על הפרק
אגרות קודש כרך ב רמד
מקור מפורש
בפרק זה
ב) תוכן פרק זה הוא, אשר העושה נפשו עיקר וגופו טפל, בא עי"ז לאהבת כל ישראל כיוון שכולם נקראו אחים ממש מצד שרש נפשם בה' אחד, וע"ז מקשה במוסגר דא"כ איך אפשר לשנוא אחד מישראל תכלית שנאה והרי יש לו נפש שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, ומבאר דאין זה אמור אלא במינים ואפיקורסים שמטילים קנאה כו', ואין שם מקום לאהבה הנ"ל כי אין להם חלק באלקי ישראל, היינו שנכרתו ר"ל, משרשם וא"כ אין לקרותם אחים (ראה אגה"ק ס"ז, תניא ספכ"ד, אגה"ת פ"ה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תרנד
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין אגרת התשובה פ"ה, קו"א לתניא בתחילתו, הגה"ה שני' בתניא פ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ה:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ה מבאר אדמו"ר הזקן, ש"ירידת הנפש האלקית לעוה"ז להתלבש בגוף האדם נמשכה מבחי' פנימיות ומקור הדיבור הוא הבל העליון.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ד
מקור מפורש
בפרק זה
באגרת התשובה פרק ה' מבאר אדמו"ר הזקן, דמ"ש (בנוגע לנשמת האדם) "ויפח באפיו נשמת חיים" , "ויפח" דוקא, "הוא להורות לנו, [ש]כמו שעד"מ כשהאדם נופח לאיזה מקום אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום, ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחי' הבל העליון.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י
מקור מפורש
בפרק זה
22 אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י
מקור מפורש
בפרק זה
22 אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה אגה"ת רפ"ה, ש"המשכת וירידת הנפש האלקי' לעוה"ז" היא מבחי' ה"א תתאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מפתחות מפתח ספרי חסידות מרבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הזקן
מקור מפורש
בפרק זה
וז"ש בתיקונים תנ"ז דלית אתר כו' לא בעילאין כו' (וההשוואה לאגה"ת פ"ה):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 כ"ה באגה"ת רפ"ד. והוא כשיטת הירוש' בכורים רפ"ב – כפי' התוס' (שבת כה, א ד"ה כרת. יבמות ב, א ד"ה אשת). ובתוס' שם, ששיטת הבבלי (מו"ק כח, א) היא, שכרת היא – שאינו מגיע לששים שנה. ומ"ש אדה"ז כשיטת הירושלמי, י"ל: א) כי אליבא דהירושלמי הקושיא "והרי נמצאו כו'" היא גם מחייבי כריתות שהגיעו לנ' שנה, ולכן נקט כאן שיטת הירושלמי בכדי לחזק את קושייתו. ב) בתוס' ישנים יבמות שם גרס גם בבבלי (במו"ק שם) "כי הוינא בן חמשים... נפיקנא מכרת". ומכיון שגם בבבלי גופא ישנן ב' גירסאות במימרא דר"י שם (ובפרט שמובא במו"ק שם לפנ"ז "מת בחמשים שנה... כרת... ששים... מיתה ביד"ש") – הרי ידוע הכלל (ראה יד מלאכי כלל צד. שם כללי שני התלמודים כלל ח. שד"ח לאדה"ז, שכ"ה גם בנוגע לעבירות*. וכ"מ באגה"ת פ"ה (הובא לקמן בפנים). שעה"ת (לאדמוה"א) ח"א ו, ג. יז, ד ואילך. נ, סע"ב. דרמ"צ לח, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 אגה"ת פ"ה. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בפרק זה
12 תשובה שלימה: ראה אגה"ת ספ"ה (משא"כ בח"א ספ"ז ,תשובה נכונה"). יומא פו, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
45 משא"כ בחייבי כריתות – ראה לעיל הערה 30. ובזה – חומר באיסור מלקות על איסור כרת (לדעת ר' יצחק (מכות יג, ב) שחייבי כריתות אין לוקין), שבנוגע למלקות אין תשובה מועלת – אף שבכלל חמור כרת ממלקות – כי בנוגע לעניני הנשמה, כרת חמור יותר, לפי ש"נכרת ונפסק חבל ההמשכה משם הוי' ב"ה" (אגה"ת פ"ה). אבל בנוגע לעונשי ב"ד, מכיון שהפגם שבאיסור כרת הוא (בעיקר) בעניני הנשמה – אפשר לתקן זה ע"י תשובה, משא"כ הפגם דאיסור מלקות (אף שהוא פגם קל יותר), מכיון שהוא בענינים חיצוניים – אינו מתתקן ע"י תשובה שבלב, כ"א ע"י עונש מלקות. ובדוגמת ההפרש שבין דור המבול לדור הפלגה, אשר אף שדור הפלגה "פשטו יד בעיקר להלחם בו" משא"כ החטא של דור המבול הי' בעיקר בענינים של בין אדם לחבירו, מ"מ – בנוגע להעונשים שבעוה"ז, נענשו דור המבול יותר מדור הפלגה, לפי שהפגם של החטאים שבין אדם לחבירו הוא ביותר בעניני עוה"ז – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 9־8. (משיחת י"ט כסלו תשכ"ה)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
על המלים "יעקב חבל נחלתו" אומר אדמו"ר הזקן, באגרת התשובה פרק ה', שהנשמה – החלק שבגוף האדם ושרשה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 לכאורה הי' אפשר לתרץ שדוקא בזמן הבית, ע"י איסור כרת "נכרת ונפסק חבל ההמשכה כו'", " אבל לאחר "שירדה השפעת בחי' ה"א תתאה .. בי"ס דנוגה" (אגה"ת פ"ו), מכיון שנמצאת גם " בהיכלות הסט"א, לא נעשה הפסק. אבל – אינו. כי (א) גם בזמן הגלות נעשה פגם ע"י כל עבירה, ויש חילוק בין הפגם שבשאר עבירות להפגם שבאיסורי כרת (תניא ספכ"ד. ובכ"מ) – והרי ענין הפגם הוא (לא הורדת הנפש וכו' בקליפות, כי אם) מלשון "פגימת הסכין" הפסק החבל (אגה"ת פ"ה). (ב) לאידך גיסא: תשובה תתאה, שענינה הוא להחזיר השפעת השכינה "שהמשיך במעשיו ומחשבותיו", ה"ה כן גם בזמן הבית (ראה לקמן הערה 13).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
68 ראה אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ע"פ המבואר בפנים יומתק לשון ר' יונתן במכילתא שם "אלו ואלו נתנו לגוים" (ולא הזכיר "עושין רצונו כו'" – כפשטות לשון הכתוב (משיחת ש"פ שלח תשל"ה) "ומאותות השמים אל תחתו" ולא נזכר כל תנאי*) – כי לבנ"י אחד צדיק ואחד רשע יש שתי נשמות (תניא פ"א) ועל נשמה האחת דכאו"א עלי' נאמר חלק הוי' עמו (אגה"ת פ"ה), גם כשאין עושין רש"מ הם חלק דשם הוי' שלמעלה מהטבע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין אגרת התשובה פ"ה, קו"א לתניא בתחילתו, הגה"ה שני' בתניא פ"מ, וראה ג'כ מאמר דשבת מברכין סיון ה'תשי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה אגה"ת רפ"ה, ש"המשכת וירידת הנפש האלקי' לעוה"ז" היא מבחי' ה"א תתאה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ישעי' נט, ב. אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
ב) תוכן פרק זה הוא, אשר העושה נפשו עיקר וגופו טפל, בא עי"ז לאהבת כל ישראל כיוון שכולם נקראו אחים ממש מצד שרש נפשם בה' אחד, וע"ז מקשה במוסגר דא"כ איך אפשר לשנוא אחד מישראל תכלית שנאה והרי יש לו נפש שהיא חלק אלוקה ממעל ממש, ומבאר דאין זה אמור אלא במינים ואפיקורסים שמטילים קנאה כו', ואין שם מקום לאהבה הנ"ל כי אין להם חלק באלקי ישראל, היינו שנכרתו ר"ל, משרשם וא"כ אין לקרותם אחים, (ראה אגה"ק ס"ז, תניא ספכ"ד, אגה"ת פ"ה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא אגרת התשובה פ"ה-ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
58 ישעי' נט, ב. סנהדרין שם. וראה תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא אגה"ת פ"ה-וא"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה גם תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
34 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ה-ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ב סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 ישעי' נט, ב. וראה תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
22 האזינו לב, ט. וראה תניא אגה"ת פ"ה&
175;ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
607 ישעי' נט, ב. אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
943 ראה תניא פכ"ד. אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור באגה"ת פ"ה-ו בענין "יעקב חבל נחלתו" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א ונדפס בלקו"ש ח"ט ע' 215 ואילך 1104 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור באגה"ת פ"ה, בענין "ויפח באפיו נשמת חיים" 2233 , ששולל האפשרות ש"יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחי' הבל העליון", כי "באמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית', כי הלא את השמים ואת הארץ אני מלא 2234 , ומלא כל הארץ כבודו 2235 , ולית אתר פנוי מיני' 2236 ,
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
350 תניא רפ"ב אגה"ק רסט"ו – בשם הזהר. וראה אגה"ת רפ"ה. לקוטי הגהות לתניא פ"ב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1382 אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
הביאור באגרת התשובה פ"ה:
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
24 ישעי' נט, ב. וראה אגרת התשובה פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
26 תניא רפ"ב אגה"ק רסט"ו – בשם הזהר. וראה אגה"ת רפ"ה. לקוטי הגהות לתניא פ"ב שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
31 ישעי' נט, ב. אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא אגה"ת פ"ה-וא"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בלק עג ג
מקור מפורש
בפרק זה
מבואר באגה"ת פ"ה דהנה כתיב ויפח באפיו כו' שהוא המשכה מבחי' פנימיות החיות היא בחינת חלק ה' ב"ה וכמו שעד"מ כשהאדם נופח לאיזה מקום אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחינת הבל העליון.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בפרק זה
146 יעקב חבל נחלתו : האזינו לב, ט. וראה אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב2
מקור מפורש
בפרק זה
והנה פי' עוונותיכם מבדילים כו' מבואר באגה"ת פ"ה דהנה כתיב ויפח באפיו שהוא המשכה מבחי' פנימי' החיות הוא בחי' חלק הוי' ב"ה וכמו שעד"מ כשהאדם נופח לאיזה מקום אם יש איזה דבר חוצץ ומפסיק בינתיים אין הבל הנופח עולה ומגיע כלל לאותו מקום ככה ממש אם יש דבר חוצץ ומפסיק בין גוף האדם לבחי' הבל העליון אך באמת אין שום דבר גשמי ורוחני חוצץ לפניו ית' כו' אלא כמ"ש בישעי' כ"א עוונותיכם היו מבדילים כו' והטעם לפי שהם נגד רצה"ע ב"ה המחי' את הכל כו' ע"ש, ועמ"ש בד"ה את קרבני בענין הלבושים הצואים כמרז"ל מלפפתו כו' ע"ש ובר"ח שער ענוה פ"ו באמצע הפרק בד"ה וכאשר יזכור האדם ואלין קליפין אינון מחיצה בין ישראל לאביהם שבשמים באלין קליפין מתלבשין קוב"ה ושכינתא בגלותא מצרים כו' ודא איהו בכל צרתם לא צר כו' וא' אח"כ דאינון קליפה גרמין אפרשותא בין קוב"ה לישראל ודא איהו רזא כ"א עוונותיכם היו מבדילים כו' עכ"ל, וע' פי' מחיצה בתו"א פ' תצוה בד"ה ועשית ציץ, מענין בכל צרתם לו צר בשמות רבה ע"פ מתוך הסנה וע' בזח"ב דס"ט ב' דקל"א א' ועמ"ש בביאור שני דיונתי בחגוי הסלע בענין פי'
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים קלה
מקור מפורש
בפרק זה
(ד) ורש"י פי' ה' שמך לעולם כגדולתך וכממשלתך אז כן הוא גם עתה והיכולת בידך, וצ"ל דאתא לאפוקי ממ"ש במד"ר פ' משפטים פל"א ע"פ הוגעתם כו' כביכול הזקינו הדברים כו' אני מחליפה ור"ל שדברי הבריונים הם כלפי שם הוי', שזהו המשכת אלקותו בקדושה כי חלק הוי' עמו, והם אומרים ע"ד עזב הוי' את הארץ וסליק לעילא לעילא ושם לא איכפת ליה כלל ורבו פשעיך מה תעשה לו, ועכשיו התלבשות ההמשכה ע"י ע"ס דק"נ כמ"ש באגה"ת פ"ה ולכן אין בידינו משלוות הרשעים, ולהוציא מלבם אמר הוי' שמך לעולם, כלומר שם הוי' דוקא מלך לעולם, כי אני הוי' לא שניתי, ועז"נ מי כמוך באלים הוי', וזהו כגדולתך אז בעת הגילוי כו', רק כי עתה אין כמוך באלמים, אבל היכולת בידך, ועמ"ש ע"פ אני ישנה בענין עורה למה תישן הוי', ובאמת נאמר הנה לא ינום ולא יישן, וכי יש שינה למעלה כו', גם שמי וזכרי מורה על מל"ת ומ"ע שתלויין בשם הוי' שמי עם י"ה ו"ה עם זכרי ולכן אמר שבאמת הכל במדה שאדם מודד מודדין לו ע"פ קו המדה ע' בד"ה מזוזה מימין וכל אשר חפץ ה' עשה ובאתעדל"ת אתעדל"ע אלא שעכישו אותותינו לא ראינו בד"ה אני ישנה ולבי ער בלק"ת בשה"ש וזהו ה' שמך שם הוי' הוא לעולם רק שמתלבש בש' אד', וזהו וזכרך לדור ודור ולכן לפעמים אותותינו לא ראינו ורק לא ראינו אבל הם ישנם גם עתה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בפרק זה
407 בסש"ב : אגה"ת פ"ה. פ"ז (צז, ב). וראה גם אגה"ת מהדו"ק ע' תקיג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפרק זה
130 עוונותיכם מבדילים : ישעי' נט, ב (בדילוג]. ראה אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
136 ומאן דנפח . . יפסיק : לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן (על יד הערה 117) בשם הזהר. באוה"ת כאן ע' תתרכג מציין לאגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
117 ואי' בזהר . . מאן דנפח : באוה"ת בראשית כאן ע' תתרכג מציין לאגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב וידבר גו' בהעלותך (ש"פ בהעלותך)
מקור מפורש
בפרק זה
16 וכתי' יעקב חבל נחלתו כמו חבל : ראה אגה"ת רפ"ה (צה, סע"א). פ"ו (צו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ וישלח, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו במסכים ופרסאו' דקדושה שאינם מעלימים לגמרי גם על האור דס' השתל' וכ"ש שאינם מעלימים על האור שלמע' מהשתל' כו', אבל לבן הארמי רצה להגביר את המסכי' להיות בבחי' העלם לגמרי ח"ו (וע"ד כ"א עוונותיכם היו מבדילי' כו' וכמ"ש באגה"ת פ"ה שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כ"א עוונותיכם כו'), והיינו להעלים גם על ההמשכה
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב י"ג תשרי צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
293 ראה תניא אגה"ת פ"ה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא אגה"ת ספ"ה. לקו"ת בלק עג, ג.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
* כ"א הרע: אגרת התשובה פ"ה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
227 ראה תניא אגה"ת פ"ה-וא"ו (הערה בספר המאמרים תרל"ב שם).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
שתוכיות ופנימיות כו') ולכן הוא בא בכח דוקא (שלהוציא הפנימיות לחוץ צ"ל כח וגבורה) והוא קאי על המשכת הנפש בגוף דוקא שכדי לחבר פנימיות הנפש ששרשה מפנימית ח"ע, (מה שאין כן כל מעשי בראשית שהוא מחיצוניות חכמה כדלקמן) בגוף גשמי, צ"ל בכח וגבורה דוקא וזהו ויפח כו', עי"ש, ונרמז בקצרה באגה"ת רפ"ה ע"ש.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
791 כמשל החבל: ראה אגה"ת פ"ה-ו. ובקונטרס ומעיין מ"ד פ"א.
פתיחה בהקשר