403
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו"עוסק בתורה לשמה" פירושו, שהוא לומד (באופן זה, ו)מתוך עמל ויגיעה10; ויתירה מזו, שלימודו הוא בדוגמת אדם המנהל עסק כפשוטו11, שהוא עסוק בו יומם ולילה עד שאינו מפסיק לחשוב אודותו – כך, שכל חיותו ויגיעתו היא בלימוד התורה לשמה, עד שזו נעשית כל מציאותו ומהותו.
ה. כיצד ישיג "עוסק בתורה לשמה" שאר עניני עבודת ה'?
מכיוון שכאן המדובר אודות "עוסק בתורה לשמה", יכולה להתעורר אצלו שאלה:
רז"ל* אומרים הרי "כל האומר אין לו אלא תורה .. אפילו תורה אין לו", אלא צריכה להיות הנהגה של תורה עם גמילות חסדים, כלומר, גם העוסק בתורה לשמה צריך לעסוק בגמ"ח12, דבר האפשרי רק על־ידי העיסוק עם האנשים שמסביבו; יתירה מזו: ההתעסקות בגמ"ח כדבעי קשורה עם העבודה של בירור וזיכוך המדות – פיתוח רגש עבור הזולת, לא להיות בעל גאוה, וכו' – שלכך נדרשים עבודה ויגיעה מיוחדים.
ואפילו בענינים שבין אדם למקום ישנם כמה וכמה עניני עבודה – לעורר אהבת ה', להיות ירא שמים כדבעי וכו' – שאינם נעשים בדרך ממילא, אלא צריך להתייגע עליהם רבות. ובפרט לפי הוראת הרמב"ם*: והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו13, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו14 הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו כו' מיד אוהב כו' וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו וירא* ויפחד כו'.
שואל איפוא ה"עוסק בתורה לשמה": מכיוון שכל ה"עסק" שלו הוא בתורה לשמה, כיצד יוכל לעשות ולהצליח בכל שאר עניני עבודת ה'15? הרי יחסר לו, חס ושלום, בענינים אלה?
אילו היה עסקו בתורה שלא בדרגת תורה לשמה, אלא כדי לידע את
הערות
- 10. ב"ח שם ד"ה ונוסחא. ט"ז שם סק"א.
- 11. סד"ה אריב"ל כו' כל העוסק בתורה וסד"ה אריב"ל בכל יום ויום תפר"ח. ועוד.
- *. יבמות קט, ב. אגה"ק ס"ה (קח, סע"ב). ועוד. וראה ע"ז יז, ב ומפרשי הע"י שם.
- 12. עכ"פ "מיעוט ימיהם" (אגה"ק שם – קט, א).
- *. הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.
- 13. בכו"כ כת"י ודפוסים: וליראתו.
- 14. בסהמ"צ להרמב"ם מ"ע ג': שנתבונן ונשכיל מצותיו ופעולותיו. ובחינוך סתי"ח: בפעלותיו ובפקודיו. ובשניהם ממשיך: על שנשיגהו. וצ"ע*.
- *. וירא – בדפוס ווארשא חסר (ובמילא גם בצילומיו וכו'). ולפענ"ד היא השמטת הדפוס דמוכח.
- 15. פשוט, שבמדריגות גבוהות דעוסק בתורה לשמה (כמו "לשם התורה עצמה", מחבר תורה שלמעלה בקוב"ה – לקו"ת שלח מז, רע"ג. ובכ"מ), האדם כבר אוהב וירא ה' וכו' – אבל [נוסף לזה, שגם בזה יתכן שהענינים שבין אדם לחבירו לא יהיו בתכלית השלימות, הרי] הוראת ר"מ היא ל"כל העוסק בתורה לשמה", גם דרגות נמוכות יותר (וראה מד"ש כאן).
- . וראה לקו"ש חל"ד ע' 32 ואילך.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
ספר המצוות, מצוות עשה ג׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו באהבתו יתעלה. וזה שנחשוב ונתבונן במצותיו ומאמריו ופעולותיו עד שנשיגהו ונהנה בהשגתו בתכלית ההנאה, וזאת היא האהבה המחוייבת, ולשון ספרי לפי שנאמר ואהבת את ה' אלהיך איני יודע כיצד אוהב את המקום תלמוד לומר והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם. הנה בארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבא האהבה בהכרח. וכבר בארנו שזאת המצוה גם כן כוללת שנהיה קוראים לבני האדם כולם לעבודתו יתעלה ולהאמין בו, וזה שאתה כשתאהב איש אחד תספר בשבחיו ותרבה בהם ותקרא בני האדם לאהוב אותו וזה עד"מ כן בשתאהב אותו יתעלה באמת כאשר הגיע לך מהשגת אמתתו אתה קורא בלי ספק הסכלים והפתיים לדעת ידיעת האמת אשר ידעתו. ולשון ספרי ואהבת את ה' אהבהו על הבריות כאברהם אביך שנאמר ואת הנפש אשר עשו בחרן ור"ל כמו שאברהם מפני שהיה אוהב כמו שהעיד הכתוב אברהם אוהבי וזה בעוצם השגתו קרא בני האדם להאמין בשם מרוב אהבתו כן אתה אהוב אותו עד שתקרא אליו בני האדם. (בפרשת ואתחנן, מדע הלכות יסודי התורה פרק ב'):
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.