על הפרק
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
וזש"כ ולא דברה תורה במתים כו' ועיין באגה"ת פ"ז כלומר שחייהם נמשכים ממקום המות, שזהו ג"כ הסבה שע"י התומ"צ מוסיף כח בקליפות כמש"כ שם פ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א נד
מקור מפורש
בפרק זה
וזש"כ ולא דבר תורה במתים כו' ועיין באגה"ת פ"ז:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רכא
מקור מפורש
בפרק זה
ושאלתי אם יש מקור גם בתורת הנגלה , למה שכתוב בתניא אגרת התשובה פ"ז אשר ברבוי עברות קלות יכול להיות פגם כמו באיסור כרת או מיתה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקיד
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה שהעיר במש"כ באגרת התשובה ספ"ז:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתט
מקור מפורש
בפרק זה
ועל דרך זה כן הוא בקדושה גופא, כי מי שנעשה חסיד פעם אחת ומי שנתקשר לאדמו"ר אשר במילא הי' כמים הפנים אל הפנים ונתקשר אדמו"ר עמו, הנה אין עוד ביכלתו להפסיק ח"ו ההתקשרות, כיון שזה תלוי גם בהאדמו"ר, והוא ברוב טובו וחסדו אסור עמו באזיקים, ועל דרך מה שכתוב באגרת התשובה רפ"ז מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחא כו', ולכן נקרא הקב"ה מלך עלוב עיי"ש, אשר על דרך זה הוא בצדיקים ובפרט בנשיאי הדור ובפרטי פרטיות נשיאי תורת הנסתר, וכידוע בזוהר (ח"ב דל"ח ע"א) אשר מאן פני האדון הוי' דא רשב"י
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תתקכה
מקור מפורש
בפרק זה
ועפמש"כ רבנו הזקן באגרת התשובה פ"ז (צז, ב):
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קלז
מקור מפורש
בפרק זה
וראה אגרת התשובה פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה אגה"ת פ"ז (צז, ב): ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים רבות מאד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תוכן ומפתח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ת פ"ז:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 ח"א פכ"ב (כז, ב). ועד"ז שם אגה"ת פ"ז (צז, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
25 אגה"ת פ"ז (צז, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגרת התשובה אגרת התשובה י
מקור מפורש
בפרק זה
אך כדי שקבלה זו תהי' "באמת ובלב שלם" לא מספיקה קבלת עול מלכות שמים במעשה בלבד ("לא יעבור עוד מצות המלך כו'"), אלא צ"ל גם הכנעת הלב וכן לעורר רחמים על נפשו כו' (וכמבואר בארוכה באגה"ת פ"ז "דרך האמת והישר לבחי' תשובה תתאה"), כי לאחרי שהאדם נכנע לתאוות לבו, הנה
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת ביאורים לאגה"ת (א)
מקור מפורש
בפרק זה
24 י"ל דוגמא — טמא שחוזר ונוגע באותה הטומאה עוה"פ ועוה"פ. וראה נזיר (מב, ב): ולא יחלל כו' יצא זה שהוא מחולל ועומד. הענין דאין איסור חל על איסור, ועוד. וראה אגה"ת פ"ז (צז, ב): בריבוי החטאים יכול כו'. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ה
מקור מפורש
בפרק זה
10 באגה"ת בתחלתה, שע"י ביטול מ"ע "האור נעדר", וכשעובר על מל"ת כו' עושה פגם. אבל י"ל שבפרטיות, ענין הפגם הוא גם בביטול מ"ע (מכיון שגם זה הוא מרידה במלכותו ית' (אגה"ת שם)), כמובן גם מאגה"ת ספ"ז "והמבטל ק"ש פוגם כו'"; והענין ד"האור נעדר" הוא גם בעובר על מל"ת, כדלקמן בפנים ובהערה 15. וראה סהמ"צ להצ"צ לח, א: "בביטול מ"ע או בעברו על ל"ת" הוא "ממעט המשכת החיות כו'" וגם "ממשיך כו' תוספת יניקה לעמקי הקליפות". ולהעיר גם מד"ה אנכי תרס"ה: אם פוגם ח"ו בקיום מצוה ה"ה פוגם בשם הוי' למעלה לבד זאת שאינו ממשיך את האור עוד פוגם וגורם סילוק האור.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מג
מקור מפורש
בפרק זה
1 זהר מקץ קצט, רע"א. וראה אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 אבל מזה לבך אין להכריח דס"ל לאדה"ז שכמות עדיפא (גם כששניהם הם מסוג אחד) שהרי הוסיף שם עוד ב' טעמים לדין זה. אמנם בתניא (אגה"ת פ"ז) כתב בפשיטות : ואף מי שלא עבר על עון כרת אלא שאר עבירות קלות אעפ"כ מאחר שהן פוגמים . . הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה . , עד"מ . . מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד הן מאפילות כמו מחיצה אחת ויותר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
33 כ"ה באגה"ת פ"ז. אגה"ק ר"ס כה. ובקיצורים והערות לתניא ע' לט "ע' שבת קה ע"ב. וע' בר"מ ח"ג קעט ריש ע"א. וע' באור עולם שבספר ראשית חכ' פט"ו, וע' זהר ח"א כז, ב. ובת"ז תנ"ו בתחלתו, ובמד"ר (ובמדר'*) הנעלם מז"ח פ' נח". ועייג"כ זח"ג רלד, ב. פיה"מ אבות פ"ב מ"י**. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז ויקרא שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
48 אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ועיין אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 ואולי י"ל שזהו דיוק אדה"ז באגה"ת ספ"ז שעברות אלו "הן ממש כע"ז". וראה תניא ספכ"ב שמבאר במיוחד "ולכן אמרו רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש כו'" (אלא ששם מבאר שנקודה זו שישנה בכל העבירות מודגשת ובולטת ביותר בגסה"ר). וראה אגה"ק סכ"ה (קלח, ב) ביאור מרז"ל כל הכועס כאילו עובד עכו"ם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
כי מי שנעשה חסיד פעם אחת, ומי שנתקשר לאדמו"ר, אשר במילא הי' כמים הפנים אל הפנים ונתקשר אדמו"ר עמו, הנה אין עוד ביכולתו להפסיק ח"ו ההתקשרות, כיון שזה תלוי גם בהאדמו"ר, והוא ברוב טובו וחסדו אסור עמו באזיקים, ועל דרך מה שכתוב באגרת התשובה רפ"ז מלך אסור ברהטים ברהטי מוחא כו', ולכן נקרא הקב"ה מלך עלוב, עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 י"ל דוגמא – טמא שחוזר ונוגע באותה הטומאה עוה"פ ועוה"פ. וראה נזיר (מב, ב): ולא יחלל כו' יצא זה שהוא מחולל ועומד. הענין דאין איסור חל על איסור, ועוד. וראה אגה"ת פ"ז (צז, ב): בריבוי החטאים יכול כו'. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
לכללות סעיף זה ראה גם ביאורים בלקולוי"צ על אגה"ת סי' ז ס"ו. סי' ט ס"ד־ה. סי' י ס"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
73 אגה"ת פ"ז. וראה שם פ"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
ובמה שהאיר במש"כ באגרת התשובה ספ"ז:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
104 כ"ה בתניא אגה"ת פ"ז. אגה"ק רסכ"ה. וראה לקו"ש חי"ז ע' 20 הערה 33. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
30 אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
139 והגע עצמך: המדובר הוא (לא אודות מעלה מסויימת אצל בנ"י, כשרונות טובים, מדות טובות, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (יבמות עט, א) – שהם ענינים פרטיים, אלא) אודות הנקודה הפנימית של בנ"י – עצם הנשמה, הקשורה עם העצם דאלקות, שלכן, "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד); אלא שהיצה"ר ונה"ב מנצלים זאת לענין הפכי, ובנוסח הידוע (בסדר נזיפה): "המים היוצאים מבית ה' הולכתים לבית כו' מקום הטינופת כו'", ועי"ז נעשה עצם הנשמה "אסור ברהטים" – כשם שהקב"ה הוא "מלך אסור ברהטים" (שה"ש ז, ו. וראה תניא אגה"ת פ"ז), ו"כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה" (תניא ספכ"ד).
וכל זה יכול לעשות רק איש ישראל – להיותו בן מלך שנמצא בהיכלו של המלך, שלכן יכול ליקח ראשו של מלך וכו'; ורק בגלל זה נוגע כ"כ ענין העבירה כו', וכמ"ש (עמוס ג, ב) "רק אתכם ידעתי גו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם", וכפי שמבאר הצ"צ ברשימות לאיכה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'סב), שענין העבירה – שמעביר הדרך כו', וכמ"ש (איכה א, יב) "לא אליכם כל עוברי דרך" – שייך רק בישראל, ולא אצל אוה"ע, שגם כאשר עוברים על ז' מצוות דידהו, אין זה בגדד העבירה דבנ"י שמגעת למעלה כו' – "להתם לעילא מטא עקתא דישראל" (זח"א קכ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1285 תקו"ז ת"ו (כא, ב. קמד, ב). הובא בתניא אגה"ת רפ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
622 תניא אגה"ת פ"ז (צז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
996 ואף שהסט"א היא "מקום המות ", כהפירוש הפנימי במארז"ל (ברכות יח, ריש ע"ב) "רשעים בחייהם קרויים מתים", ש"חייהם נמשכים ממקום המות והטומאה" (אגה"ת פ"ז) – הרי זהו בנוגע לידיעת השכל, ובעיקר בנוגע לנפש האלקית, אבל בנוגע לנפש הבהמית וחיות הגוף כפשוטו, הרי הם יכולים לקבל חיות ממקום המות, והיינו, שאף ש"קרויים מתים", מ"מ, לעיני בשר נראה הגוף חי. אבל אין זה ענין של מציאות בלתי אמיתית, כי, גם חיות הגוף שנמשך מהיכלות הסט"א, אינו מצד עצמם ח"ו (כי מצד עצמם אינם יכולים להמשיך חיים כלל, אפילו לא חיים בשריים), אלא מצד הניצוץ האלקי שנמצא גם בהם, ועי"ז נמשך חיות לגוף שיוכל להיות מציאות אמיתי, ע"פ תורה – מצד חסד עליון של הקב"ה ש"חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח" (שמואל-ב יד, יד), שלכן נותן לו אפשרות שיוכל לשוב בתשובה, לתקן את כל קלקלתו, ולעקור את החטא מעיקרו, ועד שיהי' "אהוב ונחמד .. כאילו לא חטא מעולם" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד), ועוד יותר מזה, כמעלת בעלי תשובה על צדיקים גמורים (ראה ברכות לד, ב. רמב"ם שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1325 ראה תניא אגה"ת פ"ז (צז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1740 ראה גם אגה"ת פ"ז ופי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
באגה"ת פ"ז 2382 מזכיר רבינו הזקן את דוד המלך – בנוגע ל"דורותינו אלה שאין לנו כח להתענות הרבה כדוד המלך כמאמר רז"ל 2383 ע"פ 2384 ולבי חלל בקרבי שהרגו בתענית", ואינו מוסיף "ע"ה"!
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2832 אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3298 ראה אגה"ת ספ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
275 אגה"ת פ"ז (צז, סע"א). וראה גם תניא ח"א פי"ט (כד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2830 ראה תניא אגה"ת ספ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
43 אגה"ת פ"ז (צז, סע"א). וראה גם תניא ח"א פי"ט (כד, ב).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קצח
מקור מפורש
בפרק זה
407 ראה אגרת התשובה ספ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
51 כל הכועס כאלו עע"ז : כ"ה בתניא אגה"ת פ"ז. אגה"ק רסכ"ה. וראה לקו"ש חי"ז ע' 20 הערה 33. וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
92 מלך אסור ברהטים ברהיטי מוחין : שה"ש ז, ו. וראה ת"ז תי' ו' בתרא (קמד, ב). תניא פמ"ה. אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפרק זה
29 מלך אסור : שה"ש ז, ו. וראה תניא פמ"ה. אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ב
מקור מפורש
בפרק זה
יח כתבי האריז"ל שם. עטרת זקנים ס"ק ג. וראה סדור (הערה לתיקון חצות). אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נפילת אפים קלא דיני נפילת אפים ה
מקור מפורש
בפרק זה
צב ט"ז סי' תכב שם בשם הרוקח שם. וראה לעיל סי' כג ס"א וש"נ. וראה תניא אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת טז
מקור מפורש
בפרק זה
קלח ר"ן יומא (ד, ב) ד"ה וגרסי'. הובא ב"י שם. ט"ז סק"ו. וראה גם תניא אגה"ת פ"ז (צז, ב). אג"ק ח"ב ע' קיט. חט"ו ע' רה. לקו"ש חי"א עי' 67.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה סימן ב (ח)
מקור מפורש
בפרק זה
קעח ראה תניא אגה"ת פ"ז (צז, ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ה
מקור מפורש
בפרק זה
274 שמלך אסור ברהטים: שה"ש ז, ו. ועיין לעיל [בתניא] אגה"ת רפ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יד
מקור מפורש
בפרק זה
1033 גדולה לה"ר: ערכין טו, ב. אגה"ת פ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נז
מקור מפורש
בפרק זה
3566 ע"י שמעורר כו': להעיר מ[תניא] ח"א פמ"ה. אגה"ת פ"ז. אגה"ק ו [לקמן אגרת עב].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עב
מקור מפורש
בפרק זה
4348 היא הבאה: עיין לעיל [בתניא] ח"א פמ"ה. אגה"ת פ"ז. קו"א ד"ה וצדקה [לעיל אגרת נז].
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
בפרק זה
4417 ובתיקון חצות : בטקסט הרוסי נאמר כאן "תפילת הלילה", אך כוונת רבינו היא בוודאי כמ"ש בפנים [ראה אגה"ת פ"ז ופ"י].
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת
מקור מפורש
בפרק זה
627 ר"ן
יומא ד, ב (דנהי דנבילה איסור לאו ושבת איסור סקילה, איכא חומרא אחרינא בנבילה,
לפי שהאוכלה עובר בלאו על כל זית וזית שבה ... אבל לענין שבת לא עבר אלא בשעת
שחיטה, וחד לאו הוא דאיכא ... ומשום הכי לאוין הרבה דנבילה לא מיקרי איסור קל לגבי
חד לאו דשבת, ואף על גב דהוי איסור סקילה). הובא בב"י שם, ובמ"א
ס"ק ט. ט"ז סק"ו (כי בנבילה יעשה עבירה בכל כזית וכזית).
וראה גם תניא אגה"ת פ"ז צז,
ב (ואף מי שלא עבר על עון כרת וגם לא על עון מיתה בידי שמים ... הרי בריבוי החטאים
יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה, ואפילו בכפילת חטא אחד פעמים
רבות מאד). אגרות קודש ח"ב אגרת רכא (דוגמא להנ"ל בנגלה , ולא עוד
אלא גם בהלכה למעשה : איתא
בשו"ע או"ח (סי' שכ"ח סעיף י"ד): הי' חולה שיש בו סכנה צריך
בשר שוחטים לו ואין אומרים נאכילנו נבלה. – ואף שאם יאכל נבלה פחות מכזית אין בזה
אלא איסור בעלמא, ושחיטה בשבת הוא איסור סקילה, מכל מקום שוחטים, ואחד הטעמים הוא,
כי באופן כזה עובר על איסור סקילה אבל רק פעם אחת, ובאכילת נבילה יעבור על כל
אכילה ואכילה אף שהוא רק איסור בעלמא (ר"ן ומג"א הובא בשו"ע רבנו
שם סט"ז). ויש אומרים (ב"ח, ט"ז) דאפילו באיסור דרבנן ואפילו אם
איסורו קל מאד הדין כן). לקוטי שיחות חי"א עי' 67 ( אבל מזה לבד אין
להכריח דסבירא ליה לאדמו"ר הזקן שכמות עדיפא (גם בששניהם הם מסוג אחד) שהרי
הוסיף שם עוד ב' טעמים לדין זה. אמנם בתניא (אגה"ת פ"ז) כתב בפשיטות:
ואף מי שלא עבר על עון כרת אלא שאר עבירות קלות אעפ"כ מאחר שהן פוגמים ...
הרי בריבוי החטאים יכול להיות פגם כמו בלאו אחד שיש בו כרת או מיתה ... עד"מ
... מחיצות קלות וקלושות לרוב מאד הן מאפילות כמו מחיצה אחת ויותר ). מחנה יוסף שבת סי' מב ס"ו.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בפרק זה
295 כתבי האריז"ל שם. עטרת זקנים ס"ק ג (צריך כל אחד להשתתף עם צערה של רחל, לבכות בכל לילה על גלות השכינה, שהיא בחינת רחל, ועל חורבן בית המקדש, כמו שכתוב קומי רוני בלילה). אגרת התשובה פ"ז (לעורר רחמים העליונים ... גלות השכינה ... וזמן המסוגל לזה הוא בתיקון חצות, כמ"ש בסידור בהערה, עיין שם בפנים). והוא בסדור ב"הערה לתיקון חצות" (סדור תורה אור ע' צט) (והעצה היעוצה לזה, להתאבל ולשית צער בנפשו על מניעת והסתלקות יראה ממנו, הנקרא חורבן ירושלים יר"א של"ם, בסבת גלות השכינה ... כסדר תיקון חצות).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"ח (ולשפוך תחנונים על חורבן בית המקדש).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור השכמת הבקר
מקור מפורש
בפרק זה
1757 וכן הוא באגרת התשובה סוף פ"י (ומי שאי אפשר לו בכל לילה, עכ"פ לא יפחות מפעם אחת בשבוע, לפני יום השבת). ובקונטרס התפלה ע' 24-25 (והזמן המסוגל לזה בדרך כלל הוא בתיקון חצות, כמ"ש באגרת התשובה פ"ז (אבל אין צריך בכל יום ... שאר כל אדם אין צריך בכל לילה, כי אם לעתים...)). וראה הנלקט בסדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' תג.
פתיחה בהקשר
דרך מצותיך ספר המצות מצות וידוי ותשובה
מקור מפורש
בפרק זה
הנה המצות נקראים מצות הוי' לפי שכל ענינם הוא המשכות וגילוי אא"ס בשם הוי' כי אא"ס ב"ה מצד עצמו הוא לאו מכל אינון מדות כלל ולהיות נק' חכים בחכמה ומבין בבינה שהם י"ה דהוי' וכן להיות חסיד בחסד וגבור בגבורה כו' שז"ס ו"ה הוא ע"י מעשה המצות באתעדל"ת אתעדל"ע אהבה דוחקת להיות מתצמצם במדות אלו כדי להאיר ולהחיות העולמות ויש מהמצות שתלוים ביו"ד ויש בה' וכמ"ש בזהר כענבין דתליין באתכלא ולכן נקראים איברים דמלכא שע"ס הנ"ל הם כמו גוף לגבי האור המתלבש בתוכן מא"ס ב"ה ע"י המצות, וז"ס תמים תהי' עם הוי' (דברים י"ח י"ג) להמשיך רמ"ח איברים וציור קומה אך אם חטא על הנפש בביטול מ"ע או בעברו על ל"ת הרי עושה מום כי ממעט המשכת החיות באותו מדה וספי' וגם ממשיך מהחיות שבתוכן תוספת יניקה לעמקי הקליפות ביתר שאת על מה שנקצב להם ע"י קו המדה מבחי' אחוריים דאחוריים בלבד כי הוא ממשיך להם מפנימי' השפע המלובש בכלים די"ס וגדול עונו מאד וכמ"ש באגה"ת פ"ז שז"ס מלך אסור ברהטים (שה"ש ז' ו') ואין לך עלבון גדול מזה ולכן נק' הקב"ה מלך עלוב וז"ס הפגם אם פגמתי באות יו"ד אם פגמתי באות ה' וכמ"ש ונוקב שם הוי' (ויקרא כ"ד ט"ז) שנוקב ח"ו הכלים די"ס ומוציא האור שבתוכן לחיצונים כנוקב אבר שיוצא דם ה"י, ובכדי לתקן זה ציונו הש"י ברוב רחמיו במצות התשובה שמביאה רפואה לעולם ומשלמת הפגמים הנ"ל.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים נא קצט
מקור מפורש
בפרק זה
ובאגה"ת פ"ז מבואר הטעם דשם אלקים מתפייס ברוח נשברה לפי שעי"ז מעביר רוח טומאה וסט"א וזהו רוח נשברה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
בפרק זה
552 שזבחי אלקים רוח נשברה : תהלים נא, יט. ראה אגה"ת פ"ז. תניא פי"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ובחודש השביעי] ויובן ענין הטוב
מקור מפורש
בפרק זה
ז ראה גם מפתח ענינים ללקו"ת מערכת דכא ושם: ”דכא: דסבא (ד. נדכא)" — תיבת נדכא באל"ף. ולהעיר מסה"מ תרפ"ט ע' 77: ונדכא. אגה"ת מהדו"ק ע' תקלא מכת"י ז ”ונדכא". אבל באגה"ת פ"ז צז, א: ונדכה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו אני לדודי
מקור מפורש
בפרק זה
666 העוונות שאדם דש בעקביו : ראה ע"ז יח, א. זהר מקץ קצח, ב. תניא פ"ל. אגה"ת פ"ז (צז, ב). מ"מ הגהות והע"ק לשם. לקמן מאמר ד"ה וזהו שרש יונתי על יד הערה 44.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום[/cup] השמע"צ כו' וביאור ענין מ"ש בפדר"א שאפר אילו ש"י כו'
מקור מפורש
בפרק זה
17 הקרבנות. . להוי' ולש' אלקי' אינו מועיל הקרבן : ראה זהר משפטים קח א. ויקרא ה, א. אגה"ת פ"ז ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. אוה"ת (יהל אור) תהלים ע' קצט ואילך. פינחס ע' א'ק. סה"מ תרכ"ז ע' שסא. ע' שעו . (לקמן בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ובחודש השביעי בסופה. ד"ה ויאמר כו' לך בתחלתה. (בחלק ההנחות) בהנחה כאן בתחילתה. מאמר ד"ה איתא בסוף מנחות בא וראה מה כתיב ו' תשרי תש"ל. לקו"ש ויקרא ח"א ע' 206 ובהערה לשם. שערי זהר למנחות קי, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפרק זה
16 זבחי אלקים רוח נשברה : תהלים נא, יט. ראה גם אגה"ת פ"ז. תניא פי"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בפרק זה
116 זבחי אלקים רוח נשברה : תהלים נא, יט. ראה גם אגה"ת פ"ז. תניא פי"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
12 זבחי אלקי' רוח נשברה : תהלים נא, יט. ראה גם אגה"ת פ"ז. תניא פי"ז.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"א
מקור מפורש
בפרק זה
אבל עיקר ענין מיתוק הגבורות בשרשן הוא גם בשרש הטוב שמהעצבות שבנפש הבהמית שהוא לעורר גבורות קדושות בנפש האלקית ממקור הגבורה שהוא בינה שבנפש האלקית כנזכר פי"ג, להתבונן ולהעמיק דעת בגדולת ה' ב"ה איך שכולא קמיה כלא חשיב והוא לבדו הוא, שעל ידי זה יבין היטב גודל ריחוקו מה' ויבא על ידי זה למרירות אמיתית כנזכר בפרק כ"ז להתבונן בגדולת ה' אשר חטא לו ע"ש, ובאגה"ת פ"ז:
פתיחה בהקשר