420

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

על־ידי פגם בעבודת הנבראים20.

רק משום שהחכמה היא כבר מציאות של התבטלות, כדלעיל, יכולה להשתלשל ממנה מציאות ממשית, ולכן עלול להיוצר פגם ב"בחינה המתפשטת ממנה".

ואין מובן: כיוון שהחכמה עצמה (ולא רק ה"בחינה המתפשטת ממנה") קשורה לאות יו"ד, יוצא, שהאור האלקי שבחכמה הוא בעל צורה והגבלה, כשל האות יו"ד, ולכן אין הוא שולל את מציאותם של הנבראים. ואם כך מדוע אין נפגמת החכמה עצמה?

ז. ההבדלים שבאופן הקשר שבין הספירות לבין האותיות

שאלות אלו מתורצות על־ידי דיוקי הלשון של אדמו"ר הזקן, אשר אבי־מורי מציין אותם בהערתו שדלעיל – שיש הבדל באופן הקשר שבין הספירות לבין האותיות:

הספירות בינה ז"א ומלכות "נכללות ונרמזות "בתוך האותיות הו"ה, ולכן הן עצמן נעשות מוגבלות בצורת האותיות, ולפיכך פוגמים החטאים בהן עצמן.

ואילו חכמה ורצון (כתר) אינם נכללים ונרמזים בתוך האות יו"ד ובקוצו של יו"ד, אלא שהאות יו"ד וקוצו הם רמז לדרגות אלו, אך אין הדרגות נתפסות ו"מתלבשות" בצורת היו"ד וקוצו21, ולכן אין הן נפגמות, משום היותן מעל לצורת האותיות.

ובין הדרגות חכמה ורצון עצמן יש הבדל: בדרגת החכמה נקודת היו"ד "מרמזת לחכמתו ית'", כאשר במילה "מרמזת" יש מ"ם בתחילתה והיא מבנין כבד22, כלומר, זוהי רמיזה "חזקה יותר", המצביעה על קשר רב יותר, ולפחות ברמז, בין האות יו"ד לבין החכמה, ומכך מובן, שיש קצת קשר בין אור החכמה לבין האות יו"ד, ולכן ייתכן בה פגם, ולפחות ב"בחינה המתפשטת ממנה".

לעומת זאת קוצו של יו"ד הוא רק

הערות

  1. 20. ואדרבה, "מבחי' מוחין דאבא נמשך סליחה ומחילה .. סלח לנו אבינו כו'" (אוה"ת שופטים שם). וראה לקמן הערה 43.
  2. 21. ראה לקו"ת תצא לט, ב: "קוצו של יו"ד הוא בחי' רמז בלבד שרומז לא"ס בלבד ברמז בעלמא בלי שום תפיסא". ומאריכות לשונו משמע, שכוונתו הוא לב' ענינים: א) הטעם מה שבחי' כתר נרמזת בקוצו של יו"ד דוקא – לפי ש"קוצו של יו"ד הוא בחי' רמז בלבד", ב) שגם בהקוץ, עם היותו "בחי' רמז בלבד", אינו נתפס בו, ורק "רומז כו' ברמז בעלמא", וכמפורש בהגהות הצ"צ לשם (אוה"ת תצא ע' תתר. ובארוכה – ד"ה אורח חיים תרס"ט), שהוא כמו ענין לחכימא ברמיזא, ע"ש (וראה לקמן הערה 32, 31). ומזה מובן גם בנוגע לבחי' חכמה שמדמה שם לכתר [ראה לקו"ת שם: חכמה עילאה השכל הנעלם מכל רעיון, הגם שזה נאמר על הכתר, מ"מ גם החכמה הוא בחי' השכל הנעלם מכל רעיון. וראה לקו"ת ראה (כז, א) שהיו"ד וקוצו – חי' ויחידה – שניהם הם בחי' מקיפים שלמעלה מעלה מהתלבשות בכלים. וראה לקמן בפנים בסוף השיחה] – שאינה נתפסת בהיו"ד (רק שהיו"ד מרמז עלי').
  3. 22. בדוגמת מדבר, משבר. – ראה ספר המכלול להרד"ק (שער דקדוק הפעלים, הטור השלישי), שהוספת אות מ"ם מורה על בנין פעל (כבד).

מצוטט ב־3 עמודים

תורת מנחם 1
  1. סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל לקו"ש חי"ט ע' 420
מאמרי אדה"ז ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. תקס"ו ח"ב ‹ להבין שרשי הדברים ‹ תרעג לקו"ש חי"ט ע' 420
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 1
  1. ‏תרל"ט ח"ב ‹ מאמרים ‹ ולא אבה כו' ‹ תקה לקו"ש חי"ט ע' 420

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.