שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כז י'תסג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
4 התבוננות . . שמעורר אהבה לבורא ית' ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רלג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ובפרט שבנוגע לאור השמש אין אתנו יודע, לע"ע, אופן הארתה (עיין שבת לט, א, ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ד, רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקכז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ומש"כ ששמע בשם הראגאצובי, שהפלוגתא בענין הצמצום היא היא המחלוקת אם שם צבאות קדש (שבועות לה, ב) - כנראה, יסוד השמועה הוא ממש"כ בצפנת פענח הל' יסוה"ת פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשמט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ומש"כ הרמב"ם בהל' יסוה"ת פ"ב ה"ג (הובא ברמב " ן סוף שער הגמול) ובמו"נ ח"א פמ"ט, עכצ"ל ששולל גוף גשמי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תרנד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
- ולהעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשפד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
- הנה אי אפשר לומר כן דלא פליגי, כין שלשיטה הא' המלאכים הם בגדר מקום, וכמו שהאריך בלקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הראשון, ולדיעה השני' אין לחלק בהם אפילו צורה וגולם, עד שנקראים שכלים נבדלים, וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פרק ב' הלכה ג' ואילך ובמפרשים שם, ואם להקס"ד דכת"ר שיש להם גוף אלא שבאופן נעלה יותר, הרי אינו מוכרח כלל מ"ש שם בהלכה ה' עיי"ש ובמורה נבוכים חלק ב' פרק ג'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'רנב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
והיות אז צו יעדער זאך מוז מען האבען סייעתא דשמיא, וואלט געווען א גלייכע זאך, אז יעדער וואכען טאג פארן דאוונען אין דער פריה זאלט [אי]ר געבען א פאר סענט אויף צדקה, און צו זיין זהיר בקיום המצות בהידור ככל האפשרי, און איינווירקען אויף אייערע חברים, אז אויך זיי זאלען זיך אויפפירען אזוי, זיכער איז איבעריג צו מדגיש זיין דעם פסק המשנה (אבות פרק ג') אז ווען מען וויל אז עס זאל זיין חכמתו מתקיימת, וואס די משנה רעט דאך וועגען חכמת התורה, דארף זיין יראתו קודמת לחכמתו, דער ענין פון יראת שמים*, און אזוי ווי לימוד התורה איז מען מחויב יעדער טאג מחדש, ווארום יעדער טאג אין דער פריה מאכט מען דאך א ברכת התורה פון דאס ניי, אזוי אויך דארף אלע טאג זיין דעם יראתו קודמת, ובימינו אלה בפרט - איז פיל גרינגער און טיפער די קליטה פון יראת שמים ואהבת השם, דורך לימוד תורת החסידות [וועלכע איז כולל אויך די ענינים פון תורת המוסר, (זעה בארוכה בקונטרס תורת החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר)] ומרומז גם כן בהלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה ב':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'קנט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
והרי גם מלאכים אין משיגים כ"א הדרגא עילתם ולא למעלה מזה (עיין הל' יסוה"ת פ"ב ה"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות בראשית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
— הנה אי אפשר לומר כן דלא פליגי, כיון שלשיטה הא' המלאכים הם בגדר מקום, וכמו שהאריך בלקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הראשון, ולדיעה השני' אין לחלק בהם אפילו צורה וגולם, עד שנקראים שכלים נבדלים, וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פרק ב' הלכה ג'
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
34 מו"נ ח"א פ"ח. ס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
60 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח. נת' בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
43 הל' תשובה פ"ה ה"ה. וראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ח ואילך. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
21 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
23 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. שם פ"ד הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
23 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. שם פ"ד הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד נצבים שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
15 וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
31 וראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז קדושים קדושים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
20 להעיר מהשקו"ט בהציווי על אהבה (אהבת ה', אהבת ישראל), דאיך שייך ציווי על מדה שבלב, ומבואר בזה שהציווי הוא על ההתבוננות שאז יבוא ממילא לאהבה (ראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ג. ל' הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. ספר הערכיםחב"ד ערך אהבת ה' בתחילתו. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 216 ואילך. חל"ד ע' 32 ואילך). ולהעיר מפרש"י ואתחנן ו, ה "ואהבת, עשה דבריו מאהבה כו'", ומשמע, דע"פ פשוטו של מקרא הגדר דמצות "ואהבת" הוא לא רגש האהבה שבלב אלא העשי' מתוך אהבה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז קדושים קדושים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
20 להעיר מהשקו"ט בהציווי על אהבה (אהבת ה', אהבת ישראל), דאיך שייך ציווי על מדה שבלב, ומבואר בזה שהציווי הוא על ההתבוננות שאז יבוא ממילא לאהבה (ראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע ג. ל' הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. ספר הערכיםחב"ד ערך אהבת ה' בתחילתו. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 216 ואילך. חל"ד ע' 32 ואילך). ולהעיר מפרש"י ואתחנן ו, ה "ואהבת, עשה דבריו מאהבה כו'", ומשמע, דע"פ פשוטו של מקרא הגדר דמצות "ואהבת" הוא לא רגש האהבה שבלב אלא העשי' מתוך אהבה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד יוה"כ שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
19 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ז. אבל ראה זח"ב מג, א. וראה תניא רפל"ט (ומציין שם לרע"מ – (כנראה זח"ג רכה, א) – ולע"ח (כנראה ש"נ פ"ז)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
36 כי השם ישראל לפעמים הוא שם המעלה (והונח רק על זה שהגיע בפועל לדרגת כי שרית גו'), ולפעמים הוא שם שישנו בכאו"א [לפי שבכח יש בכאו"א להיות בדרגת שרית גו'. ראה תניא פ"ו, ספי"ג]. וראה בהפי' להרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
11 הל' יסוה"ת להרמב"ם פ"ב, ה"ב. הראשונה ‘ ‘ ‘
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
11 הל' יסוה"ת להרמב"ם פ"ב, ה"ב. הראשונה ‘ ‘ ‘ המזוזה). שלנו5, אחד ויחיד בעולם כולו. עדיין
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
37 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ה־ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
ובפרט שבנוגע לאור השמש אין אתנו יודע לע"ע אופן הארתה (עיין שבת ל"ט, עא, ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ד, רמב'ים הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
הנה מהנכון שיוסיף הנ"ל אומץ באהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השי"ת, וכידוע בספרי הקבלה והחסידות, אשר הולדת אהבה ברוחניות ה'ה סגולה להולדת בן בגשמיות, ובמילא מובן אשר קיום וחיזוק האהבה ברוחניות, והוא ע'י התבוננות בגדולתו ית' כלשון הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב, ה"ז ממשיך חיים ארוכים לאורך ימים ושגים טובות לבנים זכרים בגשמיות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
8 עייז רמב"ם בסופו: יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם -- ג' דרגות. ולהעיר מתחלתו (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): בשעה שיתבונן כוי ויראה מהן חכמתו כו' ומתאוה כו' לידע כו'. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
20 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא ח"ב "ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו כ' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
50 עיין רמב"ם בסופו: יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם – ג' דרגות*. ולהעיר מתחלתו (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): בשעה שיתבונן כו' ויראה מהן חכמתו כו' ומתאוה כו' לידע כו'. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ומש"כ ששמע בשם הראגאצובי, שהפלוגתא בענין הצמצום היא היא המחלוקת אם שם צבאות קדש (שבועות לה, ב) -- כנראה, יסוד השמועה הוא ממש"כ בצפנת פענח הל' יסוה"ת פ"ב ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
12 גם מרמב"ם זה מובן גודל הכרח לימוד פנימיות התורה שהיא חכמה האלקית, שע"י דוקא אפשר "לצייר לנפשו אחדות הקב"ה" (נוסף על המפורש בספר היד חזקה (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב): והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן וכו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
36 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה. וראה ג"כ מו"נ ח"א פס"ח. שם ח"ג פ"כ. שמונה פרקים פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
* הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
6 *) ועד*ז הוא בנוגע ללימוד תורת החסידות בכלל, מכיון שהענינים המתבארים שם -- להאמין בשם, לייחדו וכו" (ששת המצוות .שחיובן תמידי כוי* (אגרת המחבר בהקדמת ספר החינוך)) -- גם הנשים מצוות בהם. וכן המעשה שבא ע"י לימוד זה עפמש"נ דע את אלקי אביך ו(עי"ז) עבדהו בלבב שלם (חניא קו"א קנו, מע"ב) וברמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב: והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדט כוי חכמתו כָר לידע כר (עיי"ש) -- נשים ואנשים שווים בהן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
49 "להבין כו' בחכמתו כו' ויודע" – חב"ד; וכ"ה בכ"מ ברמב"ם (הקדמת הרמב"ם: חכמתם .. להבין .. למדע; שם: דעת רחבה ונפש חכמה .. לידע .. ובינותי'; הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב: שיתבונן .. חכמתו .. לידע; שם הי"ב: חכם ומבין דעתו; [פ"ד ה"ט: יודעת ומשגת .. שלמה בחכמתו]; שם הי"א: חכם ומבין בדעתו; [שם הי"ג: חכמים .. לידע ולהשיג]; שם רפ"ז: חכם גדול בחכמה .. דעת רחבה .. להבין; הל' דעות פ"ג ה"ג: לדעת .. שיבין .. בחכמות; הל' ת"ת פ"א הי"ב: בדעתו להבין .. כשיגדיל בחכמה; [הל' ע"ז פ"א ה"א: חכמי .. להשיג .. בדעתם; הל' תשובה פ"י ה"ה: ויתחכמו .. שישיגוהו וידעוהו]; שם ה"ו: להבין ולהשכיל בחכמות ותבונות המודיעים; הל' קידוש החודש פי"א ה"ה: יתבונן חכם .. על דעת; הל' מכירה פכ"ט ה"ח: חכם ונבון שהוא יודע; הל' סנהדרין פ"ב ה"א: חכמים ונבונים .. בעלי דעה רחבה; [סוף הל' מלכים: חכמים .. ויודעים .. וישיגו]). ראה אוצר לשון הרמב"ם – להרב אסף (חיפה, תשמ"א) – בערכים השייכים לשרש חכם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
66 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
47 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
56 ל' הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג – בנוגע לגלגלים כו', שהם חלק ממעשה בראשית (משא"כ מלאכים ששייכים למעשה מרכבה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
43 ראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ בפי' מקום (ח"א פ"ח). ס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
24 מו"נ ח"א פ"ח. וראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. הצ"צ בלקוטי פי' על המו"נ מע' מקום (בסו"ס החקירה ע' 148 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
644 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
186 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
418 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח. ועיין באריכות בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
640 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
170 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
48 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
22 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
75 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו-ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
64 הל' יסודי התורה פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
23 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח. ועיין באריכות בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
29 מו"נ ח"א פ"ח. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. לקו"ת ויקרא הוספות נד, סע"ב. ספר החקירה להצ"צ עד, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
7 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
39 הל' יסודי התורה פ"ב ה"י. הל' תשובה פ"ה ה"ה. סוף שמונה פרקים שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
67 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
28 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"ג אדר ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
13 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
21 ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (ד"ה והחלק השישי – קרוב לסופו). רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז וב"פירוש" שם. פ"ג ה"א וב"פירוש" שם. מלות ההגיון להרמב"ם שער יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
178 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא רפ"ב, ובהנסמן שם ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" (ע' לז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
12 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג וב"פירוש" שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
36 ראה רמב"ן עה"פ יתרו כ, ג. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז. אגה"ת פ"ד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
57 ראה מו"נ ח"א פ"ח. נתבאר בספר
החקירה להצ"צ עד, סע"ב. וראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
137 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קורח, ג' תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
30 הל' יסוה"ת להרמב"ם פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
35 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
32 הל' יסוה"ת פ"ב ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
169 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
27 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
34 כי השם "ישראל" – לפעמים הוא שם המעלה (והונח רק על זה שהגיע בפועל , ע"י עבודתו, לדרגת "כי שרית גו'"), ולפעמים הוא שם עצם שישנו בכאו"א [לפי שבכח יש בכאו"א להיות בדרגת "שרית גו'". ראה תניא פ"ו, ספי"ג]. וראה בהפי' לרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת ש"פ משפטים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
19 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
183 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה פ"ה ה"ה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
66 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חכ"ג ס"ע עט ואילך. ע' רפא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
182 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג וב"פירוש" שם. ראב"ע שמות ג, טו. דניאל יו"ד, כא. בחיי בראשית א, ב. תרומה כה, ט. אברבנאל בהקדמתו לנביאים ראשונים (בשם "האפודי בהקדמת ספרו בדקדוק"). "רשימת המנורה" ע' פב ואילך. תו"מ ח"כ ע' 109.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
910 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1110 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
167 ובתורה גופא – ענין התפלה שבתורה, שהוא פנימיות התורה, וכמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב) "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים כו'", שהו"ע פנימיות התורה העוסקת בענינים אלו (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
128 הל' יסודי התורה פ"ב ה"י. הל' תשובה פ"ה ה"ה. סוף שמונה פרקים להרמב"ם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1056 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
191 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
144 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
843 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1186 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח. ספר החקירה להצ"צ עד, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
328 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה ספ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
798 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1387 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1611 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
547 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
807 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
899 ראה הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב. פ"ד הי"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
295 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
970 ובהקדים – שבענין החיות יש כמה סוגים: (א) חיות שלמטה מן האדם – אצל בעלי חיים שאינם בעלי שכל, (ב) חיות האדם, (ג) חיות שלמעלה מהאדם – חיות המלאכים*. ודוגמתו באדם עצמו: (א) החיות בענינים שאינם מצד השכל, כמו אכילה ושתי' ושינה כו', שבהם הוא בדוגמת בעלי חיים (ראה חגיגה טז, א), (ב) החיות בענינים שעושה מצד השכל, (ג) החיות בקיום ציווי הבורא שלמעלה מהשכל (וכמשנ"ת במכתב הכללי (דימי הסליחות תשכ"ט – אג"ק חכ"ו ע' רטו) שהשלימות האמיתית של האדם היא – שמכיר בשכלו שצריך להתעלות ולהתבטל להקב"ה).
*) כמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ח) שהמלאכים הם בעלי דעה יותר מהאדם , ולשיטתו גדלה מעלת מלאך ממעלת הנשמה . וגם להשיטות שנשמה היא למעלה ממלאך – הרי בהיותה למטה זקוקה גם הנשמה למלאכים כדי להעלות את התומ"צ כו' , עי"ז ש " גפיף לון ונשיק לון כו' " (ראה זהר ח"א כג , ב . ח"ב רא , א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1296 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1670 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
2341 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
202 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1500 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. הל' תשובה פ"ה ה"ה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1701 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2710 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
2441 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1723 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
2095 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
816 פ"ה. – וקשור גם עם דברי הרמב"ם בענין יחוד המדע (דעה) היודע והידוע, או שכל משכיל ומושכל (ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. סוף שמונה פרקים להרמב"ם. מו"נ ח"א פס"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
949 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1517 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
1676 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
156 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י – הובא בתניא פ"ב (וראה מ"מ הגהות והערות קצרות לשם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
40 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. תניא פ"ב. שעהיוה"א פ"ח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
43 הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
7 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
39 להעיר מתניא פל"ט (נג, ב) "כמו שאין אדם עושה דבר בשביל חבירו למלאות רצונו אא"כ אוהבו או ירא ממנו, כך אי אפשר לעשות לשמו ית' באמת למלאות רצונו לבד בלי זכרון והתעוררות אהבתו ויראתו" – והדרך לבוא לאהבתו ויראתו היא לימוד פנימיות התורה (כמובן גם מרמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
84 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
37 רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. מו"נ ח"א פ"ח (הובא בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין שנים אוחזין בטלית
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
ובהל' יסוה"ת פ"ב ה"ב כ':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הטוב שמך ולך נאה להודות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
17 עמ"ש הרמב"ם הוא היודע : הל' יסודי התורה פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
50 כי הוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שמונה פרקים להרמב"ם בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו החלצו מאתכם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
25 הוא המדע והוא הידוע : רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט מים רבים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
12 דהוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י, מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
27 כי הוא המדע והוא הידוע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
62 דהוא המדע והוא היודע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. וראה תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ואולם חי אני
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
28 כי הוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
7 הוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
57 הוא המדע והוא הידוע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
35 שהוא המדע : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. מו"נ ח"א פס"ח. שמונה פרקים פ"ח. תניא פ"ב ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
16 וכמ"ש ברמב"ם בידיעת עצמו : הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת צו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
5261 הוא המדע כו ': רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. וראה תניא פ"ב. שעהיחוה"א פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
236 במ"א דמ"ש הרמב"ם דבידיעת עצמו : רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י. ראה תו"ח וירא צז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
179 וה' נתן חכמה לשלמה. . חכים ולא בחכ' ידיעא. . דלתבונתו אין מספר כי הוא המדע : מלכים-א ה, כו. תקוני זהר בהקדמה ד"ה פתח אליהו. תהלים קמז, ה. רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
10 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
24 מעילה לעלול : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
48 עילה ועלול : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
57 שכל נבדל : ראה מו"נ ח"א פמ"ט. ח"ב פ"ב. פ"ג־ פ"ד [ושם: שכליים נפרדים]. ח"ג פ"ט. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"ג [ושם: צורות נפרדות. וראה בהפירוש שם].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
239 דהוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שמונה פרקים להרמב"ם בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
245 שבידיעת עצמו. . הרמב"ם : הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ט ואילך. ראה גם מאמרי אדה"א שם. שעה"י קכג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
18 שהוא היודע. . המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
383 כי הוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכא, ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
15 ובל' הרמב"ם : ראה הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ט. ה"י. ראה גם תניא פמ"ב. פמ"ח. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רא. נ"ך ע' רנא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכג, א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
3 ובל' הרמב"ם. . במ"א : ראה הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ט-י. וראה גם מאמרי אדה"א קונטרסים ע' רא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
1035 ואין דבר נעלם ממנו: ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב ה"ט. שהיחוה"א פ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול אדונינו כו' שיעור קומה כו'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
83 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בראשית כו'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
74 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הוספות הוספה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
19 במלאכים שאין להם גופים : ראה עד"ז רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג: ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים, שהמלאכים אינם גוף וגוי'. וכ"כ במו"נ ח"א פמ"ט: המלאכים אינם בעלי גוף אלא הם שכלים נבדלים מחומר. אבל ראה לעיל ד"ה אז ישיר: המלאכי' יש להם ג"כ גופים רק שהגופים שלהם הוא מאש ורוח בלבד. ועד"ז לעיל ד"ה עבדו את ה' בשמחה ובכ"מ בדא"ח. וראה בהמובא ע"ז בלקו"ש ח"ט ע' 405 [בהערה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
43 מלאכים שכלים נבדלים : ראה מו"נ ח"ב פ"ב-פ"ו. וראה שם ח"א פמ"ט. רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב, ה"ג ובפירוש שם. ע"ח שער קיצור אבי"ע ש"נ, פ"ז. סידור שער הק"ש פג, סע"ד ואילך. שם תפלת ר"ה רלו, ג. לקו"ת שלח מה, א. מו, א. ביאוה"ז בשלח מ, רע"ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קט. במדבר ח"ב ע' תתס. אוה"ת מסעי ע' א'שצח. ספר החקירה ע' יג. לקמן המשך זאת חנוכת המזבח רפ"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' בינה יתירה כו' חכמות בחוץ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
683 עילה ועלול : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. לקו"ת ברכה צה, ב (הנזכר בספרים). שה"ש א, ב (כמ"ש בספרים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכמו כו' במצות עירובין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
1527 וכמ"ש הרמב"ם שהוא היודע : ראה הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמים הפנים
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
18 עילה ועלול : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ועפ"ז כו' נרי בידך
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
232 הוא וחכמתו ובינתו ודעתו אחד : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 99: אמרו רז"ל. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
84 עילה ועלול : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. לקו"ת ברכה צה, ב (הנזכר בספרים). שה"ש א, ב (כמ"ש בספרים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
23 מקום. . במעלה ומדרגה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. מו"נ ח"א, פ"ח. ספר החקירה ע' 148 ואילך. אוה"ת על ענינים ע' קפ. סידור ע' שנח. לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה משה קבל ובהערה 8. מאמרי אדמו"ר מהר"ש דרושי חתונה ע' מד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
36 עו"ע : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו. לקו"ת ברכה צה, ב (הנזכר בספרים). שה"ש א, ב (כמ"ש בספרים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
89 הוא וחכ' ובינתו ודעתו א' : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 99: אמרו רז"ל. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
103 בידעות עצמותו יודע את הנבראים : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הא'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
99 אמרו רז"ל איהו וחכ' ובינתו ודעתו א' : ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י. שער היחוד והאמונה פ"ח. תניא פ"ב. לעיל בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב (בחלק ההנחותיו) בהנחה כאן על יד הערה 89. (בחלק המאמרים) בההמשך כאן על יד הערה 232.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ואלה תולדות כו' (ב)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
18 והכוונה בענין מעלה ומטה היינו במדריגה : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו [בנוגע למלאכים]: זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו, אלא כמו שאומרים בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה, וכמו שאומרים בעילה שהיא למעלה מן העלול. וראה עד"ז מו"נ ח"א פ"ח. נת' בס' החקירה להצ"צ עד, סע"ב. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תב ואילך. אוה"ת סידור ע' שנח. תרל"ג ח"ב ע' תפא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
88 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
ט עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
36 מ"ש הרמב"ם שהוא היודע : הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
114 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
91 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
91 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"ת צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ח
* רואה ומשיג: להעיר מרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ח ופ"ג ה"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"ת צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
* ענין אחר לגמרי: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ו. לקו"ת פ' בחוקותי ד"ה בשברי לכם [מח, ב]. סהמ"צ להצ"צ סוף מצות האמנת אלקות. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב סעודת פורים צב"ר בישיבת תו"ת דריגא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ט
146 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ט-י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
78 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע שמעתי כו' איש מזריע תחלה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
7 העלול. . מהעילה : בלקו"ת ברכה צה, ב: בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
13 עו"ע : בלקו"ת ברכה צה, ב: הנזכר בספרים. שה"ש א, ב: כמ"ש בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון צו ואכלתם אכול
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
60 מעילה לעלול : בלקו"ת ברכה צה, ב: בספרים. ראה גם רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
112 הוא היודע והוא המדע : ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב, ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה י
102 הל' יסוה"ת פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תתי
מקור מפורש
בפרק זה
12 בא אל פרעה : ר"פ בא.
בד"ה בא , העת"ר : המשך תער"ב ח"ב ע' תתמא.
ר"ח : (ולא תחלת החודש, כי) הוא ביחס לכל ימי החודש כמו ראש לאיברים, שחיותם כלול מתחלה בראש והראש – מנהיגם (מאמרי ר"ה תש"א ועוד – לבעל ההילולא. לקו"ת דברים נה, ג. עט"ר בתחלתו).
בעשתי . . לחודש : דברים א, ג. ולהעיר מאוה"ת להצ"צ שם על הפסוק שלפניו אחד עשר יום.
יום ההילולא : בש"ק פ' בא בשעה שמונה בבוקר שנת ה'תש"י.
זכרון . . שונא : תפלת מוסף ר"ח. ועיין אבודרהם הפי'.
עמלו . . בחייו : להעיר מסנה' (צט, ב) עה"פ נפש עמל עמלה לו ועה"פ אדם לעמל יולד. ד"ה אר"א אדם לעמל יולד, תרפ"ט.
שעמלה נפשו בחייו : אגה"ק סי' כח.
וחי בהם : אחרי יח, ה. עיין רמב"ן שם. אור תורה להה"מ. לקו"ת שה"ש סד"ה לסוסתי (הראשון). אוה"ת להצ"צ פ' אחרי.
התוהמ"צ חדורים אהבת השם ויראת השם : שאז קיומן אמתי כו' (תניא רפ"ד. קונטרס העבודה ס"ב). וראה פירוש להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
ותוקף . . לתקופת : להעיר מברכות (נט, ב) בתקופתה כו'.
עשרים שנה : להעיר מירוש' סוטה (פ"א, ה"ח) – בשמשון, שנקרא ע"ש של הקב"ה כו' שמש כו' הוי' (סוטה י, א) – כתוב אחד אומר כו' שהיו הפלשתים יראים ממנו כו'. וכיון שבכתוב נאמר (לנוסחת הירושלמי – תוד"ה מעבירם שבת נה, ב) וישפוט את ישראל, מובן שזהו העיקר, אלא שהי' אפשרי עי"ז שהיו הפלשתים יראים כו'. ולהעיר מלקו"ת במדבר ד"ה מבן עשרים.
לההסתלקות : לביטוי הסתלקות , יש להעיר מהמאמר שניתן ליום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני פ"א), דמפרש מש"כ בזהר כד אתכפי' סט"א אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין, דהיינו שנמשך יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין (אלא שהגילוי הוא בבחינת רוממות).
פרשת בא : אל פרעה. להעיר מזח"ב (לד, א) אדרין בתר אדרין כו', ופי' (בד"ה בא, העת"ר) שזהו לשבור עצמות קליפת פרעה וזהו בכחו של משה דוקא, ואני הכבדתי גו' נעשה עי"ז ואכבדה בפרעה גו'. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ כי תראה חמור שונאך רובץ גו' (היום יום ע' כג), המשך זאת חנוכת המזבח, תר"ם בתחלתו.
– השייכות להסתלקות בפרט מובן מל"ת להאריז"ל (תהלים פד, ז).
לתחיים המתים : שכמה זמנים בזה וצדיקים גמורים יקומון כו' (זח"א קמ, א). וראה תוד"ה אחד פסחים (קיד, ב) דכשיבנה המקדש משה ואהרן יהא עמנו (וראה ג"כ יומא ה, ב), וברמב"ם הל' מלכים ספי"א פס"ד דבנין ביהמ"ק קודם לקיבוץ גליות.
הקיצו . . עפר : כי טל אורות טלך גו' ישעי' (כו, יט). וראה כתובות (קיא, ב) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
בפרק זה
29 מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.
בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.
ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).
במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.
ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.
וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.
כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.
ממחז"ל קידושין מ, א.
תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.
מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך]. שערי אורה שם [נד, א ואילך].
וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.
כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.
גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.
אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).
ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.
וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).
שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.
כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.
וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד.
דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).
*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:
תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה, תשל"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קכג
מקור מפורש
בפרק זה
וכבר כתבתי לו את דעתי, שלא נכונה מחשבתו, ואין כל יסוד להחששות שלו, ובודאי אין זה אלא עצת היצר, ומה טוב שימעט במחשבה ע"ד עצמו, היינו אפילו ע"ד מה שנדמה לו שצריך לתקן בעניניו, ויחליף מחשבה זו בענינים שנוגע ע"ד לזולתו, ומה טוב במחשבה ע"ד השי"ת, וכמבואר במקומות אין מספר בדא"ח בזה, ומבואר ג"כ ברמב"ם הלכות יסוה"ת רפ"ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'קצב
מקור מפורש
בפרק זה
ראה רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תקסא
מקור מפורש
בפרק זה
הנה לדעתי יש בזה שני אופנים, אם כשמתבונן בגדלות הבריאה כפשוטה כמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת רפ"ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקכ
מקור מפורש
בפרק זה
הנה מהנכון שיוסיף הנ"ל אומץ באהבת ישראל, אהבת התורה ואהבת השם יתברך, וכידוע בספרי הקבלה והחסידות, אשר הולדת אהבה ברוחניות ה"ה סגולה להולדת בן בגשמיות, ובמילא מובן אשר קיום וחיזוק האהבה ברוחניות, והוא ע"י התבוננות בגדולתו ית' כלשון הרמב"ם (הל' יסוה"ת רפ"ב) ה"ז ממשיך חיים ארוכים לאורך ימים ושנים טובות לבנים זכרים בגשמיות,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תשפב
מקור מפורש
בפרק זה
והוא מובן ג"כ, ומה במדת פורעניות גזרו רז"ל על יינם משום שסו"ס יקבל אמונתו (שבת יז, ב), עאכו"כ במדה טובה, שעובדים עי"ז יחד לא-ל אחד באהבה וביראה ובידיעת השם, שכל זה בא ע"י לימוד פנימיות התורה דוקא, וכמרומז ברמב"ם הלכות יסוה"ת ריש פרק ב':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'מז
מקור מפורש
בפרק זה
וענין אחד מתורץ בחבירו, כי בסדר היום שלו לא נמצא לימוד או ענין המעורר לאהבת ד' ויראתו, ועאכו"כ ליחדו (שמובן שאין הכוונה באמירה בזה לבד ד' אחד מבלי לדעת מהו ענין היחוד, וכידוע הנאמר על כגון דא ויפתוהו בפיהם גו' ולבם לא נכון עמו), כי מובן ורואים גם במוחש אשר לימוד המוסר עיקרו ופעולתו בהנוגע להטבת המדות בני אדם, וכיצד היא הדרך לבוא לאהבתו ויראתו ית' הוא ע"י התבוננות בגדולתו ית' כו', וכמבואר גם ברמב"ם הל' יסודי התורה ריש פרק ב', וכשחסר בשלשת המצות האמורות שהם מהמצות תמידיות (עיין הקדמת ספר החינוך) הנה חסר גם בהתפלה, כי הרי אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירשו בתלמידי רבנו יונה ונפסק הלכה למעשה בשו"ע סי' צ"ח סוף סעיף א' שהוא התבוננות בגדולת הא-ל ושפלות האדם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'שנד
מקור מפורש
בפרק זה
ומזה מובן ג"כ החילוק שבהיוצא משתי האהבות, האחת בידיעת התורה - בידיעתה הרי אפשר שכמרז"ל לא זכה נעשית לו סם מות, היינו שמביאה לגיאות וכו', משא"כ אם היא אהבת המקום שבאה מהתבוננות בגדלות הבורא, וכלשון הרמב"ם הל' יסוה"ת ריש פרק ב', שמביאה דוקא לביטול והעדר מציאות עצמו, וככל ששוקד יותר על אהבה זו - גדול הביטול בנפשו, עד שנעשה שפל במאד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תלה
מקור מפורש
בפרק זה
במענה על מכתבו מערב זמן מתן תורתנו, ולפלא שאינו מזכיר דבר מקביעות עתים שלו בתורה בכלל ובתורת החסידות ביחוד, שהרי זה הצנור והכלים של אנ"ש לקבלת ברכות השי"ת בהמצטרך לאדם וב"ב, שבזה נכלל כמובן ופשוט נשיאת חן בעיני אלקים ואדם והצלחה בעסקנות, וה"ה בנוגע לשאלתו ביחוד ידוע הוראת חז"ל מי שיש בידו יר"ש דבריו נשמעים, וכיצד יבוא לאהבתו ויראתו הרי זה ע"י התבוננות כו' כפסק המורה הגדול בהלכות יסוה"ת ריש פרק ב' וכמבואר בארוכה בתורת החסידות מתחיל מספר התניא קדישא, ואף שמוכרח לימוד זה מבלי כל טעמים האמורים שהם ענין דקבלת פרס (וכידוע בענין תואר זה שהוא מלשון פרוסה, ראה לקו"ת שה"ש יז, א ויש לקרב לזה מאמר רז"ל הידוע דרכו של עני - בדעת הפרוסה) ובתקופתנו זו שגילו לנו כ"כ ממעינות החסידות הרי כל או"א מאתנו עשיר הוא בנכסים אלו, אלא שגם על נדון דידי' קאי מרז"ל מעיקרא כי עביד אינש אדעתי' דנפשי' עביד, ויה"ר שיתחיל ללמוד חסידות בשופי לכה"פ אדעתי' דנפשי' כנ"ל ומזה יעלה לדרגא אחר דרגא וכמבואר הפרטים בזה בס' דרך חיים וכמצוין שם במפתחות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשא
מקור מפורש
בפרק זה
אבל נכון עוד יותר שלא להכנס עמו כלל בשקו"ט, כי חבל הזמן על זה נוסף על הענין דכל המתאבק עם מנוול כו', אלא ירגיז עליו את יצרו הטוב ויבאר לעצמו אשר אף שנאמר בדרא דעקבתא דמשיחא כי לא בחפזון תצאו, הדברים אמורים כשתתחיל הגאולה והיציאה מהגלות בפועל, משא"כ בהרגעים האחרונים דימי הגלות, אדרבה כל רגע ורגע מתגדל ערכו יותר ויותר, כיון שעוד מעט ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ (שבת קנא, ב), ולכן ההכרח לנצל כל רגע ורגע באופן היותר מועיל, וכיון שמעט אור דוחה הרבה חשך, פשוט שהעבודה בתורה ומצותי' באופן ישר מועילה יותר מאשר דיחוי החשך ע"י שקו"ט עם היצה"ר, ועפ"ז מובן ג"כ ההכרח להרבות בלימוד פנימיות התורה - המביא לאהבתו וליראתו (ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'תשב
מקור מפורש
בפרק זה
לפלא שאינו מזכיר דבר ע"ד מעמדו ומצבו בלימוד התורה והידור בקיום מצותי', והרי הם הן הצנור והכלים לכל עניני איש הישראלי, ובפרט של בן ישיבה, ובטח ימלא בהזדמנות קרובה, ויה"ר שיודיע גם כן שיש לו קביעות בלימוד פנימיות התורה שבדורנו זה נתגלתה בתורת החסידות המביאה את האדם לאהבתו ויראתו ית' (עיין רמב"ם הלכות יסוה"ת ריש פרק ב') המאפשר לו לקיים מצות אחדות השם (כיון שאז מבין מה ענין האחדות האמיתית) וכו' מצות תמידים בכל זמן ובכל מקום ובכל איש עם הישראלי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקלו
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון אשר ימלא ויחדיר את הסדר, באהבת ה' ויראת ה' שהרי כל הענינים שבתכנית יכול להיות בזה האופן למימינים בהם (שבת ס"ג א'*) והוא ע"י הקדמת אהבת ה' ויראתו, וכלשון המשנה יראתו קודמת לחכמתו, ועד"ז גם בנוגע למדת האהבה, וכמרז"ל ר"פ דברכות, בטעם קדימת פרשה ראשונה לפרשה שני', ועיין ג"כ תניא ריש פרק ד', האהבה היא שרש לרמ"ח מ"ע והיראה שרש לשס"ה לא תעשה, והדרך לבא לאהבתו ויראתו ית' הרי מבואר בהלכות יסודי התורה להרמב"ם ריש פרק ב', ובתקופתנו הרי הענינים באים בלימוד תורת החסידות, וכמדומה שנדבר בזה בהיותו כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תרטו
מקור מפורש
בפרק זה
וכגירסת הרמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב] כו' שמן כו' מה השמן עליון על כל המשקין כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'קמג
מקור מפורש
בפרק זה
ועד"ז ממש בימינו אלה כפסק המשנה בשביל שתשמר התורה צ"ל יראתו קודמת לחכמתו, אשר הדרך לבוא לידי יראת שמים ואהבת השם הוא כפסק הרמב"ם בהל' יסוה"ת רפ"ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'תיב
מקור מפורש
בפרק זה
שלזה באים במיוחד ע"י הלימוד שבימינו הוא לימוד תורת החסידות, וכפס"ד הרמב'ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ב'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תקנה
מקור מפורש
בפרק זה
והרי קיום מצות אלו לאמיתתן ולא מן השפה לחוץ בא כדברי המורה הגדול בהלכות יסודי התורה ריש פרק ב':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשכא
מקור מפורש
בפרק זה
כשחוששים ללימוד המביא לחמימות (עיין רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב) ועד שהחשש מביא "למעשה" (היפך העשי') - מובנות התוצאות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רמט
מקור מפורש
בפרק זה
פירוש לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רחצ
מקור מפורש
בפרק זה
פירוש לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
הובאו קטעים מפרק זה בס' הרוקח בתחלתו. הגהמ"י הל' יסוה"ת פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
75 ראה רמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
13 הל' יסודי התורה ספ"ב. שם פ"ד הי"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 משנה חגיגה יא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 משנה חגיגה יא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות עקב
מקור מפורש
בפרק זה
והרי קיום מצות אלו לאמיתתן ולא מן השפה ולחוץ בא כדברי המורה הגדול בהלכות יסודי התורה ריש פרק ב':
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
וענין אחד מתורץ בחבירו, כי בסדר היום שלו לא נמצא לימוד או ענין המעורר לאהבת ד' ויראתו, ועאכו"כ ליחדו (שמובן שאין הכוונה באמירה בזה לבד ד' אחד מבלי לדעת מהו ענין היחוד, וכידוע הנאמר על כגון דא ויפתוהו בפיהם גו' ולבם לא נכון עמו), כי מובן ורואים גם במוחש אשר לימוד המוסר עיקרו ופעולתו בהנוגע להטבת המדות בני אדם, וכיצד היא הדרך לבוא לאהבתו ויראתו ית' הוא ע"י התבוננות בגדולתו ית' כו', וכמבואר גם ברמב"ם הל' יסודי התורה ריש פרק ב', וכשחסר בשלשת המצות האמורות שהם מהמצות תמידיות (עיין הקדמת ספר החינוך) הנה חסר גם בהתפלה, כי הרי אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופירשו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
כשחוששים ללימוד המביא לחמימות (עיין רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב) ועד שהחשש מביא "למעשה" (היפך העשי') — מובנות התוצאות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות תרומה
מקור מפורש
בפרק זה
פירוש לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
66 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
109 אהבת השם ויראת השם. . שורש. . תרי"ג המצוות : תניא פ"ד (ח, א). וראה "פירוש" לרמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא פ"ד. וראה גם כן פירוש על הרמב"ם הלכות יסוה"ת ריש פ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מז
מקור מפורש
בפרק זה
11 שלכן, ב' הענינים – תורה ותשובה – מרומזים ע' 329) וכללות הכתוב ופשט שלו – אני לדודי ודודי לי התיבה והשייכות לאלול ("בשושנים" – ראה לעיל – ה"ז "והרוח תשוב אל האלוקים". וראה לקו"ש ח"ג זכה נעשית: יומא עב, ב. וראה תו"א ו, ג. שדברי תורה נמשלו לאש: ברכות כב, א. שהתורה אין מקבלת: וצ"ע ממש"כ בהל' ת"ת לרבנו כל התורה" שלמד מקודם. ועייג"כ תניא פי"ז. ואולי המובאת (אף כי לענין אחר) דאור השמש המאיר באשפה. והנה לימוד: ראה קונ' עה"ח פ"ה ואילך. בלי יראת שמים: כ"מ בש"ס שם, וכן כתב בהל' ת"ת דלא כמש"כ בהל' ת"ת, אבל עיין בהקדמת הרח"ו ובקונ' הזקן פ"ד, ס"ג. אשר ע"י תשובה "מוציא מהקליפה יש לחלק בין טומאה לירידה לקליפות, וע"ד הדוגמא ואכ"מ. שם. ומש"כ בריטב"א להתגדל ולהתגדר, הוא לכאורה עה"ח פי"ב. שע"י זה יבוא: ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב. ובהיותה כנשמה: קונ' עה"ח שם. לחפש: לקו"ת ד"ה כי תצא (השני). (ממכתב י"ג אלול תשי"א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בהר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 כמ"ש בתניא פ"ד (וכ"ה ב"פירוש" לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וברפמ"א (נעתק להלן בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
2 שלזה באים במיוחד ע"י הלימוד שבימינו הוא לימוד תורת החסידות, וכפס"ד הרמב"ם הלכות יסודי התורה ריש פרק ב'. ומעשה רב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 וכן משמע מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ב שהביא הדרשא "ודברת בם .. שתעשם עיקר כו'" והמדובר שם לענין "ההלכות בטעמיהן", "לידי ידיעת עיקר התורה שבע"פ כולה שהוא פירוש התרי"ג מצות כהלכותיהן בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים", ראה שם המשך הסעיף, ולא נכלל בזה ענינים ע"ד דברי אגדה בכלל (ראה שם ס"ד) – משא"כ האגדות שמביא לידי מעשה (ראה שם פ"ב ס"ט, וש"נ). וראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב: היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' מיד הוא אוהב, היינו קיום מצות אהבת ה'. וראה שו"ע הל' תפלה (סי' צ"ח ס"א. רמ"א ושו"ע אדה"ז שם), ויחשוב קודם התפלה מרוממות הא־ל כו' (וראה שם ס"ד), אלא שאדה"ז כתב שם "שלא יהא כל דיבורך אלא בם כלומר שתעשם עיקר ולא טפלה", כי סמך גם על הדרשא בספרי (כנסמן שם) ומבאר "לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי". וראה בהערה שם בלקו"ש. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
26 שהאהבה היא שורש לכל רמ"ח מ"ע והיראה שורש כל שס"ה מל"ת (תניא רפ"ד (ולהעיר משינוי הלשון ברפמ"א. חינוך קטן בתחלתו). וראה פי' להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
64 ומובןשאי"זסתירהלמ"שהרמב"םפ"בה"ג: "מפני שדעתו של אדם קצרה ולא כל הדעות יכולין להשיג האמת על בוריו, ואם ימשך כל אדם אחר מחשבות לבו נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו" ע"ש – כי שם מפורש "שלא יפנה אחר ע"ז כו' ולא ע"ז בלבד הוא שאסור אלא כל מחשבה שהוא גורם כו'". אבל פשיטא שאדם מותר לחשוב ולהשיג אלקות מתוך הבריאה, ואדרבה – זוהי הדרך לבוא לאהבתו ויראתו כמ"ש הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב. וראה לקמן בפנים סעיף ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 כי האהבה היא שרש לכל רמ"ח מ"ע והיראה היא שרש לכל שס"ה מל"ת (תניא רפ"ד). וראה פיי להרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
00 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב. הלי תשובה ספ"ה -- הובאו בשער היחוה"א פ"ז (אלא ששם עיקר הכוונה לידיעת דברים ולא לשכל והבנה -- משא"כ בשער היחוה"א פ"ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
205 ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
85 תניא פ"ד (ח, א). וראה ג"כ פירוש על הרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
102 ראה "פירוש" לרמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
62 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1262 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1311 שה"ש ד, יא. וראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום א' פ' שלח, כ"ף סיון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
87 כולל מצוות יסודי התורה: אחדות ה', אהבתו ויראתו וכו' ש"הדרך לאהבתו ויראתו" היא שיתבונן האדם במעשיו (של ה') .. ויראה מהן חכמתו .. מיד הוא .. מתאווה תאווה גדולה לידע כו' (ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). ראה גם תו"מ חמ"א ע' 70. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
847 הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1626 באופן של התבוננות כו', כלשון הרמב"ם (הל' יסוה"ת רפ"ב): "היאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם כו'". – אלא שענינים אלו לא נתבארו בז' המסכתות שלומדים בישיבות, ובשביל זה יש צורך בלימוד מיוחד. וכמו שאי אפשר לידע משו"ע או"ח את הדינים שנתבארו ביו"ד, וכן להיפך, ומובן, שאין זה חסרון בחלק מסויים, כיון שיש ענין מיוחד לכל חלק בתורה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2953 ראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
והענין בזה, דהנה, גם גילוי האלקות שבהתהוות הבריאה עצמה הו"ע נעלה כו', וזהו מה שמבאר במאמר, דאפשרות התגלות הכוונה דשם אלקים הוא ע"י ההתבוננות בשמים ובארץ כו', ועז"נ 1467 מה רבו מעשיך ה', וכפי שמבאר הרמב"ם בהל' יסוה"ת פרק ב' 1468 שהדרך לבוא לאהבת ה' ויראתו (שהם היסוד והשרש של רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה 1469 ) היא ע"י ההתבוננות במעשיו וברואיו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1906 ראה חגיגה יג, א. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ואתחנן ו, ה. שם, יג. עקב י, כ. רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
19 מהחילוקים בין נר"נ (נשמתא) לח"י (נשמתא לנשמתא) הוא, דנר"נ הם מלובשים בגוף וח"י הם למעלה מהתלבשות בגוף. ויש לומר, דענין ההסתלקות הוא שהנשמה יוצאת מהגבלת כלי הגוף, דבכללות הו"ע ח"י שלמעלה מהתלבשות בגוף. וכאשר רשב"י " בעא לאסתלקא מן עלמא" (לשון הזהר שבהערה 7), (הגם שנשמתו היתה בהתלבשות בהגוף), האירה אצלו בחינה זו, ולכן גילה אז בחינת נשמתא דנשמתא (שבתורה).
*) בפיה"מ להרמב"ם שם " ולגלות לו הסודות הגנוזות כו' ואביטה נפלאות ". ויש לומר , דב " סודות הגנוזות " נכלל גם מעשה בראשית [כיון שאין דורשין בהם ברבים , רמב"ם הל' יסודי התורה פ"ד ה"י] , ולכן מביא הצ"צ מ"ש הרמב"ם דנפלאות הו"ע דבש וחלב שקאי על מעשה מרכבה .
**) וראה גם רמב"ם הל' יסודי התורה ספ"ב .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בפרק זה
דוקא שרש לקיום מל"ת בכלל (פי' ליד הל' יסוה"ת רפ"ב), וצ"ל שפלות שיוכל לבטל תאותיו ורצונו וכו', וכה"ג שאר הבחינות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בפרק זה
להיות גם יראה , שהיא דוקא שרש לקיום מצוות לא תעשה בכלל (פירוש ליד הל' יסוה"ת רפ"ב ), ו כן צריכה להיות מדת ה שפלות ש על ידה יוכל לבטל תאותיו ורצונו וכו' (כנ"ל סע"ד) , וכה"ג שאר הבחינות , שבצירוף כולם יחד תהי' עבודתו כדבעי למרות שנמצא במעמד ומצב דלילה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
413 בהל' יסוה"ת פ"ב שם: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו . . ויראה מהן חכמתו . . מיד הוא אוהב . . וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד . . ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם וכו'". ובפ"ד שם: "בזמן שאדם מתבונן בדברים האלו ומכיר כל הברואים ממלאך וגלגל ואדם כיוצא בו, ויראה חכמתו של הקב"ה בכל היצורים וכל הברואים, מוסיף אהבה למקום . . ויירא ויפחד וכו". ובהל' תשובה שם: "העובד מאהבה . . היא מעלה גדולה מאד, ואין כל חכם זוכה לה, והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו". "כשמלמדין את הקטנים ואת הנשים וכלל עמי הארץ, אין מלמדין אותן אלא לעבוד מיראה . . עד שתרבה דעתן ויתחכמו חכמה יתירה מגלים להם רז זה מעט מעט ומרגילין אותן לענין זה בנחת, עד שישיגוהו וידעוהו ויעבדוהו מאהבה". "על פי הדעה תהי' האהבה, אם מעט מעט ואם הרבה הרבה. לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחכמות ובתבונות המודיעים לו את קונו כפי כח שיש באדם להבין ולהשיג, כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה". – אלא שחילוקים אלה הם כתוצאה מהחילוקים בהבנה והשגה , ולא מצד ההתחלקות בהמדות עצמם, כמו בהחילוק שזה עומד מאהבה וזה עומד מיראה, ועד"ז בשאר המדות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
ו השייכות דעולם המחשבה לעולם המלאכים מרומזת גם בכך ש אמרו חז"ל דמעשה מרכבה, הנקרא דבר גדול (סוכה כח, א), ע"ד ידיעת הבורא דיעה גדולה שבעולם המלאכים, הנה בדיבור נמסר רק ראשי פרקים (חגיגה יג, א), והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו ( הל' יסוה"ת ספ"ב), היינו, שעיקרו במחשבה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר