126
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שלו" מול מחנה אחד של השונא, ו"על ידי זה מתגבר בודאי עליה".
ובדומה לכך לומדים לגבי המלחמה הרוחנית, מלחמת היצר: כדי לנצח את היצר צריך לעורר את "כל ג' מדות דקדושה – אהבה יראה ורחמים – לעומת מדה אחת דקליפה, ועל ידי זה בודאי יפילו וינצחו אותה"19.
ולכן יש לומר את "ט"ו שיר המעלות" אשר הם "כנגד ט"ו שנים שחיו האבות ביחד" ולהתגבר על הגלות –
שלשת האבות הם כנגד שלוש המדות דקדושה, אהבה, יראה ורחמים20, וכאשר יש את שלשתם ביחד, כלומר, מלכדים יחדיו את כל שלוש המדות דקדושה – אז21 ניתן הכח להתגבר על כל נסיונות הגלות ולבטלם.
ד. "ט"ו" – התכללות המדות על ידי אור המוחין
לפי זה יש להסביר, לפי החסידות, את הרמז והדיוק במספר "ט"ו שיר המעלות", ו"ט"ו שנים שחיו האבות ביחד":
המספר ט"ו מורה על שתי האותיות הראשונות של שם הוי' – י' ה', בגימטריה ט"ו22. ההבדל בין י"ה לבין ו"ה הוא, שהאותיות ו"ה הן בבחינת מדות ומלכות, והאותיות י"ה הן בבחינת מוחין (י' – חכמה, ה' – בינה)23.
וזהו ההסבר ל"ט"ו שנים שחיו האבות ביחד": כדי שכל שלוש המדות יוכלו להיות בגלוי ביחד24 – "חיו האבות ביחד" – צריך להאיר במדות אור המוחין – י"ה. כיון שהמוחין נעלים מההתחלקות של המדות, ולכן ביכולתן להשפיע על איחוד והתכללות המדות.
ה. כאשר ידועה המטרה ניתן לומר "שירה" בגלות
אך עדיין אין די בכך, לכאורה:
ט"ו שירי המעלות שבספר תהלים נקראים בשם "שיר", הקשור לשמחה – וכיצד יכול היה יעקב לומר "שיר המעלות", שירה, בהיותו במצב של גלות25? אמנם, במזמורים אלו מדובר
הערות
- 19. ובדרוש הצ"צ שם (ועד"ז בלקו"ת ואתחנן ה, א): שזהו פי' הפסוק (פרשתנו כט, ג) ונאספו כל העדרים שהם אהוי"ר ורחמנות דקדושה אז דייקא וגללו את האבן מע"פ הבאר.
- 20. לקו"ת אמור לה, ג. ובכ"מ.
- 21. בלקו"ת ואתחנן (שם), שיעקב הוא ת"ת שמחבר חו"ג "ולכן הוא בלבדו גלל האבן מע"פ הבאר". אבל אין סתירה מזה למ"ש בפנים, כי עיקר הנצחון הוא דוקא כשיש גם הקוין חו"ג כמו שהם בפני עצמם (ולא רק כמו שכלולים בת"ת), כדמוכח מדרוש הצ"צ הנ"ל שהתעוררות הרחמים - אינו מספיק וצריך גם לאהוי"ר.
- 22. ראה אוה"ת ואתחנן ע' קטז: ט"ו שיר המעלות שאמר יעקב .. כדי להמשיך בחי' י"ה.
- 23. אגה"ת פ"ד (צד, ב ואילך).
- 24. ראה ספרי (ואתחנן ו, ה): שאין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במדת הקב"ה בלבד.
- 25. ועד"ז אינו מובן גם לדיעה הב' ("כל ספר תהלים הי' אומר"), שהרי ענינו של ספר תהלים הוא "זמירות ישראל". וראה פרש"י תהלים בתחלתו: בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה בנצוח בנגון במזמור בשיר וכו'.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך לה ‹ תולדות ‹ שיחה א ‹ 102 לקו"ש ח"כ ע' 126
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

