119

דברים "שהן מחוברים מגולם וצורה"⁵⁶, אך הם "דברים עמוקים"⁵⁷: אלה הם פרטי הבריאה שאין רואים את חשיבותם ומשמעותם בעיני בשר, אלא הם נסתרים, "דברים עמוקים", שצריך "דעת רחבה להשיג פירוש וביאור כל הדברים על בוריין"⁵⁸, ולכן מגדיר אותם הרמב"ם "דברים הסתומים".

אך מצד שני, כיון שזהו "מעשה בראשית", ניתן להבין זאת.

לאחר מכן תהיה דרגה נעלה יותר – "וישיגו דעת בוראם" – את הענינים של מעשה מרכבה. שאפילו לגבי המלאכים⁵⁹, כיון שהם "צורה בלא גולם כלל"⁶⁰, אין האדם המורכב "מגולם וצורה"⁶¹ מסוגל להגיע להבנה אמיתית בהם⁶². ועל־אחת־כמה־וכמה לגבי "דעת בוראם", שבודאי, כפי שמסביר הרמב"ם⁶³, לא ייתכן ש"אדם החי שהוא מחובר מגוף ונפש" ישיג את "אמיתית המצאו כאשר היא".

ולכן צריך הרמב"ם להוסיף "וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם".

ח. השגה חיובית והשגה שלילית

לפי זה יובן מדוע מביא הרמב"ם את סיום הפסוק "כמים לים מכסים":

ההבדל בין מעשה מרכבה לבין מעשה בראשית הוא, כדברי הרמב"ם⁶⁴, שהענינים של מעשה בראשית "אינם כענין עומק" של עניני מעשה מרכבה, ומכך נלמדת ההלכה (והבדל למעשה) לגבי האופן שבו "דורשים" במעשה מרכבה או במעשה בראשית, כמוסבר ברמב"ם⁵⁸.

הבדל זה אינו רק ב"כמות" ההבנה, שעניני מעשה מרכבה עמוקים יותר מעניני מעשה בראשית, אלא זוהי "איכות" אחרת, ואופן שונה של הבנה:

את מעשה בראשית, אשר בבריאה עצמה, אפשר להבין באופן חיובי – "השגת החיוב". ואילו את מעשה מרכבה, שאלה הם ענינים הקשורים להבנת הבורא⁶⁵, "ישיגו דעת בוראם", אי אפשר להבין בדרך החיוב, אלא