262

כך יובן גם לגבי שני סוגי הניצוצות שהיו אצל לבן: הניצוצות שבירר יעקב במשך שהותו אצל לבן, היו מהסוג שצריך ויכול היה יעקב לברר על־ידי התעסקותו בהם בדעתו וברצונו. אך היו אצל לבן גם ניצוצות נעלים כל־כך, שיעקב לא יכול היה להעלותם על־ידי עבודתו ברצון ובדעת, ולכן הם נותרו ברשות לבן. בירורם הוא על־ידי כח עליון ("אתערותא דלעילא" [=התעוררות מלמעלה]).

ה. לבן – מחילת עוונות מלמעלה

הדרגה שממנה מגיע כח העליון בדרך "אתערותא דלעילא", רמוזה בשם "לבן", כפי שאומרים חז"ל²² על הפסוק²³ "הידעתם את לבן – הידעתם את מי שהוא עתיד ללבן עוונותיכם כשלג".

ההסבר לכך, כמבואר בתורה אור²⁴, הוא, שהענין של לבן דקדושה – דרגה של לובן העליון, "בחינת אור עצמותו ומהותו של אור־אין־סוף־ברוך־הוא" – הוא, בדרך משל, כמראה של הגוון הלבן, השונה משאר הגוונים: הגוונים האחרים נוצרים על־ידי מציאות של צבע הקובע את הגוון המסויים. ואילו הגוון הלבן הוא ראיית עצם הדבר ומהותו ללא צבע, "וכן הוא על־דרך משל אור־אין־סוף־ברוך־הוא בעצמו ובכבודו דלית ביה בחינת גוונין כלל".

זהו הקשר בין לבן לבין מאמר חז"ל שהוא "עתיד ללבן עוונותיכם כשלג", כי הליבון, מחילת העוונות, נגרם על־ידי המשכת עצמות אור־אין־סוף־ברוך־הוא הנעלה מ"סדר ההשתלשלות", וזוהי הדרגה של לובן העליון²⁵ – המקור והשורש – לאחר ריבוי ההשתלשלות של הלבן שלמטה.

זהו ההסבר לדברי חז"ל²⁶: תשובה תולה ויום הכיפורים מכפר, אין די בתשובה כשלעצמה, ודוקא יום הכיפורים – עיצומו של יום – מכפר, כי האדם אינו יכול להוריד למטה על־ידי עבודה של אתערותא דלתתא בלבד את הדרגה של לובן העליון, שממנה באה מחילת העוונות, כי דרגה זו נעלית מסדר ההשתלשלות. האדם אינו יכול לעשות זאת אפילו על־ידי עבודת התשובה, אלא המחילה באה מלמעלה בדרך של אתערותא דלעילא²⁵ ביום הכיפורים²⁷.