185

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מקום הוא חש שהתכלית היא לפרסם אלקות בעולם.

הסיבה לכך ברוחניות היא: ההבדל בין מציאות המקבלת חיותה ממציאות אחרת לבין חיות עצמית הוא61: דבר היונק את חיותו מזולתו אינו מסוגל להחיות אחרים. רק דבר שחי בעצמו יכול להעניק חיות ולהחיות אחרים, שכאשר הוא פוגע בדבר אחר הוא מסוגל להעניק לו חיות. וכיון שאלקות ותורה ומצוות הם חיות עצמית, הרי כאשר זוהי מציאותו של היהודי, וזוהי נפשו, הרי אז62, היהודי משפיע בכל מקום שאליו הוא מגיע ומפרסם אלקות בעולם63.

ז. פרסום אלקות – על ידי כל כוחות הנפש

אמנם, פרסום האלקות בעולם התחיל על ידי הבעש"ט אף לפני גילוי תורת חסידות חב"ד באמצעות אדמו"ר הזקן, אך בכל זאת, לאחר התגלות חסידות חב"ד נוסף לפרסום האלקות הענין ש"האורות" מתבטאים "בתוך כלים".

ההסבר לכך הוא:

החידוש של אדמו"ר הזקן בתורת חסידות חב"ד אינו רק משום השוני של הכוחות השכליים של האדם – חב"ד – משאר כוחות הנפש, אשר לכן חשוב שתורת החסידות – אלקות – תהיה חדורה גם בשכלו של האדם,

אלא מפני שהתכלית היא לעשות לו יתברך דירה בתחתונים, כך שיורגש שאין עוד מלבדו, בתוך מציאות העולם ומצד העולם, וכיון שתחלת המציאות הנבדלת, כביכול, מאלקות היא השכל64, לכן חשוב בראש ובראשונה להסביר את האמור לעיל באופן שכלי, כך שיובן באמצעות השכל האנושי. ועל ידי שגם שכלו של האדם חש ומכיר באחדות ה' הנ"ל, עד אשר זוהי כל מציאותו של השכל – הבנת האלקות, על ידי זה מגיעים לידי "והשבות אל לבבך"65, במדות שבלב, וההשפעה המושלמת על המדות שבלב היא דוקא באמצעות שכלו של האדם, כפי שפוסק הרמב"ם להלכה66 "והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו – בשעה שיתבונן...", ועל ידי כך בכוחות

הערות

  1. 61. המשך תרס"ו ע' קעו. ובכ"מ
  2. 62. ראה שם ע' קעז־ח (ובכ"מ) הגוף חי ממנו שלא ע"י התעסקות דכאשר הנפש הוא שייך להגוף הרי הגוף ממילא חי ממנו.
  3. 63. להעיר מד' העינינים (סה"מ תש"ח ע' 295 ואילך – ענין ו־ט) שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בדברי אביו ע"ד תורת החסידות "חיות עצמי דתורת החסידות הוא חי בעצם. חי בעצם הוא חי להחיות. תורת החסידות מחי' נפשות. רבינו במסירת נפשו הק' על תורת החסידות פעל למעלה, אשר בכל זמן ובכל מקום שילמדו תורת החסידות בספר או בעל פה, יפעל על השומעים" וע"פ הנ"ל בפנים תומתק השייכות ביניהם. ואכ"מ.
  4. 64. כי הרצון – הוא תנועה בנפש ו(גילוי) מציאותו הוא בשכל ומדות ומחדו"מ.
  5. 65. ואתחנן ד, לט.
  6. 66. הל' יסוה"ת פ"ב ה"ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.