תקצב
אבל בזמן בית שני לא הי' החטא כלל בז' מדות הרעות דקליפה אלא בקליפת מדין שאינה נחשבת בכלל ז' קליפו' הכנעני והחתי כו' וענין זאת הקליפה אינה ענין מדה רעה מצד עצם כמו התאוה והכעס כו' אלא בחי' הרע שבה הוא ענין שנאת22 חנם בלבד שהוא רק בחי' הפירוד היפך האחדות דהנה בקדושה העליונה הוא דוקא בבחי' האחדו' כמ"ש ה'23 אחד ושמו אחד וכמאמר הידוע דאיהו24 וחיוהי חד וגרמוהי חד כו' כי הוא25 המדע והוא הידוע וכו' וכל הספי' והמדו' כלולי' בעצמו' המאציל בתכלית היחוד כידוע וקליפה זו דמדין באת זלע"ז הוא להיפך בחי' האחדות והיחוד שבקדושה אלא רק להפריד בין הדביקי' להיו' בבחי' פירוד והבדלה זה בפ"ע וזה בפ"ע כו' וע"כ הי' עון בית שני בשנאת חנם גדול מעון בית ראשון עד שנתארך הגלות כ"כ יותר מכ"ד פעמי' ע' שנה כו'.
ויש להבין למה יגדל עון בחי' הפירוד כ"כ יותר מע"ז וג"ע וכו' אך תחלה יש להבין ענין בחי' האחדו' דקדושה דהנה ידוע דכללות כל ההשתלשלו' דד'26 העולמו' אבי"ע הוא רק בשם הוי' או' יו"ד אצי' ה"א בריא' כו' ודרך פרט בחי' שם הוי' יש בכל עולם ועולם וענין ד' אותיו' הללו ידוע שהיו"ד27 הוא בחי' הצמצום כי אינו אלא בחי' נקודא אחת שמורה על בחי' הצמצום והטעם הוא כי אור א"ס בעצמו הוא אור פשוט בתכלית כו' ועד שיבא לבחי' גילוי אור צריך שיהי' כמה צמצומי' בתחלה להסתיר ולהעלים עצמות האור בצמצום והעלם אחר העלם כו' ונק' צמצומי' והעלמות הללו בשם חושך כמ"ש ישת28 חושך סתרו וכתיב מגלה29 עמוקו' מני חושך כו' ואחר כל ההעלם הזה כשנתגלה אינו מתגלה רק כמו בחי' נקודה בעלמא והוא היו"ד וכמ"ש ויצא30 כברק חצו עד"מ הברק שמבריק הארה בעלמא מתוך ההעלם כו' ואחר בחי' היו"ד הזה נמשך האור ובא בבחי' ה"א שהוא ענין המורה על בחי' ההתפשטות לאורך ורוחב דהיינו להיו' מתגלה ממש בעולמות עד שנק' בשם ממלא כ"ע וסובב כ"ע וכיוצא וד"ל.
והנה בחי' היו"ד שהוא הצמצום עם הה"א שהוא בחי' ההתפשטו' גילוי אור הרי המה ב' הפכים ממש וצריך שיהיה בחי' ממוצע שיחבר ב' הפכים הללו בשם הוי' להיו' יו"ד בתחלה ואח"כ ה"א ושניהם כאחד יאירו בתחלה בחי' הצמצום <רפז>
ואח"כ מן הצמצום יבא לבחי' ההתפשטות כו' ולכאורה יפלא האיך יהי' בכח הממוצע לחבר הצמצום וההתפשטו' יחד כו' אך הענין הוא דכתיב גם31 חושך לא יחשיך ממך כו'
הערות
- 22. שנאת חנם. . . היפך האחדות : ראה זהר ויקרא טז, ב.
- 23. ה' אחד ושמו אחד : זכרי' יד, ט.
- 24. דאיהו וחיוהי חד : ראה תיקוני זהר בהקדמה ג, ד.
- 25. הוא המדע והוא הידוע : רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, ה"י.
- 26. דד' העולמות אבי"ע : ראה תקוני זהר תיקון ו' (כג, א). תיקון ל"ח (מא, א). ע"ח ש"ג פ"א. שמ"ב פי"ג. שמ"ז פ"ג. ועוד.
- 27. שהיו"ד. . . צמצום : ראה אגרת התשובה פ"ד.
- 28. ישת חושך סתרו : תהלים יח, יב.
- 29. מגלה עמוקות מני חושך : איוב יב, כב.
- 30. ויצא כברק חצו : זכרי' ט, יד.
- 31. גם חושך לא יחשיך ממך : תהלים קלט, יב.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:י׳ - הטקסט מספריא
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

