שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'תפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והרי בכל ענינים דקדוש השם וכו' נוגע בעיקר פירוש ותגובת העשרה מישראל, שלכן גם אמוראים ענוי עולם אמרו כגון אנא אי שקילנא וכו'.
4 כגון אנא אי שקילנא וכו' יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בס' אמת ליעקב - על אגדות הש"ס - מהרב מליסא על מרז"ל (יומא פו, א) גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד וא"ר יוחנן עד ולא עד בכלל (כן היא הגירסא בע"י וילקוט) כתב, אר יחיד החוטא אף שעשה אח"כ תשובה מאהבה גדולה ביותר - וכתשובת דוד המלך - בכל זה נקרא בעל מום שנתרפא ושוב אי אפשר שתשרה עליו שכינה שיהי' נקרא כסא הכבוד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
נאך שארפער זאגט די גמרא אין א צווייטען ארט (יומא פו, א) און דער רמב"ם פסקנט אזוי להלכה (הלכות יסודי התורה ה, יא) אז דער וואס איז א גרויסער תלמיד חכם און א פרומער און זיין רעדען מיט מענשען "אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס" איז ער מחלל שם שמים , וואס דערצו העלפט קיין זאך ניט אחוץ מיתה!!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקיז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה ברפואת האדם ברוחניות, רפואת הנפש, שמזה משתלשלת רפואת הגוף, ישנם ג"כ שני האופנים, אם רק תיקן המצב מכאן ולהבא, או עקירת הדבר מעיקרו והוא אם ע"י עבודה מיראה או מאהבה (יומא פו, א), אשר ע"י עבודה מאהבה לא נשאר גם רושם ממצב הבלתי מתאים הקודם ברוחניות, וחוזרים לאיתנם בגשמיות וברוחניות, לאיתן שבגוף ע"י גילוי איתן שבנשמה (ראה קו"א בתניא ד"ה וצדקה כנחל, לקו"ת ר"פ ראה, ד"ה אנכי נותן לפניכם היום ברכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מקריאת ידיעותיו נשאר רושם אשר עבודת צעירי אגו"ח כשמבקרים בבתי כנסיות ומושבים אין להם תכנית מפורטת מראש וסומכין על המצב כשיבואו על אתר וכו' ואף שבודאי א"א לקבוע הפרטי פרטים קודם בואם על אתר אבל צריך שתהי' תכנית די מפורטת בכדי שלא יהי' בלבולים ואי סדר וכו' והרי צריך להזהר בכל מקום שבאים ביותר כיון שמביטים עליהם כעל דוגמא מהו צעיר חסיד חב"די וכשמוצאים איזה גרעון יש מקום לחשש שיתלו זה בהכלל ולא באיש פרטי זה וד"ל, וכבר ידוע מרז"ל כגון אנא דאי שקילנא וכו' (יומא פו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תקנ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה בשאלות כמו אלו ההחלט תלוי בתנאי המקום והזמן ותגובת הצבור על אתר שבכ"ז חלים שינוים מזמן לזמן והוא ע"ד הוראת רז"ל (יומא פו, א) אמר רב כגון אנא כו' לא שנו אלא באתרא וכו', ומובן עוד יותר ע"פ ההמשך שם, אמר רבינא ומתא מחסיא אתרא דתבעי , שלכאורה אינו מובן למה הוזקק רבינא להודיע עד"ז כיון שצריך הי' להיות ידוע לכל דרי מתא מחסיא ומה מחדש בזה, שזה מכריח לומר שאפילו בכגון דא צריך התבוננות מעמיקה בכדי לדעת אם אותם דתבעי הם המייצגים את העיר או אותם דלא תבעי , וק"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
וכמו שהביא הרמב"ם הראי' "הוא שכתוב אחריו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה וגו', ש"נשובה" בא עי"ז ש"נחפשה דרכינו ונחקורה", ואז גם אם מתחילה הי' נדמה בעיניו שאין החטא באשמתו לגמרי, יראה ויכיר שבאמת מדעתנו עשינו כל הרעות (כי גם אם היו סיבות וגורמים להחטא, הרי כיון שגם אז ניתנו לו הכחות להתגבר על הסיבות והמניעות, הרי סו"ס עשיית הרעות היא מדעתו ומבחירתו).
30 ע"פ המבואר לעיל הערה 26 מהצפע"נ החילוקים דג' דרגות בתשובה מובן מה שדוקא ע"י תשובה כזו, שעושה בבחירתו החפשית, ומכיר שחטא מדעתו — "נעקר עוונו מתחלתו" (ל' רש"י יומא פו, סע"א ד"ה כאן מאהבה — לענין תשובה מאהבה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
נכנס" בו, על ידי עשיית חטא זה, ורק אז נתכפר עונו, כי כל זמן שרע זה עדיין בו, אא"פ שיומחל לו החטא [ועפ"ז מבאר רבינו הזקן (באגרת התשובה) הטעם שאם עבר על מל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר — כי התשובה לחוד אין בכחה לטהר הנפש לגמרי מהחטא, ולכך אין כפרה עד יוה"כ שמטהר את בנ"י, כמ"ש "וכפר על הקודש מטומאות בנ"י ומפשעיהם.
36 יומא פו, א. רמב"ם שבהערה 25.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והא שבביטול מ"ע אין צורך בקרבן שתתקבל גמירת לבו ושיומחל לו העונש — היינו מפני שהמרידה במלך היתה רק על ידי שב ואל תעשה , ולכן מספיקה תשובה לחוד (הקבלה בלב שלא למרוד עוד במלכותו ית' כו') שיומחל לו חטאו; משא"כ בל"ת, שהמרידה היתה על ידי מעשה , לא מספיקה הקבלה בלב "שלא יעשהו עוד", אלא צריך גם הבאת קרבן.
41 ראה חדא"ג מהרש"א יומא פו, א ד"ה עבר על עשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
זה שהתשובה אינה מועלת במצב כזה, היינו תשובה שאופנה הוא שינוי המעשה (ע"י החרטה על המעשה) — דכיון שהעון "גלוי ונזכר" אין ביכולת התשובה לשנותו, לפעול כפרה עליו; אבל כאשר עושה תשובה גדולה יותר, עד שהתשובה היא באופן של "שינוי שם", שאינו "אותו האיש שעשה אותן המעשים", א"כ אין נפק"מ המצב (דתוצאת מעשה) העון , כיון שאין מעשה זה שלו.
49 ולהעיר משערי תשובה לאדמו"ר האמצעי (ח"ב מב, סע"ד. ועד"ז שם ח"א נד, ד), שע"י תשובה גדולה ביותר — "מתו פתאום. . כל ממזרים כו'". ע"ש. ועד"ז מצינו בחילול השם שאין לו כפרה מחיים (יומא פו, א. רמב"ם הל' תשובה ספ"א) — שע"י תשובה גדולה ביותר אפ"ל כפרה מחיים (כמבואר בשערי תשובה לר"י שער א' עיקר הי"ז. ש"ד (ס"ה. שם סט"ז)). — וראה לקו"ש חי"ז ע' 200 הערה 49.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות - עניני רפואה א. רשות ונתינתכח לרופא לרפאות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה ברפואת האדם ברוחניות, רפואת הנפש, שמזה משתלשלת רפואת הגוף, ישנם ג"כ שני האופנים, אם רק תיקן המצב מכאן ולהבא, או עקירת הדבר מעיקרו והוא אם ע"י עבודה מיראה או מאהבה (יומא פו, א), אשר ע"י עבודה מאהבה לא נשאר גם רושם ממצב הבלתי מתאים הקודם ברוחניות, וחוזרים לאיתנם בגשמיות וברוחניות, לאיתן שבגוף ע"י גילוי איתן שבנשמה (ראה קו"א בתניא ד"ה וצדקה כנחל, לקו"ת ר"פ ראה, ד"ה אנכי נותן לפניכם היום ברכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הפגם בבחי' חכמה אינו בחכמה גופא — כהפגם באותיות הו"ה (בינה ז"א מלכות) — אלא רק ב"בחי' המתפשטת ממנה" לשאר הספירות
18 אוה"ת ויקרא (כרך א') ע' שז (בשם אדה"ז). שופטים ע' תתנה. ולהעיר ג"כ דספירת החכמה היא כנגד אצילות (דאבא מקנן באצילות — תו"א עה, א. ובכ"מ), והרי באצילות "לא יגורך רע כלל" (לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ).
וע"פ המבואר בפנים יומתק יותר[ednref_30_**] מה שבכלל מונים רק ג' בחי' תשובה, כנגד הו"ה דשם הוי' (ראה לקו"ת בלק עה, אב) — כי בחכמה גופא אין פגם, רק בבחי' המתפשטת ממנה בשאר ספירות. ולהעיר ממרז"ל (יומא פו, סע"א) דתשובה מגעת (רק) עד כסא הכבוד [ednref_31_**], בינה (אוה"ת דרושים לש"ש ע' א'תקט ואילך. א'תקטו ואילך (וש"נ)).
[edn_30_**] נוסף על המבואר בלקו"ת שם. וראה עוד ביאור לעיל ע' 134 ואילך (בביאור הערת אאמו"ר על התיבות (באגה"ת רפ"ד) "לבאר היטב בהרחבת הביאור", שבזה מרמז (רק) הג' תשובות דאותיות הו"ה).
[edn_31_**] להעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ב סוס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות קטעים משיחות ל"ג בעומר ה'תש"ל בקשר לשאלת הגיור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אומרים שישנם כאלה שמתביישים לומר שהם מתחרטים, אך ח"ו מלחשוד ביהודי אשר הוא יודע שיש לדבר השלכות על נפילת קרבנות ר"ל, נפילת בנים יהודיים העומדים על גבולות ארץ הקודש ושומרים עליה מפני עמי הארץ, והרי כדי שיוכלו אלה לבצע את תפקידם זה להגן על ארץ הקדש מן התופעות הלאטובות — חייב כל יהודי, וכל בני ישראל הנמצאים בארץ הקדש, להודיע, מבלי להתבייש, שהם גוי קדוש המחזיק בתורה הקדושה, ולהתחרט על המצב ששרר עד עתה בחרטה שמלב שלם, ואז הרי זה כפי שהרמב"ם אומר "מדרכי התשובה", והלא ענינה של תשובה היא עקירת הדבר הלאטוב מעיקרו, כאילו לא היה מלכתחלה.
21 ראה יומא פו, סע"א ובפרש"י שם (ד"ה כאן מאהבה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
סתם אדם אסור לעשות כן, ואילו אדם חשוב חייב לעשות, ואם לאו – יש בדבר משום חילול השם ח"ו.
16 ראה יומא פו, א. רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ה הלכה יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
לגבי התואר של "תמימות" בענינים רוחניים, כפי שמוזכר בעניננו בפרט של "בת ק' כבת כ' לחטא", אי אפשר כלל, לכאורה, להפריד בין "הן תמימים" לבין "שנותם תמימים", כי אם עובר אצל מי שהוא יום, ואף חלק של יום, לבטלה, הרי אין זה פגם רק בשלימות שנותיו וימיו, אלא אף בתמימות שלו עצמו, וכיצד מציין זאת המדרש כשני ענינים?
10 אין לומר שבאם חטא מקודם ואח"כ עשה תשובה, אזי האדם הוא תמים אף שאין שנותיו תמימים – כי ממה נפשך: אם תשובתו היא מיראה – הרי גם האדם אינו תמים, מכיון ש"מקצת שמו עליו" (רש"י יומא פו, א); ואם התשובה היא מאהבה, שלכן האדם הוא "תמים" כי לא נשאר בו שום רושם מהחטא, ובלשון רש"י שם "נעקר עונו מתחלתו" – הרי אז גם שנותיו הם תמימים, שהרי התשובה פועלת גם אלמפרע ועד שגם הזדונות נעשים כזכיות (יומא פו, ב. וראה לקמן סו"ס ז'). – וראה לקמן בשוה"ג להערה 26, החידוש ב"שנותם תמימים" על "הן תמימים" להביאור שבהשיחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו פקודי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לעומת זאת בני ישראל , כיון שהם עצמם המטרה, בכל עניניהם, הרי על
14 ועד שאפילו החטא שישראל עושה – התכלית בזה הוא העילוי שיהי' אח"כ ע"י התשובה. ואף שהחטא גופא הוא היפך רצונו ית' ושבירתו של החטא זוהי תקנתו, הרי בנוגע לישראל העושה את החטא – מכיון שבודאי סופו לעשות תשובה, העילוי שיהי' בו אח"כ ע"י התשובה ישנו בפנימיות ובהעלם גם מקודם (ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 65 ואילך ובהערות שם). ועפ"ז יומתק מה שע"י תשובה (מאהבה ) "נעקר עונו מתחלתו" (יומא פו, סע"א ופרש"י שם) – אף שהסיבה לעקירת העון היא התשובה, וכל "מסובב" בא לאחרי הסיבה – כי (נוסף להטעמים שנתבארו לעיל ע' 58, הרי) הכוונה בהחטא גופא בנוגע לישראל (משא"כ בנוגע להחטא, שהוא היפך הרצון כנ"ל) היא העילוי שע"י התשובה. (ולכן תשובה מיראה מועילה רק מכאן ואילך (יומא שם), כי מכיון שהטעם לזה שנעקר עונו מתחלתו ע"י התשובה הוא מצד העילוי שנעשה עי"ז, לכן תשובה מיראה שעל ידה נעשים הזדונות רק כשגגות (יומא שם, ב) – מכיון שלא נעשה עילוי ע"י החטא ותשובה שעליו (ואדרבה, גם לאחרי התשובה נשארו אצלו "שגגות". והוא למטה במדריגה מכמו שהי' לפני החטא), אינה מועילה למפרע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כיון ש"אין לך דבר שעומד בפני התשובה", והרי על ידי תשובה מאהבה "נעקר עוונו מתחילתו" – מה "נורא" כל כך אם יתנתק באופן זמני (ח"ו) מהקדוש־ברוך־הוא?
* רש"י יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
(א) באמצעות תשובה מאהבה "נעקר עונו מתחלתו" – העוונות בטלים.
30 פרש"י ד"ה כאן מאהבה – יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כי הפגם שעלול להגרם בדרגת החכמה, אינו בה עצמה, כפגם שנגרם באותיות הו"ה (בינה ז"א ומלכות), כי אם רק ב"בחינה המתפשטת ממנה", לשאר הספירות,
18 אוה"ת ויקרא (כרך א') ע' שז (בשם אדה"ז). שופטים ע' תתנה. ולהעיר ג"כ דספירת החכמה היא כנגד אצילות (דאבא מקנן באצילות – תו"א עה, א. ובכ"מ), והרי באצילות "לא יגורך רע כלל" (לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ). וע"פ המבואר בפנים יומתק יותר* מה שבכלל מונים רק ג' בחי' תשובה, כנגד הו"ה דשם הוי' (ראה לקו"ת בלק עה, א־ב) – כי בחכמה גופא אין פגם, רק בבחי' המתפשטת ממנה בשאר ספירות. ולהעיר ממרז"ל (יומא פו, סע"א) דתשובה מגעת (רק) עד כסא הכבוד **, בינה (אוה"ת דרושים לש"ש ע' א'תקט ואילך. א' תקטו ואילך (וש"נ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כי הפגם שעלול להגרם בדרגת החכמה, אינו בה עצמה, כפגם שנגרם באותיות הו"ה (בינה ז"א ומלכות), כי אם רק ב"בחינה המתפשטת ממנה", לשאר הספירות,
18 אוה"ת ויקרא (כרך א') ע' שז (בשם אדה"ז). שופטים ע' תתנה. ולהעיר ג"כ דספירת החכמה היא כנגד אצילות (דאבא מקנן באצילות – תו"א עה, א. ובכ"מ), והרי באצילות "לא יגורך רע כלל" (לקו"ת במדבר ג, סע"ג. וש"נ). וע"פ המבואר בפנים יומתק יותר* מה שבכלל מונים רק ג' בחי' תשובה, כנגד הו"ה דשם הוי' (ראה לקו"ת בלק עה, א־ב) – כי בחכמה גופא אין פגם, רק בבחי' המתפשטת ממנה בשאר ספירות. ולהעיר ממרז"ל (יומא פו, סע"א) דתשובה מגעת (רק) עד כסא הכבוד **, בינה (אוה"ת דרושים לש"ש ע' א'תקט ואילך. א' תקטו ואילך (וש"נ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
רק כאשר הוא "מודבק בשכינה", כאשר המתפלל דבוק ומאוחד עם העונה לו, הרי הוא "נענה" באופן של "דבקות" גם בזמן – תיכף ומיד.
20 עפמ"ש הרמב"ם שם ה"ד, לכאורה י"ל ד"גדולה תשובה" שבה"ו היינו ש"אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם" (רמב"ם שם ה"ד) – ה"ז כצדיק, ומעלת התשובה שבה"ז ש"מודבק בשכינה" היינו מדרי' דבקות כזו שישנה רק בבע"ת ו"אין צ"ג יכולים לעמוד בה כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם" (לשונו שם ה"ד). ולפי"ז י"ל דתלוי בב' הבחי' בתשובה מאהבה : אם רק "נעקר עונו מתחלתו" (פרש"י יומא פו, סע"א) שאז הוא במעלת צדיק, או דרגא נעלית בתשובה שפועל גם שזדונות נעשין לו כזכיות (שם פו, ב), למע' מצ"ג – ראה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 197 ואילך. ובכל אופן – כו"כ דרגות בדביקות, שהרי כאו"א נצטוה: ולדבקה בו (עקב יא, כב) ובו תדבקון (ראה יג, ה). ועוד. ומפורש מעשה רב: ואתם (כל שנכנסו לארץ) הדבקים גו' (ואתחנן ד, ד). ועפ"ז גם מובן בפשטות זה שמצינו דצועק ונענה מיד גם בצדיקים כנ"ל במדרש (וראה לעיל הערה 10 ממדרש הגדול. וראה עמה"מ שער קרית ארבע ס"פ קכו (הובא באוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתעד): ועל אותם הצדיקים שהם תמיד דבוקים רוחא ברוחא נאמר עליהם והי' טרם יקראו ואני אענה כו' ונאמר וערבה לה' כו' וכשנים קדמוניות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
5 פרש"י ד"ה כאן מאהבה -- יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והנה בשאלות כמו אלו ההחלט תלוי בתנאי המקום והזמן ותגובת הצבור על אתר, שבכ"ז חלים שנויים מזמן לזמן, והוא ע"יד הוראת רז"ל (יומא פו, א) אמר רב כגון אנא כו' לא שנו אלא באתרא וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכבר ידוע מרז'ל כגון אנא דאי שקילנא וכו' (יומא פו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לא נוגע כאן סוג החומרה של החטאים עצמם (ה"חפצא"), אלא מצב הגברא, שהוא לא יעמוד במצב הסותר ומנגד לכפרה, כנ"ל.
37 ע"פ כל הנ"ל בפנים י"ל דמ"ש הרמב"ם בה"ד (הברייתא דחלוקי כפרה – יומא פו, א) "עבר על מצות ל"ת כו' ועשה תשובה תשובה תולה ויוהכ"פ מכפר" – הו"ע נוסף בכפרת יוהכ"פ, מה שיוהכ"פ מכפר גם על העבירות [וכלשונו שם בתחילת ההלכה "יש עבירות שהן מתכפרין לשעתן ויש עבירות שאין מתכפרין כו'"]. וי"ל שאי"ז מה שיוהכ"פ מכפר על הגברא כ"א שיוהכ"פ בצירוף מעשה התשובה על החטא ה"ז מכפר על הל"ת. ובסגנון אחר: מצד תוקפו של יוהכ"פ* התשובה נעלית יותר (ראה רמב"ם שם פ"ב ה"ז. ובארוכה בדרושי חסידות – ראה ס' הליקוטים־דא"ח דהצ"צ ערך יוהכ"פ. וש"נ), במילא נתכפר לו חטאו, שעבר על מצות ל"ת. ועצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
באופן השלישי – הוא גם עוקר את החטא לגמרי, ולא נותר שום רושם ממנו.
34 ראה יומא פו, סע"א בחטא שבין אדם למקום, דבתשובה מאהבה "נעקר עונו מתחלתו" (פרש"י שם ד"ה כאן ), משא"כ בתשובה מיראה ש"מקצת שמו עליו" (פרש"י שם ד"ה וכתיב ארפא ). ולהעיר מצפע"נ להל' תשובה פ"ב ה"ב בסופו דיש נפק"מ בין ג' תשובות מאהבה , מיראה וע"י יסורין. עיי"ש. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 198 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והטעם שבפסוק נאמר גם תיבת "וחטאה" – יש לומר , שזהו מצד סוף הפסוק "ונקה לא ינקה ", כדרשת חז"ל "מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבים ", ללמדנו, שגם על " חטאה " (בשוגג) "אינו מנקה
673 יומא פו, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועד"ז בנוגע להקידושין דהקב"ה וכנס"י – שכאשר הקב"ה מקדש את כנס"י על מנת שאין עלי' עבירות (כמו נדרים ומומים), אזי לא מספיקה תשובה מיראה, שעל זה נאמר "ארפא משובתם" , "משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו" (כמו "אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת", כיון ש"רופא אינו מרפא אלא מכאן ולהבא"), אלא צ"ל תשובה מאהבה דוקא, שעל ידה "נעקר עוונו מתחילתו " (כמו "אצל חכם והתירה מקודשת", כיון ש"חכם עוקר את הנדר מעיקרו"), וטעם הדבר, לפי שבתשובה מיראה "זדונות נעשות לו כשגגות ", ששוגג צריך עדיין כפרה ותיקון, ובמילא "מקצת שמו עליו", משא"כ בתשובה מאהבה, ש"זדונות נעשות לו כזכיות ", לא נשאר שום רושם כלל, ועד שלא שייך אפילו לומר "ארפא משובתם" , כיון שאין כאן "משובה" כלל, כי אם "זכיות" בלבד.
1762 הושע יד, ה. יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מה שהכפרה דפורים היא נעלית יותר מהכפרה דיוהכ"פ, דיוהכ"פ אינו מכפר אלא עם התשובה והכפרה שהיתה לכל היהודים בימי הפורים ה"ז יום שמחה, כי עיקר ענין הגורל (המשכת בחינת בעל הרצון) הוא בימי הפורים, דהימים עצמם נקראים בשם פורים על שם הפור, ולכן, הכפרה שהיתה בימי הפורים אין בה הגבלות, ויום הכפורים הוא כ פורים בכ"ף הדמיון בלבד, ואין יוהכ"פ מכפר אלא עם התשובה.
26 ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' קי וסה"מ תרס"א ע' ריט, דיוהכ"פ אינו מכפר על הכל [דבעבר על כריתות ומיתות ב"ד, גמר כפרתו היא ע"י יסורים, וכשחילל את השם גמר כפרתו היא ע"י מיתה (יומא פו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ד)], ובימי הפורים, אף שהחטא שלהם הי' שנהנו מסעודתו של אותו רשע (מגילה יב, א) שזה הי' חילול ש"ש בפרהסיא, מ"מ נתכפר להם גם זה. והחידוש שבפנים (ע"פ תו"א שבהערה 28) הוא, שגם בהעבירות שיוהכ"פ מכפר , יש מעלה בפורים לגבי יוהכ"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט, יא
סתם אדם אסור לעשות כן, ואילו אדם חשוב חייב לעשות, ואם לאו – הרי זה ענין של חילול השם ח"ו.
33 ראה יומא פו, א. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה הי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט, יא
וע"ד שמצינו בגמרא בנוגע לחילול השם :
62 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
אמנם ענין אור ישר שבואהבת יובן בהקדים פירוש ואהבת כפשוטו, שהציווי הוא עלהאהבה עצמה, כמארז"ל שיהא שם שמים מתאהב על ידך .
29 יומא פו, א. וראה תו"א יז, ג. פב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם, כאשר ישנו מי שמצד כמה סיבות "נפצע" ע"י הסט"א (הצד שכנגד) בא' מאבריו, בא' מרמ"ח מ"ע או בא' משס"ה מל"ת – שגם אז אין לו ליפול ברוחו ולהתייאש, כיון שישנה ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה" , "שמביאה רפואה לעולם" – ממנו לא יתבעו להקדים ולהתכונן לבואו של שר הצבא ע"י עמידה שעה שלימה במדים מצוחצחים מבלי להזיז יד או רגל...
109 יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ועוד אופן בזה, שהאהבה היא שיהי' השם בבחי' גילוי, שזהו"ע ואהבת , שיהי' שם שמים מתאהב על ידיך.
47 יומא פו, א. וראה תו"א תולדות יז, ג. תצוה פב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– כמובן מדברי הגמרא "היכי דמי חילול השם (שעל זה נאמר לעיל מיני' בהברייתא ד"חילוקי כפרה" שהו"ע הכי חמור מכל האיסורים שבתורה), אמר רב כגון אנא אי שקילנא בישרא מטבחא ולא יהיבנא דמי לאלתר" , שזהו מצד גודל מעלתו של רב שהוא בבחינת "קדשי קדשים", משא"כ אצל מי שאינו בדרגא נעלית כזו, אלא הוא רק בבחינת "קדשים קלים", אין הנהגה זו נחשבת לחילול השם , אלא זוהי הנהגה המותרת –
92 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
א) תשובה מיראה , שאינה עוקרת את החטא מתחילתו כאילו לא הי', אלא פועלת רק מכאן ולהבא, ובמילא נשאר איזה רושם, כמ"ש"שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" , "משמע מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו".
28 פרש"י יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
וענינו בעבודה – הרי זה ההפרש בין תשובה מיראה לתשובה מאהבה , שתשובה מיראה היא באופן ד"ארפא משובתיכם", "משמע מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו", משא"כ תשובה מאהבה היא באופן ש"נעקר עוונו מתחילתו", כאילו לא חטא כלל, והיינו לפי ש"זדונות נעשו לו כזכיות".
45 פרש"י יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וזהו שדרשו רז"ל בפירוש ואהבת שיהא שם שמים מתאהב על ידך , היינו שהאהבה תבוא באיזה ענין של פועל, בבחי' שוב.
38 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובזה גופא – לא רק כמו הדביקות של מי שמעולם לא חטא ולא פגם ולא עבר את הדרך, כמו אדם בריא שמעולם לא הי' חולה, שזהו אופן הדביקות שבעבודת הצדיקים, אלא יש בזה גם המעלה של בעל-תשובה ש"טעם טעם החטא ופירש ממנו" , כמו חולה שנתרפא, שזוהי דביקות נעלית יותר והמשכת חיות ממקום עליון יותר – ע"ד לשון הגמרא "עשה לו הקב"ה כמין מחתרת ברקיע (תחת כסא הכבוד ) כדי לקבלו בתשובה", שזהו מקום מיוחד עבור החיות של בעל תשובה.
81 ראה יומא פו, סע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כגון אנא אי שקילנא בשרא מטבחא ולא יהבינא דמי לאלתר" , אבל במקום שאין מכירים אותו, ובמילא לא יהי' בזיון וזלזול התורה, יכול לוותר על זה.
805 יומא פו, א. וראה רמב"ם הל' דעות ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דגדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , ורפואה קבעוה בשמינית דזה שרפואה קבעוה בשמינית הוא ע"ד מילה שניתנה בשמינית.
75 יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכפי שדרשו רז"ל על הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך", "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" , ועי"ז פועל על הזולת שגם אצלו יהי' הענין ד"ואהבת גו'", והרי אהבת ה' כוללת את כל התורה כולה, כי אהבה היא שורש לכל רמ"ח מצות עשה , כולל גם מצות היראה, שהיא שורש לכל שס"ה מצוות לא תעשה91.
479 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו, טז
(א) בנוגע לפעולה שלא יהי' שום היזק להעוזרים, כיון ש" הוי' לי בעוזרי" – שם הוי' שלמעלה מהטבע, ולמעלה מהזמן, שלכן פועל גם למפרע ; והאחיזה בטבע אצל
927 וכמו במעלת התשובה אצל בנ"י דוקא (אף שעצם ענין התשובה שייך גם אצל אוה"ע, כפי שמצינו בהפטרה שקורין במנחת יוהכ"פ אודות אנשי נינוה), שפועלת לא רק מכאן ולהבא (כמו התשובה דאוה"ע, שהיא בדוגמת רופא שמרפא רק מכאן ולהבא), אלא גם למפרע (כמו החכם שעוקר את הנדר מלמפרע), כי, התשובה דבנ"י היא לא רק מיראה (כמו אצל אוה"ע, כמ"ש (ירמי' יו"ד, ז) "מי לא יראך מלך הגוים"), שעז"נ (הושע יד, ה) "ארפא משובתם" , "משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו", אלא תשובה מאהבה , שעי"ז "נעקר עונו מתחלתו" (יומא פו, א ובפרש"י) – שזהו לפי שבנ"י קשורים עם שם הוי' , כמ"ש (האזינו לב, ט) "כי חלק הוי' עמו" (בניגוד לאוה"ע ששייכים רק לשם אלקים, כמ"ש (מקץ מא, טז) "האלקים יענה את שלום פרעה", וכדברי פרעה (שמות ה, ב) "לא ידעתי את הוי'"), ולכן יש ביכלתם לפעול גם על העבר (ראה גם תו"מ חמ"א ע' 48. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
רשות לכל אדם נתונה כו', הנה כן הוא גם בנוגע לעבר , והיינו, שהוא בעה"ב על העתיד, על ההוה וגם על העבר , לתקנו כו', ועד שכאשר התשובה היא בשלימותה, תשובה מאהבה, אזי נעקר עוונו מתחילתו , שלכן, המקדש את האשה על מנת שאין עליו חטאים, ועשה תשובה מאהבה, הנה ע"פ דין בנגלה דתורה ה"ה מקודשת, כמו המקדש את האשה על מנת שאין עלי' נדרים, והלכה אצל חכם והתירה, מקודשת, לפי שחכם עוקר את הנדר מעיקרו (כמי שלא הי' עלי' בשעת קידושין) , וכמו"כ העושה תשובה מאהבה נעקר עוונו מתחילתו (כמי שלא היו עליו חטאים) .
187 ראה יומא פו, סע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יא
בנוגע לחילול השם – שזהו ההיפך דקידוש השם , שהוא תכלית קיום התומ"צ, כך, שהפכו הוא היפך כל התורה כולה – מצינו שיש חילוקי דרגות, היינו, שיש ענינים שלגבי מי שאינו בדרגא נעלית אינם נחשבים לחילול השם , ורק לגבי מי שהוא בדרגא נעלית הרי זה נחשב לחילול השם , כדברי הגמרא :
12 יומא פו, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אפילו כאשר היסורים הם לטובתו של הבן, "יסורין ממרקין" – הנה כאשר המלך רואה את הכאב של הבן, אזי נוטל ממנו את היסורים.
577 יומא פו, א. הובא בתניא אגה"ת פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יא
וכפי שמצינו גם בנגלה דתורה – כדאיתא בגמרא בנוגע לזהירות מחילול השם (שזהו תכלית כל ענין התומ"צ):
755 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובהמשך להמדובר לעיל אודות ענין הדומם – יש להזכיר גם אודות אלו שיצאו ממיצר ושבי' כו', ונמצאים עתה בכפר חב"ד , ועוסקים שם בעבודת האדמה – דומם כפשוטו, מתוך יגיעה עד מיצוי הנפש, כיון שצ"ל "משאו ומתנו באמונה" .
1907 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בעניני העסק, שצריכים לעשותה באופן שיהי' "משאו ומתנו באמונה" , מבלי להיכשל ח"ו אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים ומנהג ישראל ש"תורה הוא" ,
1069 יומא פו, א. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
וכן הוא בענין "ואהבת את הוי' אלקיך", שרגש האהבה צריך לבוא לידי ביטוי בפועל ממש – כדרשת חז"ל על הפסוק "ואהבת את ה' אלקיך", "שיהא שם שמים מתאהב על ידך" , וההסברה בזה – דלכאורה מהי שייכות הענינים זל"ז – שדוקא כאשר מתנהג באופן ש"שם שמים מתאהב על ידך" , היינו, שיוצא לרחוב, למקום שיש בו רע אמיתי ע"פ תורה , ושם פועל ש"יהא שם שמים מתאהב" – הרי זה מאמת את רגש האהבה שבלבו.
319 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז
וכן ביוהכ"פ בשחרית מפטירים בפסוקי תנ"ך שבהם מדובר אודות התשובה של בנ"י.
858 פרש"י ד"ה כאן מאהבה – יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואע"פ שההלכה היא ש"בניסן עתידין להגאל", וחודש ניסן אינו קשור עם עבודת התשובה, שהרי בחודש ניסן היו בנ"י בדוגמת גרים , ו"גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" , ובמילא לא שייך אצלו ענין התשובה [שהרי ענין התשובה שייך רק אצל מי שהי' מחוייב תחילה בתומ"צ, ולא עשה זאת, או שלא עשה זאת בשלימות, שאז צריך לתקן זאת ע"י התשובה, משא"כ אצל גר, שכקטן שנולד דמי , לא שייך ענין התשובה], ובלשון החסידות, שענינו של חודש ניסן הוא גילוי מלמעלה למטה , ואילו ענין התשובה הוא מלמטה למעלה – מ"מ, בהכרח לומר שגם הגאולה הקשורה עם חודש ניסן באה ע"י תשובה, אלא שהתשובה היא באופן אחר, וכמבואר במק"א החילוק בהתשובה שקודם הגאולה בין דעת ר"א שבתשרי עתידין ליגאל לדעת ר"י שבניסן עתידין להגאל.
2314 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט, יא
וכל זה – נוסף לכך שזהו ענין שגורם "חילול השם" , והרי הענין דחילול השם הוא אצל כל אחד לפי ערכו, כדאיתא בגמרא :
182 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב) אפילו בנוגע לע"ז שהיא חמורה מכל העבירות (שלכן לומדת המשנה שסקילה היא המיתה היותר חמורה, מזה שניתנה לעובד ע"ז), ועד שהיא "כללות כל התורה כולה" – יש ענינים [בנוגע לתשובה ] שהם חמורים יותר מע"ז, כמו חילול השם [גם כשאין בו עבירה, ומכ"ש – לא העבירה דע"ז ], שגמר כפרתו היא ע"י מיתה דוקא , ואילו ע"ז היא כשאר כריתות ומיתות ב"ד, שגמר כפרתם היא ע"י יסורים, ואין צורך במיתה 101.
2132 יומא פו, א – הובא ברמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"שלשה חילוקי כפרה הם ותשובה עם כל אחד" , אף שלשון הברייתא הוא "ותשובה עם כל אחד ואחד "?
555 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ההמשך להמדובר בי"ט כסלו אודות סיום מסכת יומא בשייכות להמבואר באגרת התשובה בענין "שלשה חילוקי כפרה" – החילוק בפנימיות הענינים בין שלשה לארבעה , ששלשה הוא מספר הכלים (בי"ע, שענינם כלים, משא"כ אצילות, שעיקרו אורות ), וארבעה הוא מספר האורות, וזהו החילוק בין שיטת ראב"ע שיש "שלשה חילוקי כפרה" , שזהו בענין הכלים, לשיטת רמב"ח שיש "ארבעה חילוקי כפרה" , שזהו בענין האורות.
731 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן אסור לעסוק בכל צרכי האדם קודם התפלה , והיינו, שגם כאשר העסק בצרכיו הוא באופן ש"משאו ומתנו באמונה" , ויתירה מזה, כדברי הרמב"ם25 ש"החכם ניכר ..
1306 יומא פו, א. וראה שבת לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכפי שמשמע בכ"מ שהקרבת העולה אינה הכרח כ"כ בשביל הכפרה על מ"ע (כמו הקרבת החטאת לכפר על חטא), כדאיתא בברייתא (שהובאה בתחלת אגרת התשובה) עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו , ונמצא, שאין הבאת הקרבן הכרח כ"כ לענין הכפרה, ואינו זז משם עד שמוחלין לו , אף שלא הביא קרבן.
21 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והענין בזה – שהתחלת בריאת העולם היתה אמנם מצד "כי חפץ חסד הוא" , אבל לאחרי כן רצה הקב"ה שקיום העולם יהי' ע"י עבודת האדם דוקא [ובפרט לאחרי מ"ת, שאז תלויים בעבודת האדם כל הענינים, אפילו הענינים שלמעלה, כידוע הפירוש במאמר המשנה "דע מה למעלה ממך", שכל הענינים שלמעלה הם "ממך"], ולכן יש צורך בענין ה"מלאכה" (בדוגמת "מלאכתו אשר עשה" ) כדי לפעול את קיום העולם – שזהו"ע "משאו ומתנו באמונה" , ו"מאמין בחי
940 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט, יא
– והרי חילול השם הוא לאו דוקא בנוגע לענינים הכי גדולים, אלא כדברי הגמרא :
2210 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"יכול יהי' בטל (וימתין לברכתו של הקב"ה), ת"ל בכל אשר תעשה", והיינו, שצריך לעשות פעולה בדרך הטבע לצורך פרנסתו, וכיון שצריך להיות "משאו ומתנו באמונה" , הרי זה באופן הקשור עם העלם והסתר העולם כו' –
1022 יומא פו, א. וראה שבת לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וענין זה שייך לחודש אלול, שבו צ"ל עבודת התשובה , שהו"ע הרפואה , כמארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם .
1171 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דגדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , ורפואה קבעוהבשמינית דזה שרפואה קבעוה בשמינית הוא ע"ד מילה שניתנה בשמינית.
11 יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויש לומר הביאור בזה, דע"י תשובה מאהבה משנים גם את העבר, ולכן בכחו של כל אחד (גם מי שחטא ופגם והעביר את הדרך) שכל שנותיו (גם שנותיו שבעבר) יהיו שוין לטובה.
14 ראה יומא פו, סע"א ובפרש"י שם ד"ה כאן מאהבה "השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דרפואה שע"י בו"ד, נוסף לזה שאינה מרפאת אלא מכאן ולהבא, גם לאח"ז נשאר רושם.
29 ראה רש"י יומא פו, א ד"ה וכתיב ארפא , דבעל מום שנתרפא "מקצת שמו עליו" (גם לאחרי שנתרפא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו מה שהכפרה דפורים היא נעלית יותר מהכפרה דיוהכ"פ,דיוהכ"פ אינו מכפר אלא עם התשובה והכפרה שהיתה לכל היהודים בימי הפורים ה"ז יום שמחה, כי עיקר ענין הגורל (המשכת בחינת בעל הרצון) הוא בימי הפורים, דהימים עצמם נקראים בשם פורים על שם הפור, ולכן, הכפרה שהיתה בימי הפורים אין בה הגבלות, ויום הכפורים הוא כ פורים בכ"ף הדמיון בלבד, ואין יוהכ"פ מכפר אלא עם התשובה.
26 ראה גם סה"מ תרכ"ח ע' קי וסה"מ תרס"א ע' ריט, דיוהכ"פ אינו מכפר על הכל [דבעבר על כריתות ומיתות ב"ד, גמר כפרתו היא ע"י יסורים, וכשחילל את השם גמר כפרתו היא ע"י מיתה (יומא פו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ד)], ובימי הפורים, אף שהחטא שלהם הי' שנהנו מסעודתו של אותו רשע (מגילה יב,
*) לכאורה הכוונה להיו"ד וקוצו .א) שזה הי' חילול ש"ש בפרהסיא, מ"מ נתכפר להם גם זה. והחידוש שבפנים (ע"פ תו"א שבהערה 28) הוא, שגם בהעבירות שיוהכ"פ מכפר , יש מעלה בפורים לגבי יוהכ"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הנה כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, שבכל בקר מתחדש כח הנשמה שבגוף הנפגם מבחי' מזלא וצלם המאיר מבחי' קדוש שנק' נהורא חורא כו' ליתן בה כח ועוז להתפעל במוח ולב בהתבוננות ובמעשה כל היום להנצל מכל הרהור רע כו', וזהו רבה אמונת"ך אמונ"ה דנשמה כמו אומ"ן את היונק ממש כו' (וכמ"ש במ"א באריכות), וכאשר יורד האור מבחי' צלם ומזלא להאיר בדרך פרט בכל חלקי הנשמה האלקי' שבמוח ולב ומעשה ותשובה כו' יוכל להיות שיתקן כל הפגמים וחסרונות שבעונות האדם שדש בעקביו, וכענין התשובה שמביאה רפואה לעולם כרפואה שמרפא חולי הגוף כך ירפא חולי הנפש בכל מקום שנפגמה, והיינו מעט מעט, והוא מדי יום ויום שצל ימינו עלי ארץ שלזה ניתן לאדם ע' שנה לברר פרקי הצל"ם דנשמה דא"ך בצל"ם יתהלך איש כל ימי
337 תשובה שמביאה רפואה לעולם : יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך הענין יובן בהקדים תחלה שרש ענין מצות עשה ומצות ל"ת, דהנה ידוע מאמרם ז"ל דרמ"ח מ"ע נרמז בזכרי עם ו"ה ושס"ה ל"ת בשמי עם י"ה וזהו זה שמי לעלם כו' וא"כ לכאורה יפלא דידוע די"ה נק' נסתר"ו' וכמ"ש הנסתרו' לה' אלקינו שהוא בחי' י"ה כי בי"ה צור עולמי' כו' והנגלות הן ו"ה (והיינו פי' זה שמי שהוא י"ה וזה זכרי ו"ה וכמו שהשם עיקר והזכ"ר של השם טפל לגבי עיקר השם כו' כך ו"ה עם זכר"י טפל לגבי שמי עם י"ה כו'), ולפ"ז שרש המל"ת גבוה ממ"ע וזהו שאמרו דעבר על מ"ע ושב מוחלין לו מיד משא"כ מל"ת שצריך תשובה ויוה"כ כו'[ednref_3_ג], והאיך יתכן שיהי' ל"ת גבוה ממ"ע אחרי אשר במ"ע יש בחי' גילוי אלקו' כידוע דרמ"ח פקודי' רמ"ח איברי' דמלכא כו' ובמל"ת לא יש שום גילוי אלקו' אלא הוא רק מניעת המעשה בשב ואל תעשה כמו לא תאכל חלב וכיוצא כו'.
24 דעבר על מ"ע : יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וצ"ל דשרש הל"ת גבוה ממ"ע אעפ"י [oldpage_תרמט] שהל"ת אינו רק בשב ואל תעשה , וראי' לזה משרז"ל בעובר על מ"ע ושב בתשו' מוחלין לו מיד, משא"כ עבר על ל"ת צריך תשובה ויסורים ממרקין ויוהכ"פ מכפר (ובפורק עול מ"ע חמור מל"ת שהרי מכין אותו עד שתצא נפשו ובל"ת די במלקות ל"ט).
44 בעובר על מ"ע ושב : ראה יומא פו, א. אגה"ת רפ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו' ערה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
משושנים, ולכן דודי הוא הרועה שרואה בשושנים את כנס"י, והנה ביגמה"ר יש ב' בחי' בכלל והיינו יגמה"ר שא' משה בתו' ה"ה אל רחום וחנון כו', ויגמה"ר שא' מיכה מי אל כמוך, ונודע ממ"ש בכתהאריז"ל שיגמה"ר דמיכה הם גבוהים יותר שהם בא"א, ודמשה הם בז"א, והגם שנת' בסידור שבכדי שיהי' ההמשכה מז"א צ"ל תחילה המשכה מא"א בז"א כו', וגם לפי מ"ש במ"א שבכדי שיומשך למטה צ"ל נמשך מבחי' גבוה יותר, ויגמה"ר דמשה זהו לחיי הגוף שזהו המשכה למטה כו' עכ"ז זהו ענין אחר ומ"מ בענין הפרצופים יגמה"ר דמיכה ה"ה גבוהים יותר שהרי הם בא"א, וא"כ צ"ל מדוע ביגמה"ר דמיכה יש בהם דקדוקים יותר שהרי ארז"ל נושא עון למי נושא עון למי שעובר על פשע, לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים שא' ע"ז אלי' וקוץ בה, להיות כי א"ז דבר קל כו', וביגמה"ר דמשה א' רק תיקון ואמת שזהו דקדוק קצת שהרי אמת א' אל יברא, וגם ונקה לא ינקה ארז"ל מנקה הוא לשבים לא ינקה לאינם שבים כו', שאינם בבחי' הדקדוק כ"כ כמו דמיכה כו' שהם לחיי הנשמות כו' אשר לכאו' נהפוך הוא כו'.
15 ונקה . . מנקה הוא לשבים : תשא לד, ז. ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אנכי אנכי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם מהו שא' וחטאתיך לא אזכור מאחר שימחה הפשעי' האיך יעלה עה"ד שיזכור החטאי' שהם יותר קלים, ויש לפרש בב' דרכי' שלהיות כי חטאתיך הם קלים מפשעים לכן לא יהי' מהם שום זכר כלל, משא"כ מחיית הפשע אם כי מוחלים עכ"ז י"ל שמקום המחי' ניכר או י"ל שהפשעים צריכים מחיה עכ"פ, ומ"מ ע"י התשובה אמחה אותם שלא יהי' רישומם ניכר כלל, אבל חטאתיך לא יעלו על זכרוני כלל וא"כ א"צ למחיה כלל, וע"ד עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלי' לו כו', ואמנם עדיין צ"ל מה שאו' אנכי אנכי דמשמע שידוע מי הוא כו' ובאמת אינו מושג כלל.
80 עבר על מ"ע ושב : יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גדולה תשובה] ואמנם כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובכ"ז יובן מארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , ולכאו' צ"ל מה צריך העולם לרפואה דלכאו' ענין הרפואה אינו שייך רק במדבר ובע"ח, אך כי ראה נתתי לפניך את החיים כו', וכמבואר בלק"ת פ' ואתחנן בד"ה שמע ישראל שז"ע יהי רקיע ויהי מבדיל, ומה שמעל לרקיע נק' חיים כו' וההיפוך מה שלמטה הוה ונפסד, וע' בד"ה האזינו השמים, ועיקר בחי' מות היינו ג"ק שנמשכו מזמ"ל דתהו שמתו, ומהם כל האיסורים, ולכן רשעים בחייהם כנז' בלק"ת פ' עקב סד"ה ויאכילך את המן, והחולי מפריש בין חיים כו' והוא ק"נ תאוות היתר, וחולי קרוב ללשון חול, חולין שהיא בעשייה וע"כ העולם
67 גדולה תשובה : יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה תשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טז
גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם , ולכאורה צ"ל מה שייך רפואה לעולם , והלא רפואה אינו שייך כ"א למדבר או לבע"ח אבל כאן משמע שהרפואה היא לעולם מה שייך לעולם רפואה.
2 גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם : ראה יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו שארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , שע"י התשובה מתרפא מחולי שלו כו', ושרש ענין התשובה הוא החרטה ועקירת הרצון מדבר שנכשל בו, ושיהי' סור מרע תמיד, ולגדור גדרים שלא ישוב לכסלה, ואז בחי' עשיית הטוב שיעשה יהי' ביסוד מוסד להברותו ולחזקו כמו החולה כשמתרפא מחולאתו שחלה ע"י התרופות שעושים לו, אז כשמתחיל לאכול מתחזק עוד יותר כו', וכך כאשר שב ורפא לו, אז ע"י עשיית הטוב שעושה מתחזק הרבה לדבקה בו ית' כו'.
406 גדולה תשובה . . לעולם : יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומי שפגם בהנ"ל ה"ה חולה וכמו החולה אינו מועיל לו אכילה ושתי' וצריך רפואות תרופות מיוחדות לרפאות אותו, וכמו"כ מי שפגם באחת מאלה ה"ה חולה ואינו מועיל לו אכילה ושתי' היינו תורה וכמ"ש הוי כל צמא לכו למים, לכו לחמי בלחמי, אלא צריך רפואה וארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , וכמו כשנותנין רפואה על מקום פצע או חבורה ה"ה שורף ומכלה מקום החבורה ופועל שיעלה בשר אחר חי, כמו"כ ענין התשובה הוא חרטה על עבר ועקירת הרצון לגמרי כמו הרפואה שעוקר בשר החי (ה' ועי"ז ה"ה דוחה את החיצונים וקליפות וסט"א שינקו עד עתה מן הקדושה ע"י מעשיו הרעים, וע"י תשובה ה"ה מכלה אותם, ובכח התשובה להוציא שפע הקדושה אפי' מה שנמשך בעמקי הקליפות ר"ל וכידוע המעשה מהבע"ת (ושמו ר"פ ) שע"י התשובה הוציא ניצוצות הקדושות שנמשכו ביסוד דנוקבא דקליפה ר"ל, אך זהו ע"י תשובה עילאה, אך מ"ש כאן חרטה על עבר ועקירת הרצון לגמרי, ענין החרטה מבואר במ"א כמו מי שבא במצולות ים במים עמוקים מאד ובאו לו מים עד נפש ממש ה"ה צועק במר נפשו ומתחרט מאד למה עשה כזאת לילך במים עמוקים, וכמו"כ צ"ל החרטה דתשובה, א"כ ה"ז תשובה עילאה, וענין עקירת הרצון הוא ג"כ כנ"ל, ואפשר שהכוונה כאן ג"כ על בחי' תש"ע.
104 גדולה תשובה . . לעולם : יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואם פגם באחת מאלה נעשה בחי' חולה וכמו שאנו רואים בחולה שאכילה ושתי' אינו מועיל לו אלא צריך לרפואות כך מי שפגם אינו מועיל לו תורה שנק' בש' לחם ומים כמ"ש הוי כל צמא לכו למים, לכו לחמי בלחמי, אלא צריך לרפואות שהו"ע תשובה כמארז"ל גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם , וענין תשובה הוא חרטה על שעבר וקבלה על להבא שהו"ע עקירת הרצון כמו למשל חולה שיש לו צלקת או חבורה שצריך תחילה למושחו בסמני רפואות עד שיעקר הבשר החי וע"י רפואות שאח"כ נעשה בשר ברי כך הו"ע תשובה כי ידוע שתשובה הו"ע סור מרע ועש"ט ונת' שסור מרע הוא יסוד כמו למשל בבנין שאם עושין יסוד תחילה אז חזק הבנין אבל אם לא יעשה היסוד אז קרוב לינפל.
88 גדולה תשובה . . לעולם : יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ענין גמ"ח שהוא בחי' המשכה מלמעלה למטה , וזהו ג"כ ענין מדת אברהם שהי' ג"כ איש החסד שכל עיקר עבודתו הי' כדי להמשיך אלקות מלמעלה למטה ולזה הי' מאכיל ומשקה גם לערביים והי' אומר להם דעו למי מברכים שהי' מודיע אלקותו ית' בעולם, ועי"ז הי' ממשיך אלקות מלמעלה למטה שיהי' ש"ש מתאהב ע"י, וזהו מ"ש אלה תולדות יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק שנא' ב"פ אברהם, שבתחלה
155 ש"ש מתאהב ע"י : יומא פו, א. ראה מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שנ. וש"נ. דברים ח"א ע' קלה. וש"נ. סה"מ תרע"ח ע' ע ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ט שיחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
חז"ל אומרים גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם .
3 [יומא פו, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה להבין כל הנ"ל יש להקדים שלשה חילוקי כפרה שהי' רי"ש דורש, עבר על מ"ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על מל"ת תשובה תולה ויוה"כ מכפר , עבר על
22 שלשה חילוקי כפרה שהי' רי"ש דורש : ראה יומא פו, א. לקו"ש אחרי כרך יז ע' 194 ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך באמת מה שמתבונן בעצמו על הריחוק ומתפעל בבחי' מרירות מזה, אינו מעביר האש זר לגמרי מקרב ולב עמוק, רק עיקר העברת האש זר הוא מלמעלה שזהו מבחי' סוכ"ע דייקא דקמי' כחשיכא כאורה ולכן יוכל להפוך מחושך לאור, וכמאמר רוח עברה ותטהרם שזהו בחי' רוח ממרום דייקא זה יוכל להפוך מחושך לאור ולטהר כל מיני לכלוך, וראי' לזה מענין התשובה שהוא בעוה"ז דייקא להיות שבעוה"ז מאיר מבחי' סוכ"ע ולזאת יוכל להשיב ולהעשות מרשע גמור גמור בחי' צדיק גמור משא"כ בעוה"ב שאינו מאיר רק מבחי' ממכ"ע לזאת לא תוכל הנשמה להתהפך מצד עצמה, וזה אמר רפאיני ה' וארפא שהרפואה תהי' מלמעלה מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' שם הוי', ומ"ש וארפא כפל לשון הנה ענין התשובה מביא רפואה כמאמר ארפא משובתם , ושב ורפא לו, וענין התשובה הוא בשעת התפילה שמזה נטהר הנפש מכל מיני רע כנ"ל שהוא בחי' אש זר, אבל לעשות ולתקן בחי' הכלי בכדי שיתקיים בחי' חיות האלקי בקרבו זהו ע"י רפואה דתורה כידוע דעל התורה כתיב רפאות תהי לשרך כו', מרפא לשון עץ חיים, והו"ע תיקון הכלים כמו בגשמיות שאחר סממני הרפואה המסירים את קלקול הדמים הגורמים אש זר נותנים מזון טוב לתקן הכלים כו'.
70 התשובה מביא רפואה : יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'תקה
מקור מפורש
בדף זה
ואמחז"ל שצ"ל מו"מ באמונה, היינו למלאות תפקידו בעבורו מקבל משכורת – ולא השפעה על הא"י שם.
1 ואמחז"ל : ראה שבת לא, א. יומא פו, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א כה
מקור מפורש
בדף זה
רפואה איז אבער מער ניט ווי מכאן ולהבא, ומקצת שמו - פון בעל מום - עליו (יומא פו, ע"א), צוריק א תמים ווי געווען איז ער נאך ניט,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אייר אייר
מקור מפורש
בדף זה
ובזה מובן הקשר דענין הרפואה לחודש אייר — ע"פ המבואר במדרש שמואל אחד מהטעמים שאומרים פרקי אבות בין פסח לעצרת, כי "מכאן מתחיל הזמן להתחמם ומתעוררים התאוות הגופניות ויצר הרע מתחיל להשתרר ולהתגבר, ומסכתא זו (אבות) מלאה תוכחות ומעוררת האדם לרדוף אחר כל מדה טובה ומגברת יצר הטוב על יצר הרע", ונמצא שמחודש אייר מתחיל עיקר הנחיצות ברפואת הנפש (כיון שאז יש התגברות היצר הרע כו').
25 ומתאים עם הידוע, שענינה של ספה"ע (ש"עיקר ספה"ע הוא כל חדש אייר" — אוה"ת בהעלותך ע' שסז. ועוד) הוא — בירור המדות (דנפש הבהמית).
ולהעיר גם ממשנ"ת במק"א (לקו"ש חי"ח ע' 118 ואילך) שפסח שני ענינו תשובה (וראה שם ע' 122 השייכות לחודש אייר בכלל) — והרי תשובה ענינה רפואה (יומא פו, סע"א. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ח
מקור מפורש
בדף זה
י"ג מדה"ר "מנקים כל הפגמים כו' אין עוונותיכם מבדילים וכמ"ש ונקה מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם כו' (ש)רוח עברה ותטהרם", כמו שהי' לפני החטא, כי רק "אזי תוכל נפשם לשוב עד הוי' ב"ה ממש ולעלות מעלה מעלה למקורה ולדבקה בו ית' ביחוד נפלא.
15 יומא פו, א. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
(ובדוגמת תשובה מאהבה המועילה גם למפרע, משום שהתשובה אינה צריכה ליצור דבר חדש, שכן גם בשעת החטא הרי בחינת הנשמה היתה "באמנה אתו יתברך", אלא שהיתה בהעלם, והתשובה מגלה אותה, ולכן היא מועילה גם למפרע).
9 ראה יומא פו, א וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
(כשעשה דבר שלגבי דרגתו העכשוית לא היתה מתחלה עבירה – הרי אף כשהתעלה אחר כך לדרגה רמה יותר, אשר שלגביה מהוה הדבר חטא, אינו נחשב לחטא, משום שבשעה שעשה את הדבר לא היה זה חטא.
32 ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ובכוחה של התשובה לשנות גם את העבר, בדומה לתשובה על חטאים, המשנה גם את העבר, עד אשר "זדונות נעשים לו כזכיות".
34 יומא פו, א וברש"י שם נעקר עונו מתחלתו. ונתבאר בלקו"ש ח"ו ע' 54.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, דוקא בתשובה מאהבה "נעקר עוונו מתחילתו" –
34 יומא פו, סע"א ופרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
3 לכאורה אפ"ל דתשובה מרומזת בהר"ת אני לדודי ורודי לי (עיקר התשובה -- מאהבה (יומא פו, סע"א ואילך)) ותפלה בהר"ת אשירה לה' ויאמרו לאמר (שו"ע האריזייל רייח אלול) -- להוי' ויאמרו לאמר אשירה (פע'ח שער ר"ה פ"א), אבל מובדל ריית זה מכל ר"ת -- הנ"ל -- שהוא למפרע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
2 זדונות , , כשגגות . . כזכיות : יומא פו, ב. וברש"י ד"ה כאן (שם פו, א\: נעקר עונו מתחלתו. וכפס"ד דהלכה אחר קידושין אצל חכם והתירה מקודשת למפרע (כתובות עד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
זהו ההסבר לדברי חז"ל:
26 יומא פו, א. וראה משנה שם פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
8 נוסף ע"ז שרפואתו בנחת אין שום צער כלל כו' (בחיי למשפטים כא, יט. נתבאר באור התורה להצ"צ לירמי' (יז, יד) ע' שנט. וש"נ). ראה חדא"ג לסנה' (קא, א) שלא ישאר שום רושם. וראה יומא פו, א בפרש"י סד"ה וכתיב. ואכ"מ*.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כדי להבין זה, יש להקדים ולבאר את מחלוקת התנאים אודות "חילוקי כפרה":
15 יומא פו, א. וראה ירושלמי סוף יומא (וש"נ) – בשינוי (כדלקמן בפנים והערה 17). אבות דר"נ פכ"ט, ה. מדרש משלי פ"י. וראה תוספתא יומא פ"ד, ט. מכילתא יתרו כ, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד יום הכיפורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יש מספר דרגות בחזרה בתשובה, ובאופן כללי הן נחלקות לשתי דרגות, כלשון הגמרא – תשובה מיראה ותשובה מאהבה.
25 יומא פו, א־ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
6 ע"ד מעלת תשובה מאהבה שפועל למפרע ומהפך זדונות לזכיות לגבי תשובה מיראה שפועל מכאן ולהבא ומהפכם לשגגות (יומא פו, א-ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
1 יומא פו, סע"א ואילך. תניא פ"ז. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ופעולת המילה לאחר זמן – מועילה גם למפרע, לתקן גם את הזמן העבר, כהמעלה דתשובה מאהבה (לגבי תשובה מיראה שהיא כרפואה מכאן ולהבא) שמתקנת גם את העבר, ועד שמועילה אפילו על זדונות [הן כפשוטם, אצל אדם שחי כל ימיו בשקר והבלי שוא, והן בדקות, שהרי אפילו "מאן דמחוי במחוג כו'" ה"ז ענין של מרידה, כמו ע"ז רח"ל] – שנעשים לו כזכיות.
162 ראה יומא פו, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בדף זה
ענינם של יסורים הוא – למרק עוונות דוקא, אבל סתם יסורים – אין בהם שום ענין.
101 ראה יומא פו, א. תניא אגה"ת פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, אמרו רז"ל בענין ד' חילוקי כפרה, שישנם ענינים שתשובה ויוהכ"פ תולין ויסורים ממרקים, ונמצא, שביוהכ"פ אינו נמשך עדיין סליחה גמורה על כל דבר, אלא צ"ל יסורים שימרקו החטא.
58 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, הפסוק רפאני הוא בהמשך למ"ש לעיל מיני כי עזבו מקור מים חיים את הוי', ומזה מובן, שהבקשה רפאני הוי' היא על החולי דעזיבת מקור מים חיים, דהיינו, עזיבת התומ"צ שנקראים בשם (מים) חיים, והרפואה על זה היא ע"י התשובה שנקראת בשם רפואה.
7 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ואז עבודתו היא באופן ד"בכל דרכיך דעהו" , היינו, שעבודתו להקב"ה היא לא רק בעת התפלה ולימוד התורה, אלא גם בשעה שעוסק בעניני העולם – כיון שגם אז ניכר עליו שהוא יהודי-תורני ("אַ תורה-איד"), שהנהגתו היא ע"פ שו"ע, כך שגם בהנהגתו בעסקיו ובמשרתו בעניני העולם ("זייענדיק אויפן דזשאַבּ"), מקיים הוא את הוראת חז"ל "ואהבת ..
568 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ונקודת הדברים – שלמרות היות העונש תוצאה ומסובב מהחטא, ובמילא צריך העונש לבוא תיכף ומיד אחר החטא, מ"מ, ממתין הקב"ה ומורה דרך תשובה , שהרי יתכן שיעשה תשובה מעלייתא, שלא זו בלבד שעוקרת את החטא מעיקרא , אלא עוד זאת שזדונות נעשו לו כזכיות12, ואז, לא זו בלבד שלא יגורש מגן עדן, אלא אדרבה – הגן עדן שלו יהי' באופן נעלה עוד יותר!
624 ראה יומא פו, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וענינם בעבודה הם ב' אופני העבודה דעבודת הצדיקים ועבודת הבע"ת, דענין התשובה הוא באופן שבתחילה הי' חולה וע"י התשובה נעשה הסרת החולי , אמנם צדיק הוא חסיד מעיקרו , שלא חטא מימיו.
370 ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה פועל שתהי' התשובה "מתקבלת מיד", ובמילא יכול להוסיף ולילך "מחיל אל חיל" , מדרגא לדרגא, בענין התשובה גופא – מתשובה תתאה לתשובה עילאה (בלשון הזהר ), או מתשובה מיראה לתשובה מאהבה (בלשון הגמרא ), והרי ע"י תשובה מאהבה "נעקר עוונו מתחלתו" (ולא באופן ש"מקצת שמו עליו"75, שבעבר הי' לו שייכות לענין שאינו מצות ה'), ועד שאפילו "זדונות נעשו לו כזכיות" , שלכן עומד בדרגא כזו שאפילו צדיקים גמורין אין יכולין לעמוד בו , כיון שהתשובה היא שלימה ואמיתית.
190 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– כיון שכאשר יש אצלו כמה רגעים שלא ע"פ תורה, הרי זה בדוגמת ענין המיתה, והיינו לפי שעל התומ"צ נאמר "וחי בהם", "ואתם הדבקים בה' אלקיכם חיים גו'" , ו"מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם כיון שפורשין מדברי תורה כו'" , ו"רשעים בחייהן קרויין מתים" –
1312 יומא פו, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
"יכפרו על עוונותיהם ביסוריהם") , ללא שינוי מעמד ומצב בנ"י ע"י התשובה, אין זה מספיק בשביל לזכות לגאולה .
2735 אמנם יסורים ממרקים (יומא פו, א. תניא אגה"ת פ"א), ואין מזכירין לו דבר וחצי דבר כו' (שם רפ"ב), אבל אין זה מספיק להעמיד את בנ"י במעמד ומצב חדש לגמרי. ובמילא – טוענת מדת הדין – "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (בתמי'); כיצד יכולים להעמיד את בנ"י במעמד ומצב חדש, להביאם "אל ארץ טובה ורחבה", בה בשעה שלא נשתנו כלל?!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומכאן באים לדברי הגמרא במסכת קידושין , המקדש את האשה "על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור, מקודשת (מספק ), שמא הרהר תשובה בדעתו" (אבל אילו היו יודעים בוודאות ש"הרהר תשובה בדעתו", היתה ודאי מקודשת), והיינו, שאפילו ע"י הרהור תשובה ברגע אחד, כך, שרק נגע בקצה ענין התשובה [ובודאי לא הגיע להשלימות דתשובה מאהבה, שאז לא נשאר רושם ממעמדו ומצבו הקודם ], אזי נקרא צדיק, ולכן מקודשת.
612 ראה יומא פו, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, בעת ה"פּאַראַד", ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
– שעוקרת את הדבר הבלתי-רצוי מעיקרו כאילו לא הי' מעולם , כיון שהקב"ה הוא "א-ל מלא רחמים" ו"רב חסד", עד שלא זו בלבד שמכפר על החטא באיזה אופן שיהי', אלא עוקר את החטא מעיקרו כאילו לא הי' מעולם –
1514 ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יד
ובנוגע לעבר – מצד ענין הרפואה שבמצה (מיכלא דאסוותא), ועד לרפואה שהיא לא רק "מכאן ואילך, כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו" (שבאופן כזה הם רוב הרפואות), אלא באופן שעוקרת את החולי מתחלתו (כמו בתשובה – ש"מביאה רפאות לעולם , שנאמר ארפא משובתם" – לא רק מיראה, שעל ידה זדונות נעשו לו כשגגות, אלא מאהבה, שעל ידה זדונות נעשו לו כזכיות) , כמבואר בדרושי רפאני ה' וארפא ובכמה דרושים שכאשר הרפואה היא מבחי' "אני ה' רופאך", הרי זה באופן ש"כל המחלה גו' לא אשים עליך" מלכתחילה (כפי שמבאר הרגצ'ובי ע"ד הנגלה).
2410 יומא פו, א-ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
2914 יומא פו, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
1611 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויסוד והקדמה לכל הנ"ל היא עבודת התשובה המרומזת בהר"ת – "(ומל ה"א) א ת ל בבך ו את ל בב (זרעך)" .
1207 לכאורה אפ"ל דתשובה מרומזת בהר"ת "אני לדודי ודודי לי" (עיקר התשובה – מאהבה (יומא פו, סע"א ואילך)), ותפלה בהר"ת "אשירה לה' ויאמרו לאמר" (שו"ע האריז"ל ר"ח אלול) – "להוי' ויאמרו לאמר אשירה" (פע"ח שם), אבל מובדל ר"ת זה מכל ר"ת – הנ"ל – שהוא למפרע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא :
1961 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדים המדובר כמ"פ שיש ענינים שבהם נוגע איך הזולת מסתכל על זה, ולדוגמא – בענין של קידוש השם והפכו, כדברי הגמרא :
1823 יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ואף שעשי' זו צ"ל בלא לב ולב (ניט מיט אַ פאַרקאָכטקייט), וכידוע הדיוק במ"ש יגיע כפיך כי תאכל, שהיגיעה צ"ל רק ע"י כפיך, ולא ע"י ראשך, הרי גם בשביל יגיע כפיך בהכרח להשתמש בשכל שבמוח כדי שיוכל לנהל את המסחר (או למלא את התפקיד שבו עוסק לפרנסתו) באופן דנשאת ונתת באמונה .
114 שבת לא, א. יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ג) וביאור הענין (שראש השנה, יום ברוא אדם הראשון, הוא תחלת מעשיך) בעומק יותר, הנה ידוע שעבודת האדם בכחה לשנות גם את העבר.
20 דנוסף לזה שביכלתו לשנות את העבר שלו – ד"השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו" (רש"י ד"ה מכאן – יומא פו, סע"א) – ביכלתו לשנות גם העבר שחוץ ממנו*, כמו "חכם עוקר את הנדר מעיקרו " (כתובות עד, ב); כשב"ד מעברין את השנה – בתולי' חוזרין (ירושלמי נדרים פ"ו ה"ח. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מה שממשיך בכתוב אמר הוי' ורפאתיו, כי המעלה דעבודת התשובה (שלום לרחוק) הוא שתשובה היא כמו רפואה (ורפאתיו).
22 ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בדף זה
והענין כי יש ב' בחי' צדיקים ובע"ת, והנה לוחות ראשונות הם כנגד בחי' צדיקים ולוחות אחרונות הם כנגד בחי' בע"ת ולכן ניתנו ביוכ"פ שהוא בחי' תשובה בחילא יתיר ממעמקי' קראתיך הוי', שמעה בקולי, ועי"ז לפני הוי' תטהרו ואז נעשי' לו זדונות כזכיות וה"ז בחי' זכיות משוני' משל הצדיקים, וע"ז הוא שנקבע להיו' שמח"ת כי השמחה היא דוקא מקירוב הבא אחר ריחוק כמשל בן מלך שהי' בשבי' ונתרחק מאביו המלך ובצאתו חפשי ובא לאור פני המלך אזי ישמחו שניהם כו' משא"כ תענוג תמידי אינו תענוג, וכך סוכות הוא זמן שמחתינו ב' שמחות ישמח ה' במעשיו וישמח ישראל בעושיו מן הקירוב שנתקרבו אליו ית' ע"י בחי' תשוב' ביוכ"פ אחר הריחוק שהי' בכל השנה כו'.
6 נעשי' לו זדונות כזכיות : יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב סלח לנו אבינו
מקור מפורש
בדף זה
וכך הוא ענין התשו' שהתהפכו' זדונות של הבע"ת נעלה יותר ממעש' המצות של הצדיקי' לפי שהם למטה ביותר שהוא מפני ששרשם בתהו הוא מלמעלה מעלה ביותר, וז"ש רז"ל כל העושה תשובה מביא רפואה לעולם וד"ל.
11 כל העושה תשובה מביא רפואה לעולם : ראה יומא פו, א. וראה גם לקו"ת פ' ראה כה, ג. נצבים מה, ג. דרך חיים כב, ד ואילך. מג, א ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
בדף זה
ואחר כך ה' שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמים של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלכה למשה מסיני או מסברא או מתקנות חכמים שעשו סייג וגדר לדברי תורה.
מא רש"י יומא פו, א ד"ה ומשמש. סוטה כ, סע"א ד"ה והדר. וכ"ה לקמן ה"ד (לענין חיוב האב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בדף זה
ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו , וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים, ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו , כמ"ש אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' .
2157 עונות הצריכי ן מירוק: עיין יומא פו, א. אגרת התשובה פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
והנה התשובה פועל שיהי' החזרת פב"פ כמו עד"מ ב' אנשים שעומדים קרובים זל"ז אך אב"א ה"ז נק' מרוחק, כמו"כ כתי' כי פנה אלי עורף ולא פנים דאפי' מה שפנו אלי הוא רק עורף לבד דכל עשיתו הוא בקרירות מצות אנשים מלומדה דצריך להניח תפילין ולהתפלל והעשיות הצדקה הוא מפני שהוא בוש בפני אחרים דמה יאמרו הבריות והנתינה הוא כמאן דשדי בתר כתפי' וזה כי פנה אלי עורף, ועי"ז גורם למעלה ג"כ שיהי' ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא הגם דלית אתר פנוי מיני' אך מאחר שמעלים ומסתיר ה"ז מרוחק, וע"י התשו' נעשה החזרת פב"פ.
140 דמה יאמרו הבריות : במדב"ר פי"ט, יג. יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בדף זה
אך עדיין צ"ל מהו המעלה דצבור, והענין דהנה אמרז"ל רמי כתי' מי כה' אלקינו בכל קראינו אליו וכתי' דרשו ה' בהמצאו ל"ק כאן בצבור כאן ביחיד ויחיד אימת בעשרה ימים שבין ר"ה ליוהכ"פ, דאז מאיר בחי' יגמה"ר ורמ"ח פקודין רמ"ח איברים דמלכא ושס"ה ל"ת הם שס"ה גידים ואפי' אם פגם במ"ע או אפי' בל"ת דתשו' תולה ויוהכ"פ מכפר דאז מאיר יגמה"ר ונמשך סליחות עוונות נושא עון ועובר על פשע, ובציבור בכל קראינו אליו, וצ"ל דמה שביחיד הוא בעשי"ת כמו"כ הוא בציבור בכל השנה דאכל בי עשרה שכינתי' שריא וה"ז בהמצאו, דמפני מה ביחיד בעשי"ת נמשך להיות נושא עון ועובר על פשע מפני שאז זמן בהמצאו, כמו"כ בצבור דאכל בי עשרה שכינתא שרי' ה"ז בהמצאו.
41 בל"ת דתשו' תולה ויוה"כ מכפר : ראה יומא פו, א. רמב"ם הל' תשובה פ"א, ה"ד. אגה"ת פ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז בא לתשובה שהו"ע החזרת פנים בפנים, דהנה כתי' כי פנו אלי עורף ולא פנים, הגם שפנו אלי שעושה מצות אך זהו מ"מ בבחי' עורף באחוריים וחיצוני', היינו שנותנים צדקה ווייל עס פאסט אזוי, או מה יאמרו הבריות באם שלא אתן צדקה, שזהו יחוד אחור באחור עד"מ בשני בני אדם הגם שעומדים בקרוב זל"ז אך אם הוא אחור באחור אין לך ריחוק גדול מזה, ואח"כ כשחוזרין להיות פנים בפנים אז הם מקורבים.
113 מה יאמרו הבריות : במדב"ר פי"ט, יג. יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בענין ז"א ואריך שאם החטא לא הי' גורם ענין ירידת העולמות והי' כמו קודם והיינו דבחי' ז"א הי' במקום אריך ולא הי' תופס מקום מציאת הרע אבל הי' ח"ו הרע בקיום, משא"כ כמו שז"א הוא עכשיו שתופס מקום עם היות שעי"ז ח"ו נמשך ענין העונש ר"ל, אמנם לזה הרי יש רפואה שהיא התשובה ובכל אופן הנה הרע נדחה ומתברר הטוב, שבאמת הרי גם בתחלת הבריאה נברא מציאות הקלי' אלא שהמדור שלהם הי' תחת כל העולמות דקדושה, והכוונה העליונה לדחותם ולבטלם לגמרי ע"י העבודה דוקא בהבירור וזיכוך דדברי' הגשמי' וזהו דוקא כאשר ז"א הוא במקומו עתה שהפגם נוגע ובמילא נוגע גם התיקון, דזהו"ע מה שבנין התהו הי' בכוונה בונה ע"מ לסתור וסותר היינו סתירת התהו הי' בכוונה ע"מ לבנות שיהי' בירור ניצוצי הטוב ודחיית וביטל הרע שהוא העבודה דעולם התיקון, וזהו ליתן שכ"ט לצדיקים שמקיימים את העולם שנברא בע"מ היינו שמקיימים את הז"א ע"י שממשיכים שפע לז"א, עד שמעלים אותו למקומו, היינו כמו שהי' בתחלה, ובפרט בתורתם שעולה עד עת"י, דכללות הענין הוא דז"א הגם שהוא במדרי' התיקון שהו"ע ההתכללות דכל ספירה כלולה מע"ס (כנ"ל במעלת אדם) ומ"מ הם ע"ס נפרדות ושייך בהם השינוי דקטנות וגדלות וכדאי' בלקו"ת מהאריז"ל ע"פ ביום ההוא יהי' ד' אחד דבזה"ג הע"ס דז"א אינם בגוף א' אלא ג"ר שלו הם באימא ולעתיד יהיו בבחי' השלימות ויהיו הי"ס
99 ראה יומא פו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק א
מקור מפורש
בדף זה
ב [סוף] יומא דף פו,א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר