119

כיון ש"מידיעתם יודעו הראיות על מציאות הבורא ושהוא לבדו ראשון וצור לכל".

ו. "אלא לדעת את ה'.."

לפי האמור לעיל, שהענינים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית, שמביא הרמב"ם בספרו, הכרחיים למצות ידיעת ה', ויותר מכך – הם חלק ממנה – ניתן להסביר גם את ההלכה האחרונה – סיום וחותם ספר משנה תורה⁵¹, וכך נאמר שם:

"ובאותו הזמן .. לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך יהיו ישראל חכמים⁵² גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם, שנאמר⁵³ כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

יש להבין:

א) מהם שני הענינים – "יודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם"? מכך שהרמב"ם מקדים ואומר "לא יהיה עסק... אלא לדעת את ה' בלבד", הכרחי שגם ה"דברים הסתומים" קשורים ב"לדעת את ה'". ומהו ההבדל בין "דברים הסתומים" לבין "דעת בוראם?

ב) מהמשך דברי הרמב"ם מובן שההגבלה "כפי כח האדם" אמורה דוקא לגבי "וישיגו דעת בוראם" ולא לגבי "ויודעים דברים הסתומים". ועל כך דרוש הסבר!

ג) מה קשור ומוסיף כאן סוף הפסוק "כמים לים מכסים"? מן המילים "מלאה הארץ דעה את ה'" יודעים ש"לא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד".

יותר מכך: גם בהלכות תשובה⁵⁴ מתאר הרמב"ם את ימות המשיח ואומר שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר⁵³ כי מלאה הארץ דעה את ה'", ואין הוא מביא את סוף הפסוק "כמים לים מכסים".

ז. מעשה מרכבה ומעשה בראשית

לפי המוסבר לעיל, שכדי לקיים את מצות ידיעת ה' הכרחי לדעת את הענינים של מעשה מרכבה ומעשה בראשית, יש לומר⁵⁵, ששני הביטויים הנ"ל הם בהתאם לשני הענינים, מעשה מרכבה ומעשה בראשית:

בביטוי "דברים הסתומים", ללא ההסבר והתוספת שמדובר כאן על הבורא, הכוונה היא לענינים של "מעשה בראשית". אמנם אלו הם