19
רה22 אלוה23 מתימן יבוא במתן תורה (משתעי24)".
ויתירה מזו: אפילו את"ל שגם זה הי' מעיקרי הענינים דמ"ת — שגילוי השכינה הי' עם המרכבה, וכמו שכ' בלבוש (שם) "שבאותו היום באותו המעמד כו' השיגו כולם למעלת הנבואה. . מעשה מרכבה כו'" — הרי לכאורה עיקר ההדגשה אינו בראיית המרכבה, אלא בהתגלות (כבוד) השם, ומה שכולם שמעו אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה. ובפרט אשר איתא ברז"ל25, שמראיית המרכבה נסתעף אח"כ מעשה העגל ר"ל.
ואף את"ל שצ"ל הפטרה במרכבה, לכאורה הי' מתאים יותר להפטיר בישעי'26, מרכבה שראה ישעי', כי שם ההדגשה היא ראיית כבוד השם, "ואראה את אדנ"י יושב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל שרפים עומדים גו'", וע"ד המרכבה בקיצור (וכפי שאכן מפטירים בפ' יתרו במרכבת ישעי'), משא"כ ביחזקאל — אריכות ופרטים ע"ד המרכבה — ובקיצור ע"ד השם.
ויש להוסיף: גילוי כבוד השם שבמ"ת אינו דומה לגילוי כבוד השם שבמרכבת יחזקאל27, אלא בדומה יותר לנבואת ישעי', ועד ויתרה מזה כעין דרגת משה גדול שבנביאים, כמ"ש28 "פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר" (וע"ד, כנ"ל דאנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום)29.
ולפי זה צריך ביאור גם בדברי הרד"ק הנ"ל, שבמ"ת הי' גילוי מרכבת יחזקאל — דמאחר שהי' גילוי (כבוד) השם שלמעלה מעלה מזה — הרי שרגא בטיהרא מאי אהני?
גם צריך ביאור בגוף הדין ש"מפטירין במרכבה" — אף, ש"אין דורשין. . במרכבה (אפילו) ביחיד אא"כ הי' חכם ומבין מדעתו"30, ומטעם זה "ונוהגין בקצת מקומות שגדול וחכם קורא זאת ההפטרה31 וסמך לדבר ולא במעשה במרכבה אא"כ הי' חכם ומבין מדעתו"32, ועד שלדעת הת"ק33 אין מפטירין במרכבה "דלמא אתי לשיולי ולעיוני בה"34.
בתוי"ט35 מסביר "טעמא דמילתא דלא חיישינן (דילמא אתא לעיוני) נ"ל דממ"נ אם הוא חכם יודע שהדברים אלו לב המשכיל לא ישיגם ושתיקתו יפה מ
הערות
- 22. ובלבוש שם ס"ב כ' "שהוא ג"כ במעשה מרכבה".
- 23. חבקוק ג, ג. תיב"ע עה"פ. ספרי (ורש"י) האזינו לב, יא. ועוד.
- 24. הגהת הב"ח שם.
- 25. תנחומא (תשא כא) ושמו"ר (פמ"ב, ה) — הובא ברד"ק יחזקאל שם.
- 26. סי' וא"ו.
- 27. ראה גם זח"ב פב, א.
- 28. ואתחנן ה, ד. דוגמת הנאמר במשה (בהעלותך לג, יא) "ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" (ועוד) — ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ז ה"ה.
- 29. כן הוא דעת הרמב"ן עה"ת (יתרו כ, ז), שב' דברות אלו "היו שומעין הדבור ומבינין אותו ממנו כאשר יבין אותם משה". אבל לדעת הרמב"ם (מו"נ ח"ב פל"ג) ועוד, גם בב' הדברות לא הגיעו למעלת משה. וראה בארוכה בשו"ת הרשב"א ח"ד סרל"ד. ועוד. — הדיעות והשקו"ט בזה ראה תו"ש יתרו במילואים ס"ב.
- 30. משנה חגיגה יא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
- 31. חק יעקב שם סק"ג.
- 32. שו"ע אדה"ז שם ס"ה.
- 33. משנה מגילה כה, סע"א (ובמשנה שבמשניות — ספ"ד).
- 34. רע"ב למשנה שם. וראה גם רמב"ם בפיהמ"ש שם.
- 35. למשנה מגילה שם.
מדרש תנחומא, כי תשא כ״א - הטקסט מספריא
לֶךְ רֵד (שמות לב, ז). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי כְּבָר גָּרְמוּ לִי הַבְּרִיּוֹת לֵירֵד מִכָּאן וְלִרְאוֹת בְּקִלְקוּלָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרֶד ה' לִרְאֹת אֶת הָעִיר וְגוֹ', הָבָה נֵרְדָה (בראשית יא, ה-ז), אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה (בראשית יח, כא). וְאַף אַתָּה לֶךְ רֵד, דַּיּוֹ לָעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ. כְּשֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה כָּךְ, אָמַר: שׁוּב אֵין לָהֶם סְלִיחָה. יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה בְּלִבּוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא כְּבָר אָמַרְתִּי לְךָ בַּסְּנֶה, רָאֹה רָאִיתִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ג, ז). אַתָּה רוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת, וַאֲנִי רוֹאֶה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. שֶׁאֲנִי רוֹאֶה שֶׁבָּאִים לְסִינַי וּמְקַבְּלִים תּוֹרָתִי, וַאֲנִי יוֹרֵד בְּסִינַי בְּטֶטְרָאמִילִין שֶׁלִּי, שֶׁהֵם מִתְכּוֹנְנִים בּוֹ וְשׁוֹמְטִין אֶחָד מֵהֶם וּמַכְעִיסִין אוֹתִי בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאל וְגוֹ' (יחזקאל א, י). וּכְתִיב: וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר (תהלים קו, כ).
לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. הָעָם לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא עַמְּךָ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹש בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: עַמְּךָ עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל. שֶׁאֲנִי אָמַרְתִּי לְךָ, וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות ז, ד). וְאַתָּה הָיִיתָ גּוֹרֵם וְקִבַּלְתָּ הָעֵרֶב רַב וְאָמַרְתָּ מוּטָב לְקַבֵּל אֶת הַשָּׁבִים. וַאֲנִי הָיִיתִי רוֹאֶה מָה הֵם עֲתִידִים לַעֲשׂוֹת, וְהֵם שֶׁעָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה וְגָרְמוּ לְעַמִּי לַחֲטֹא עִמָּהֶם. רְאֵה מַה כְּתִיב: וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט, וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ (שמות לב, ד). אֱלֹהֵינוּ אֵין כְּתִיב, אֶלָּא אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַגֵּרִים שֶׁבָּאוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם הֵם עָשׂוּ אוֹתוֹ. וְכַמָּה זָהָב הָיָה בְּאוֹתוֹ הָעֵגֶל. רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי אָמַר: מֵאָה וְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קִנְטְרֵי זָהָב הָיָה בּוֹ, שֶׁכֵּן מַסֵּכָ״ה בְּגִימַטְרִיָּא. רַבִּי אַסִּי אָמַר: מַסֵּכָה רָעָה הָיְתָה לְדוֹרוֹת.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ז׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אלו שהם מבקשין להתנבא הם הנקראים בני הנביאים ואף על פי שמכוונים דעתם אפשר שתשרה שכינה עליהן ואפשר שלא תשרה.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳ - הטקסט מספריא
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ונאמר את ה' אלהיך תירא.
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם ואינן משתנין כמו אלו והם הגלגלים והכוכבים שבהן ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו.
ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים הכל במראה הנבואה ודרך חידה לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים כמו שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואינו אש אלא משל וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות.
ובמה יפרדו הצורות זו מזו והרי אינן גופין לפי שאינן שוין במציאותן אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חבירו והוא מצוי מכחו זה למעלה מזה והכל נמצאים מכחו של הקדוש ברוך הוא וטובו וזהו שרמז שלמה בחכמתו ואמר כי גבוה מעל גבוה שומר.
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה וכמו שאומרין בעילה שהיא למעלה מן העלול.
שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא ולפיכך נקראים חיות הקדש והם למעלה מן הכל ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן ומעלה שאין למעלה ממנה אלא מעלת האל ברוך הוא היא מעלת הצורה שנקראת חיות לפיכך נאמר בנבואה שהן תחת כסא הכבוד ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים והם המלאכים המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה לפיכך נקראו אישים שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם.
וכל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא ויודעים אותו דעה גדולה עד למאד כל צורה וצורה לפי מעלתה לא לפי גודלה אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמתת הבורא כמו שהוא אלא דעתה קצרה להשיג ולידע אבל משגת ויודעת יותר ממה שמשגת ויודעת צורה שלמטה ממנה וכן כל מעלה ומעלה עד מעלה עשירית גם היא יודעת הבורא דעה שאין כח בני האדם המחוברים מגולם וצורה יכול להשיג ולידע כמותה והכל אינן יודעין הבורא כמו שהוא יודע עצמו.
כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו.
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה.
צוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים ומודיעין אותו שמץ מן הדבר והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו ודברים אלו דברים עמוקים הם עד למאד ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלן ועליהם אמר שלמה בחכמתו דרך משל כבשים ללבושך כך אמרו חכמים בפירוש משל זה דברים שהן כבשונו של עולם יהיו ללבושך כלומר לך לבדך ואל תדרוש אותם ברבים ועליהם אמר יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועליהם אמר דבש וחלב תחת לשונך כך פירשו חכמים הראשונים דברים שהן כדבש וחלב יהיו תחת לשונך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 29 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א מאותו ספר מגילה כה, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו מאותו ספר מגילה כה, א
- תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות מגילה כה, ב
- תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז מגילה כה, א
- מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח מגילה כה, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיג דיני הכריעות בי"ח ברכות ג מגילה כה , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה וגניבת דעת דיני אונאה וגניבת דעת מגילה כה , ב
- תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב ה'תשכ"ח מגילה כה, א
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו מאותו ספר חגיגה יא, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, ב
- לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג מאותו ספר חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג חגיגה יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה חגיגה יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות ה חגיגה יא, ב
- ספר השיחות ב, י"ב תמוז, ה'תש"ח חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים חגיגה יא, א
- תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל חגיגה יא, סע"ב