על הפרק
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
והנה לעבודה זו אין הרשעים שייכים, הן כפשוטו שהם עוברי רצונו וגרועים מקליפות וכו', וגם - הרי נאמר ולרשע אמר אלקים מה לך גו', ואדרבה ע"י התומ"צ שלהם מוסיפים כח, לשעה עכ"פ בקליפות וכמו שפסק בהל' ת"ת פ"ד ה"ג ועייג"כ אגה"ת פ"ו, ומש"פ בזה בקונטרס ומעין מאמר ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
ואולי יתורץ במש"כ ספכ"ד "וא"כ החוטא כו' בשעת מעשה כו' אלא שלאחר מעשה החטא כו' חוזרים ועולים כו' ומתקרבים לקדושת נה"א כו'", ולא הזכיר עשיית תשובה, ובאגה"ת פ"ו בשעה ורגע שעושה הרע כו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
ובאגה"ת פ"ו:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
לשער עכ"פ, בקליפות, וכמו שפסק בהל' ת"ת פ"ד ה"ג ועייג"כ אגה"ת פ"ו ומש"כ בזה בקוטנרס ומעין מאמר ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'ט
מקור מפורש
בפרק זה
ב) ישראל מקבלים כל עניניהם גם הגשמיים רק מצד הקדושה, היינו ממה שבטל אצלו ית' בפועל, כי חלק הוי' עמו (אגרת התשובה פ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'רלג
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר בענין הפושעים ומורדים שיניקת נרו"נ שלהם מבחי' אחוריים של נרו"נ ת"ח (תניא ספ"ב) ואיך יתאים עם מש"כ שם ספ"ו ובאגה"ת פ"ו שהוא מסט"א וג"ק וכו' - ואין קושייתו מובנת, דא"כ יקשה לא רק על הפושעים אלא בכלל,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בפרק זה
אגרת התשובה פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 אבות פ"ד, מט"ו (נת' באגה"ת ספ"ו). וראה ערכין (טז, סע"ב): כל שעברו עליו מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו. ובב"ר רפפ"ד: בשעה שהצדיקים יושבין בשלוה כו'. רש"י ר"פ וישב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 ע"ד המבואר באגה"ת ספ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 פסחים קיח, א. וגם לאחרי מ"ת שייך זה – באו"ה. ואולי י"ל דגם בבנ"י – לזמן קצר (ראה בכ"ז – אגה"ת פ"ו. תו"א ר"פ בשלח. קונט' ומעין מאמר ח' ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
48 לפעמים מבואר (ע"פ מ"ש הרמ"ז ר"פ האזינו – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 5־194) בפירוש "אשר חלק ה"א אותם לכל העמים" (ואתחנן ד, יט), שאוה"ע מקבלים השפעתם ע"י שעובדין לכו"מ (ועייג"כ אגה"ת פ"ו). אבל [נוסף להעיקר, שההשפעה אינה מכחם ח"ו כ"א שהם רק כגרזן ביד החוצב] – ע"פ דרך הפשט, אין מגיע מזה שום תועלת כלל (ראה רש"י יתרו כ, ג. ואתחנן שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
7 לכאורה הי' אפשר לתרץ שדוקא בזמן הבית, ע"י איסור כרת "נכרת ונפסק חבל ההמשכה כו'", " אבל לאחר "שירדה השפעת בחי' ה"א תתאה .. בי"ס דנוגה" (אגה"ת פ"ו), מכיון שנמצאת גם " בהיכלות הסט"א, לא נעשה הפסק. אבל – אינו. כי (א) גם בזמן הגלות נעשה פגם ע"י כל עבירה, ויש חילוק בין הפגם שבשאר עבירות להפגם שבאיסורי כרת (תניא ספכ"ד. ובכ"מ) – והרי ענין הפגם הוא (לא הורדת הנפש וכו' בקליפות, כי אם) מלשון "פגימת הסכין" הפסק החבל (אגה"ת פ"ה). (ב) לאידך גיסא: תשובה תתאה, שענינה הוא להחזיר השפעת השכינה "שהמשיך במעשיו ומחשבותיו", ה"ה כן גם בזמן הבית (ראה לקמן הערה 13).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כא
מקור מפורש
בפרק זה
3 בנוגע . . ומעשה : ראה תניא פכ"ט (לו, ב ושם) אגרת התשובה פ"ו. ובכיימ. ובזח"ג (לא, ב. קכא, ב) שהזכיר רק עובדא ומלה, י"ל ע"פ מש"כ בריש קו"א לתניא בבי' הזח"ג (קה, א) ועצ"ע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
בפרק זה
3 בנוגע . . ומעשה : ראה תניא פכ"ט (לו, ב ושם) אגרת התשובה פ"ו. ובכיימ. ובזח"ג (לא, ב. קכא, ב) שהזכיר רק עובדא ומלה, י"ל ע"פ מש"כ בריש קו"א לתניא בבי' הזח"ג (קה, א) ועצ"ע.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 דאף שבגילוי חיות הגוף הוא מנפד ה"ב (וראה תגיא פכ"ט שבבינונים הנפה"יב .היא היא האדם עצמו") -- אמיתית החיות היא מנפה"א (עיין אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מ"ז), ורק שבאה ע"י נפה"ב (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1206 ובהנסמן שם)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
69 כי גלות ממש הוא רק בבחי' ה"א תתאה (אגה"ת פ"ו. ובכ"מ). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 185 ואילך. ושם ס"ע 188 בביאור פרש"י (נצבים ל, ג) "הכתיב גאולה לעצמו" שמורה על עצמות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בפרק זה
981 אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא אגה"ת פ"ו. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
39 ראה תניא אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה תניא אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מאמר ז. לקו"ש ח"י ע' 103 הערה 24.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא אגה"ת ספ"ו. אוה"ת בראשית (כרך ג) תקנט, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מ"ו פ"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מורה נבוכים ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). שם אגה"ק סוס"כ (קלב, א). מאמרי אדמו"ר הזקן עלמארז"ל ע' קלה ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ג ע' תתעו ואילך. סה"מ תרפ"ט ס"ע 153 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה אגה"ת ספ"ו ורפ"ז. ובכ"מ. וראה סנהדרין מו, א: בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת כו'.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1756 אבות פ"ד מט"ו (נת' בתניא אגה"ת ספ"ו). וראה ערכין טז, סע"ב: "כל שעברו עליו מ' יום בלא יסורין קיבל עולמו". ובב"ר רפפ"ד: "בשעה שהצדיקים יושבין בשלוה כו'". פרש"י ר"פ וישב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
442 אבות פ"ד מט"ו. וראה אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). אגה"ק סוס"כ (קלב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
280 ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). אגה"ק סוס"כ (קלב, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
160 ראה תניא אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מאמר ו פ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
המשך הביאור באגה"ת פ"ו בפירוש מארז"ל 2164 "אין בידינו לא משלות הרשעים וכו'" – נכלל בשיחת ש"פ חיי שרה סכ"ו ואילך 2165 .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
265 ראה אגה"ת ספ"ו. קונטרס ומעין מאמר ז' שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1876 ראה תניא אגה"ת רפ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ראה תניא אגה"ת פ"ו. קונטרס ומעין מאמר ו פ"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה אגה"ת ספ"ו. קונטרס ומעין מאמר ז' שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
47 ראה אגה"ת ספ"ו ורפ"ז. ובכ"מ. וראה סנהדרין מו, א: בשעה שאדם מצטער שכינה מה לשון אומרת כו'.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
96 ב' מיני תשובה : ראה אגרת התשובה פ"ו. פ"ח. פ"ט.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שלישי: לבאר מ"ש שתכלית העבודה
מקור מפורש
בפרק זה
12 אין לך עשב מלמטה : ראה ב"ר פ"י, ו. זח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מורה נבוכים ח"ב, פ"י. אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בלק עג ג
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין באגה"ת פ"ו בענין ובפשעכם שולחה אמכם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת טו
מקור מפורש
בפרק זה
1077 ויאמין: עיין לעיל אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
בפרק זה
2812 בשם גלות השכינה: [תניא] ח"א פי"ז וש"נ [עייג"כ פל"ז, מ"ה. אגה"ת פ"ו. אגה"ק ד, כה, כו. נודע ביהודה מהד"ת או"ח ק"ז, ע"פ מורה נבוכים ח"א פכ"ה].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
בפרק זה
2814 אך כשגלו: עיין אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א פרשת נשא איש איש כי תשטה אשתו
מקור מפורש
בפרק זה
הענין כי הנה מבואר בת"א פ' מקץ בד"ה כי עמך מקור חיים בפי' רם על כל גוים ה' שהעכומ"ז מקבלים חיות מצד רוממות ה' והתנשאותו בעצמותו כו' כי שממית בידים תתפש כו', והנהגות העולמות הוא בבחי' שינה כו', ובד"ה וארא אל אברהם דצ"ב ע"א, הנה בחי' עיבור דהיינו בזמן הגלות סליק קוב"ה לעילא לעילא כו' ונראה כאילו העולם דבר ויש בפ"ע כו' ע"ש, וז"ש מה ידע אל דהיינו קוב"ה כי סליק בבחי' מהו"ע ושם כחשיכא כאורה וכמ"ש מזה בד"ה ויאבק איש עמו בפ' וישלח דמ"ד ע"א וזהו כי אין האיש בביתו במשלי סי' ז' וע"כ אומר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך ואעפ"כ תקבל ההשפעה והיינו מבחי' דקמי' כחשיכא כאורה שלא ע"י הקדושה אלא ע"י שבה"כ מה שלעוברי רצונו כך כו', והיינו למען ספות הרוה והיינו כמ"ש באגה"ת פ"ו אך לאחר שירדו ממדריגתם כו' ובפשעיכם שולחה אמכם כו' שנתלבשה השפעתה בע"ס דנוגה כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת בלק מה טובו אוהליך יעקב א'לב3
מקור מפורש
בפרק זה
אלביש שמים קדרות כו', ומ"ש גרמין אפרשותא מובן כי כשההשפעה נמשכת ע"י לבוש שק גס ועב אין גילוי אלקו' בעולם כי לבוש גס זה מסתיר לגמרי על הגוף וע"ש בביאור דאלה מסעי בענין שגזרו טומאה על ארץ עכומ"ז כו' ועי' באגה"ת פ"ו בענין ובפשעכם שולחה אמכם, וזהו ענין עוונותיכם היו מבדילין שהם הגורמי' התלבשות השפעת השכינה בע"ש דנוגה וזהו המחיצה המפסקת כו' והענין כי יעקב חבל נחלתו וע"י שהאדם משפיל א"ע להמשך אחר תאות הגשמי' באיסור או אפי' בהיתר שהם נמשכים מהיכלות הקליפות גורם בזה למעלה כמ"כ התלבשו' השפעת ה' תתאה הנ"ל בע"ס דנוגה וכשעושה תשובה ועוקר רצונו מהבלי העולם גורם כמו"כ למעלה בחי' תשוב ה' תתאה למקורה כו' וזהו ענין בא"י אמ"ה שאז אין מבדיל בין האדם ובין אלקינו כו' עי' זח"א ס"א ד' ענין עמוק בפי' מבדילין ביניכם כו' ודקס"ב כו' ועיין באגה"ת פ"ח שזהו ענין ונקה מנקה הוא לשבים לרחוץ ולנקות נפשם מלבושים הצואים כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם
מקור מפורש
בפרק זה
להקב"ה בקדושה הי' יודע מרע"ה שהוא יום ובשעה שרואה אותם מקלסים בברוך יודע שהוא לילה כו', וכ"ה בילקוט תשא ע"פ ויהי שם עם ה' ארבעים יום , ועמ"ש בפי' קדוש וברוך בלק"ת פ' תזריע בד"ה קמפלגי במתיבתא דרקיע דקדוש הוא בכתר וברוך בחכ', וע"י ע"י שקדשנו במצותיו נוכל להמשיך בחי' ברוך וגילוי כו', ועמ"ש עוד מענין וצונו בביאור ע"פ אלה מסעי דרוש השלישי, ומ"ש בד"ה אם בחקתי תלכו , ובד"ה כי תשמע בקול , גבי לשמור את כל מצותי, ועמ"ש בד"ה וידעת היום בפי' וצדיק באמונתו יחי' צדיק המקיים המצות באמונתו יחי' שע"י המצות נמשך חיות בהאמונה כו', ולכן המברך העושה המצוה הוא מוקדם לברכה, וע' באגה"ת פ"ו ומפני שהוא הממשיך להם ההשפעה לכן הוא נוטל חלק בראש, ואם בעוברי רצונו כך לעושי רצונו עאכו"כ, שהממשיך וגורם ההמשכה הוא נוטל חלק בראש, וכמו גבי כה"ג שאמרו ונוטל חלק בראש כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן עוד ענין הנ"ל עד"מ ההשפעה שע"י אותיות שיש בזה או"פ ואו"מ, והיינו כשהתלמיד מבין השכל המלובש בהאותית זהו הנק' או"פ, אבל כשאינו מבין השכל רק יכול לומר האותיות לבד ה"ז נק' בחי' מקיף עליו , וע' בלק"ת בביאור ע"פ את שבתותי תשמרו , ובתוס' ללקו"ת בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח שז"ע הצמצום שהי' באוא"ס ונשאר רשימו שהו"ע האותיות רל"א שערים המתגלגלי' פנים ואחור, שהאור שבהם אינו מושג, וכמו ע"ה שעולה לתורה כשמבין האותיות והתיבות ומברך עליהן אע"פ שאינו מבין פירושם, וע' בסש"ב פ"ה בענין מקיף ומוקף, שגם בתלמיד המבין השכל בטוב טרם הבנתו על בוריו, שנעשה שכל התלמיד מוקף מהשכל, ואח"כ כשמבין אותו בטוב נעשה שכלו מקיף להשכל נמצא גם באו"פ עצמו יש מקיף ופנימי שז"ע בחי' מקיף ומוקף כו', אלא שזהו באו"פ, כמ"כ נבין בחי' מקיף דאו"מ ג"כ כו' , ועד"ז יובן ענין לבונה זכה בחי' אותיות דקדושה המחיים את הקליפות בבחי' מקיף, וזה הי' כוונת דור הפלגה שבנו העיר והמגדל להגדיל כח הקלי' וסט"א ע"י המשכת האותיות בבחי' מקיף, וזהו כענין שאה"כ שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות כו', וע"ד שנת' באגה"ת ספ"ו בענין אין בידינו לא משלוות הרשעים, ולכן שעבוד מצרים הי' בכדי לתקן חטא דור הפלגה, וא"כ אין מקום לטענת משה, וע"ז אמרו כי מה האדם שיבא אחר המלך את אשר כבר עשהו שהן עצמן היו גלגול דור הפלגה שהודה משה שדין אמת הי', שהן עצמן המשיכו על עצמן בחי' לבינה כענין זקף לבינה כו' ותייסרך רעתך כו' .
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
58 החבל כשראשה א' קשור למעלה : ראה גם (בנוסף לתו"א כאן) תניא פמ"ה. אגה"ת פ"ו. לקו"ת במדבר יט, א. תצא לה, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרז. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תל. לקמן מאמר ד"ה עטרת תפארת שיבה על יד הערה 105. ולהעיר מר"ח שער היראה פי"ד (מא, ד). סידור קול יעקב בהקדמת הכותב ד"ה בעה"ר.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפרק זה
113 כי חלק. . יעקב חבל נחלתו : האזינו לב, ט. ראה גם תניא פמ"ה. אגה"ת פ"ו. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרז. וש"נ. לקו"ת תצא לה, ב. ולהעיר מר"ח שער היראה פי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפרק זה
91 כי חלק. . יעקב חבל נחלתו : האזינו לב, ט. ראה גם תניא פמ"ה. אגה"ת פ"ו. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרז. וש"נ. לקו"ת תצא לה, ב. ולהעיר מר"ח שער היראה פי"ד.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ וישב, כ' כסלו, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
דהנה אי' בזהר בהתחלה ד"ד ע"א מאן דמהפך חשוכא לנהורא וטעמא מרירו למתקא והו"ע התפלה והתו' שע"י התפלה מהפך מרירו למיתקא, כי מרירו הן תאוות עוה"ז ותענוגיו שמושפעים מהיכלות הקלי' שאין לך דבר למטה שאין לו היכל למע' שממנו בא תוצאות הדבר ההוא והשפעתו, וכל תענוגי עוה"ז אפי' דבר קל ואפי' המסלסל בשערו הנה החיות ההוא נמשך מהיכלות הטומאה (ועמ"ש באגה"ת פ"ו), ולכן נענש יוסף בשבתו בבית האסורים י"ב שנה על שהי' מסלסל בשערו כו', וצריך להפוך מרירו למתקא שלא ירצה בכל התענוגי' האלו, ותמורת זה יהי' כל תענוג נפשו באלקו' וכמו טעמו וראו כי טוב ה'
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ שמות, צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). אגה"ק סוס"כ (קלב, א). מאמרי אדמו"ר הזקן על מארז"ל ע' קלה ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ג ע' תתעו ואילך. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 153.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"ת צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
197 ראה ב"ר פ"י, ו. זהר ח"א רנא, א (בהשמטות). ח"ב קעא, ב. מו"נ ח"ב פ"י. תניא אגה"ת פ"ו (צו, א). אגה"ק סוס"כ (קלב, א). מאמרי אדמו"ר הזקן על מארז"ל ע' קלה ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ג ע' תתעו ואילך. ספר המאמרים תרפ"ט ע' 153.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק יז
מקור מפורש
בפרק זה
271 ראה אגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר אגרת התשובה פרק ו
מקור מפורש
בפרק זה
[ ואמנם זהו כו ' ואז לא היו מקבלים חיות לגופם רק ע"י נפש האלקי ' ] ע' בד"ה וביום שמחתכם מא,ב 1 מציין לאגה"ת פ"ו.
פתיחה בהקשר