126

שלו" מול מחנה אחד של השונא, ו"על ידי זה מתגבר בודאי עליה".

ובדומה לכך לומדים לגבי המלחמה הרוחנית, מלחמת היצר: כדי לנצח את היצר צריך לעורר את "כל ג' מדות דקדושה – אהבה יראה ורחמים – לעומת מדה אחת דקליפה, ועל ידי זה בודאי יפילו וינצחו אותה"¹⁹.

ולכן יש לומר את "ט"ו שיר המעלות" אשר הם "כנגד ט"ו שנים שחיו האבות ביחד" ולהתגבר על הגלות –

שלשת האבות הם כנגד שלוש המדות דקדושה, אהבה, יראה ורחמים²⁰, וכאשר יש את שלשתם ביחד, כלומר, מלכדים יחדיו את כל שלוש המדות דקדושה – אז²¹ ניתן הכח להתגבר על כל נסיונות הגלות ולבטלם.

ד. "ט"ו" – התכללות המדות על ידי אור המוחין

לפי זה יש להסביר, לפי החסידות, את הרמז והדיוק במספר "ט"ו שיר המעלות", ו"ט"ו שנים שחיו האבות ביחד":

המספר ט"ו מורה על שתי האותיות הראשונות של שם הוי' – י' ה', בגימטריה ט"ו²². ההבדל בין י"ה לבין ו"ה הוא, שהאותיות ו"ה הן בבחינת מדות ומלכות, והאותיות י"ה הן בבחינת מוחין (י' – חכמה, ה' – בינה)²³.

וזהו ההסבר ל"ט"ו שנים שחיו האבות ביחד": כדי שכל שלוש המדות יוכלו להיות בגלוי ביחד²⁴ – "חיו האבות ביחד" – צריך להאיר במדות אור המוחין – י"ה. כיון שהמוחין נעלים מההתחלקות של המדות, ולכן ביכולתן להשפיע על איחוד והתכללות המדות.

ה. כאשר ידועה המטרה ניתן לומר "שירה" בגלות

אך עדיין אין די בכך, לכאורה:

ט"ו שירי המעלות שבספר תהלים נקראים בשם "שיר", הקשור לשמחה – וכיצד יכול היה יעקב לומר "שיר המעלות", שירה, בהיותו במצב של גלות²⁵? אמנם, במזמורים אלו מדובר