק) עד כסא הכבוד**, בינה (אוה"ת דרושים לש"ש ע' א'תקט ואילך. א' תקטו ואילך (וש"נ)).
  5. 19. תניא פל"ה בהגהה.
  6. . נוסף על המבואר בלקו"ת שם. וראה עוד ביאור לעיל ע' 438 ואילך (בביאור הערת אאמו"ר על התיבות (באגה"ת רפ"ד) "לבאר היטב בהרחבת הביאור", שבזה מרמז (רק) הג' תשובות דאותיות הו"ה).
  7. . להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סוס"י.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.